החיפוש אחר חוקיות
הוא מאפיין של ההכרה. אם היא עצמה פועלת על פי חוקים או לא, אינני יודע. החיפוש אחר חוקיות הוא דחף השרדותי. המוח (כלומר, ההכרה), בעומדו מול המציאות, צריך לקבל החלטה מה התגובה המתאימה למצבים השונים המתרחשים בה. את התגובה יש לגבש על פי נסיון העבר. מכיון שאין להניח שמצבים חדשים יהיו בעלי זהות מוחלטת למצבים שכבר התרחשו (והתגובה להם גובשה בעבר, בתהליך של חשיבה ושל ניסוי וטעיה), יש לזהות במצב החדש איזו תבנית, ולשייך אותו דרך תבנית זו למצבי עבר, שגם הם משוייכים לתבניות. פעולה זו, שהמוח מאד יעיל בה, מאפשרת לגבש במהירות רבה אופן תגובה למצבים חדשים לגמרי. כדי לבנות תבניות, צריך לזהות חוקים, ולהניח שהמצב החדש פועל על פיהם. לכן בראש ובראשונה ההכרה (המוח) מתעניינת בחוקיות שיש במציאות. מה שלא פועל על פי חוקים, לא ניתן להכנסה לתבניות, ולכן לא נתפס ע"י ההכרה בכלל.