פורום גננות

[רוני של יובל ומאיה]

פורום גננות ../images/Emo4.gif

לאחר הודעתה של נ ס ע קראתי קצת בפורום גננות כדי לראות מי הן הדמויות שמקבלות יום יום את ילדינו הקטנים, מה מעסיק אותן, ואיזה מין אנשים הן. נתקעתי על דיון אחד שהאמת, די זעזע אותי. הדיון היה בנושא איחורים לגן. הגננות הנכבדות עוסקות שם בעיצות כיצד לשכנע הורים לא לאחר, עם רעיונות שונים ומשונים החל מהלחצת הילד על מנת שילחיץ את הוריו, דרך נעילת השערים והשארת ההורים והילדים בחוץ בגשם, ועד לתכנון מכוון של פעילות מיוחד לשעת הבוקר על מנת שהילד יפסיד והוא והוריו "יראו מה זה". אני הייתי בהלם מוחלט. הורה שלא מגיע לגן על השניה זוכה לכינוי "הורה בעייתי" וכך גם הילד מתוייג. זו תשובתי. מה דעתכם?

 

[חני ב]

לא קראתי שם את השרשור

אבל גם אני כמורה לא מבינה למה יש ילדים שמאחרים. לא אני לא הצוות ולא המנהלת מוכנים לכך! אם יום הלימודים מתחיל בשעה 8, אין שום סיבה שבעולם שילד יאחר (למעט מקרים יצאי דופן כמובן). כנ"ל בגן: אם הגן נפתח בין השעות 7:30-8:30, הילדים חייבים להיות שם בזמן!

 

[ליליה והגמדים]

אתם "לא מוכנים לכך"?

כמה תיקונים קלים: 1. זו לא דרך אפילו לחשוב על הורים ותלמידים ונדמה לי שכבר התייחסתי לטרמינולוגיה שהשתמשת בה בעבר ("לא מקובל עלי") ככזו שלא הייתי עוברת עליה לסדר היום כאם, כאשה, כבת חווה. 2. הילדים הם הלקוחות שלך - מי שחייבת להיות בזמן זו את. הם, כל עוד זה לא בי"ס, אם יש להם את הפריבילגיה לשהות קצת יותר עם ההורים בבוקר - הרי שאני רואה משהו מאוד רע בגישה של גננת ששוללת את זה ובכל מקרה אני מתעלמת לחלוטין ממה שגננת יכולה או תאמר לי בנדון. אגב - כגננת עיריה - אני גם משלמת את המשכורת שלה. כדאי לזכור. 3. רע בעיני שרוב מכריע של נשים מגדיר את עצמו בלשון זכר ואחר כך יוצא עם התובנה והתוכן הלא שוויוני הזה לחנך את ילדי."מוכנים"????

 

[חני ב]

משהו אחד אני חייבת לאמר לך

כל פעם שאני משתמשת בכתה במילים "לא מקובל עלי" אני נזכרת בך. (כבר משהו אחד טוב יצא "מהיכרותי" איתך). אני מגיעה בזמן לכתה תמיד, אפילו מגיעה לבי"ס בשעה 7:30 למרות שאני יכולה גם להיות בדיוק בשעה 8. אני לא מצפה שהילדים יגיעו כ"כ מוקדם אבל אם יש חוקים לבי"ס שאחד מהם הוא הגעה לבי"ס בזמן, על הילדים לעמוד בהם. לא משנה לי בכלל אם הרוב בבי"ס הוא נשים. עדיין המילה "מוכנים" היתה במקום. וחוזרת ואומרת, מה שנשאר לך לגבי זה לשמוח שאינך אמא בכתתי. ומאמינה שאם היית, לא היינו רבות לא על איחורים ולא על סגנון דיבור.

 

[חני ב]

ותארתי לעצמי שזו תהיה תגובתך

"נגדי" שלא קשורה להודעה הראשית, למרות זאת לקחתי את "הסיכון" והגבתי להודעה הראשית.

 

[ליליה והגמדים]

התגובה היא לא "נגדך" אלא על דברייך

אני שמחה שהפורום מעורר חשיבה מחוץ לגבולותיו, דברי בכללם. אין ספק שגםם אני חושבת על דברים מכאן ביומיום שלי עם ילדי. לגבי בי"ס מול גן - ביה"ס הוא מסגרת מובנית יותר וחשוב להגיע בזמן. בגן - חשוב לדעתי דווקא לא להגיע "בזמן" אלא לצמוח לאט לאט לתוך הבנת המסגרת ולהנות מהזמן שיש עם ההורים עד לגיל שבו המחוייבויות קונקרטיות יותר. נתקלתי כבר בגננות שהעירו לי על הגעה מאוחרת. לשמחתי (ומתוך אסרטיביות שלא ניתן להתווכח איתה של תשובתי, כנראה), עם אף גננת זה לא קרה יותר מפעם אחת. את עומר הבאתי ממש עד לחצי שנה האחרונה (שאז התחלתי לסגל אותו לקריאת שעון ועמידה בזמנים בבוקר) בכל זמן בין שבע לעשר בבוקר, על פי מצב הזמן שלי לשהות איתו בבקרים. רעות מגיעה קצת יותר מוקדם (כי אנחנו יוצאות בגלל עומר) אבל לא בשעה סדירה.

 

[חני ב]

מעורר ועוד איך

אחד הדברים הטובים בפורומים השונים.

 

[vered4]

בגן שנועלים את השער מסיבות בטיחות

כל הורה שמגיע בזמנו החופשי, הופך את הסייעת לשומר סף. לדעתי, יש חשיבות עבור הילד להגיע בשעה יחסית מוקדמת. בדרך כלל במשך היום נבנית דינמיקה של הילדים, הילדים שמתחילים את היום יחד נכנסים ליום יחד, ילד שמגיע באחור מפספס חלק ממה שקורה. את יכולה להחליט שיותר חשוב לדעתך שיהיה איתך, לא תמיד זה יותר טוב בשבילו.

 

[דסי אשר]

הורות משתנה -ואתה הודעה על השער

הי, ילדי הגדולים מאד, ביקרו בגן החובה והטרום חובה השכונתי, הפועל גם כיום, עם אותה גננת. לפני כ 8 שנים, ראיתי להפתעתי- על השער הודעה בזו הלשון(לא מדויק לגמרי- אני מול המחשב. .. ולא ליד השער...): *הורים המגיעים עם ילדיהם אחרי השעה 9, מתבקשים לא לצלצל, ולהמתין עד השעה 9.30, אז תנתן אפשרות להכנס לגן...* הודעה כזו לא הייתה בעשרות השנים האחרונות, ולא היינו הורים פחות טובים - משום שלא איפשרנו לילדינו להיות איתנו בבוקר.... - אז כמעט כולנו התחלנו לעבוד מוקדם, וגם כאשר לא עבדנו- הבאנו את ילדינו לגן בזמן. נכון, את בני הבכור, הייתי מביאה לפעוטון הראשון שלו, בגיל שנתיים וחצי- מאד מאוחר, כי רציתי לישון... היום, כמי שנמצאת מהצד השני- מהצד שמקבל את הילדים- אני אומרת להורים, שארוחת הבוקר מתחילה ב 8.30, ומסתיימת ב 9, פחות או יותר. אינני מחייבת אותם לבוא בזמן, אני רק מסבירה, שלילד החוויה של הארוחה המשותפת בבוקר- חשובה מאד, והיו כבר כמה ילדים שהגיעו למשפחתון, וראו שכולם כבר קמו מהשולחן- ופרצו בבכי. בנוסף, כמו שוורד כותבת- אני רואה זאת הרבה, ואני גם מסבירה להורים- כל בוקר- נוצרת איזו דינמיקה חדשה בין הילדים. ילד שמתקשה במיומנוית חברתיות, כאשר מגיע בשעה 10-11, נראה כאילו הוא צריך להשקיע מאמץ רב ל"הכנס לקבוצת הילדים". דברים אלה לא ידעתי כאשר הייתי אמא. ובגן של ילדי- אותו הזכרתי למעלה- בענין ההודעה "בין 9 ל 9.30" - מתקיים מפגש הבוקר. אין הגננת רוצה, שמפגש זה יופרע כל הזמן בציצולים ובתנועה. הוא לא מופרע. כי הורים שרואים את ההודעה, יודעים לתכנן את תנועתם כך- שיגיעו לפני 9 או אחרי 9.30. דסי

 

[אבא גאה]

ואם אני נורא רוצה להגיע

לפני 9 כי גם יש לי ישיבה חשובה, ואני מאחר קצת בגלל פקקים, או בגלל שלא חישבתי נכון את הזמן או לא משנה למה. והגעתי בתשע וחמישה, נראה לך נכון שאעמוד בחוץ 25 דק' בשקט ואמתין לפתיחת השער? לדעתי כל הרעיון הזה של הגעה בזמן קצת מוגזם....

 

[דסי אשר]

אני לא חושבת שיש לי מה לענות, חוץ

מלהציע לתכנן את הזמן נכון, כך שאתה לוקח בחשבון את כל האפשרויות לתקלות בדרך, כמו פקקים. הרי חשוב לך לא לאחר לישיבה. נכון? התחשבות בילדים אחרים, נראית לי חשובה מאד. לילדים האחרים רגעי הפגישה בבוקר, חשובים - לא רק לגננת. וכאשר תאחר לארוחת הבוקר אצלי- הילד שלך לא יאכל ארוחת בוקר, כי לא מדובר במסעדה, ולא היית רוצה שהמשפחתון יהפוך למסעדה.... דסי דסי

 

[אבא גאה]

לא הייתי רוצה שהפעוטון

יהפוך למסעדה?? איזה משפט פולני

תראי, אני חושב שסדר היום צריך להיות בררו להורים וגם שישהיה להם ברור שמי שמגיע אחרי "צביעה בגואש" אז הילד הפסיד "צביעה בגואש" וזוהיא בחירת ההורים אני לא מבין מדוע את לוקחת את זה קשה כ"כ. את מספקת שירות כגננת שהוא בעצם השגחה על ילדים, אני לא אומר שאין בכך ערך מוסף עצום, אבל הצורך בגנים (טרום חובה ומטה נאמר) הוקם כי הורים לא יכלו להישאר בבית עם הילדים. אני לא מבין למה אי אפשר לומר "הגן פתוח מ8:30 ועד 16:00" ולחייך לכל הורה שנכנס עם המון אהבה בלב ולהפסיק עם המתחים האלו. פתאום כח איחור לגן הוא "מחנכים את הילד לאחר, מקדשים את האיחורים" מה הקטע? מישהי באמת מאמינה שילד בן שנתיים יודע שהשעה 8:30 או 9:30 והוא איחר? אם ישנם מקרים ספיציפים שלילד יש בעיה להשתלב בפעילות זו או אחרת (נגיד ריכוז) אז אפשר לפנות להורה ולומר "בין X ל Y יש לנו ריכוז, לילד שלך, כך נדמה קשה להיכנס כשכולם כך יושבים ומסתכלים עליו, לכן השתדלו להגיע ב...."

 

[רוני של יובל ומאיה]

../images/Emo45.gif ב ד י ו ק ../images/Emo70.gif

 

[vered4]

אני לא בטוחה שהבנת מה בדיוק הקושי

של הילד. לא מדובר על הפסד פעילות או שכל הילדים מסתכלים עליו. יש את נושא הפרידה, שהוא הופך בעייתי (גם לילד וגם לילדים האחרים) כשאי אפשר לעשות את זה בצורה נוחה. יש את נושא הפעילות של העובדות בגן שצריכה להפסק בגלל שצריך לגשת ולקבל ילד. אבל אני כנראה לא הבן אדם המתאים להסביר (וגם קצת עייפתי

).

 

[אבא גאה]

את יודעת מה?

אני חושב שזה נורא תלוי בגננת. בגן הקודם של אושר איחורים היו אישיו נורא גדול (בכלל הכל שם היה אישיו) כל היום הטיפו שם מוסר להורים. זה היה מגעיל. הגעה לגן היתה עד תשע, בתשע ננעל השער וניתן להיכנס מהכניסה הראשית (זה מבנה גדול מאוד ובעצםן שליחת ההורה לכניסה הראשית הם מוסיפים לו המון זמן התארגנות כי זה כניסה חזרה לרכב, נסיעה לכניסה אחרת, ומשם ללכת לגן שקרוב כמובן לכניסה הנעולה) כל זה כך "השכילה" המנהלת לומר לי זה בכדי שלא יההי נוח להורים לאחר והם יגיעו בזמן. את קולטת איזה דרך טיפול של הענשת ההורים? בגן הנוכחי (חדש יחסי) של אושר הגעה לגן היא בשעה 8:30, יחד עם זאת את הריכוז הראשון הם עושים רק ב10:30 עד אז זה משחק חופשי. הדלתות ננעלות ב9 אבל יש אינטרקום, את האינרקום פותחת המזכירה עם "בוקר טוב" כמו שלא שמעת בחייך. אני נכנס לבד, מוריד לאושר את חליפת השלג, מחממי האזניים, מחמם הצוואר, כובע, מגפיים, סוודר, שמיכה חשמלית ומפזר החום..... מוביל אותו לכיתה. מעולם לא אמרו לי מתי לבוא, ובכל שעה שאני מגיע מקבלת אותי הגננת עם חיוך ענק ואומרת בוקר טוב לאושר ממקום מושבה, אם היא בשולחן הציור היא מרביצה חיוך ענקי ואומרת ללא קול "בוקר טוב" והוא רץ אליה כמו חתלתול. אז יכול להיות שהיא קוסמת (אני חושד בה) ויכול להיות שכל מה שצריך זה חום ואהבה אמיתיים מבלי להתחשבן על דקות ואיחורים וכל מיני דברים לא חשובים אחרים. רק אהבה.

 

[ליליה והגמדים]

שכחתי

כמה הסכמות יש בינינו בנושאי חינוך

 

[אבא גאה]

אני נשאר בסביבה

עוד תיזכרי

 

[דסי אשר]

במשפחתון שלי, שבו נמצאים תינוק

ופעוטות, אכן אין הגבת זמן, אלא אמירה להורים, מה קורה לילד שלהם, במיוחד אם הוא/יא פעוט/ה שמתקשים להשתלב חברתית. מעבר לכך, זה ענינו של ההורה. אף אחד/ת, גם לא וורד,ציפי ועוד, שמנסות להעלות את הזווית האחרת משלך, מנקודת מבט של הורים, ולא מנקודת מבט של גננות,לא הניחו, שהילד שלך או ילד אחרו מבין מה המשמעות של השעות. ההתייחסות הייתה אל ההורים. לילד יש רק תחושות, רגשות- והילד מרגיש משהו, שההורה המביא אותו מאוחר למסגרת, אולי לא יודע עליו. הגן שלגביו כתבתי- הוא גן חובה וגן טרום חובה. בגן החובה הזה, בין 9.00 ל9.30 מתקיים מפגש הבוקר. אין הגננת מתכוונת שהילד של ההורה הנוהג להביא את ילדו מאוחר יותר יביא אותו במועד- כי אחרת הוא יפסיד את מפגש הבוקר. היא מניחה- שזו החלטה של ההורה, בדיוק כמו שאתה כותב. היא מודיעה את ההודעה, כי היא כן חושבת על שאר הילדים, שכן רוצים להנות ממפגש הבוקר, שלחלק מהם הוא מרתק , אולי, - בלי שיפריעו להם עם צילצולים. אכן, שמעתי את פרופ' זיו, מהחוג ליחנוך באוניבסיטת תל אביב, מגדיר בהומור(זה היה נושא ההרצאה, זהו תחום ההתמחות שלו), את מערכת החיוך כולה- כביביסיטר הגדול במדינה). עדיין, נראה לי שרוב ההורים לא רואים את הגן, רק כמקום ששומר על הילדים שלהם... אבל, נראה לי שכל המילים ה"נשפכות" כאן מיותרות.... דסי

 

[שחר של עמית]

דסי, המילים שנכתבות כאן

לא נשפכות ובודאי לא מיותרות, לפחות מבחינתי. מתוך הדעות השונות שמועלות פה, אני אישית מפיקה הרבה. זה מעורר אצלי את התאים האפורים במוח (אלה שעוד נותרו) לחשוב על דברים שקודם לכן לא חשבתי עליהם. לא הבעתי את דעתי בשרשור הזה כי אין לי דעה מגובשת, מאחר שנושא הדיון איננו רלוונטי בינתיים עבורי (אנחנו בין הראשונים שפותחים את הגן...), אבל מהדיון הזה אני לוקחת דברים רבים לתשומת ליבי. אז אל תהיי כל כך פסימית באשר לתועלת והתכלית שבדיון הארוך.

ואגב, אהבתי את פליטת הקולמוס בהודעתך ביחס לפרופ' זיו - הרצאתו היתה על הומור, וכתבת "מערכת החיוך" (מן הסתם התכוונת "למערכת החינוך".

 

[דסי אשר]

כמו תמיד- את מעלה חיוך על שפתי../images/Emo9.gif

אני מבינה מה שאת כותבת, אבל משהיא כמוני, וכמו וורדונדמה לי גם כרמית - שלא שומעות קולות רבים אחרים, אלא בעיקר שועות שגן ילדים הוא ביביסיטר, מקום לשמירת ילדים- שואלת את עצמה, וזו אני ששואלת- אז אם כך, מדוע הורים כל כך משקיעים מאמץ, אנרגיה, מחשבה ותשומת לב- בחיפוש מסגרת מתאימה לילדיהם, אם בסופו של דבר הם רואים במסגרת זו ביביסיטר. אם כך, שיחפשו, כמו שהם מחפשים ביביסיטר= מסגרת אמינה, מסגרת בטיחותית, מסגרת שתדאג למזון בריא לילדים שלהם, שתדאג שהם ישנו בהתאם לצרכיהים שלהם, וגם תהיה נחמדה = אלה הדרישות מביביסיטר. נדמה לי שאנשים כאן, אלה שכתבו שהמסגרת היא בעצם ביביסיטר, לא באמת התכוונו לכך- כי לפני שהכניסו את ילדיהם למסגרות, בדקו אותם וומשיכים לעקוב, בקריטריונים שהם הרבה מעל ביביסיטר. נראה לי שהשימוש במושג *ביביסיטר*, *מקום לשמירת הילדים שלנו במקומנו*- נועד לשם הדיון- לשם הצדקת תופעת האחורים, לשם הגנה על יחס ההורים לנושא זה, מול עמדות בעלות המקצוע- הקולטת את הילדים למסגרת. לומר על בעלות המקצוע, הגננות, במקרה הזה, שאינן בעלות מקצוע- משום שחלק מהן אינן טובות- יכול להתאים לכל מקצוע. קראתי יום אחד, וכבר סיפרתי זאת כאן, את דברי עורכת ירחון להורים. העורכת הציעה להורים, להתחיל להקשיב לדברי הגננת, להתחיל להתייחס אחרת אליה- משום שהיא רואה אחרת את הילדים שלהם, לא רק משום שלמדה, אלא גם משום שהיא אינה ההורים, ויש לה נסיון קצת יותר רב במפגש עם ילדים... אני חושבת שעמדה כזו, לא הייתה מושמעת כלפי רופא, פיזיוטרפיסטית, פסיכולוג שאינם טובים לטעמנו. היינו אומרים שאינם בעלי מקצוע טובים, היינו מדירים רגלנו מהקליניקות שלהם. אבל לא היינו אומרים שאינם בעלי מקצוע. אני מכירה כמה עובדות סוציאליות, שלדעתי הנן עובדות סוציאליות מאד לא טובות, בעלות תארים מתקדמים משלי- והן נמצאות בתפקידים ברמות גבוהות מאד..... מאד מצא חן בעיני, לכן, מה שכרמית כתבה- על מהות המסגרת עבור הילד. מעט מאד הורים יכולים לראות, להרגיש, מה היא המסגרת עבור הילד (כרמית עבדה זמן מסוים בכממלאת מקום בתינוקיה, נכון?). אני יכולה לספר רק על המסגרת שלי- וכמה הידלים מספרים, בשפתם שלהם, להורים, עד כמה חשובה להם המסגרת הקבועה. זה התבטא לגבי שתי בנות בשנה זו, שיצאו יחד עם ההורים לטיול של שבוע שבועיים בחו"ל. הצורך לחזור למשהו קבוע, למשהו מוכר - היה מאד מאד משמעותי וכאשר חזרו- ראו את השמחה על עיני הילדים. בהדרות- הם היו מזכירים כל הזמן את הילדים שנותרו- את הכלבה, ואולי גם אותי.... ואכן, כאשר אם שואלת אותי, במסגרת הפעילות שלי בעמותה- לגבי סידור של 3 ימים בשבוע במשפחתון- אני אומרת לה שיכול להיות שהמטפלת תסכים- זה תלוי בה- אבל המחיר הילד/ה שלה ישלמו,יהי, ברוב המקרים = תהליך הסתגלות ארוך ולא קל. דסי הבדל פעוט(ע"ר) ביום ראשון יעלה לרשת האתר של העמותה: www.hevdel-paot.org.il