יש לשקול את המענקים מול חלופה להשקעה בחינוך, רווחה, ובריאות.
בעבר היו פחות קרנות סיכון או משקיעים שחיפשו להשקיע בהיי-טק בישראל, ויתכן שאז הממשלה הועילה כשמימנה חדשנות.
אבל כיום, כשכסף רב מחפש סטארט-אפים להשקעה, כל הוצאה של מיליון ש"ח מהתקציב צריכה להישקל, האם להוציא אותה על מענקים לחדשנות או למשל להעלאת רמה בשירותי הבריאות, החינוך, הרווחה ועוד.
אין לנו נתונים ברורים להחלטה כזו. אם הרשות היתה מפרסמת, ניתן היה לדעת לפחות מה התמלוגים. מוסכם שתמלוגים אינם השיקול הבלעדי, ושלא ניתן לדעת אם ביטול היפותטי של רשות החדשנות ימנע הצלחה כמו עוד waze.
לדעתי המגזר הציבורי הוא תמיד לא יעיל, אפילו אם הפקידים עצמם הם אנשים טובים שעובדים קשה. (אגב, גם חברות גדולות נוטות להירקב עם השנים, כמו למשל ג'נרל מוטורס ופורד. ) ראה למשל את חוק פרקינסון. לכן גם צריך להפנות את הסכומים האלה לטיפול בבעיות חשובות יותר.
מתברר שרשות החדשנות מפנה תקציב לעידוד סטארט-אפים בבעלות נשים ( לפחות שליש בעלות). מדוע לא לעודד גם סטארטאפים בבעלות ג'ינג'ים?
מה גם שהסטארט-אפ יכול להציב אישה בין הבעלים ולקבל מיליונים.
האם לא עדיף לממן לימודי תכנות חובה כבר בהקבצה העליונה בחטיבת הביניים ולעודד בחינות בגרות בתכנות?
בענין הערתך על מחקרים של מדענים באוניברסיטה שלא יצא מהם כלום- יש פה באמת בעיה. מפנים כספים למחקר בסיסי כשברור מראש שלא תהיה בהם תועלת ישירה. אגב, מתמטיקאי אנגלי בשם Hardy התגאה בכך שאין ולא יהיה שימוש למתמטיקה שבה עסק. בזאת הוא טעה כי אח"כ התברר שיש שימוש בתורת המספרים .
לפני שנפטר חיים ויצמן, הנשיא הראשון, הוא ביקש ממאיר וייסגל לדאוג לקיום מכון ויצמן, וגם הזהיר אותו שמדענים לא צורכים כסף אלא שורפים אותו במהירות מדהימה. וייסגל עמד במשימה בכבוד, כשהיה אלוף השנוררים וגייס כספים עצומים למכון. לפני מסע גיוס כספים, אסף את המדענים ואמר להם: אני רוצה שעד שאחזור שיתקיימו כל השקרים שאני מספר על הצלחותיכם.