עתודה אקדמאית

[NFish]

אני בספק

אם חלק מהתגובות פה היו מיועדות אליך או להתנצחות אחד של השני פה... לעניינך - אני משרת בחמ"ן ומכיר הרבה אנשים עם התלבטות של האם ללכת לעתודה או לחמ"ן/סיירת/טיס או משהו מובחר אחר. דעתי האישית - אם התברכת וכבר עכשיו אתה יודע מה ייעודך בחיים - מהנדס ע"וד כלכלן אז המסלול מאוד מומלץ! בוא לא נשכח שמדובר בצבא וגם אם לא תגיע לעתודה יכול ללהיות לך שיבוץ גרוע, לפחות בעתודה אתה מסיים ויוצא עם תואר על חשבון הצבא... שלא לדבר על ותק, גם אם בחלק מהשנים זה ותק על POWERPOINT... אבל אם אתה לא סגור אז ההקרבה היא יותר מידי גדולה ולא כדאי, לדעתי , לקחת את הסיכון.... אם אתה בחור עם ראש על הכתפיים יכול להיות שהצבא יוכל להעזר בך בדברים טובים אחרים... אבל שלא נשלה את עצמנו, יש כל כך הרבה בחורים טובים שהשיבוץ שלהם כ"כ לא מתאים והצבא לא ידע לשבץ נכון... מה לעשות שהמערכת ענקית ורומסת כל אחד בסופו של דבר.... תעשה חושבים טוב טוב, אני יודע כמה המסלול קוסם למלש"בים.... גם לי הוא מאוד קסם ואני מאוד מאוד שמח שלא בחרתי במסלול... אבל כל אחד ודעתו...!!! שיהיה בהצלחה!!!

 

[נועה לביא]

בצבא אתה יכול לקבל תפקיד גרוע תמיד

אלא שאם לא הלכת לעתודה אתה תשתחרר ממנו בגיל 21, לא 27.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

בולשיט, עשית צבא?

לא שמת לב שאין כמעט חייל שרוצה לצאת ולא יוצא? ואם לא יוצא, סימן שהוא לא רוצה מספיק.

 

[iiddoo]

לא יודע איפה את עשית צבא...

בצבא שאני שירתתי בו לא נתנו לכל מי שרצה לצאת {ובודאי לא לקצינים בחובה או בקבע ראשוני}.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

עם קצת רצון ומעט יכולת

גם פיל יכול לז**ן תרנגולת.. סתם, זה שזה לא קל זה נכון, אבל אפשרי, אני עברתי מבסיס נוראי - והייתי קצינה בחובה עם משרד באחריותי - בעזרת המכתבים והשיחות עם הטיעונים הנכונים לאנשים הנכונים, וממש לא באמצעות פרוטקציות, אלא במו ידיי. חבר שלי מהנדס עתודאי באחת הסיירות של חמ"ן יוצא עכשיו יופי טופי, והוא בקבע ראשוני כנ"ל, אחרי מאבק ממושך. ועזוב שלא נידבר על כל הועדות בלתי מתאימים, קב"ן וכל השיטות הפחות הוגנות שיש.

 

[iiddoo]

יש הבדל

בין אפשרי ל"שאין כמעט חייל שרוצה לצאת ולא יוצא"... אין ספק שזה אפשרי - עובדתית יש כאלה שמצליחים - הרוב לא, וטוב שכך.

 

[נועה לביא]

לא עדיף פשוט... הממ...

מראש לא להתחייב במקום להרוס לעצמך את השפיות כאשר בכלל לא בטוח שזה יעבוד?

 

[GuestOfHonor]

../images/Emo45.gif

איפה שאני שירתתי, עתודאים ושאר חתומי ר' עשו שמיניות באוויר אפילו כדי לקצר את הקבע בשנה.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

ורגע מה כזה נורא

לבחור עם פרופיל קרבי, ללמוד ע"ח הצבא, לעשות שנת קבע ולעוף? יש כאלו שזה מתאים להם, והשנת קבע זו דרך להרוויח כסף לטיול/לימודים וכו' במקום למלצר נניח.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

אה שכחתי את הלימודים

לתואר ראשון שיש להם בעצם וחשבתי על עצמי, שהייתי צריכה כסף ללימודים והקבע כיסה את זה, אבל ניראה לי שהכוונה ברורה. אני באמת חושבת שמי שמוצא ברשימת התארים שעתודה מאפשרת ללמוד אליהם מה שהוא באמת רוצה, והוא סגור עליו, זו לא אופציה ככ"כ רעה. וכמו שאמרו אחרים בשרשור, וגם מהניסיון של החבר שלי, באמת שיש יתרון לכאלו שהם בעלי ניסיון בצבא על פני מסיימי תואר טריים לחלוטין, מעבר לזה שקושרים קשרים כי בכל היחידות הטכנולוגיות למשל יש גם המון מילואימניקים שעובדים במקומות אזרחיים ויכולים לסייע אח"כ, ומהשירות קבע של שלוש שנים כאמור ניתן להתחמק אם רוצים מאוד. ולגבי שירות החובה הרגיל - גם שם אפשר ליפול חזק במקום מגעיל ובתפקיד מאפן - ככה שעל היתרונות של לפחות שירות במקצוע וצבירת ניסיון אני לא מדברת.בקיצר זה משהו שצריך לחשוב עליו בצורה מאוד מאוד מחושבת - ולא ליפול לכל מיני פרופוגנדות של אנשים שלא עשו עתודה אבל ממורמרים על הצבא בלי קשר או שלא עשו צבא בכלל. מי ישמע חסר אנשים שסבלו בשירות שלהם שלוש שנים תמימות ולא יצא להם מזה כלום - בעתודה לפחות יוצאים עם תואר וניסיון (גם עם זה רק על הנייר בקו"ח).

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

*גם אם זה

 

[סטיב הקלידן]

בדיוק,זה רק על הנייר -

המעסיקים לא מפגרים,הם יודעים מה זה נסיון אמיתי ומה לא. וגם אם תשקר,מתישהוא יגלו תוכ"ד העבודה שאין לך נסיון בגרוש מלבד הכנת מצגות פ"פ.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

תשמע, תראה

מה עדיף - אחד שיש לו ניסיון על הנייר או אחד שאין לו כלום? בכל זאת - ניסיון הוא לפעמים רק המשהו קטן הזה שיקדם אותך בדרך לראיון עבודה, ואח"כ משם זה כבר אתה והיכולות שלך, בלי קשר לאם עשית המון או מעט בעבר. והמעסיקים לא באמת יודעים מה עושים בכל חור בצה"ל, בטח לא הפקידות בכ"א שמזמנות לפי קריטריונים ברורים שצריכים להופיע בקו"ח שנשלחים אליהם. ותאמין לי, עתודאי שמרגיש שהוא לא ממצה את עצמו יכול ל תמיד להתעקש ולעבור לתפקיד יותר מאתגר. ושוב, אל תגידו לי - באיזה צבא היית, כי זה אותו צבא, השאלה איזה מין אדם אתה; אחד שמוכן לקבל את רוע הגזרה ולקטר או שלא. ואגב לגבי אלו שכן יש להם ניסיון ממשי ולא רק בהכנת מצגות, לפחות בהנדסה, הנדסאי ששירת במדור תחת החבר שלי מרוויח היום בחוץ פי שניים מהחבר שלי, ולא מדובר באחד המבריקים, אלא בחייל ממוצע ומטה אפילו.

 

[סטיב הקלידן]

לא,לא עדיף "סתם נסיון".

כי "סתם נסיון"[=קפ"טות] בעצם מעיד על 6 שנות ניוון בהן לא נגעת בחומר. מנגד, בעל ה"חוסר נסיון"[בוגר טרי] עוד זוכר דברים רבים מהלימודים שלו. כן כן, תעשייה שונה מהאקדמיה, אבל לקחת אליה מישהו ש6 שנים לא נגע בחומר זה.....משהו שאני אישית לא הייתי עושה[ומסתבר שגם מעסיקים רבים מאד אחרים]. "איזה מין אדם אתה"- בצבא שאני [מסתבר שלא רק אני אם תבדקי בפורום עתודה..]מכיר, רק,או לכל הפחות *לרוב*, מנפנפי הידיים,ה"פוליטיקאים",המקורבים לצלחת ושאר האנשים שמצליחים להתקמבן - מצליחים ונהנים. זה לא "לדעת להסתדר עם מה שיש", זה לדרוס את האחרים. אם לך זה נראה לגיטימי-בכבוד. ודבר אחרון "לקבל את רוע הגזירה"??? נו, אז את מסכימה שזה לא בדיוק ורדים ושושנים. אז למה מלכתחילה להיכנס לזה?! כי יש סיכוי נמוך[לרוב] הרי שזה יעזור בהמשך הקריירה שלאחר הקבע. אבל די,אני נשמע כמו תקליט שבור, את מסרבת להאמין ל"רואי השחורות" שכמותי - אז...שיבושם לך.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

רגע אתה עתודאי מתוסכל לשעבר או משהו

תשמע אם תשים לב, התחלתי להשתתף בשרשור לא בשלב הפרופוגנדה של כן או לא ללכת לעתודה (דבר שבו אין לי הבנה פרט למקרים שאני ראיתי, כי לי מלכתחילה לא היה מתאים שום דבר ממה שהציעו שם), אלא כשהחלו כל מיני טענות שאי אפשר לקצר קבע וכאלה, כי שוב, מה לעשות שראיתי וגם ראיתי עתודאים שלא עושים כלום (היה לי פקיד בן 25 מתמטיקאי, כשהייתי כולי צעירה פעורה), עתודאים שעושים המון ומתוגמלים ומרוצים, ועתודאים שנשבר להם ויוצאים (החבר שלי, כי גם לו לא מתסדר להרקב עם ילדים קטנים ומפקדים בינוניים בעוד שבחוץ משלמים כפליים). וגבר, שמע, ללכלך ולהכליל זה קל, אבל לרמוז בשיא חוצפתך שאנשים שעוברים תפקיד או מקצרים שירות דורסים מישהו בדרך או פועלים לא בהגינות, זה כבר ממש לא לעניין.

 

[סטיב הקלידן]

לא הובנתי כהלכה:

התכוונתי שחלק גדול[לא כולם!] מהחיילים שראיתי במהלך שירותי, נהנו ממנו בגלל שידעו להיות תחמנים/מניפולטיבים וכו'. לאו דווקא עתודאים, ועוד יותר לאו דווקא עתודאים שהצליחו להשתחרר מהקבע.

 

[גברת גורה]

ממש מדהים

שכל המשמיצי צבא למיניהם לא בילו יום וחצי בצבא, אבל מדברים כאליו שירתו במינימום טייסת קרבית ומבינים משהו.. לפחות אל תתיימרו לשכנע אחרים איך זה בצבא כי הם כנראה כן היו שם ויודעים בלי שתבארו את עינינו.

 

[סטיב הקלידן]

ממש מדהים

שאת לא בודקת את העובדות. אני כן שירתתי בצבא, גם אם לא שירות מלא[אם את לא מאמינה,הוא השאיר לי חותם פיזי כהוכחה].

 

[נועה לביא]

תשמעי, תראי,

אין לך מושג וחציו על מה את מדברת. פשוט כך. עתודאי שלא קיבל שיבוץ אמיתי במקצוע אבל מבחינת הצבא כן שובץ במקצוע אכל אותה ב-ע-נ-ק. כאשר הוא ישתחרר בגיל 28 הוא יהיה 6 שנים לאחר לימודיו, בעוד שבן גילו, אם רצה בכך, יהיה כבר בעל כמה שנות נסיון אמיתי. לגבי מה שאת אומרת על הצבא, נותר רק לצחוק ואולי לשסות בך את המבוגרים של פורום עתודה.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

גם סתם ילד שלא קיבל שהוא רצה אכל או

אותה בענק, לא? ותסכימי איתי שעדיף להרגיש חוסר מיצוי במשרד ממוזג משמונה עד חמש, מאשר בג'בלאות אי שם. עכשיו נעשה חשבון פשוט; אותו ילדון רגיל שנדפק בתותחנים לדוגמא ובילה שם שלוש שנים של קריעת תחת, יצא מהצבא (בעודו בן 21-22), עבד שנה (הוא כבר בן 23), טייל עוד שנה (24) ולמד ארבע שנים הנדסה (28). בכל שנות לימודיו הוא בקושי ישן בלילה, כי לא היה לו כסף לשלם על הלימודים ושכר הדירה והטוסטוס המסכן שלו. כל זאת בזמן שהעתודאי שלנו - גם אם שיבוצו אינו מזהיר - קיבל לימודים חינם, מרוויח עם גמולי ההשתלמות שלו בסביבות 7-8 אלפי ש"ח,ישן טוב בלילה, וגם מקבל איזה רכב צבאי לפעמים. שניהם יוצאים לשוק העבודה האמיתי בערך באותו גיל. לא ברור לי איך מתעלמים מהשיקולים הכלכליים האלו לחלוטין על חשבון הקוטריות המוגזמת, והילדותית אם יורשה לי, של "מה יקרה אם השיבוץ לא יהיה לרוחי" (והרי יש גיוס חובה במדינה הזו, בל נשכח, ככה ששיבוץ לא מי יודע מה הוא לא איזו מחלה נדירה). ובעצם כן, אם אני חושבת על זה,לילדי שמנת שכל התואר שלהם ימומן ע"י ההורים ואם אפשר גם שכה"ד, ברור שזה סיכון גדול מדי, גם ככה ה3 שנים הרגילות זה טו מאץ'. לאנשים שהולכים לממן את עצמם או כאלו שעוזבים את הבית מוקדם, עתודה מבחינה כלכלית היא לא אופצייה כ"כ רעה. ואגב תקראי מה שכתבתי על שיבוץ - ממה שאני מכירה (ואני לא צריכה עדה של ממומרים שיגידו שאצלם זה היה אחרת, כי אני לא מתחייבת פה על מחקר מדעי, אלא פשוט חולקת את ניסיוני הסוביקטיבי לחלוטין) , אף אחד לא נתקע בשיבוץ שלא מתאים לו שש שנים. ואם אפילו זה קורה, זה כי טוב לו ונוח לו, ולא להפך, או שאולי מדובר באדם מאוד חלש אופי, שלא יתקדם ולא יצליח לא בצבא ולא בשוק האזרחי (תכל'ס גם עדיף לו להשאר בחממה של צה"ל). ואגב, בחרת לכנות את חברייך הממורמרים *כלבים* כי כלבים למיטב ידיעתי "משסים", לא אנשים. אם כי אני אוהבת כלבים, אז נסלח לך על הנביחות.