עצוב.... ממש סיפור חיים עצוב....
אמנם סיד בארט יצא את אחד האלבומים המשפיעים/חשובים במוזיקה (דה פיפר-קלאסיקה פסיכדלית, ודיסק שהשפיע על ההתפתחות של פינק פלויד) אבל לדעתי כל מה שקרה לו אחרי יצירת האלבום, ממש לא שווה את זה... החיים שלו התדרדרו וכל חייו נדפקו בגלל הסמים, את רוב חייו הוא חי לבד, מבודד, ועם הרבה בעיות מהסמים... עכשיו כשהוא מת, מה זה יעזור לו כל ההצלחה של פינק פלויד (שהוא השפיע עליהם)?? אפילו אם מליוני אנשים מושפעים מוזיקלית ממנו/אוהבים את היצירות שלו, מה זה עוזר לו אם הוא מת, ללא משפחה/ילדים? בלי להנות מהדברים הפשוטים שבחיים? (חתונה ילדים אהבה נורמלית) בעיני סיפור חייו של סיד בארט הוא טראגי כמו ואפילו יותר מהמקרים של ג'ימי,ג'ים וג'ניס, כי בזמן שהחברה האלה מתו בשיא ההצלחה, מתו צעירים, ולא סבלו מתופעות הסמים, לסיד היו 40 שנה של סבל.... ממש טרגדיה...