סיד בארט נפטר

ביום שישי. מסוכרת.

המשפחה הודיעה ל-BBC, ויש הספד ב"גרדיאן". אני אביא פרטים מיד כשיהיו לי עוד. מיותר לומר איך אני מרגישה כרגע.
 

wommer

New member
ואיפה הם היו כל השנים האלה?

התם תמיד היו לצדו? כאילו, תמיד היה רשום שהא התנתק מהעולם, מהמשפחה. ועד שאמו נפטרה הוא היה בקשר איתה רק, לא?
 
הם היו לצידו תמיד

אחותו הצעירה, רוזמרי, היתה הכי קרובה אליו. אחיו אלאן (שצוטט למעלה) טיפל בענייניו הכספיים, ובקשר עם הפלויד.
 

AsafGur

New member
../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif

"How I wish, how I wish you were here" יהי זכרו ברוך
 

RoieL

New member
אני לא מסוגל להגיב

עשיתי עליו בחודש האחרון מחקר, על פועלו והיצירות שלו. אם הפלויד לא יתאחדו עכשיו, אז פשוט אין לי מה להגיד.
 

maor1010

New member
עצוב.... ../images/Emo16.gif

ממש עצוב לשמוע את הידיעה הזו. אני מרגיש שאנחנו חייבים הרבה לאיש על שהקים את הלהקה אשר נגעה בחיי כולנו. אני מקווה שלא ילקו אותי על זה, עדיין מוקדם לדבר על הנושא בצורה הזו, אבל יתכן שזה מה שיביא לאיחוד המיוחל? ימים יגידו... shine on you crazy diamond..... (הרגש בשיר הזה לסיד רק מתעצם עכשיו למשמע הידיעה הזו)
 

RoieL

New member
Remember, When You Were Young

You Shone like The Sun. אין מה לומר על האיש והאגדה, הגאון שכתב את הדיסק הראשון של הפלויד, שני שירים מהשני, ועוד מספר אלבומי סולו, הגאון שאיבד את שפיותו, הגאון שנעמד וציחצח את שיניו פעם בכמה דקות בשנת 1975, אז אני פשוט אדבר אליו. סיד, לא חייתי בתקופה בה פעלת, אבל הסיפור שלך ריתק אותי. הגאון שאיבד את השפיות ממנות היתר, הסיפורים על כך שאפילו בשתיית מים בבית שלך יכולה להיגמר בהיי, הציורים שלך, המשפט הידוע "אני עושה מוזיקה עם הידים".. קראתי עליך המון, והכל חוזר אליי עכשיו. "Nobody knows where you are, how near or how far" יכלת להיות צייר גדול, החלטת ללכת בדרך המוזיקה, ואני בטוח שאם מחשבתך הייתה צלולה ברגעיך האחרונים, היית מתחרט על זה. אבל אנחנו, עם כל הכאב, מאושרים מכך שהספקת לתרום לנו, אפילו קצת, מכשרונך הנדיר. זהו ללא כל ספק יום אבל לכל מעריצי פינק פלויד בעולם. סיד בארט מת בן 60 מסוכרת, 1946 - 2006. תנצב"ה. "Shine on You Crazy Diamond" מעניין שדווקא מה שמשך אותי להתעניין בך הייתה ההודעה הזו: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=648&msgid=27972142 אבל היום אני כבר לא צוחק. לא משתף את אמא שלי בסיפור על היוצר שאיבד את השפיות ומחייך כאילו זו עוד אגדה. יאה שכל העולם ירכין ראשו, ובעיקר ארבעת חבריך, שנטשו אותך עם השנים. פשוט קשה לכתוב את זה, אבל באיזשהו שלב אני חייב להכיר באמת. סיד בארט, ז"ל. יהי זכרו ברוך.
 

RoieL

New member
ולפניכם החשדות האחרונות על סיד,

אני בטוח שההצגה הזו תקבל פן אחר לגמרי בימים אלו. סיד בארט במחזהו החדש של טום סטופארד אולי החשד המעניין בזמן האחרון: המחזאי הבריטי המהולל, סר טום סטופארד, מעלה בימים אלו מחזה חדש, בשם "רוק'נ'רול". המחזה, שכבר הוכתר ע"י ה"אובזרבר" כ"מבריק", וזוכה לשבחי הביקורת בכלל, עוסק בשנות השישים, וברעיונות החופש, המרד והזהות, שהעסיקו את הדור הצעיר באותה תקופה, בין היתר דרך בחינת חייו ודמותו של סיד בארט. סטופארד נולד בצ'כוסלובקיה - שבה מתרחש חלק מהמחזה החדש - בשנת 1937, למשפחה יהודית. רוב קרוביו נרצחו בשואה. הוריו ברחו למזרח הרחוק, ובמהלך המלחמה נהרג אביו ע"י היפנים. אמו האלמנה התחתנה עם קצין בריטי בשם סטופארד, וכך הגיע טום לאנגליה. הוא החל לעבוד כעתונאי עוד בשנות העשרה של חייו, ובמקביל החל לכתוב מחזות. כיום, נחשב סטופארד לאחד המחזאים הבריטים הגדולים ביותר במאה העשרים - ואולי אחד המחזאים הגדולים בעולם, בכלל. כמה ממחזותיו תורגמו לעברית והועלו בארץ: "הדבר האמיתי", ו"רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" (מחזה מבריק ומומלץ ביותר. גם את "הדבר האמיתי" ראיתי או קראתי, אבל אני זוכרת ממנו מעט). מחזהו החדש, "רוק'נ'רול" עוסק, בארועים שקרו בשני מקומות שונים, לכאורה. הראשון הוא פראג, שם עוקב סטופארד אחר קבוצת צעירים, חברי להקת הרוק Plastic People of the Universe (הלהקה היא אמיתית) ומה שעבר עליהם בתקופה שבין ה"אביב של פראג" בשנת 1968 (תקופה קצרה בה היה בצ'כוסלובקיה שלטון ליברלי, לפני שהרוסים פלשו לשם, והקימו מחדש את השלטון הקומוניסטי) ועד נפילתו הסופית של הקומוניזם במדינה, בשנת 1989. המקום השני בו מתרחש המחזה הוא אוניברסיטת קיימברידג', שם מסרב פרופסור מקס מורו, קומוניסט אדוק, לנטוש את אמונותיו בבולשביזם, גם לנוכח הדיכוי הסובייטי בצ'כוסלובקיה. בגנו האנגלי הפורח, הוא מתעמת עם ידידיו, תומכי החירות והליברליזם. עבור סטופארד, הרוק של שנות השישים, כפי שהוא בא לידי ביטוי בדמותם של הרוקרים הצ'כיים, שנרדפו ע"י המימסד, והסטודנטים הבריטיים, הוא מהות החירות, המרד, עיצוב הזהות האישית, האנושיות - אותם ערכים שעמדו במרכז השיח של אותן שנים. זהו האתוס של הרוק, אותו אני מזכירה כאן בפורום, מדי פעם, אתוס שעל ברכיו גדלתי גם אני. וסיד בארט - דמותו מופיעה לאורך כל המחזה, כשהיא משמשת השראה לדמויות, ומראה (ראי) למעשיהן וערכיהן. סיד של המחזה הוא, לדברי כמה מבקרים, בן דמותו של האל האבוד פאן - סמל הנעורים, החירות, ההוללות, חוסר האחריות - והמוסיקה. סטופארד בחר בסיד בכוונה, כמי ש"פרש מהמירוץ", כאמן שנשאר נאמן לעצמו, וכמי שמסמל "יופי, מוות, זמניות", לדבריו. "התמונות שלו בספרים מאוד מרגשות. יש צילום שלו שבו הוא נראה כמו מלאך-עליון אפל". הביקורות באנגליה כבר מהללות את המחזה, שהבכורה שלו התקיימה רק בתחילת חודש זה. המחזה בויים ע"י אחד מבכירי בימאי התאטרון האנגלי, סר טרבור נאן. על פי הדיווחים, בין הצופים בערב הבכורה היו חברי U2, ואצלב האבל, מיק ג'אגר... ודייב גילמור. לא ידוע אם סיד בארט מודע, בכלל, לכך שנכתב עליו מחזה. http://157.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=648&msgid=80704081
 
למעלה