פורום גננות

[מיס פטל]

ואללה

הנה, פרסמת את הבצפר לפרסום.

 

[ענתש]

אויש עכשיו הבנתי... לא איפה למדתי

את תעודת ההוראה, איפה בית הספר שבו למדתי. אני מדברת על בית הספר התיכון שלי - בית ירח, בית ספר פרטי של התק"ם בעמק הירדן. צר לי לספר שבינתיים הדברים מאד השתנו שם (התחלפה ההנהלה...)

 

[ליליה והגמדים]

היום עומר איחר לבי"ס (סיפור קטן)

הבוקר, החברים של עומר (אח ואחות) שמצלצלים באינטרקום כל בוקר וקוראים לו לבי"ס, הגיעו בהרכב חסר (האחות חולה) ומוקדם, כך שהחבר עלה אלינו. בין ההתרגשויות, ל"לא יודע איפה הנעליים" ו"בוא תראה איך צמחה לי השעועית", הם יצאו בחמישה לשמונה מהבית...די נדיר עבורם. שאלתי את עומר בצהריים, מה אמרה סיגי על האיחור. תשובתו (מילה במילה) - "היא אמרה שמי שמאחר צריך להכנס בשקט ולומר 'בוקר טוב, סליחה על האיחור'". אמרתי כבר שאני מתה על המורה הזו? אני מסכימה עם מי שכתבה כאן משהו על הדרמטיות והערך העצמי המוגזם של גננות ומורות שעושות עניין של אגו מאיחורים טריוויאליים של ילדים.

 

[רוני של יובל ומאיה]

תגובה יפה מצד המורה

ונראה לי שזו היתה אני

 

[אםהבניםשמחה]

ענת, אותי מקפיץ

שמה ששמעת ממנחה אחת את מכילה על כולן. אם אני הייתי המנחה שלך, לא היית שומעת את זה ממני. אני נותנת לצאת מהשעור לשרותים, אלא אם כן אני מסבירה משימה ומציעה לאותו ילד להמתין עד סוף ההסבר, אם הוא יכול. אני לא נותנת לאכול בזמן העבודה מפני שזה עלול ללכלך את הציוד. יש 2 זמנים לארוחה, כל שעתים בערך. לא נראה לי שיש סיבה לרעב קיצוני בין לבין. אני לא "מרשה" לאחר לשעור משתי סיבות. האחת, החשובה יותר, היא שילד מאחר מדאיג אותי. אולי נפל, אולי נפגע? אין לי אפשרות לצאת ולחפש אותו. השניה, יותר "מנהלית", כל שעור מתחיל בשיחה פרונטלית. לפעמים הקניה של חומר חדש כמו ביקוע אטום

. ילד מאחר מפסיד את ההסבר, מצריך ממני הסבר נוסף ופרטני במקום לעשות את מה שההורים משלמים לי חעשות. ללמד בקבוצות קטנות לפי רמות. וכן, הוא הלקוח שלי. אבל רכש את שרותי מתוך ידיעה שהוא אחד מ...לא כמורה פרטית.

 

[ענתש]

אויש, ממש לא הבנת אותי אם ככה -

להפך, אני לא מכלילה בכלל ! היו לי מורים נפלאים ובכלל לא כאלו ובגלל זה גם גיבשתי את תפיסת העולם הזו כי אני יודעת שזה לא חייב להיות ככה . בגלל זה היתה לי גם תחושת שליחות מאד עמוקה בכל הנוגע להוראה ובגלל זה גם למדתי (חצי) תעודת הוראה אחרי התואר. מעולם לא השלמתי אותה כי "התגלגלתי" למקצוע שלי היום ככה במקרה... מה שאת אומרת זה בדיוק מה שאני אמרתי - יש מקום לשיקול פרטני לגבי כל מקרה ומקרה ! בבית ספר כזה למדתי וזה היה נפלא ! מה ששובר אותי זה מחנכים (וכן, כל מורה או אדם שעומד מול ילדים, אם ירצה בזה או לא הוא מחנך) שעושים לעצמם "כללי ברזל" ולא זזים מהם ויש המון כאלו במערכת החינוך ! ראי את השירשור הנוגע לאיחורים שקושר פה... בואי ותראי את בית ספר היסודי במושב שההורים שלי גרים בו... בואי ותראי מה מלמדים באוניברסיטה בתעודת הוראה... מערכת לא גמישה מייצרת מורים לא גמישים וזה נורא !

 

[ענתש]

ואני אומרת "מערכת החינוך" שמה

את רווחת המורה כי כך נראה לי מדרכי טיפול בהמון מקרים ששמעתי וראיתי - המערכת, כמערכת היא איומה לדעתי. לפעמים יש בה נקודות אור של מורים כמוך וכמו עוד אחרים שהכרתי אבל אתם היוצאי דופן, לדעתי.

 

[אםהבניםשמחה]

../images/Emo140.gif

 

[ענבל30]

אנחנו מהמאחרות ../images/Emo3.gif

הסיבה לאיחורים שלנו: קשה לי לקום בבוקר, בעיקר כי לעתים קרובות אני עובדת בשעות הערב-לילה (ולא במועדוני הימורים או בתי זונות, תודה רבה!

) או פשוט צריכה את הכמה שעות האלו לעצמי לעסוק בדברים שאני אוהבת. (שוב: לא הימורים ולא זנות. אין צורך בשליחת קב"ס אלינו, תודה רבה! ) מודה ומתוודה - האיחורים האלו לא טובים לי. אני מאחרת לעבודה ומספיקה פחות ממה שהייתי יכולה להספיק

פחות כסף במשכורת

וגם, למרות שבמקום העבודה שלי לא מתרגשים מאיחורים כלל - זה בכל זאת לא עושה רושם טוב. בעיקר כי אני גם יוצאת מוקדם מכל העובדות האחרות. וגם לרומי האיחורים האלו לא מועילים. זה לא "הרוויחה עוד שעה עם אמא" - אלא "קמה מאוחר והתארגנה בלחץ עם אמא עצבנית". אני גם בהחלט יכולה להבין שזה מפריע במידה מסויימת לפעילות הגן, ורומי מפספסת פעילויות. הגננת העירה לי, מאוד בעדינות, ותוך מתן הסברים הגיוניים - וקיבלתי את הערותיה. לאחרונה אני באמת עושה מאמץ, ומשתדלת מאוד להגיע לפני או מקסימום במהלך ארוחת הבוקר. רצוי לפני - כייף לרומי שמקבלים אותה יפה, בחיבוק ותוך מתן תשומת לב, ויש לי גם זמן להחליף כמה מילים עם הגננת. ממש לא לעניין להתחיל לפתח דיונים עם הגננת כשהיא עסוקה במתן ארוחת בוקר לשאר הילדים. מבחינתי - אולי הגננת "נותנת שירות" - אבל אם אני אבוא לקראתה ואשתדל להתאים את ההגעה לסדר היום של הגן - כולם יוצאים מרווחים, והשירות שרומי ואני מקבלות עולה רמה. אני לא "נלחמת" בגננות... הכי טוב זה לעבוד יחד. ההורים מתגמשים קצת, הגננות מתגמשות קצת, ומוצאים את הדרך שהיא לטובת הילד. לדעתי, אם ההורים מעוניינים ב"שירות טוב", זה לא לעניין לעשות דווקא או להתעלם מהעובדה שהם מפריעים ואז להתלונן שהגננות לא נותנתות שירות טוב. אני גם בטוחה שאפשר, במגוון הקיים, למצוא את הגן שמתאים לצרכים הספציפיים של המשפחה. לדעתי כשמגדירים שעה וחצי או שעתיים בבוקר להגעה וקליטה, זו דרך יפה להגמיש את החוקים. לא חייבים להגיע בשעה מסויימת על הדקה, אבל בכל זאת יש שעת גג שרצוי להגיע לפניה. איחורים יוצאי דופן בכלל לא צריכים להיות סיבה לביקורת או תלונות. קורה לכולנו. (חוץ מהמושלמים המעצבנים האלו שמגיעים בזמן לכל מקום

) שליחת קב"ס לביקורת על סמך איחורים חוזרים ונשנים - ורק על סמך זה - נשמע לי מוגזם ומקומם.

 

[רוני של יובל ומאיה]

ענבלי ../images/Emo24.gif התגעגעתי!

מזמן לא ראיתיך! בואי אני אגיד לך מה אני רואה כבעייתי. מה שנראה לי הוא, שממש אין צורך להלחם אחד בשני. אם לא היו חוקים נוקשים בחלק מהגנים, וגננות (וגם הורים) שלא מוכנים להקשיב לצד השני, לא היה צורך במלחמות. אני בטוחה שאף הורנ לא עושה "דווקא" כאשר הוא מגיע לגן בשעה מאוחרת יותר. אולי זה במקרה שקמו מאוחר באותו היום, אולי זה בגלל שכולם אוהבים להתעורר לאט ולהתפנק בבוקר, ואולי זה בגלל שנחת בגינה שלהם עב"מ. זה לא משנה למה - לא נראה לי שמישהו מנסה לעצבן בכוונה את הגננת בהגיעו מאוחר. הבעיה מתחילה כאשר יש ילדים והורים שמתאימה להם שעה אחרת, נגיד 9 ולא 8, ומצד הגננת אין שום רצון או כוונה להמשיך בסדר היום שלה ושל הילדים כפי שראוי, רק בגלל הילד הזה שלא מתאים להורים שלו להביא אותו מוקדם יותר. וכאן בעצם התחיל הדיון - גננת שהלכה מאחורי גב ההורים והלחיצה את הילד כל כך, שכל בוקר הוא בוכה בגן רק בגלל הלחץ הזה. זה בעיניי פסול. כמו כן, מעניין אותי למה בגן אחד מפריע שנכנסים בשעות שונות, ובגן אחר לא מפריע. אני משוכנעת שזה הכל עניין של הלך מחשבה של מי שאחראי (היינו - הגננת) שמעביר את המסר לילדים ולצוות. ילד שמגיע בבוקר ורואה גננת חמוצה כי היה "איחור", בטח שיבכה ולא יהיה לו נעים. מי רוצה לעזוב את אמא ואבא הנחמדים וללכת עם פרצוף צנע שכזה. אני חושבת שלא הבנת אותי כל כך. אני לא מתעלמת מעניין ההפרעה, פשוט משום שהוא אינו קיים. לא אצלנו בכל אופן, ולכן לא ברור לי למה זה חייב להיות כך. הגן שלנו פתוח בין 7 בבוקר ל-6 וחצי בערב. אין שום סיבה שבעולם שבתי תשהה שם כל השעות האלו. מכיוון שיש הורים שעובדים בשעות שונות, הילדים מגיעים בשעות שונות. זה לא מפריע להתנהלות הגן כהוא זה! ברוב הגנים יש יותר מאשת צוות אחת עם הילדים, ולכן אם אחת ניגשת לחבק את הילד בעוד השניה והשלישית ממשיכות בפעילות לא יקרה שום דבר והפעילות אינה אמורה להפסיק. מה קורה למשל כשילד זקוק להחלפת חיתול או לעזרה בשירותים? האם גם אז אומרים לו שיפסיק להפריע עכשיו? לא ולא. אחת הולכת איתו והאחרים ממשיכים. נראה לי שפשוט התקבעה כאן איזו גישה, שהורים הם גורם מפריע ויש להפטר ממנו כמה שיותר מהר. זה לא מקובל עליי בכלל. אני רואה מידי יום הורים שבאים ונשארים עם הילד חצי שעה ויותר, וכאלה ששמים את הילד ותוך דקה הולכים. לא זה מפריע, ולא זה מפריע. אני משוחחת מידי יום עם אחת הגננות בגן כדי לשמוע איך עבר יומה של בתי. תמיד תמיד יש זמן לענות לי ולספר לי, ואף פעם זה לא מפריע לילדים. ברור שלא אגש לגננת באמצע הסיפור ואתחיל לשוחח איתה, אבל אחכה שתסיים או שאגש לאחת אחרת שבדיוק עשתה משהו אחר (לא כל הגננות יושבות ומקשיבות לסיפור שהאחת מספרת, נכון?).

 

[ענבל30]

הבנתי אותך ../images/Emo13.gif

וכן, אפשר גם אחרת, עובדה שישנם גנים שעובדים יפה בלי "דד-ליין". אני חושבת שזה בהחלט צריך להיות שיקול כשבוחרים גן, מה החוכמה להכנס לעימות עם הגננת לאחר שבחרנו את הגן? אם הגישה לא נראית - בוחרים גן אחר. ויש הרבה פתרונות, ואני מאמינה שכמעט תמיד אפשר להגיע לאיזו פשרה. כמובן שמניפולציות על הילדים כדי להשפיע על ההורים - זה גועל נפש! לגרום מצוקה לילד ולהכניס אותו באמצע בין הגננת להורים, רק כי זה נוח יותר לגננת - ממש לא לעניין!

כשהגעתי לגן של רומי לראשונה, הוסבר לנו על סדר היום שם והדגישו לנו כמה וכמה פעמים שחשוב להגיע בזמן. הקשבתי - והסכמתי באופן עקרוני עם הדברים שהוסברו לי. וכאמור - הגעה בזמן גם טובה יותר עבורי. במקרה הספציפי שלי - אני מסכימה עם גישת ה"דד ליין" ומוכנה לשתף פעולה ואף לעשות מאמץ לשם כך. במקרים אחרים, שבהם זה לא מתאים להורים - רצוי שהם יחשבו על כך מראש בבואם לבחור גן... לבחור גן עם גישת סדר יום לא גמיש ואחר כך לאחר בקביעות - זו טעות בעיני. של ההורים. ולפי סיפורי ההורים כאן ובכלל אני מתרשמת שבהחלט ישנם גננות גמישות יותר, וגנים שלא מקדשים את שעת ההגעה.

 

[אבא גאה]

כאילו במיוחד עבור הפורום הזה

כרגע התקשרה אלי הגננת של אושר להגיד לי ש..... מחר יש מסיבת יומהולדת לאחת הילדות בגן, ההורים שלה שניהם עובדים יבואו לחגוג איתה ב 8:40 וחייבים ללכת ב 9:00. והיא מתקשרת לכולם לבקש מהם שישתדלו להגיע לפני 8:40 אבל אם הם מאחרים היא מבקשת להמתין ל9:00 כי היא מביאה ריתמיקה וזה יהיה קשה לילדים להתרכז לו יהיו הגעות בשעות האלו. היא התנצלה מאוד ואמרה שלעולם אינה סוגרת את הדלת ומבקשת מאוד להמתין בחוץ (אם כי היא התחילה לומר שאם זה נורא נורא קשה וחייבים לרוץ אז היא תצא...) בקיצור כזו נחמדה כזו נעימה. אין לי ספק שאף אחד לא יפריע לה מחר - כי יש המון כבוד בין הגננות להורים בביה"ס הזה. וחשוב לי לציין שיש הרבה כבוד משני הצדדים.

 

[irisgh]

כיף לכם!

 

[yondy]

נשמע נהדר. זה בוודאי גן קטן, לא?

ומשהו אישי על איחורים אצלנו: אני מניחה שהילדים שלי ירשו ממני את הצורך במסגרת קבועה וידועה מראש, שמתחילה כל בוקר באותה השעה. אנחנו כולנו אנשי בוקר מובהקים. החל מהתעוררות בזמן, התלבשות והתכוננות עניינית בפרק זמן קצרצר, ויציאה מהבית ל"מוסדות" לא יאוחר משעה שבע וחצי בבוקר. הילד הצעיר שלי, מתקשה להתעורר בבקרים, אולם מרגע שפקח עין תורנית, הוא מוודא שהוא "לא אחרון". חשוב לו מאוד לאכול יחד איתנו ארוחת בוקר ולצאת בזמן. השבוע, כמו כל יום ד', הערתי אותו מאוחר יותר, ל"שעת כיף עם אמא", עד שתגיע השעה לצאת לטיפול בריפוי בעיסוק שהוא מקבל. היה נהדר, יצאנו בכיף לכיוון השיעור תוך שהוא מספר בהתלהבות על הקיוסק החדש שנפתח באותו יום בגן, ועל התפקיד החשוב שקיבל, מוכר בקיוסק. ברגע שהיגענו אל המרפאה בעיסוק, הוא קלט שהוא מאחר לגן, פרץ בבכי ולא היה מוכן בשום אופן להיכנס לטיפול. לא הצלחתי להרגיע אותו בשום תירוץ הגיוני. הוא היה משוכנע שהוא מפסיד את התפקיד שלו, ולא יזכה להנות ממנו בגלל שהוא "מאחר ומגיע אחרון לגן". (הצלחתי להסתדר עם המרפאה בעיסוק לשיעור במועד מאוחר יותר), הבאתי אותו מייד לגן במצב בוכה, והוא לא הצליח להירגע גם שם, למרות שהגננת הסבירה לו שהוא לא הפסיד כמעט כלום, מעבר לשעה הראשונה. הוא רגיל להיות בין שלושת הילדים הראשונים שמגיעים בבקרים, ונלחץ מאוד כשראה שכל ילדי הגן כבר עסוקים בענייניהם. לפעמים הייתי רוצה שיוכל להיות קצת יותר גמיש, אבל כנראה שמשהו בנוקשות שלי מונע ממנו את היכולת הזו. נכון שהוא הגיב בעיקר לתפקיד הנחשק שהיה לו באותו בוקר, אבל בכל זאת, הוא היה מאוד אומלל בסיטואציה. בד"כ הוא מגיב לימי רביעי האלה בתהיית אגב : "כולם כבר בגן, לא אחרתי הרבה?.."

 

[irisgh]

הלוואי והייתי כמוכם.