ברשותכם - קצת סדר בדברים ודעה משלי
נראה לי שאתם נכנסתם ללופ של כניסה לפרטי מי אמר למי מה, ואני רוצה לחזור ולהעלות את הדיון רמה אחת למעלה בהתבוננות על התמונה הכוללת. ברשותכם - בלי להתייחס למה שנעשה בעבר, אלא לרצוי. אז איך בוחנים חיסון? הנחת העבודה של הרשויות היא שיש חיסון בדוק ואפקטיבי, ומטרת הבדיקות היא לאשר גירסה חדשה של החיסון. לשם כך, ובצדק, הם משוים את הגירסה החדשה לגירסה הקיימת - במידה שהחיסון החדש מוכיח דרגת אפקטיביות ובטיחות שוים או טובים יותר מהקודם הוא מאושר. עד כאן הכל בסדר. אלא מה? באים אזרחים שדואגים לבריאותם ושואלים איך בכלל מוכיחים את נחיצות ובטיחות החיסונים כולם - לא גירסה חדשה, אלא גירסה קיימת. ברור שהמחקרים שמתאימים לאישור גירסה חדשה של חיסון לא יתאימו, כי מטרת המחקר היתה שונה. מצד שני, קצת קשה לבצע מבחן אמיתי לנחיצות חיסונים, כי המבחן האמיתי הוא בחשיפת הנחקרים למחלה - ואז אם ידבקו במחלה הלא מחוסנים, בעוד שכל או אחוז גבוה מהמחוסנים לא ידבקו - זאת ההוכחה. ברור שכללי האתיקה הרפואית לא מאפשרים עריכת מבחן אמת כזה. ברור גם (לאוביקטיבים בינינו לכל הפחות) כי עצם קיום אוכלוסיה מחוסנת מפחיתה את החשיפה למחלה בקרב הלא מחוסנים, כך שהשוואה בין אחוזי החולים מחוסנים ולא מחוסנים באוכלוסיה שרובה מחוסנת היא בעייתית משהו. עד כאן למורכבות. אז איך צריך להראות המחקר לבדיקת יעילות החיסונים? לדעתי, העבודה העיקרית פה צריכה להיות בריכוז נתונים קיימים, ואיסוף נתונים שהיום לא נאספים, ואז לבצע ניתוח שלהם. יש היום אוכלוסיות שלמות במדינות שונות, שבהם אנשים שמתחסנים ואנשים שלא. יש להעמיק את הרישום של תיק רפואי שכולל בדיקות בריאות מקיפות וכן רישום תלונות, מחלות ושאלוני אורח חיים תקופתיים (כי אולי הוא בריא כי הוא אוכל נכון או הולך לרפלקסולוג פעם בשבוע) כל זה יאסף לאוכלוסיה גדולה ככל האפשר שתיתן הסכמתה, וכמובן ישולב עם נתונים סביבתיים של איזור המגורים - אקלים, תנאי סביבה, זיהומים ידועים. מחקר ענקי כזה לא ישמש רק את נושא החיסונים, אלא בעצם יהווה בסיס מידע על בריאות האדם והפרמטרים המשפיעים עליה. המתמטיקה הנדרשת לזהות מגמות וסיבות בתוך מאגר עצום כזה עם כל כך הרבה משתנים , מורכבת ולא פשוטה, אבל כל מחקר חלקי אחר מעצם מהותו יסיק מסקנות שקריות - אולי הילד נפגע לא מהחיסון אלא בגלל שבקרבת מקום מגוריו אחוזי קרינה מפחידים?
נראה לי שאתם נכנסתם ללופ של כניסה לפרטי מי אמר למי מה, ואני רוצה לחזור ולהעלות את הדיון רמה אחת למעלה בהתבוננות על התמונה הכוללת. ברשותכם - בלי להתייחס למה שנעשה בעבר, אלא לרצוי. אז איך בוחנים חיסון? הנחת העבודה של הרשויות היא שיש חיסון בדוק ואפקטיבי, ומטרת הבדיקות היא לאשר גירסה חדשה של החיסון. לשם כך, ובצדק, הם משוים את הגירסה החדשה לגירסה הקיימת - במידה שהחיסון החדש מוכיח דרגת אפקטיביות ובטיחות שוים או טובים יותר מהקודם הוא מאושר. עד כאן הכל בסדר. אלא מה? באים אזרחים שדואגים לבריאותם ושואלים איך בכלל מוכיחים את נחיצות ובטיחות החיסונים כולם - לא גירסה חדשה, אלא גירסה קיימת. ברור שהמחקרים שמתאימים לאישור גירסה חדשה של חיסון לא יתאימו, כי מטרת המחקר היתה שונה. מצד שני, קצת קשה לבצע מבחן אמיתי לנחיצות חיסונים, כי המבחן האמיתי הוא בחשיפת הנחקרים למחלה - ואז אם ידבקו במחלה הלא מחוסנים, בעוד שכל או אחוז גבוה מהמחוסנים לא ידבקו - זאת ההוכחה. ברור שכללי האתיקה הרפואית לא מאפשרים עריכת מבחן אמת כזה. ברור גם (לאוביקטיבים בינינו לכל הפחות) כי עצם קיום אוכלוסיה מחוסנת מפחיתה את החשיפה למחלה בקרב הלא מחוסנים, כך שהשוואה בין אחוזי החולים מחוסנים ולא מחוסנים באוכלוסיה שרובה מחוסנת היא בעייתית משהו. עד כאן למורכבות. אז איך צריך להראות המחקר לבדיקת יעילות החיסונים? לדעתי, העבודה העיקרית פה צריכה להיות בריכוז נתונים קיימים, ואיסוף נתונים שהיום לא נאספים, ואז לבצע ניתוח שלהם. יש היום אוכלוסיות שלמות במדינות שונות, שבהם אנשים שמתחסנים ואנשים שלא. יש להעמיק את הרישום של תיק רפואי שכולל בדיקות בריאות מקיפות וכן רישום תלונות, מחלות ושאלוני אורח חיים תקופתיים (כי אולי הוא בריא כי הוא אוכל נכון או הולך לרפלקסולוג פעם בשבוע) כל זה יאסף לאוכלוסיה גדולה ככל האפשר שתיתן הסכמתה, וכמובן ישולב עם נתונים סביבתיים של איזור המגורים - אקלים, תנאי סביבה, זיהומים ידועים. מחקר ענקי כזה לא ישמש רק את נושא החיסונים, אלא בעצם יהווה בסיס מידע על בריאות האדם והפרמטרים המשפיעים עליה. המתמטיקה הנדרשת לזהות מגמות וסיבות בתוך מאגר עצום כזה עם כל כך הרבה משתנים , מורכבת ולא פשוטה, אבל כל מחקר חלקי אחר מעצם מהותו יסיק מסקנות שקריות - אולי הילד נפגע לא מהחיסון אלא בגלל שבקרבת מקום מגוריו אחוזי קרינה מפחידים?
