פורום גננות

[צימעס]

למה משקיעים מאמץ בבחירת בייביסיטר?

"בייביסיטר" זה אומר שנותנים עדיפות גדולה להיות הילד עם הוריו ע"פ הגורם החיצוני, ונעזרים בגן כדי (רק) לטפל בילד כשההורים לא יכולים. זה לא אומר שלא מצפים מהגננת שתהיה מאוד מקצועית! כמו שכבר כתבתי - גם הנערה שבאה אלינו פעם בשבוע נבחרה בקפידה רבה! "איחורים" זה ענין של הגדרה: כמו שילד שהולך לגן רק יומיים בשבוע, לא "מחסיר" בשאר הימים, כך אם מוגדר מראש שהילד מגיע בשעה לא קבועה, זה אינו "איחור". ואין קשר בין איחורים (כלומר - הילד מגיע בשעה שונה מזו שנקבעה ע"י הגננת וההורים, יחד) ובין התיחסות לגן כאל "המקום הבו נמצאים ילדי כאיני יכולה להיות אתם" (משפט זה ניתן להלשמה "ואני מצפה מהם שיהיו מקצועיים, אוהבים, ויתנו לו את המיטב").

 

[דסי אשר]

צימעס, אני לא חושבת שכולם כמוך

שנעזרים בגן (רק) לטפל כשהההורים לא יכולים. והדגש שלי- על מהו המושג יכולים. אני הבנתי שאת בחרת מתוך מודעות - בחינוך ביתי- שקלת את היתרונות והחסרונות - כאשר היה לך - קרוב לוודאי ברור - שגם לך יהיה מודל זה נכון ומתאים- לך כאדם (חווה), כאשה, כאם. הורים רבים אינם רואים עצמם מסוגלים לבצע את מה שאת לקחת על עצמך, ואת תפקידה של הגננת. באתר שלנו, שכאמור יעלה השבוע, ישנו מאמר שנכתב על ידי פסיכולוגית שהיא גם אם לקטנים - הוא דן בנושא ההדרכה במשפחתונים. המאמר מתחיל בהתייחסות לשביתות, בהן יש הזדמנות להורים , המשמשים כמחליפי תפקיד הסעייות, לראות את התפקיד של "מי שומר על הילדים שלנו" ... עבודה מאד מאד מורכבת. לרוב, הציפיות מביביסיטר- שונות לגמרי - אולי אצלך לא. דסי

 

[Kalla]

../images/Emo45.gif ממש לא כולם

לי יש מטפלת נהדרת שהייתה עם הילדים עד תחילת השנה , שהם מכירים ואוהבים מאוד, והיא נמצאת בביתי עד היום כדי לעזור לי לנהל את משק הבית ולטפל בכל הילדים. עדיין מצאתי לנכון אחרי גיל שנתיים לשלוח את הילדים לגן ויש הבדל ענק בין מטפל, הכי אוהב ומשקיע שבעולם, בין אם זה הורה, סבתא או בייביסיטר, לבין מסגרת של גן (לא ניתן להפריד בין הגננות למסגרת עצמה - זו עסקת חבילה). המיומנויות שהילדים רוכשים שם שונות בתכלית ונחוצות לא פחות, גם מבחינה חברתית וגם מבחינות אחרות.

 

[ליליה והגמדים]

קראתי את ההתחלה והסוף

כי ההודעות שלך ארוכות לי מדי (מודה ומתוודה) ויש לי שלושה דברים לומר: 1. מעניין מי כאן האמא שלא משקיעה במציאת בייביסיטר כמו שהיא משקיעה בבחירת גן. לא נראה לי שתמצאי כזו. 2. מאוד לא אהבתי את הרמיזה הלא נעימה של לכאורה עוול שנעשה לבנות שיצאו עם הוריהן לחו"ל 3. ילד לא ישלם שום "מחיר" על מסגרת של שלושה ימים בשבוע - זה סידור שקיים בכל העולם לאמהות שרוצות אותו ויש להם תמורה עצומה של שלושה ימים עם אמא, שתמיד תעורר אצלהם אפעס יותר שמחה בעיניים ממה שמעוררת הגננת.

 

[רוני של יובל ומאיה]

מה יהיה ליליה??

בזמן האחרון את ואני מסכימות לגבי יותר מידי דברים

שוב, כתבת בדיוק את אשר אני מרגישה.

 

[אינה של יערה ואלה]

אנחנו הולכים לגן שלושה ימים בשבוע.

מגיעים לגן בין 9 ל-9:30, תלוי במצב הרוח ובהתחשב בעובדה שהשמש לא זורחת לפני 9 בבוקר. מקלפים את הילדה מכל המעילים (ע"ע הודעתו של אבא גאה), נשיקה לפרידה והילדה כבר רצה להשתלב בפעילות שמתרחשת באותו רגע. והשמיים לא נופלים. והילדה יודעת שבימי שני, שלישי וחמישי היא הולכת לגן, ובימים האחרים יש פעילויות אחרות. והלוואי שיכולתי להמשיך עם הסידור הזה עד שתלך לאוניברסיטה.

 

[דסי אשר]

קצר.

סעיף 2= הרמיזה היא אצלך- לא אצלי (רוצה לשמוע מפי ההורים את מסקנותיהם האישיות?). סעיף 3 = הנסיון שלך, הוא פרטי- הנסיון שלנו- רחב יותר (אבל כנראה לא נכון, לא מקצועי..., מהנעלבות....). 4. מצטערת, לא עשיתי מחקר אקדמי על סעיף 1. יש לי קצת ידע, נסיון חיים וחושים. דסי

 

[אבא גאה]

אני קראתי הכל

ועדיין מסכים על כל מילה של ליליה. אני חייב לציין שנדמה לי בשירשור הזה ובכלל בכל מיני דיונים על "ילדים" שא/נשים נוטים לאמץ לעתמם שיטה מסויימת ובמקום להציג למה בעיניהם היא טובה יותר הם מדברים על "המחיר שהילד ישלם" "זה לא פייר לילד" וגורמים לרגשות אשם אצל ההורים. לנו המבוגרים יש מסגרות מובנות ודרכי חשיבה שלא מתואמים בדיוק רב לילדים שלנו. אנחנו יודעים איחור מהו - הילדים לא. אם הילד מפסיד שיעור ריתמיקה - עם כל הנחמדות שבשיעור ריתמיקה - הוא לא הפסיד דבר! תהליך ארוך של הסתגלות כי הוא רק שלושה ימים - שווה ערך בעיני לומר שלא כדאי לצאת ליומיים חופש כל שבוע (שישי שבת) ואולי כדאי בחודשיים הראשונים לעשות גם 7 ימים בשבוע בכדי לקצר את התהליך. אנחנו יודעם ששבוע "עבודה" הוא חמידה ימים, כל מה שהילד יקב (בין יום לשבעה ימים) מבחינתו יהיה הדבר הנכון. יש לי עוד דוגמאות רבות, על הסתגלות לגן (תשאיר את הילד, אז מה אם הוא בוכה, הוא יירגע, בגללך הוא בוכה, אתה גורם לו לעוגמת נפש - ככה אמרה לי גגננת אחת), על מעבר לגן חדש באמצע השנה ולא בסופה וכו'...

 

[vered4]

מה ששכחתי לציין../images/Emo13.gif

מה שלא כתבתי הוא- שאצלי הגננת לא עושה ענין מאיחור- זה לחלוטין בגלל שהילד מפסיד/ קשה לו להפרד/ הוא עצוב. קרה לי לא פעם שהבאתי את חמודי יותר מאוחר ולא היתה שום בעיה עם הגננת, אבל בגלל שהיו מקרים שהרגשתי שזה פגע בו השתדלתי להביא אותו עד שעה מסוימת ולא יותר מאוחר. הפגיעה התבטאה בדרך כלל בזה שהיה לו יותר קשה להפרד

ההמשך היה כבר תלוי במצב רוח הפחות טוב שהיה לו. אם הגענו באיחור והיתה פעילות, היה לו קשה להכנס לפעילות- וכך הוא הפסיד פעילות שהוא מאוד אוהב ושוב היתה לזה השפעה על ההמשך. ההתרשמות שלי היתה, שהוא לא יוצא דופן ושיש לא מעט ילדים שמגיבים דומה.

 

[דסי אשר]

אני יודעת שאתה מסכים.

כן, כולנו העוסקים במקצוע- במיוחד בגילאים המאד קטנים- מכירים את "תסמונת יום א" ומבהירים להורים, שלא יתרגשו מהדיווחים שלנו שביום א' היה לילד קשה. זה לא קורה לכולם- לחלקם. איננו מחייבים הורים להביא את הילד למסגרת שבוע רצוף- הילד הוא של הוריו. אנחנו רק יכולים לספר לו מה אנחנו רואים, חווים כאשר הילד נמצא אצלנו, תבנאי שהות כאלה. לא בכדי, הורים רבים מעדיפים להכניס ילד למסגרת אחרי החגים. לא רק משום שבראשית השנה כולם בוכים. אלא משום שישנם הרבה חגים, הרבה הפסקות בפעילות המסגרת, ולגבי ילד קטן- זו תקופת הסתגלות לא אידיאלית ומאד לא קלה. אילו היית יכול להקשיב לשיחות ביני לבין האם שנסעה עם בתה לחו"ל, לשמוע עד כמה היא , האם, רגישה למה שקורה עכשיו לבתה. כאשר חזרה אמרה לי- "אני חושבת, איך זה.. מה עובר ברוחה, בנפשה של ביתי. היא עברה עכשיו בתקופה קצרה הרבה מאד שינויים מבחינת מקום, אנשים, קולות וטעמים- מענין מה קורה לה- כל יום עכשיו לא ברור לה מה יקרה". מה שהאם אומרת- אני ערה למה שקורה עם ביתי- אני מחכה שאולי יהיה לה קשה. נכון, האם עצמה לא התלהבה מהרעיון של הנסיעה, אבל כן נהנתה . ואכן, לילדה, שהייתה עם הוריה, ילדה "גזעית" מאד- פתאום מתעוררת בלילות, מחפשת את אבא ואמא, פתאום רוצה על הידיים בגינה שלי(לא בחלל המשפחתון), פתאום לא מוכנה לשמוע כל סוגי מוסיקה (מאד אוהבת מוסיקה- עכשיו נבהלת ומבקשת להפסיק סוגי מוסיקה מסויימים). ביום חמישי אומרת לי האם: "כמה קביעות היא דבר חשוב בחיי ילדים". היא מוסיפה אומרת- "זה תלוי גיל, ואני לא יודעת איזה גיל בדיוק, ותלוי ילד. אבל, אולי טוב יותר להשאיר ילד במקום הקבוע שלו, עם אנשים שהוא מכיר, ולא להזיז אותו לקצה השני של העולם?" היא לא חיפשה תשובות, ואני גם לא נתתי- היא רק מהרהרת, כי לבת עכשיו קצת קשה. זה הכל, ואין כאן רמיזות של ביקורת- אלא סיפור של אם רגישה וקשובה לביתה, של הילדה, ושלי- שמטפלת בילדה וחוה את מה שחובה מהצד המטפל- שכולנו לא הינו מוכנות/ים לכזו תגובה, דווקא של קטנטונת זו. דסי

 

[אבא גאה]

תראי, כל שאני אומר

הוא שצריך להיות שיתוף פעולה בין הגננת להורים כשמרכז עומד "טובת הילד". חוקים, מניפולציות, הפחדות, איומים, דווקא, להלחיץ, לקיים פעילות בכוונה בשעות לא נוחות וכו'...כל אלה הם "כלי הענשה" - עם זה הבעיה שלי. כל עוד יש דיון אמיתי עם רצון לעזור ולשים את הילד באמצע - אני מאושר. ----- אני אתן לך דוגמא - בגן הקודם של אושר יש להם "חוק" שלהורים אסור להיכנס לתוך הגן, על ההורה למסור את ילדו לגננת בפתח הגן (גם ביום הראשון!!!!) אני סירבתי בכל תוקף, הם טענו שזוהי טובת הילד, אני טענתי שהם עדיין לא מכירים את הילד שלי בכלל. בסופו של דבר הם התפשרו (לדעתי כי הם הבינו שלא אלך לגן כזה) והילד ביומו השלישי לגן אמר לי "ביי אבא ומאז אפילו לא הזיל דמעה בבוקר. המנהלת באה אלי ואמרה שהיא מורידה את הכובע, כיוון שלא ראתה ילד מסתגל כ"כ מהר למסגרת וזה בטח כי המסגרת כ"כ נפלאה.... לא רציתי לענות לה שהיא כנראה מעולם לא נתנה לאף ילד אחר את השהות להסתגל...... ושוב, כל עוד יש דיון אמיתי בין הגננת להורים - אני מרוצה. כמתחיל ה"דווקא" ומשחקי הכוח - אני מפחד שהילדים נפגעים.

 

[דסי אשר]

מסכימה אתך לחלוטין.

אבל, יש לדעתי הבדל גדול, בין לא לאפשר לילד ולהורה הסתגלות,לבין להבין, שיש במסגרת פעילות, והגעה מאוחרת שלך, עם צלצול בפעמון- מקפיצה את כל הגן. כאשר נכנסים למעון גדול- ישנו בשער שומר, והוא הפותח את הדלת/השער. כן, הדברים הקיצוניים שהובאו מחלק- ואני מתייחסת רק "לחלק" מהתגובות מהפורום של הגננות- גם לא מצאו חן בעיני. באותה מידה, לא מצאו חן בעיני, האמירות המתייחסות לאמירות של הגננות- כלא רלבנטיות, כלא מקשיבות לצרכי הילד והוריו. כל הדוגמאות שאני הבאתי, מהמשפחתון שלי- הן דוגמאות שיש להן מקום להדברות- פרט לתחום אחד: אני לא מסכימה שיסתובבו אנשים במשפחתון בזמן מנוחת הצהריים. המקום הוא בית מגורים/דירה, הקטנים עלולים להתעורר- שנתם חשובה לי ולהוריהם. מסתבר- שרוב ההורים מבינים זאת. מיעוט, מאד קטן- לא ער לצרכי הילדים האחרים- אלא לצרכיו שלו- כאדם, כבוגר, שמתחשק לו עכשיו לקחת את הילד הישן שלו ולהראות אותו לחבר שלו שהגיע מפאריס.... אם תרצה להביא את הילד שלך כל יום ב 11 למשפחתון- לי אין בעיה עם הנושא.אם נצא לטיול-תצטרך לקחת בחשבון שאולי לא תמצא אותנו. במחזור הראשון היה אב שלא היה מתעורר בבוקר, והתינוקת המשיכה לישון איתו. אכן, היינו ממתינים להם ולא יוצאים לטיול. עד שזה התחיל להפריע לי.. השארתי פתקים על הדלת, לאיזו גינה הלכנו..... האב התעורר בזמן... דסי

 

[אבא גאה]

אולי באמת כל המילים מיותרות

 

[קרני12]

רק עכשיו איתי את השירשור בנושא

ויש לי מספר דברים להאיר לגבי תגובתך: 1. לגבי המשפט "...את מספקת שירות כגננת שהוא בעצם השגחה על הילדים..."אני לא חושבת שתפקיד הגננת במהות שלו הוא השגחה על הילדים. הגננת אמורה להקנות לילדים המון דברים בגיל הרך כמו מיומנויות וכישורים חברתיים, התמודדויות עם כל מיני מצבים ריגשיים, וכמובן גם כל מה שקשור בהקניית תכנים שקשורים לחגים, ערכים עונות וכו' וישנם עוד המון דברים שילד רוכש בגן. חבל שאתה מתייחס לגן כמו אל בייבי סיטר (ככה לפחות אני הבנתי ממה שכתבת) 2."...משהי באמת מאמינה שילד בן שנתיים יודע שהשעה 8:30 או 9:30 והוא איחר? אז לשאלתך, תשובתי היא כן!!! אולי הוא לא יודע שהשעה היא 8:30 אבל הוא יודע שאם הילדים בחצר כאשר הוא מגיע אז הוא הפסיד את מפגש הבוקר (שאולי הוא מאד אוהב כי מספרים שם סיפורים, רוקדים ושרים ביחד). ילדים לומדים להכיר את הזמן לפי סדר יום קבוע ובגלל זה חשובה מאד הקביעות וסדר היום וברגע שמשהו משתנה לפעמים ניתן לראות חוסר שקט.. 3. ונקודה אחרונה, אולי לא צריך להשאיר את ההורה והילד המאחרים בחוץ 20 דקות, אבל בהחלט צריך לכבד את הגננת והילדים שיושבים ומנהלים מפגש בוקר (ואני מתייחסת רק למפגש ולא לפעילויות זורמת). ההפסקה שהגננת צריכה לעשות בכל פעם שניכנס ילד מאד מפריעה ומנתקת את הילדים והגננת מהרצף שבו הם היו. ולגבי ההורים אני חושבת שזו הזדמנות שלכם להעביר לילד את הערך של כבוד לזולת. אחרתם, תתנצלו אולי תבקשו מהסייעת שתכניס את הילד לאחר שתפרדו ממנו ואז הכל יהיה רגוע. גם כיבדתם את הילדים האחרים ולא הפרעתם להם באמצע וגם לימדתם את ילדכם איך מתנהגים במצבים כאלה. כי בחיים האמיתיים שילדכם יאחר לכיתה/לצבא/ לעבודה לא יהיה שם אף אחד שיסלח לו והוא יצטרך לשלם את המחיר.

 

[אבא גאה]

נראה לי שבגדול היינו מסתדרים נפלא

אם היית אומרת לי "כשנכנסים בשעת מפגש הבוקר זה מאוד מפריע" לא הייתי מפריע לך לעולם בשעת מפגע הבוקר. הבעיה שלי היתה עם אלו בקידשו את ההגעה בזמן לגן ולמטרה זו הציעו רעיונות שונים ומשונים בכדי שא/נשים יגיעו בזמן. לגבי 1. זה מה שכתבתי "את מספקת שירות כגננת שהוא בעצם השגחה על ילדים, אני לא אומר שאין בכך ערך מוסף עצום, אבל הצורך בגנים (טרום חובה ומטה נאמר) הוקם כי הורים לא יכלו להישאר בבית עם הילדים." כוונתי היא שלו הורים היו בבית (בואי ננגיד שהאשה לא היתה משתחררת אלא נשארת בבית בלי קריירה אז גם לא היתה שלחת את הילדים לגנים נכון?) אז בגדול זה התחיל כ"השגחה על ילדים" לא אמרתי בייסיטר, אמרתי להשגיח. גם אני כשאני בבית עם הילד אני "משגיח עליו" גם כתבתי "ערך מוסף עצום" אז למה הבנת שאני מתייחס לגן כאל בייביסיטר? 2. את צודקת! הילד לא יודע מה השעה אבל ירגיש אם ייכנס באיחור לפעילות כמו מפגש בוקר, אם את היית גננת ואני הורה והיתה בינינו תקשורת טובה, היינו מגיעים להסכמה או שהמפגש היה מתאחר לשעה אחרת או שאני הייתי מתכוון להגיע לפני או אחרי המפגש. 3. אני לא מכיר ילדים אחרים, אני מכיר את הילד שלי, אני מגיע לגן נותן לו נשיקה וחיבוק והוא דוהר אל תוך כיתת הגן, לעיתים רחוקות כשהוא אומר "אבא אתה יכול להישאר איתי עוד קצת" אני אומר "כן בשמחה" ואני נשאר ל5-10 דקות ובינתיים עוזר לגננת. את יודעת כמה נעים לי בגן שלו? הכל נורא קליל, ועובד, וזורם..... ויש תור עצום לשנה הבאה

 

[irisgh]

../images/Emo6.gif

"כל הרעיון הזה של הגעה בזמן קצת מוגזם..." גם בעיני. באופן כללי - לכל מקום. כל האנשים המוזרים הללו שדורשים שאני אגיע בזמן.. מה עם קצת התחשבות בבעלי אופי אחר?

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo6.gif

תכנסי איתם פעם אחת לדיון פילוסופי עמוק (בתשע בבוקר ליד השער) על מה זה זמן ומי קובעת אותו, ותראי שלא יסתבכו איתך יותר

 

[vered4]

אז עכשיו מקדשים את הזכות לאחר?

זו לא קצת גלישה? אני שוב מחזירה את השאלה ל- איך היית מגיבה אם מישהו שאת נמצאת איתו ביחסי עבודה, היה מתייחס לאחורים בצורה פילוסופית ובאופן קבוע היה נמנע מלהתייחס לבקשה שלך להגיע בשעה שקבעתם? נכון שיש גננות שכתבו על שיטות ממש לא סבירות כדי לגרום להורים להגיע בזמן (כמו הלחץ על ודרך הילד), אבל עדיין, בגנים שנועלים את השער, הורה שמאחר גורם לזה שהעובדת בגן תעזוב את ילדי הגן האחרים ותלך לפתוח לו את השער. אחרי הפרידה כמובן שהיא צריכה ללוות את ההורה לשער כדי לפתוח לו. נראה לי שאם יש שעת הגעה גמישה, אפשר לעמוד בה. דבר נוסף, מי שמאחר כאן זה ההורה, והוא גורר את הילד שלו לתוך העסק בלי שיהיה לו בכלל מה להגיד על הנושא.

 

[נורית מ.]

הגן הוא מקום העבודה של הגננת

לא של ההורים או הילדים. כמו שמסעדה היא מקום העבודה של המלצר אבל לא של הסועדים. רוב ההורים מביאים את ילדיהם לגן בזמן מהסיבה הפשוטה שהם צריכים להגיע לעבודה בשעה קבועה בד"כ. כך שסביר להניח שברוב הגנים יש מעט מאוד מאחרים. 3-4 ילדים שמאחרים באופן קבוע לגן לא צריכים להעמיס יתר על המידה על הגננת. אלא אם כן הצוות המטפל בגן הוא קטן מידי (וברוב הגנים זה אכן המצב) והפתרון כאן הוא לא חינוכי אלא כלכלי (בכלל נראה לי שהרבה בעיות בגן לא היו נוצרות בכלל אם היו פשוט יותר מטפלות).

 

[She Dolphin]

../images/Emo45.gif