עוד ירידה צפויה -

[boriska1]

אתה טועה ברוב הדברים שכתבת.לא,לא עדיף לממן לימודי תכנה

מי שרוצה יש לו אפשרויות רבות מאוד, כמעט בלתי מוגבלות.
אילולא אזה מדען התעקש ללמוד כורי עקביש, לא היינו יכולים להגיב אחד לשני, תוך שניות ובאתרים מתקדמים תוך חלקי שניה.
לכולנו יש ביקורת על הכל, גם לי. אבל צריך איכשהו לבסס אותה מעבר "אני מנחש שלא יצא מזה כלום", או רעיונות חדשניים שלא נוסו מעולם, או להביא כמופת מערכות חינוך כושלות.
וחוזר, אין משקיעים פרטיים שישקיעו בסטרטאפ של 95 אחוז נועדו לכישלון, ליתר דיוק, כמעט שאין. אגב מכון וייצמן, לפי הרבה רייטינגים הוא מכון מדע האיכותי בעולם מחוץ לארה"ב

 

[yehuda7K]

יתכן שחובת לימודי תכנה תיצר יותר הי-טק מצליח מאשר ר' החדשנות

אם רוצים לעודד הצלחות הייטק החובה ללמוד ולהתנסות בתכנות בביה"ס תגרום ליותר מתכנתים טובים (למשל נשים) מאשר היום, ויתכן שיותר סטארט-אפים מצליחים מאשר המימון שרשות החדשנות נותנת להי-טק. .
(מכיון שלא ידוע סך המענקים, יתכן שהסכום לא מכסה את הוספת לימודי התכנה בביה"ס).

מדבריך משתמע שיש סיכוי הצלחה של 5% ליזמות שבהם משקיעה רשות החדשנות. האם זה נכון? האם זה כך בכל שנה או שהצלחה אחת ענקית (וקצת ישנה כמו waze) היא שמקפיצה את האחוז ל 5% ?

להביא כמופת מערכות חינוך כושלות- האם כוונתך לחינוך בסינגפור? אם כן, כוונתי היתה להראות שניתן להגיע לרמת לימודים גבוהה גם כשהכיתות גדולות. האם לזה אתה כן מסכים?

לדבריך עלי: "מנחש שלא יצא מזה כלום" - הרי כל הבעיה שרשות החדשנות לא מפרסמת נתונים שלפיהם ניתן לשפוט אם יש לה איזשהו שמץ של הצלחה. בהיעדר נתונים נשאר לנו לחשוד שהיעדרם מעיד על חוסר הצלחה ולכן הניחוש.

איך נקבע תקציב המענקים? אם הוא למשל 2 מיליארד בשנה, האם לדעתך יש להגדילו ל 20 מיליארד בשנה? מה הקריטריון לגודל התקציב?

 

[boriska1]

אנחנו מסתובבים סביב אותה נקודה. אז לסיום

א.וויז זו דוגמא אחת מני רבות
ב.מערכת החינוך בסינגפור כושלת, מבחינת יצירתיות, חשיבה וכו". לא מתאימה לנו. נכון בשמבחני פיזה הם במקומות ראשונים, גם סין
ג.להגדיל תקציבי מחקר ופיתוח ככל שהמשק יכול, אם אפשר 60 מיליארד זה יותר טוב מ40.
ד. ללמד כל אחד תיכנות? למה לא הבנתי. המדינה נותנת כמעט לכל אחד ללמוד תכנות.

ה. אכן כ95 אחוז מהסטרטאפים נכשלים

 

[yehuda7K]

חבל שלא ענית על שאלות, אבל מכבד רצונך לסיים.

 

[enigo]

תקציב רשות החדשנות מפורסם. המידע קיים - אבל נראה שמשום מה

אתה מסרב לחפש אותו...
מה הקריטריון לגודל התקציב? בדיוק כמו הקריטריון לגודל תקציב משרד החינוך, הביטחון, האוצר וכן הלאה. הרשות מגישה תוכניות ומבקשת תקציב בהתאם, ומי שאחראים לאשר את התקציב, אחרי דיונים ומשא ומתן, מאשרים תקציב (שכמעט תמיד קטן יותר מהמבוקש).

אגב, אתה זוכר שהתחלת את הדיון הזה בכלל בטענה שבקשת המענק כל כך מסובכת שרק חברות גדולות נהנות ממנו, כי לקטנות אין מי שיתעסק עם הניירת? אני מקווה שלפחות בנושא הזה הבנת שטעית - גם אם לא הודית בזה בשום שלב...

 

[yehuda7K]

אל תסלף- המידע על המענקים לא פתוח , ואתה לא הצלחת למצוא אותו

כזכור, לאחר שלא מצאתי, ביקשתי ממך למצוא ואתה לא חיפשת \ לא מצאת אותם.

אתה תומך בהוצאת הסכום לפי מילים buzzwords , להצדקת בזבוז סכומים עצומים שבקושי מועילים למדינה, כאשר המדינה יכולה להוציא אותם על סעיפי תקציב הרבה יותר מועילים.

אתה לא מבין איך נבנה תקציב המדינה. אמנם המדינה צריכה תמיד לשקול מה השימוש הכי טוב לסכום הנדון, אבל בפועל , דיוני התקציב הם "מסחרה" כאשר בכל המשרדים יש בזבוזים גדולים וגם חוסרים.
מדי פעם נשמעות קריאות לבנות את התקציב מחדש לפי שקולי עלות תועלת, אבל לשווא.

משרדים מקבלים תקציב לא לפי הצרכים אלא לפי הכוח הפוליטי של השר , כפי שלמשל אמר פרופ' רוטשטיין מ"הדסה" בכתבה ביום ו' בטלויזיה, ששר הבריאות לא צריך להיות מקצוען בבריאות אלא פוליטיקאי שמצליח להביא תקציבים למערכת.

אתה טועה ואכן הגשת בקשת מענק מרשות החדשנות היא מספיק מסובכת עד שכל מיני משרדי עו"ד מתפרנסים מזה, למשל יועצים ומשרדי עו"ד שבתוצאות חיפוש בגוגל של " מענק המדען הראשי".

 

[enigo]

תקציב הרשות הוא מידע ציבורי - הקלד בגוגל "תקציב רשות החדשנות

ותגלה שפע כתבות לאורך השנים על התקציב הזה. נדמה לי שאפילו ראיתי התייחסות להיקף התמלוגים שהתקבלו באחת השנים (בערך שליש מהתקציב, באותה שנה).
המידע קיים - אתה רק צריך לחפש אותו.
והגשת הבקשה פשוטה מספיק כדי שחברות של פחות מעשרה אנשים (חברות שאני מכיר מתוך רשימת החברות הנתמכות ב-2018) יצליחו לקבל אותו. אגב, זה לא "אותו" אלא "אותם" כי יש מגוון רחב של תמיכות.
וכן, יש עורכי דין שמציעים את השירות הזה - בדיוק כמו שיש רואי חשבון שמציעים להגיש את הדו"ח החודשי/דו-חודשי למע"מ, למרות שזה תהליך פשוט למדי. הכל עניין של מה עולה לך יותר - שעת עבודה שלך או של נותן השירות.
ובינתיים, אתה זה שלא הביא אפילו שמץ של תימוכין לטענה שלך שתקציב רשות החדשנות הוא "בזבוז סכומים עצומים שבקושי מועילים למדינה" - מלבד זה ש"נראה לך". כי העובדה הפשוטה היא שלא רק שישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיה (כמות סטרטאפים לאוכלוסיה, גיוס כספים לסטרטאפים ביחס לגודל האוכלוסיה וכן הלאה), אלא שהיא עושה זאת לפעמים בניגוד להיגיון - בתחומים שבהם לא היה בישראל רקע שממנו יכל לצמוח אותו תחום טכנולוגי.
יש לכך לא מעט סיבות, אבל אחת הסיבות שנמנות קבוע כתורמת לתוצאות החריגות היא התמיכה הממשלתית (כן, גם המידע הזה נמצא ברשת - ולא, גם אותו אני לא מתכוון להאכיל אותך בכפית. חפש). מכאן שחובת ההוכחה - שמדובר בבזבוז כספים - היא עליך.
&nbsp

 

[yehuda7K]

מדוע אתה מתכחש למה שכרגע כתבת?

להזכירך כתבת בשרשור זה:
" אתה עונה לעצמך בלי לשים לב - שוב ושוב מתברר שמחקר שנראה תאורטי לחלוטין מתברר בהמשך כבעל משמעויות פרקטיות. לפעמים רק עשרות שנים אחרי. חלק גדול מהמוצרים היומיומיים שאנחנו מקבלים כמובן מאליו לא היו כאן אם מחקר אקדמי תאורטי לא היה מניח את היסודות למחקר היישומי שהגיע לאחר מכן. לכן מחקר אקדמי הוא חיוני - גם כשלהדיוטות נראה שזה מחקר מיותר לחלוטין...
כשהמדינה מקצה כספים לעידוד חדשנות, היא לא מקצה את הכספים רק על סמך שיקולי רווח פוטנציאלי - וזו בדיוק הנקודה. למה היא מקצה כסף לסטרטאפים בראשות נשים? כי הממשלה החליטה שזה יעד אסטרטגי להגדיל את מעורבות הנשים בהייטק, כנראה מתוך מחשבה שזה יגדיל את כח האדם הזמין לתחום וישפר את מיצוי הפוטנציאל של ההייטק בישראל"

בשתי הפסקאות האלה התיחסת למימון פעילות חסרת תועלת או במילים אחרות :
Wishful thinking describes decision-making and the formation of beliefs based on what might be pleasing to imagine, rather than on evidence, rationality, or reality. It is a product of resolving conflicts between belief, and desire.

 

[enigo]

טוב... כאמור, אם אתה לא מסוגל להבין את ההבדל בין "מחקר שנראה

תאורטי" ל"פעילות חסרת תועלת" אז באמת שאין לי מושג איך להמשיך את הדיון.
איחלתי לחייל בהצלחה.

 

[yehuda7K]

מאחל לטובתך, שבתחומים אחרים אינך מפעיל wishful thinking

 

[enigo]

מאחל לך שתלמד להבין מה שאומרים לך, ולא את מה שאתה רוצה לחשוב

שאמרו לך.
הבנת נקרא היא יכולת חשובה בחיים.

 

[yehuda7K]

מאחל לך שתתחיל לעמוד על דברים שאמרת

 

[yehuda7K]

רשות החדשנות- גישתך היא Wishful thinking

אתה חוזר שוב שוב על הבדיה שרשות החדשנות חשפה נתונים על המענקים.
אתה גם סותר את עצמך- מצד אחד טוען שיש מידע ציבורי ומצד שני טוען שפרטי המענקים הם סודים non disclosure

עוד Wishful thinking שלך היא הטענה שכיום יש קשר בין מענקי רשות החדשנות ובין פריחת ההיטק בישראל.
מילא שאתה טועה כך, הבעיה היא שגם הממשלה מחליטה לפי Wishful thinking וכך זורקת כסף לפח אשפה, כסף שהיה יכול באמת להועיל בבעיות אמת כמו חינוך , רווחה, בריאות, אכיפת חוק וכו'

מציע שתקרא את הספר "מצעד האיוולת" של ברברה טוכמן שסוקר כמה פרשיות של איוולת. וכך תבין כיצד ממשלתינו פועלת בענין זה ובמקרים רבים מדי, וללא תלות במפלגה שבשלטון.

 

[enigo]

אני פורש מהדיון. פשוט כי דיון דורש רמה מסוימת של קשר בין מה

שנאמר לבין המציאות.
לא אמרתי שהרשות חשפה נתונים על המענקים - אמרתי (ויש גם קובץ) שהיא פרסמה רשימה של חברות נתמכות, ושהתקציב שלה הוא מידע הזמין לציבור. אלו עובדות.
כל מה שאתה מנסה להכניס לי לפה זה כבר מטריטוריה אחרת.
ומה הקשר בין זה שממשלות עשו שטויות - בארץ ובעולם - לבין הדיון שלנו? כי אם זה הטיעון המנצח שלך, אני יכול להביא כדוגמא עשרות השקעות כושלות של החברות הגדולות והמצליחות בעולם, הדוגמא והמופת ל"שוק הפרטי" שאתה מעלה על נס את יעילותו, ומציע להעביר אליו את ההחלטות על האסטרטגיה של ישראל...
ולגבי הקשר בין רשות החדשנות ושגשוג ההייטק בישראל - לא רק שזה לא אני שאומר, אלא כמעט כל מי שעוסק בתחום (ושאתה לא מודע לעבודתו, כי אתה לא טורח ללמוד על התחום לפני שאתה פוסק בהחלטיות מה נכון ומה שגוי בו).
כאמור, התעייפתי מלטחון מים. תהנה.

 

[yehuda7K]

קרא את קישון על ממשלות, וגם חברות כושלות נעלמות, ממשלה לא !

אתה שוב מטעה שכביכול נחשף מידע שמגלה האם הרשות היא כשלון או הצלחה.

נכון, יש שפע של דוגמאות על כשלונות של חברות גדולות בעולם, למשל פורד וג'י.אמ, כפי שקודם הזכרתי
ההבדל הוא שהחברות האלה מחליפות ניהול וגישה ומתגברות על המשבר, או שבסוף כושלות ונעלמות, כפי שמדד דאו ג'ונס מראה היעלמות של רוב החברות מהמדד וחברות חדשות תופסות את מקומם.
לעומת זאת ממשלות לא נעלמות, וכל זמן שיצליחו לגבות יותר מיסים אין להם בעיה להמשיך בבזבוז שנסמך על wishful thinking. וזה מצבנו היום. גם אם ממשלות של מדינות אחרות הם עוד יותר גרועות, זה לא אפילו חצי נחמה עבורינו.

רפי קישון מדבר במעריב על אביו אפריים קישון :
"אבא חי כביכול אורח חיים בורגני, אבל בנשמתו הוא היה אנרכיסט. הוא לא ראה את השלטון כחבורה מכובדת של אנשים נבונים וחכמים שרוצים לעזור לעם, אלא כחבורה של אנשים בינוניים המתנהלים בין שלומיאליות לבין נוכלות ורמאות שמשימתם העיקרית לנסות להיאחז בקרנות השלטון ולייצר מיסים חדשים שיוכלו לגבות מהעם כדי לממן את כל הטעויות שהם עושים ואת בזבוז כספי הציבור מטעמם. את זה אני אומר גם בשמי וגם בשם אבי, ואני בטוח שאבא היה תומך במאבק החברתי שמתנהל היום"

 

[enigo]

אתה עונה לעצמך בלי לשים לב - שוב ושוב מתברר שמחקר שנראה

תאורטי לחלוטין מתברר בהמשך כבעל משמעויות פרקטיות. לפעמים רק עשרות שנים אחרי. חלק גדול מהמוצרים היומיומיים שאנחנו מקבלים כמובן מאליו לא היו כאן אם מחקר אקדמי תאורטי לא היה מניח את היסודות למחקר היישומי שהגיע לאחר מכן. לכן מחקר אקדמי הוא חיוני - גם כשלהדיוטות נראה שזה מחקר מיותר לחלוטין.
אגב, המדינה משקיעה בסיבסוד אוניברסיטאות סכומים דומים לאלו שהיא משקיעה ברשות החדשנות, אולי אפילו יותר.
&nbsp
כשהמדינה מקצה כספים לעידוד חדשנות, היא לא מקצה את הכספים רק על סמך שיקולי רווח פוטנציאלי - וזו בדיוק הנקודה. למה היא מקצה כסף לסטרטאפים בראשות נשים? כי הממשלה החליטה שזה יעד אסטרטגי להגדיל את מעורבות הנשים בהייטק, כנראה מתוך מחשבה שזה יגדיל את כח האדם הזמין לתחום וישפר את מיצוי הפוטנציאל של ההייטק בישראל.
נכון או לא נכון? לא יודע להגיד. אבל זו בדיוק הנקודה שבה ממשלה שונה מהשוק המסחרי - היא מסתכלת רחוק יותר, ומוכנה להשקיע כספים במה שלאו דווקא יביא הכנסות בטווח הזמן הקצר או אפילו הבינוני.

 

[yehuda7K]

התיאוריה שלך מצדיקה הוצאות ענק למחקרים חסרי תועלת

אם נניח תקציב רשות החדשנות הוא כ 2 מיליארד ש"ח בשנה, לשיטתך ניתן להצדיק הוצאה של 20 מיליארד או אפילו 200 מיליארד בשנה. איפה הגבול?
זה אבסורד לטעון שעל המדינה " להשקיע כספים במה שלאו דווקא יביא הכנסות בטווח הזמן הקצר או אפילו הבינוני" . לא הגיוני להשקיע כאשר לא ידוע בכלל אם יהיו הכנסות.


כתיבתך ש " אתה צריך רקע בניהול חדשנות" היא בדיחה, כי לשיטתך לא חשוב אם המענק ניתן ללא סיכוי לתועלת .

אתה במיעוט פה. בשונה ממך, בוריסקא טען שהמדינה משקיעה בהייטק עם סיכוי , אמנם נמוך של 5% סיכוי להצלחה, יזמות שלטענתו קרנות הון סיכון לא מוכנות להשקיע בהם.

 

[enigo]

אתה שוב מצליח לעשות סמטוכה מדברים

לא אמרתי "מחקרים חסרי תועלת" - אמרתי מחקרים שנראים מיותרים להדיוטות.
לא רמתי מחקרים ללא סיכוי לתועלת - אמרתי "מה שלאו דווקא יביא הכנסות בטווח הזמן הקצר או אפילו הבינוני".
העובדה שאתה לא מבין את ההבדל בין הדברים, אמורה להבהיר אפילו לך את גודל תהום הידע שעוצר אותך מלהבין את הנושא.

 

[boriska1]

אניגו.כתבת

:" מחקרים שנראים מיותרים להדיוטות". חולק עליך, רוב רובם של המחקרים לא נראים אפילו למומחים.
מדע מתחלק לשני ענפים:
א. מדע יישומי
ב.מדע בסיסי
בנןשא מדע בסיסי, כל פרופסור הישר בעיניו יעשה, כל עוד הוא לא צריך קרנות מחקר או תקציבים נוספים. כמובן פרט להוצאות קבועות של המעבדה , שכרו ושכר צוותו.
כאשר מישהו הסתקרן, חקר את כורי עקביש, זה נראה משוגע לגמרי

 

[enigo]

ומאיפה אתה חושב שהוא מקבל את תקציבי המעבדה ושכר הצוות?

ראש מעבדה ממוצע מבלה הרבה מזמנו בהשגת תקציבים. אם כולם יחשבו שהמחקר מיותר לחלוטין, כנראה שהוא לא ישיג תקציבים. אם כי כמובן שכמעט כל דבר אפשר למכור אם יודעים למכור...
אבל אם יש דבר אחד שהאנושות למדה לאורך השנים, הוא שקשה מאוד לצפות איזה ידע יהיה בעל משמעות בעתיד.
אומנם תמיד יש את הסיפורים על איך גילו במקרה את הקורנפלקס והאנטיביוטיקה, אבל במציאות, 99% מהמוצרים שמשמשים אותנו היום חייבים את קיומם למחקרים ב"מדע בסיסי" כהגדרתך (עם הרבה שלבים בדרך, כמובן).