אני מעבירה חוגים אחה"צ.
יש ילדים מאחרים. אצל הילדים הגדולים (שבע ומעלה) זה בהחלט מפריע למהלך השיעור. אין אפשרות להכנס באמצע טקס הפתיחה (אומנות לחימה), מאוד בעייתי להכנס אחרי החימום (מגדיל את הסיכוי להפצע). ולכן אני מבקשת מהילדים להגיע בזמן.יש הורים שאינם מסוגלים להגיע בזמן ולילדיהם איני אומרת כלום (מבקשת לעשות חימום אישי ,קצר ולהצטרף לשיעור). אצל הילדים הצעירים יותר ברור לי שיש איחורים. אגב, אצל בני ארבע, חמש, ההורים מוזמנים להשאר בשיעור עד אשר הילד "ישחרר" אותם. (בד"כ, תך חודש וחצי, יש ילדים שגם חצי שנה או שנה). אם ההורים לא נכנסים לשעור, טקסי הפרידה נערכים מחוצה לו. איני מעירה על אחורים, אולם יש ילדים שאינם מצליחים להסתגל לשעור כאשר הם מאחרים, ורב ההורים מבינים זאת לבדם. זה חוג. ההורים משלמים עליו. זה לא אומר שילד יכול להפריע בלי הפסקה, זה לא אומר שאפשר לבוא בלי תלבושת. אבל בהחלט זכותם לאחר. אני לא מבינה כלום בחוגים לבני 1-4- באמת שלא. לא ברור לי מה עושים שם ולמה זה נחוץ. אבל יש לזכור שהחוג נעשה במסגרת הגן ועל כן כללי הגן חלים עליו. וכשם שאני חושבת שזכותו שלהורה להביא את ילדו לגן בכל שעה שהיא (וגם לא להביא אותו בכלל) כך מחשבותי לגבי החוג. כיוון שטקסי הפרידה והבכי מפריעים לך (ואני מבינה מדוע, ועד כמה) זכותך לקבוע כללים מסוימים. את יכולה להזמין את האם המאחרת להשאר עמכם במהלך החוג. את יכולה לבקש להגיע לחוג בזמן. אבל מכאן ועד לשלוח קב"ס להורה מאחר (קראתם? הפסיכולוג אמר שזו התעללות שלא מאפשרים לילדה סדר יום קבוע) המרחק הוא רב. ייתכן ויש דברים טובים בגני ילדים. אולם מטרתם העיקרית (לדעתי) היא לאפשר להוריהם ללכת לעבודה. זוהי מטרה חשובה ואחראית. אבל הגן (הבייביסיטר) הוא לא מוסד מתקן ולא מתקן אשפוז.