חבל שלא בודקים ומאמינים לשטיפת המוח של הטיה לטובת העובד
עו"ד שלקוחותיהם הם המעסיקים, ראש לשכת המסחר הפעלתן ועוד, חוזרים ומשננים בתקשורת שביה"ד מוטה לטובת העובדים , ואף מנמקים זאת בפרטי פרטים שקריים. ברור להם שאף אחד לא יבדוק אותם, למרות שקל לקרוא את פסקי הדין ולהיווכח שהם משקרים.
בפועל השופטים מגיעים למשפט ללא הטיה, ואם המעסיק הגון ולא משקר במשפט, פסה"ד יהיה ללא הטיה (בערך).
אבל עו"הד של שני הצדדים מדריכים אותם לשקר כלי להגדיל את הסיכוי לתוצאה טובה לצד שלהם.
אבל עוה"ד של העובד הוא קטן, מופיע בעצמו במשפט ומקבל סך קבוע מראש, אם כי הסך יכול לגדול אם במשפט יש הרבה דיונים והגשות מסמכים.
לעומת זאת, עוה"ד של המעסיק עובד במשרד בינוני עד גדול ומקבל שכר לא גבוה אבל אחוזים מהותיים מהזכיה, כלומר ההפרש בין מה שנתבע ובין המעט שנפסק. לכן יש לו יותר מוטיבציה להכות מתחת לחגורה, ולהכפיש את העובד בגניבה, זיוף שעות עבודה וכו'. השופטים מאוד מחמירים אם התרשמו שזה נכון, אפילו אם לא הוכח.
לעומת זאת, כשהעובד מכפיש את המעסיק מה הוא כבר יכול להגיד? שהמעסיק לא שילם לו? השופטים לא רואים בזאת פגם מוסרי ופשוט פוסקים לעובד את החוסר בשכר, תלוי אם הוכיח זאת.
אבל הנוהלים והתקדימים הם יותר לטובת המעסיק:
ביה"ד הארצי קבע כך שכמעט שלא מחיבים את המעסיק בפיצויי הלנת שכר.
המעסיק לא מקיים הוראה לגילוי מסמכים , שחיונים כדי שהעובד יוכל להוכיח, ולא מענישים על כך.
ביה"ד הארצי קבע שהצדדים ישלמו הוצאות משפט קטנות ובכך פגע בעובדים או המעסיקים ההגונים שההוצאות שיקבלו רחוקות מלכסות את שכר הטרחה ששילמו, ועודד את העובדים \המעסיקים הלא הגונים שסתם תבעו \ התגוננו .
בתי הדין לא מענישים על טענות סרק. לכן נפוץ שהצדדים מכפישים את הצד השני בהאשמות חמורות כגון שהעובד כביכול גנב מהמעסיק. כשמתברר שאין לכך שום הוכחה, המעסיק לא יקנס על כך. לכן ביה"ד מעודד בעקיפין טענות סרק חמורות שגוזלות את הזמן היקר של השופטים.
ביה"ד לא כותב פסק דין חלקי, גם אם בקדם משפט כבר ברור שהמעסיק חיב לעובד. למעסיק כדאי לדחות כי במקרה הגרוע ישלם ריבית מצחיקה ( בסביבות 1% ) ובינתיים הכסף אצלו.
הנוהלים בביה"ד לעבודה מוטים לטובת ההגנה, שלרוב היא המעסיק. קל מאוד לדחות דיונים
רוב עצום של התביעות נגמר בפשרה בשלב קדם המשפט. ב"כ העובד משכנע אותו שאם ימשיך, ישלם עוד שכר טרחה גבוה, ולא בטוח שיזכה. ידוע שבפשרה מפסיד הצד החלש, שהוא העובד.