עָם הָסַפָּר

[frustrated]

אז תתפלא

אני לא יודע בן כמה אתה, ומתי דיברת לאחרונה עם מישהו מנוער מרצ או צופה טיפוסי של המורדים. אבל תתפלא, הם לא כולם אהבלים ריקניים. אביב גפן הוא אחד מזמרי המחאה הגדולים ביותר של המאה העשרים. "שומקום", "שיר תקווה", "המלחמה הבאה", "פרופיל 97", "מסיבת מתגייסים", "גנרל", "אלימות", "מרד הדמעות", "אמא תראי", "עכשיו מעונן", "אקדחים שלופים" ועוד הרבה אחרים הם לא שירי אהבה, לא שירים על דיכאון, ולא עם חברים, אלא שירי מחאה מובהקים, שמאד מאפיינים את אביב גפן.

 

[frustrated]

ועוד...

כאשר היו הפגנות של מורים מול משרד האוצר, בנוגע לפיטורים ולקיצוץ הרטרואקטיבי בשכר, כמה תלמידים מי"ב אירגנו כמעט את כל התלמידים בבית ספר, ויצאו ברגל למשרד האוצר להפגין ולהראות סולידריות עם המורים. היו שם כמאתיים תלמידים, שהתארגנו ספונטנית בחצי שעה בערך. אם זו לא מודעות ואקטיביזם, אני לא יודע מה כן.

 

[Boojie]

שמעת פעם מה אמרו ההורים של

ילדי הפרחים עליהם? נדמה לך שהם העריכו אותם אידיאולוגית ואינטלקטואלים? הרי ההורים ראו בזה "אופנה היפית" נתעבת, שעמדה בסתירה לכל הערכים שהם התחנכו עליהם. הבגדים הצבעוניים, השער הארוך, אהבה חופשית, סמים, המוזיקה שאומרת דברים נתעבים וחסרי משמעות - אתה ברצינות חושב שהורי דור ההיפים ראו בהם אידיאליסטים? כמובן שלא היית קורא לאביב גפן זמר מחאה. אתה לא בפרספקטיבה הנכונה, אתה לא ממש מקשיב למה שיש לו לומר (להבדיל מבני הנוער שמקשיבים לו) ואתה לא ממש טורח להזדהות איתו. ואגב, אם כבר, גם הטקסטים של סבלימינל, אם ייסלח לי, הם טקסטים בעלי רקע אידיאליסטי-לאומי שכבר הספיקו להוציא לו שם של ימני קיצוני (שם לא ממש מוצדק, על פי הטקסטים שאני ראיתי), ולא ממש חסרי תוכן ומשמעות. לבנאדם יש אמירה, שאתה עשוי שלא להסכים אתה, אבל אתה לא יכול לשלול אותה. אז לך זה לא נראה. אתה חושב שזו לא באמת מחאה, שזה לא יותר מדאווין של אידיאולוגיה, שזה חסר משמעות. ועל זה אני יכולה רק לשאול: מי בשם אלוהים שמך לשפוט אם אידיאולוגיה של אנשים אחרים היא בעלת ערך או לא בעלת ערך? כן, כמובן. לשמוע את הביטלז, ללבוש חולצות באטיק, לעשן סמים ולהזדיין בלי חשבון זה ה-ר-ב-ה יותר נעלה מאשר ללבוש חולצות בטן, להקשיב לסבלימינל, לעשן סמים ולהזדיין בלי חשבון. או משהו.

 

[Ungareska]

יש לך ילדים?

את באמת חושבת שהתרבות שהתפתחה פה, בעידוד ברור של כלי התקשרות, בה הורים הם עבדים לרצונות של הילדים שלהם, היא נורמלית? את באמת חושבת, שהעובדה שנערי אירן משאירים על נערי ישראל אבק בכל מבדקי ההישגיות הבינלאומיים היא נורמלית ורצויה? את באמת חושבת שתרבות בה נערים מכים את מוריהם היא לגיטימית, וניתן לתלות אותה בפער דורות בלבד? את באמת חושבת, שהעובדה שהורידו את רוב הבגרויות לבני הנוער כדי שחס וחלילה לא יצטרכו להתאמץ קצת, היא בסדר? את באמת חושבת, שהעובדה שכבר כמה שנים אף בן נוער (בתוך גבולות הקו הירוק) לא יצא להפגין על אף נושא אידאולוגי, מדברת לזכותם? ממש מענין אותי שהטקסטים של סבלימינל הם אידאולוגיים (חבל שהם מופנים לילדים שעוד לא יודעים אידאולוגיה מהי, בגילאי 10-13). מה שקובע זה לא מוסיקה ולא בטיח, מה שקובע זה מעשים. ילדי הפרחים יצאו להפגין למען חבריהם שנקטלו בויאטנם. הם צעדו ברחובות, שטפו את הערים במסר שלהם. את מתעלמת לגמרי , מהמצב הפוליטי והמדיני שהיה בימי הפרחים, ומיחסת להתנהגותם סממנים חיצוניים בלבד של לבוש סמים זיונים וכו'. איך את משווה בכלל? נערי ישראל, יצאו להפגין מקסימום למען חזרתם של המורדים לישראל. ברור שהיום, כשצריכים מחאה יותר מתמיד, כשהמדינה גוועת לתוך גהנום של שחיתות לטינית ומדיניות תצ'ריסטית רצחנית, עסוקים בני הנוער והסטודנטים בעיקר בחור של הפופיק. הנימוק של הבדלי דורות בקטע הזה, הוא חסר ערך. יאיר

 

[Mנטה]

הי הי הי להירגע שמה

מזה הקיצוניות הזאת ? אף בן נוער לא יוצא להפגין ? אז איך זה שההפגנות מלאות בחולצות כחולות ? יותר מדי דברים חיברת ביחד ולא תמיד הם קשורים אחד לשני. יש גם גווני ביניים בין שחור ללבן אתה יודע..

 

[Ungareska]

לא אמרתי "אף", ברור שיש...

בני נוער טובים ומוצלחים. את צודקת במאה אחוז, הייתי צריך לציין זאת. ונכון שדברי לא קשורים תמיד אחד לשני, כי לא התכוונתי שהם יהיו. ציינתי תמונה כללית. אני מדבר על הרוב אבל... חולוצות כחולות, נוסטלגיה מתוקה. אבל כמה אחוז מבני הנוער חברים בתנועות נוער?

 

[frustrated]

מכיוון שזה בכל זאת פורום ספרות

אכניס לתמונה מישהו שהוא לא בדיוק סופר, אבל גם לא בדיוק פילוסוף - ניטשה. אתה מסתכל על ההיסטוריה בדרך שניטשה כינה "אנטיקווארית" - אתה רואה את ההיסטוריה, את המקום בו גדלת, את הערכים עליהם חונכת וכיו"ב, כדברים חיוביים, ולכן אתה חושב שאין סיבה לשנות אותם, ושהם צריכים להמשיך להתקיים. פעם, חברות בתנועת נוער הייתה דבר חיובי, ולכן אתה חושב שזה תמיד יהיה חיובי, לא חשוב מה. הפתעה הפתעה - תנועות נוער כיום לא עושות הרבה. וזה לא בגלל החברים שבהן, אלא האנשים שמנהלים אותן. ועדיין, למרות שהן לא עושות כלום, יש להן לא מעט חברים. בתנועת הצופים יש כ50,000 חברים. בבני עקיבא, המחנות העולים, הנוער העובד והלומד ובשומר הצעיר, יש עוד כמה עשרות אלפים של חניכים. זהו מספר גדול בכל קנה מידה, ואין לשכוח את התנועות המפלגתיות. אף פעם לא הייתה לי הערכה רבה לתנועות אלה, שלדעתי רק עוטות מסיכה אידאולוגית אך אין מאחוריה שום דבר, אבל השתייכות לתנועות הללו היא בהחלט יותר חיובית מלרבוץ מול הטלוויזיה כל היום. אני לא יודע לדבר באחוזים, אבל גם אם יש בכל הארץ 100,000 חניכים בכל תנועות הנוער השונות והתנועות המפלגתיות השונות, זה הרבה. הרבה מאוד אפילו, ובקלות המספר הוא אף יותר גבוה.

 

[Boojie]

הנורמות המקובלות בחברה שלנו השתנו

מאד, ולא רק בדברים כמו תנועות נוער - יש שינוי כללי (שנראה שכרגע מתחילה תגובת הנגד שלו) מכיוון ההזדהות עם החברה והמדינה לכיוון ההתמקדות באני. בטח, יש בזה דברים שליליים. פחות רוח התנדבות, פחות ערכים לאומיים, פחות אכפתיות, יותר שטחיות. מצד שני, פחות אנשים מאמללים את עצמם בחיים בדרך שלא מתאימה להם כי "צריך". פחות אנשים מרגישים כפויים ללכת בתלם כי "חייבים להיות כמו כולם". פחות אנשים שותקים על עוולות. פחות נשים מוכות נשארות עם הבעלים שלהן כדי לשמור על "כבוד המשפחה". פחות אנשים מוכנים לקבל תופעות שליליות מטעם הצבא, המשטרה ומוסדות אחרים, כי "צריך לתמוך במדינה". אז זה רע או טוב? ברור שיש בשינוי הזה גם טוב וגם רע. לטעמי האישי, השינוי הזה היה קיצוני מדי (דבר שאני חושבת שהוא די טבעי), אבל מצד שני, נראה שעכשיו הוא מתחיל לחזור מקיצוניות המטוטלת יותר לעבר המרכז. אני אישית מעדיפה לראות פחות תנועות נוער ויותר חשיבה עצמאית. מעולם לא אהבתי את קונספט תנועות הנוער, תמיד חשבתי שהרעיון של "כולם מצטרפים ביחד לאותה תנועה עם אותה אידיאולוגיה" הוא רעיון מחורבן, שמתאים אולי למדינה בהקמה, אבל ממש לא למדינה שכבר בשלבי ההתבססות, כשהרעיון הקולקטיבי כבר לא צריך להיות מקודש.

 

[Ungareska]

לא נותר לי אלא להסכים.

 

[אלת הירח]

ועדיין מדינת ישראל היא אחת הארצות

בהן שיעור התרומה - של כסף או זמן - בקרב האוכלוסיה הוא בין הגבוהים, אם לא הגבוה ביותר. ועל כך אני מאד גאה.

 

[Mנטה]

זה דוקא לא מקור לגאווה בעיני

בארץ שלנו מוסד הצדקה מחפה על חוסר הצדק הכללי. לוא המדינה באמת היתה דואגת למי שצריך, לא היה צורך בכל כך הרבה צדקה. אבל הצדקה היא סוג של כיסתוח, אם יש מי שדואג לתרום לנפגעות תקיפה מינית, אין צורך שהממשלה תסבסד אותם. נו במת. זה רק מנציח את העוולות.

 

[אלת הירח]

אני לא מדברת רק מבחינה כספית

מה עם התנדבות? וכן, ברור שהיה עדיף אם המדינה היתה מסבסדת הכל, אבל היא לא, מכל מיני סיבות שחלקן מוצדקות בעיניי וחלקן פחות. אבל יש עוד מדינות שבהן המדינה לא מסבסדת דברים ושם גם לאדם הפשוט לא אכפת לעזור לאחרים.

 

[Mנטה]

הענין הוא שאם אנשים כל כך רוצים

לפעול ולשנות ולעזור, אז שיפעלו לשנות את השיטה. זה הכי יעזור לכולם.

 

[אלת הירח]

את מדברת כאילו זה כזה פשוט

אני למשל מצביעה בכל בחירות (והיו כבר די הרבה מאז שהייתי בת 18, אפילו שאני לא כזאת זקנה), והרבה פעמים רב העם לא מסכים איתי. אני שולחת מכתבים לח"כ ושרים מדי פעם כשיש דברים שחשוב לי להגיד. וכן, אני גם מתנדבת ותורמת כסף. אני לא מבינה מה סותר בזה.

 

[Mנטה]

להצביע זה ממש לא מספיק

את מוזמנת להיכנס ללינק שנמצא פה בחתימה שלי

ולשאול שם. מזמן חרגנו מנושא הפורום.

 

[יוסטשיה ויי]

אני עצמי אחת מ"בני הנוער"...

ואני לא אוהבת תנועות נוער. אולי חלק מכם מציירים לעצמכם תמונה בראש של פרחה חסרת שכל עם ממוצע 34 רק בגלל המשפט המסכן הזה. "אז זהו, שלא". לי אישית יש נימוק טוב מאוד למה אני לא מתחברת לתנועות נוער אבל בהחלט לא שוללת אותן ןאת חשיבותן לאלה שכן מתחברים - תנועות נוער מבחינתי שוללות הרבה מאוד אינדיוידואליות מהחניך עצמו, מהקבוצה וכ'... לפני כמה זמן יצא לי להזדמן למחנ"ק של הצופים, וראו ראו הפלא ופלא: שלוש מאות מעגלים צורחים בדיוק אותו המנון רק בשינוי שם (קבוצה, שבט). זה נראה לי טפשי ומזויף. אז אני מבקשת מכם, בבקשה, אל תשפטו אנשים ובעיקר בני נוער שתמיד נמצאים תחת זכוכית מגדלת רק על פי הקריטריון של תנועה או לא תנועה. וכן, אני מודעת שתנועות נוער זה העיקר לתרום וערכים אבל אני אישית לא מרגישה נוח כ"חלק" אלא אני יותר באה כ"יחיד". מה לעשות. נ.ב. סינטרה רולזזזזזזזזז

 

[Mנטה]

או במילים אחרות, את כבת נוער

שופטת את בני הנוער שלא דומים לך, בדיוק באותה שטחיות חיצונית שה"גדולים" פה שופטים אותך. נו במת.

 

[יוסטשיה ויי]

אבל זה בדיוק הקטע

שאני לא שופטת אף אחד. אני רק אומרת שאין מה לעשות שתמיד בני נוער יעוררו את "חמתם" של הדור מעליהם, בכל דור דור, החל מסקארלט אוהרה וכלה בגזרה נמוכה. ובקשר לתנועות נוער - אני לא שופטת אותם ואני חושבת שזה יפה וחשוב. פשוט אני אישית זה לא מתאים לי. זה הכל.

 

[Gilmore Girl Rules]

ממש לא.

לפי מה שהבנתי, אני חושבת בדיוק כמוה בעניין הזה, וזו ממש לא שפיטה שטחית. תאמיני (תאמין?) לי, אני אדע, אח שלי הוא...נו...יש רשג"ד, ויש את זה שאחרי על כל הרשג"דים...בכל אופן, הוא משהו חשוב בצופים

וזה ממש נחמד לו וממש כיף לו והכל, ואני ניסיתי פעמיים ולא אהבתי כל כך, אז אני לא הולכת לשם, אבל אני בהחלט לא שופטת אותו, מה יש לשפוט בכלל?

 

[Gilmore Girl Rules]

*ראשג"ד,

בע.