קודם כל תיסגר על מה אתה רוצה ללמוד
ואז תחליט כן או לא עתודה. אם התחלת מסלול עתודה ובאמצע גילית שאתה לא רוצה להיות כימאי, יהיה לך הרבה יותר קשה לשנות מסלול, כי תצטרך לכופף את הצבא. והצבא לא בנוי לזה - קרי זה לא יהיה נעים. ואם החלום שלך ללמוד משהו שהצבא לא בהכרח מעודד (נגיד היסטוריה ארמנית, לצורך הדיון) עזוב אותך לגמרי מהרעיון. באמת. רוב הסיכויים שתשובץ "כאילו" בתפקיד מקצועי ולכן יהיה לך מאוד קשה לעבור, ומצד שני תעסוק במשהו שאתה לא אוהב. נכון שגם באזרחות אתה יכול ליפול על עבודה מעפנה, אבל באזרחות תוכל לעבור לחברה אחרת ברגע שתרצה. בצבא - אפשרי אבל קשה קשה. ההבדל המהותי שבאזרחות הרבה יותר קל לחפש חברה שמתאימה לך, כי יש המון מידע באינטרנט ובעיתונים. בצבא רוב המידע על תפקידים שמתאימים לך יהיה חסוי מטעמי בטחון שדה וסתם מטעמי מערכת מאוד לא גמישה. מה בכלל מושך אותך בעתודה דווקא? (שים לב, אני לא פוסלת את האפשרות, אני רוצה לחדד נקודה)
הלימודים על חשבון הצבא? אכן אופציה חביבה מאוד, במיוחד אם מצבך הכלכלי לא משהו. מצד שני, העברתי את כל התואר בלי לבקש שקל מאבא-אמא. איך? מלגות ועבודות סטודנטיאליות בהתחלה, עבודה במקצוע -חצי משרה - בשנה וחצי האחרונות. במקצועות הטכנולוגיים אין בדרך כלל בעיה להשיג משרה סטודנטיאלית של כ-20 שעות בשבוע, במיוחד אם יש לך ראש על הכתפיים. ואם התקבלת לעתודה אני מניחה שאת לא דפ"ר
. (אתה בכלל מכיר את הביטוי הזה? הוא היה בשימוש לפני כעשר שנים בצבא, אי שם בתקופת הדינוזאורים) תעשה את השיקולים שלך. ד"א -
כל העתודאים שהכרתי עבדו במהלך התואר, גם אלו שהצבא שילם להם. ל מה? למה לא? אם אפשר לעשות כסף, לצבור נסיון (לפעמים, לא תמיד) ולהוציא קצת את הראש מהמחשב, למה לוותר על זה?
אפשרות לשבת במשרד ממוזג במקום לרוץ על ג'בלאות? לגיטימי לחלוטין. יש לזה הרבה יתרונות. יש אנשים ששירות קרבי לא מתאים להם, וזו אפשרות טובה בשבילם. אם כי זה נמשך 6 שנים במקום 3. אבל מצד שני, אלה 6 שנים שיש להם ערך מעבר לישיבה במשרד ובהייה בקירות/משחקי סוליטר. ועל כך עוד רגע:
לצבור נסיון בצבא? שיקול מצויין, בהנחה שמדובר במקצועות עם הסיכויים גבוהים להשתבץ טוב: מחשבים, הנדסת חשמל, הנדסת תעשיה וניהול, הנדסת אווירונאוטיקה ודומיהם. בוא ואתן לך כמה דוגמאות: ידיד טוב, מהנדס חשמל, אחלה בחור, חכם למדי אבל לא מצטיין. שובץ באיזה פרוייקט משותף עם צבא ארה"ב ובילה שנה וחצי מהחובה שלו ב... סאן דייגו. על אזרחי, עם דירה מגניבה ורכב צמוד. מכיוון שהיה לו גם אש"ל הוא חסך לא רע, טייל המון בסביבה בסופי שבוע, בקיצור, חלום. פשוט היה במקום הנכון בזמן הנכון. היום, אחרי שירת בקבע כראש צוות, השתחרר והוא מהנדס מערכת בכיר בג'נרל אלקטריקס. עוד דוגמא: עוד חבר קרוב, מהנסד אווירונאוטיקה, בחור מבריק עם כמויות מטורפות של אנרגיה. שובץ בהתחלה כמדריך טכנולוגי בקורס טייס. אחר כך עבר תפקיד ונהיה קצין פרויקט בקריה. תוך כדי צבא סיים MBA (בחינם) ותואר שני בהנדסת מערכת (בהנחה משמעותית דרך צה"ל). השתחרר לפני כמה חודשים והיום מנהל פרוייקט עם משכורת מעולה בחברת היי טק מגניבה שעושה כל מיני דברים שקשורים לתעופה. במקרה שלו, העתודה נתנה לו פור של שלוש שנות נסיון על פני חבריו שבחרו להתגייס בגיל 18. עוד אחת: חברה טובה, מהנדסת תעשיה וניהול, חוקרת ביצועים. עושה עבודה מעניינת, אבל במקרה שלה, גם באזרחות היו חוטפים אותה כמו לחמניה חמה . לפני שבוע תקעו לה - קצינה בקבע! - אבט"ש באיזה חור בטיזינבי. סתם לסבר את האוזן - זה אומר לא לישון מ-12 עש 4 לפנות בוקר. נורא כיף. ולא תגיד היא איזו חפ"שית, היא סגנית ראש מדור, סר"ן. טוב, ההודעה הזו כבר באורך הגלות, אז אני אשתדל לסכם. אם אתה לגמרי, ב-100% סגור לגבי הכיוון שלך בחיים, יש לך מרפקים והמסגרת הצבאים לא גורמת לך לרצות להקיא (לי לדוגמא כן. שנאתי את השירות שלי למרות התנאים המעולים והתפקיד הנחשב) - לך על זה. כאמור, בנוסף ללימודים חינם, זה יכול גם לתת לך יתרון של שלוש שנות נסיון לעומת חבריך הלא-עתודאים. אם אתה מגיע לטכניון, קח בחשבון שכולם שם שונאים עתודאים
. הסטודנטים הרגילים רואים אותם כילדים מעצבנים ודופקי פקטורים. (ואם אתה לא יודע מה זה פקטור, שלח לי מסר
) אם אתה לא בטוח במאה אחוז בבחירת המקצוע/לא מת על מסרגת צבאית/סתם לא אוהב לחשוב יותר מ-4 שנים קדימה עזוב אותך. בחיי. לא שווה.
