עתודה אקדמאית

[נועה לביא]

לרוץ בג'בלאות

זה אולי מאוד משביז ומייאש (ואולי גם ההפך, תלוי את מי תשאלי) אבל זה לא מזיק להמשך חייו המקצועיים של אדם (כמובן, בהנחה שלא נפגע פיזית חלילה). זאת בניגוד ללהיות מהנדס ש6 שנים לא נגע בעבודה הנדסית. אגב, אם אני חייבת לבחור בין לרוץ על ג'בלאות 3 שנים לבין להיות במשרד ולעשות נאדה וסתם להתייבש במשך 6 שנים (ואפילו "רק" 3) אני בהחלט בוחרת בראשון (לא שבאמת יכולתי לבחור בכך כי אני תת משקל, אבל ניחא). מי שמתחיל את לימודיו בגיל 24 ולא מיד אחרי הצבא עושה זאת בדיוק ממה שאין בצבא - בחירה. לא ישן בלילות מפאת קושי לממן את הלימודים? אם הוא רץ על הג'בלאות, לפחות מחצית מהתואר כבר מומן לו מהפקדון.

 

[H20]

חלק גדול מהבנים שלמדו איתי הנדסה

התחילו לפני גיל 24.

 

[iiddoo]

ממש לא נכון

דבר ראשון - רוב מי שהתחלי ללמוד איתי הוא מתחת לגיל 24. שנית, את מתייחסת לשנה טיול כאל דבר חסר משמעות ולעתודאים לרוב פשוט אין את האפשרות הזאת שאני בטוח שהיא חסרה להם לאחר 10 שנים שבהם הם למדו או עבדו. את בוחרת להציג את המציאות בדרך שאינה מייצגת את הרוב אלא מיעוט שאת מכירה.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

בטח שזו המציאות ש*אני* מכירה

ובההחלט ייתכן שאתה מכיר משהו אחר או התרשמת אחרת. רוב הבנים שהתחילו ללמוד איתי הם האמת בני 24, אבל כמובן ששוב לא עשיתי סקר מקיךף ולא שאלתי כל אחד בן כמה הוא.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

אה וככה מקריאת השרשור

ולאור הקביעות ההחלטתיות שלך הייתי מתה לדעתך איזה ניסיון צבאי יש לך שיכול לתמוך בעמדתך..כי יש הבדל בין מראה עיניים לבין "קראתי בפורומים", ואת יודעת, אומרים שכמה שאנחנו יודעים יותר, כך מגלים שהתמונה מורכבת ויש לנו עוד המון מה ללמוד בנושא. איך זה שאני שמכירה עתודאי והייתי בצבא יותר מבחורה ממוצעת, יכולה לומר עליו ים של דברים רעים וטובים, ואין לי דעה מגובשת על העתודה, בעוד שלך ולילדים בני 18 יש?

 

[נועה לביא]

לא יודעת, קושי בהסקת מסקנות?

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

כניראה

נו לא סתם את מחוננת, עלית עליי. אגב, תת משקל לא מונע להתנדב בצבא, אז אגיד לך בפשטות ובכך נסיים את הדיון: את לא היית דקה בצבא ואין תועלת של ממש בדברייך למישהו שמתלבט ושוקל אם כן לבחור בעתודה או לא. בניגוד אלייך, אני לא מטיםפה לשום דבר, אלא מתארת את התמונה כפי שאני מכירה אותה, לא כפי שהתרשמתי מפורום זה או אחר.

 

[נועה לביא]

בדבריך אלו אין כל טעם

שכן בטיעוני אין כל רלוונטיות להאם הייתי או לא הייתי בצבא. יכולתי להיות במקום מדהים (נניח שיש כאלה, הנחה בעייתית) ולהיות מרוצה בטירוף (טוב, לא) ויכולתי להיות במקום איום ולרצות לחתוך לעצמי את הורידים. מכירה אנשים משני הקצוות. הנקודה היא לא שהצבא הוא מקום שכולו טוב או שכולו רע אלא מקום שמה לעשות, רוב האנשים רוצים להשתחרר ממנו. עם תת משקל אי אפשר להיות קרבית.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

לא חשבתי לרגע שחלום חייך להיות קרבי

קרבית,רק אמרתי שתת מקשל הוא לא ממש סיבה שלא לעשות צבא. אם כי כמובן,זה כך בעיני, וזכותך המלאה לעשות או לא לעשות, גם אילו היית ברת גיוס ואפילו בחור עם פרופיל קרבי. אבל אני שמחה שאת מבינה שבצבא אפשר להיות במקום טוב יותר או פחות, או לשיטתך רע יותר או פחות; זה כבר משהו - אם לפחות הצלחתי להבהיר שיש כאלו שעתוה אולי עדיפה מבחינתם על מסלול רגיל,או שזה סיכון/סיכוי שיש כאלו שלהם שווה לקחת, זה כבר משהו. אבל לומר לך את האמת זה מה זה לא עקרוני לי, אני תודה לאל את הצבא שלי סיימתי ואוטוטו גם את התואר, כך שאין לי כוח בכלל להתדיין בנושא הסופר לא רלוונטי הזה לחיי , סתם ההודעות שלך בחלקן היו מעצבנות ויומרניות (וזה לא המה, אלא האיך אומרים לפעמים) ולכן חשתי צורך להגיב לך. לילה טוב וכל טוב שיהיה לך.

 

[נועה לביא]

לא, לא הצלחת

הבעיה עם העתודה היא לא כמה הצבא הוא מקום מחריד אלא ההתחייבות לשרת בו פי 2 או פי 3 (כאשר מדובר בבת) מן הזמן שחייבים.

 

[iiddoo]

את נותנת רושם מוטעה

השרות של עתודאים הוא שש שנים ולא שלוש - יש הבדל מהותי. וכמו שציינתי, הרוב לא מצליחים להשתחרר גם אם הם באמת רוצים. פרק הזמן שאת משרתת נתון לבחירתך פעמיים בלבד - בעת הכניסה למסלול העתודה ובעת סיום הקבע, כל מי שקיצר, {והרוב לא מצליחים} היה לו הרבה מזל. דרך אגב אני לא בא להגיד שעתודה זה בהכרח דבר רע - פשוט אני בא לציין שממש לא כדאי להיכנס לעתודה עם הרושם שהשש שנים שחתמת עליהם זו רק פיסת נייר שאפשר לבטל בכל עת, כי נכונה למי שיחשוב כך אכזבה די משמעותית.

 

[GuestOfHonor]

אני אמרתי שזה רע?

תקראי בבקשה את ההודעה המקורית שלי בשרשור. (זאת עם השוחד בכותרת). מה שכן, זה לא שנה, זה שלוש שנים. ומי שנכנס לעתודה (או לכל מקצוע אחר שדורש תקופת קבע משמעותית) מתוך כוונה להימלט מהקבע מראש - עדיף שלא יכנס לזה בכלל. באופן אישי אני חושב שאם הצבא היה מקצר את תקופת הקבע של עתודאים משלוש שנים לשנה וחצי אז הם היו מקבלים אנשים הרבה יותר טובים (כי אם כבר עושים צבא, אז מה זה משנה אם מוסיפים שנה וקצת כדי לעסוק במקצוע שבאמת רוצים? זה לא כאילו משתחררים בגיל 28. יאללה עתודה!). ממילא רוב העתודאים שאני מכיר עברו תפקיד רק אחרי יותר מ4 שנים, וכמה אפקטיביים כבר אפשר להיות בקצת זמן שנותר.

 

[לוטוס הנסיכה הלוחמת]

נכון נכון

מי שהשש שנים זה הפחד הגדול שלו בחיים, שיתפוס מרחק, זה ברור, אבל מי שחושב שמה אם לא יסתדר וכו' - עדיין לדעתי נכון לגלות להם (הרי סך הכל מדובר בילדים) שכשיש בעיה מיוחדת או/ו כוח רצון אפשר לכופף את הצבא. ברור שלא ללכת במטרה ברורה לצאת אחרי פחות שנים, אלא לקחת בחשבון את האופצייה.בדיוק כמו שסטטיסטית מי שלומד בכלל לתואר, יש לו סיכוי לנשור באמצע,אבל יש כאלה שזה משהו נורא מינורי עבורם ויש כאלו שזה נורא נורא מפחיד אותם והם דוחים לימודים או הולכים לחוג/מוסד ש"מאיים" עליהם פחות.

 

[gil levi]

קח בחשבון

שלסטודנטים יש נטיה להתלונן... שאל את כל אלו שמתארים "סבל ולחץ בלתי יאמן" איזה אחוז נושרים וכמה פעמים הם יוצאים בשבוע... לדעתי אתה תהיה מופתע מהתשובות.

 

[d a p h n a]

רק כדי לאזן כאן קצת את הדיון

יש כל מיני בעיות עם העתודה, ובכל זאת אני מכירה לא מעט אנשים ששירתו/משרתים כעתודאים (כלומר אנשים שנמצאים כבר בשנה החמישית-שישית ולפעמים גם חתמו עוד קבע, או אנשים שכבר סיימו את כל שש שנות השירות שלהם) שמרוצים מהבחירה שלהם. אגב, רובם אנשים שעשו את הבחירה הזו לפני שצה"ל שילם את שכר הלימוד לעתודאים, והם עדיין מרוצים מהבחירה שלהם. עבור רובם העתודה פתחה פתח לשירות מעניין במקצוע, לא עניין של מה בכך עבור אותם חלקים של האוכלוסיה שבניגוד לנועה בעצם מתכוונים לשרת בצה"ל. עכשיו, אני לא אומרת שהכול מושלם בעתודה. אני לא אומרת שאין עתודאים שנדפקו ומצאו את עצמם בתפקידים מחורבנים. אני לא אומרת "לך על זה, אל תשאל שאלות!".... אבל לא הכול שלילי, הרבה אנשים יוצאים מזה עם חוויות חיוביות.

 

[d a p h n a]

ואגב...

אף לא אחד מהם הוא מישהו "טיפש" או "בינוני". כולם אנשי מקצוע מצטיינים. יכול להיות שהנתון הזה מוטה בגלל סוג היחידה שבה שירתתי וסוג האנשים שנלקחו לעבוד בה כמתכנתים.

 

[נועה לביא]

פתחה פתח?

למה, את חושבת שבלי העתודה הם לא היו מצליחים?

 

[d a p h n a]

תראי, אי אפשר לדעת

"מה היה קורה אילו", אבל הם לא היו מגיעים לתפקיד הצבאי שאליו הגיעו ללא עתודה, כי זה תפקיד שאליו לוקחים רק עתודאים (שימי לב שאמרתי "פתחה פתח ל*שירות* מעניין במקצוע" היינו, במהלך שירותם הצבאי). אגב, למרות שאין לי ספק שבן זוגי, למשל, היה מצליח בחיים גם בלי העתודה, גם אין לי ספק שהעובדה שעד כה בכל פעם שהוא חיפש עבודה אזרחית הוא מצא אחת בלי שום בעיות במהירות שיא, וזה כולל בשפל של השפל שלאחר התפוצצות בועת ההיי-טק, קשורה בין היתר לכמעט שש שנים של ניסיון מצויין שהוא רכש בצבא. שוב, למען הסר ספק, אני לא אומרת שזה עובד טוב לכל עתודאי. אני לא אומרת שכל אחד צריך ללכת לעתודה. אני לא אומרת שהכול מושלם ונפלא ומקסים. אבל אני לא חושבת שצריך לשלול את זה על הסף. יש לזה יתרונות וחסרונות. מן הסתם עבור מישהו כמוך, שעצם הרעיון של שירות צבאי נראה לו בעייתי, זו לא מסגרת קוסמת או מתאימה. (דהה

). אבל זה שזה לא מתאים לך לאו דווקא אומר שזה לא מתאים לאף אחד.

 

[H20]

בעלך מדמ"חניק, לא?

זה ידוע שהשיבוצים למתכנתים יותר טובים לרוב מאלה של המהנדסים.

 

[נועה לביא]

מצטערת לאכזב,

אבל ממש לא צריך להיות משתמטת מגעילה כמוני על מנת שהתחייבות מראש לשירות צבאי נוסף (הגם בתנאי קבע) תשמע כרעיון מזעזע. אמא שלי ודוד שלי נכנסו להסטריה כאשר אני ובת דודה שלי (בהתאמה) מילאנו את המנילות שלנו ודירגנו תפקידים שדורשים התחייבות. נאלצתי לחזור על ההסבר שלי פעם שניה אחרי שנתיים שזה שמדרגים במנילה לא אומר שחייבים ללכת לזה... הם ילדיו של איש קבע אשר עשו צבא כמו גדולים, ודוד שלי הוא אפילו עתודאי (טכנולוגי, מורה לספורט). ברור שזה לא מתאים לי, אבל אני חושבת שרוב מי שהולך למסלול עושה טעות. יוצאי דופן הם אלה שרוצים (או לכל הפחות לא *לא רוצים* או לא *היו מעדיפים שלא*) לעשות את הקבע אבל באמת רוצים ולא בגלל טפשות של גיל 17 (ניתן להבדיל) וכמו כן אלה שעבורם ההקרבה משתלמת. במדעי המחשב, למרות איכות השיבוצים במקצוע (למרות?!? תהרגי אותי אני לא מסוגלת להבין מה עובר בראש למי שהולך לעתודה למרות שהוא יודע ש90% שלא ישרת במקצוע... ), זה לא ככה, לפחות לא במקרה הממוצע (כמובן שיש מקרי קצה שעלו על פטנט שהפך אותם למליונרים בזכות שירות במקום איזוטרי ביותר - בשבילכם יניר וחייסוס). אפילו בשפל, אין סיבה שבן אדם בגיל 27/8 לא יהיה כבר בעל נסיון רב (אם הלך ללמוד מיד אחרי הצבא, ושוב, אם לא עשה זאת זה רק משום שבניגוד למסלולי שירות ארוכי טווח הייתה לו הבחירה).