סבתא VS אמא - תפקידים

Amyrlin Seat

New member
יש כאן שני דיונים שמתנהלים במקביל

מצד אחד הרעיון הכללי של אחריות וזכויות ההורים אל מול רצון הסבים ומצד שני הסיפור האישי שלך.
ברמה הכללית, רוב הבנות כאן צודקות, יש הרבה סיפורים על סבים שפשוט לא מכבדים את ההורים, חלק ממי שכתבו כאן הלכו קצת רחוק, אבל לא צריך באמת להגיע למצב שמסכן את הילדים בשביל שלהורים תהיה את הזכות לעצור, להגיד לא, ואפילו למנוע את הקשר. סבים שלא מכבדים את ההורים ואת ההחלטות שלהם יש לרוב, אם זה כאלו שסתם חושבים שמותר להם לעשות מה שבא להם וכבר שמעתי סיפורים על סבתא שעשתה לתינוקת חורים באזניים על דעת עצמה או כאלו שסיפרו ילד למרות שידעו שההורים רצו לגדל את השיער. ויש את אלו שפשוט מתעלמים מהחלטה הורית לגדל ילדים צמחונים למשל, או כל החלטת חיים אחרת.

הדיון המקביל כאן הוא בעצם הסיפור האישי שלך, יש לך איזה שהוא אישו עם איך שאת מרגישה שהבן והכלה מתיחסים אליך וזו אכן בעיה. העניין הוא שמדובר במשהו מאוד נקודתי שלמרות שלכל אחד כאן יש דיעה (ובצדק זו מטרת הפורום) לאף אחד אין באמת את כל המידע האמיתי למה בעצם קורה אצלכם ואיפה נופלת האשמה (או סתם חוסר התקשורת).
תחושתי האישית מכל מה שאני קוראת אותך זה שיש לך בעיה די רצינית במערכת היחסים שלך עם הבן, בעיה שהיתה קיימת גם קודם לכניסת הכלה והילדים לתמונה. איפה שהוא לא הצלחת ליצר מערכת יחסים פתוחה כנה וטובה איתו, ובעוד שכשהוא היה צעיר ורווק לא כל כך הרגשת את זה, עכשיו כשיש עוד משתנים בפורמולה הזו פתאום הפער הזה הופך להיות מאוד בולט.
בתכלס מכל מה שאת מספרת התחושה היא שאולי הכלה קצת כבדה ולחוצה, אבל הוא לגמרי לא מרגיש איזו שהיא מחוייבות כלפיך, או רצון להגן עליך ועל הרגשות שלך. אני אפילו לא אתפלא אם היחס הלא נעים שלה נובע מתוך סיפורים שלו עליך. הוא פשוט מתיחס אליך בזילזול ובחוסר איכפתיות, יכול להיות שתמיד זה היה ככה ויכול להיות שזה מוקצן כרגע, אבל אף זוג נורמלי שלא רב עם הורי בן הזוג לא מתיחס ככה, הורים לחוצים הם הורים לחוצים עם כולם. הורים שמרשים ממתקים בבית ואצל סבתא אחת אבל לא אצל השניה מעבירים מסר ! מי שנותן לך להגיע עד הבית שלו להביא לו משהוא ולא מזמין אותך לעלות למעלה אומר אמירה !
יש כאן איזו שהיא בעיה נקודתית בינך לבין הבן שלך כשהכלה ברגע או נגררת או מנצלת את הקרע אבל לא נראה לי שהיא הגורם לו. אולי באמת הגיע הזמן להסתכלות כנה פנימה, נסי להבין מה קרה איתכם, דברי עם הבן שלך ואפילו תציעי טיפול אם צריך. לשבת ולקטר על כמה הם לא בסדר איתך זה בהחלט לא מה שיפתור את הבעיה.
 

yeshpitaron

New member
לא מסכימה כלל למרות שכתבת בצורה מאוד מסודרת

לא בדיוק הבנתי מנין כיוון המחשבה, הבן היה הכי איתי יותר מהילדים האחרים הוא פשוט מרשה לעצמו כי יודע אהבתי הטוטאלית וכמו שמשהיא אמרה, מבטיח את מקומו אצל הצד השני אבל אוקיי.
&nbsp
לעת עתה אני אסיים את הדיון כי אין לי זמן היום ואין לי חשק יותר להתעסק בו. מיציתי ובין כה מי שכלה תצדיק את הכלות ומי שחמות להפך.
תודה בכל אופן.
 

ayaht

New member


 

סתם מבקרת

Active member
אז רק להורים מותר להגיד my way or highway? וכבוד? הוא לא

צריך להיות דו כיווני? אם הילדים יראו שסבתא "לא מכבדת" את דרישות הוריהם זה חינוך רע אבל אם יראו שהוריהם לא מכבדים את סבתא זה חינוך נפלא?
אולי כדאי שההורים יזכרו שהילדים שלהם, בבוא היום, יתחתנו, יביאו ילדים לעולם ויתיחסו אליהם כמו שלמדו שמתיחסים לסבתא, בחוסר כבוד, ניצול, שליטה.
ההורים הם האפוטרופוסים והאחראים הבלעדיים על הילדים והסבתות מזלזלות בדאגה לשלמות הילדים?
בינתיים לא שמעתי על סבתא ששכחה ילד באוטו אבל לא מעט הורים, למרבה הצער והזוועה, שכחו גם שכחו.
גם רוב המקרים של נפילת ילדים מהחלון קרו בבית הוריהם וכשהיו באחריותם.
אז לא לקחת תיק כבד כשיוצאים, לא להקפיד על שעת שינה אצל הסבתא, לאכול קצת יותר ממתקים, זה האסון הגדול?
כשהורים מסוימים יבינו שסבתא לא מזלזלת בהם ולהם אסור לזלזל בה, שהצורך הוא הדדי, הם לא עושים טובה לסבתא והיא לא עושה טובה להם, הם והנכדים זקוקים לה כמו שהיא זקוקה להם ולנכדים וילמדו שכבוד צריך גם לתת ולא רק לקבל, הדברים כנראה יראו אחרת.
יש לי נכד שלפעמים אומר לי "את לא מחליטה עלי". אני מבהירה לו שכשהוא באחריותי אני בהחלט "מחליטה עליו". הוא גם יודע שיש דברים שאסור אצל סבא וסבתא ומותר אצל ההורים ולהיפך. הוא יודע יפה מאד מה מותר ומה אסור ואיפה ולא מתבלבל וזה לא פוגע בחינוך שלו וגם לא בבריאות שלו. הוא נהנה, אנחנו נהנים וההורים שלו נהנים.
אם התפיסה שלהם היתה כמו שלך הם כנראה היו מוציאים הון לא קטן על בייביסיטר לילדים כשהם חולים, ההורים צריכים להשאר בעבודה, רוצים לקחת השתלמות, צריך להוציא ילד מהגן כי לא מרגיש טוב באמצע היום, רוצים קצת לצאת לבלות.
רוצים עזרה? בכיף גדול אבל בלי להכתיב תנאים. סימכו עלינו שנדאג לנכדים ונשמור עליהם כעל בבת עינינו.
 

kagome10

New member
בדיוק, רק להורים מותר

כמו שאם מישהו מנסה להגיד לי (או לילדים שלי) מה ללבוש הוא חוצפן ולא מכבד אותי, אבל אם הוא אומר לעצמו מה ללבוש - מותר לו. ומותר לי להגיד לעצמי ולילדים שלי מה ללבוש.
&nbsp
ומי שמנסה להעביר שקילות בין ה"כבוד" שבלציית לחוצפן שאומר לי מה ללבוש, לבין לכבד את הזכות שלי ללבוש מה שאני רוצה, לא מבין משהו בסיסי מאוד.
&nbsp
כל אדם בגיר אחראי על עצמו, ומקבל בעצמו את ההחלטות על עצמו. לכן כל אדם נורמלי אמור לכבד את זכותו להחליט את החלטותיו. ילדים נמצאים תחת האופוטרופוסות של הוריהם.
לכן להורים יש את הזכות להחליט את ההחלטות עבור הילדים שלהם, עד שהם יתבגרו מספיק כדי להחליט אותם בעצמם.
&nbsp
לכן, ההורים יכולים וצריכים להחליט עבור הילדים שלהם. בין היתר, הם קובעים עבורם מה ללבוש בגילאים בהם הם לא יכולים לבד, ואחר כך מחליטים מה מידת החירות שלהם בבחירת בגדים, שבאופן טבעי הולכת ומתרחבת עם הזמן.
&nbsp
כך, הזכות והחובה של ההורים להחליט על הילדים שלהם שקולה לזכות שלהם להחליט על עצמם. אנשים יכולים וצריכים להחליט מה הם לובשים. אני מכבדת את זכותם של אנשים להתלבש כרצונם, ומצפה מהם לאותו הדבר.
אני תא מצפה שהכבוד של אנשים יתבטא בכך שאוכל להחליט בשבילם מה הם ילבשו. זה לא כבוד, זו דרישת ציות, והיא חצופה. אם מישהו ידרוש ממני להתלבש בצורה מסויימת כדי להכינס לביתו, הוא חצוף, ואעדיף לותר על ביקור זה.
באותה המידה, להורים יש זכות וחובה להחליט מה ילדיהם ילבשו. להם, ולא לאף אחד אחר. דרישה ממישהו אחר לקבוע איך הם יתלבשו, היא חצופה.
&nbsp
באותה המידה, דרישה מצד הסבתא, שאין לה את האחריות על הילדים, לעשות איתם מה שבא לה, היא חצופה. דרישה כזו מצד ההורים היא הבסיס להורות.
&nbsp
וחוסר ההבנה של אי השיוויון הבסיסי הזה, וההנחה שלכבד את סבתא זה לתת לה לעשות מה שבא לה (במקום להניח שזה חוסר כבוד כלפי *ההורים* ) מקורה בעולם הישן, בו המשפחה המורחבת לקחה חלק פעיל בגידול הילדים, ונשאה באחריות יחד עם ההורים. בימינו, תודה לאל, זה לא כך. אנחנו לא חיים בקומונות. לסבים ולסבתות אין אחריות על הילדים, ואין זכויות על הילדים, מעבר למה שההורים יתנו להם.
&nbsp
בנוגע לצורך - איזה צרוך בדיוק? סבתא זה לא צורך חיוני, זו מותרות, ובמידה מסויימת מוסכמה תרבותית. באמריקה היחס לקשרים משפחתיים שונה לחלוטין.
&nbsp
לילד אולי יש רצון בסבתא, להורים אולי יש ואולי אין רצון בסבתא, לסבתא אולי יש רצון לילד. הרצונות האלו יכולים להיות שונים בעוצתמם, ולהשתנות על פי התנאים הבסיסיים של החיים, ועל פי התנהגות ההורים, הילד, הסבתא.
וסבתא שמשווה בין הזכות של ההורה לקבוע על הילד (שהיא מוחלטת, מלבד במקרי קצה של הורים שמרביצים לילד ומזניחים אותו) לבין הזכות של הסבתא לקבוע על הילד (לא קיימת. כל כך קשה להפנים?) פשוט לא מבינה דבר בסיסי מאוד. וחבל.
&nbsp
לא סתם יש פ ארבע חמיות בעד הסבתא וארבע (או חמש כבר?) כלות בעד הכלה. העולם השתנה בדור הזה, אבל הדור הקודם בחלקו לא הבין, ולא מפנים את הרעיונות של כבוד האדם וחירותו. כבוד שלא כוללת את החירות לכפות על האחר, מלבד על הילדים הקטינים שלך. חירות שלא כוללת את החירות לכפות על האחר. אם מישהו לא נותן לך לכפות עליו או על ילדיו משהו, זה לא אומר שהוא לא מכבד אותך. זה אומר *שאת* לא מכבדת אותו - כי ניסית לכפות עליו.
 

yeshpitaron

New member
ההשוואה לבגד נכונה רק במובן של שייכות כמובן. אךאני יכולה גם

להגיד שאם את מחליטה מה ללבוש כי זה גופך, אז כשאת עובדת בתאטרון מחליטים בשבילך. כי את צריכה אותם ואת מצייתת. אולי אפשר להתגמש אבל מעט.
&nbsp
אם הדרישה הגיונית, סבירה לא חונקת, צריך להבין ולבצע אבל אחרת, חצוף להמציא ולהקפיד על דברים שקשה לבצע ובכל זאת להחליט שאין ברירה ואתם ההורים תהיו עם הילדים ואני אחליט לא משנה מה כי הם שלי.
&nbsp
אני לא מתכוונת להורים שעושים עגילים או גוזרים פוני או מאכילים מאכלים אסורים כי הילד סובל מדבר מה אלא על דברים שבאמת לא צריך להגזים וניתן להבליג כמו שעת שינה במיוחד אם מחר חופש ובמיוחד אם באים לסבתא פעם ב...וזו דוגמה אחת...
&nbsp
כשהילדים מביאים לסבים את הילדים למשמורת חוזרת למרות מחאתם ביכולת להקפיד על דבר מה שאינו גורם הפרעה או שינוי בחינוך לדעת כל, אומר לא מעט על הצד המבקש.
&nbsp
יקירתי, צעירות נכנסות לפורום יותר ממבוגרות. אני בין היחידות שנכנסות. סיפרתי לאחותי שמסתדרת יופי עם כלותיה ואמרה: "אין לי עצבים לכל השטויות האלה" . יש לי חברה כלה בת 44 ושוחחנו על כך ואמרה: "מה את צריכה, קחי דוגמאות ממני". אז העובדה שנכנסות כלות יותר לא אומרת שכלות צודקות יותר אלא כי הן יותר פה בפורום. מלבד זאת טבעי שאדם שיש לו בעיה עם החמות ירגיש מקורב לצד השני.
&nbsp
לי ברור שכל מי שנכנסת לכאן יש לה בעיה עם הצד האחר, כלות עם חמיות או ההפך. כך נכנסתי כי אם הכל היה טוב למה צריך להיות פה?
&nbsp
ואת יודעת מה הבעיה? שאת מסתכלת על חמות כעל משהו עתיק ולא מבין...ומכלילה.
את
&nbsp
את לא מבינה דבר בסיסי בחירות, חירות היא חופש וככזה את לא יכולה להיות תלויה בבקשות של משמורת. את צריכה להיות גם עצמאית ולמצוא פתרונות לבד. כשאת מבקשת טובה את צריכה להבין ולקחת בחשבון שאדם שעושה לך טובה אם הוא מוכן לעשות, יקבל את מה שמוטל עליו אם את הגיונית ורוצה שיקבל אבל להמטיר עליו חוקים אין סופיים בהתאם לחשקים שלך ולהתלונן, לא מעוגן במציאות.
&nbsp
אם את אומרת שאת לא יכולה לעשות משהו בתוך האחריות אז עלייך מוטלת האחריות להבין, לקחת או לא לתת את מי שאת חושבת לא ראוי לתת אבל יש לזה מחיר.
לחרות יש מחיר ולפעמים כבד מאוד.
&nbsp
&nbsp
 

kagome10

New member
אם יש תאטרון שדורש קוד לבוש מסויים

אני יכולה לבחור לא לעבוד שם. ואם יש מסעדה שדורשת מהלקוחות שלה לעמוד בקוד לבוש (הדוגמא נראית לי מתאימה יותר), אז אני יכולה לא ללכת למסעדה הזו. או שאני יכולה להתווכח.
&nbsp
את מעדיפה שההורים לא יביאו את הילדים שלהם אלייך, כי את לא מתייחסת אליהם כראוי בעיניהם?
&nbsp
זו המסקנה מהדוגמא שלך.
&nbsp
וברור שצעירות נכנסות יותר ממבוגרות - הן אוהבות יותר ורגילות יותר לגלוש באינטרנט. (כמו שלעיתים מפלאים על זה שאין פה גברים. אבל באופן כללי, גברים אוהבים פחות לדבר, וכותבים בפורומים משמעותית פחות מנשים. ולא רק בפורום הזה - זו מגמה כלית, ואני לא רואה בה כל רע)
&nbsp
העניין הוא שנההבנה או אי הבנה שלךבגידל ילדים - לא רלוונטית. כמו שהידע שלך באופנה לא רלוונטי אם את רוצה לכפות עליי מה ללבוש. גם אם לבעלים של מסעדה יש טעם טוב במיוחד, אמנע ללכת למסעדה שכופה עלי קוד לבוש. אלא אם כן במקרה ממש אני כבר לובשת את מה שכופה הקוד - ואז לא ממש אכפת לי. אבל בשאר המקרים אני לא אלך למסעדה.
זה לא ימנע ממני לחשוב שהאנשים שהולכים למסעדה לבושים ממש יפה - אבל אני לא רוצה להתלבש בדרך זו.
&nbsp
וזה שדבר בסיסי כזה נראה לך חונק וקשה מסבירה בדיוק למה לבן שלך יש בעיה איתך. לבן, ולא לכלה. לא היא זו דהעלתה טענות כלפייך, ולא היא זו שאמורה לעמוד לצידך מבין הזוג. זה התפקיד של הבן שלך.
&nbsp
&nbsp
 

mykal

New member
מבקשת להציע לך כמה דברים

1)תפסיקי להתנצל. מותר לך להתנהל כמו שנכון בעיניך,
ואהבתי שכתבת שאת לוקחת עיצות שניתנו ומתאימות לך על המורכבות
שת מתמודדת איתה.
2)והבחורה שאת עונה לה--לא נשואה ולא אמא לא רק לא כלה.
ועוד כמה פרטים אמסור לך בפרטי. אז תלמדי לא להכל להגיב.
 

dori78

New member
בנוגע לסעיף השני שלך: מה הקשר?!

השקפת העולם שלי לא השתנתה ביום שהתחתנתי.
את כל מה שאני כותבת היום ככלה צעירה הייתי יכולה לכתוב גם לפני שלוש שנים.
יחסים בין אנשים הם יחסים בין אנשים, בלי קשר לזהות האנשים.
כרגע ייתרת את כתיבתה של מישהי מהגולשות, רק כי היא כותבת דברים שאת לא מסכימה איתם. זה יחס מגעיל, שלא לדבר על דוגמה דוחה להתנהלות מול אנשים באופן כללי.
 

mykal

New member
לשני הענינים שהעלית.

לענין הראשון--
זה שיש לנו השקפת עולם ואנחנו חושבים שנחזיק בה לאורך כל ימי חיינו,
אז הפתעה--כרגע זה 'עובד' ואת עוד לא יודעת לאילו מצבים תיקלעי,
ומה יקרה, ומה יגרום לך לשנות השקפת עולם שדבקת בה וחשבת שהיא ורק היא
היחידה הנכונה. אגב, זה בהחלט ממאפני אנשים צעירים (שאני אומרת זאת בחיוביות) כי נסיון החיים והתמודדויות מזמנות את עצמן. וגם גורמות לחשיבה חדשה.

לענין השני--כמה דברים.
1)אפשר לא להסכים להרבה דברים, אבל אפשר לכתוב אותן בלי לכנות,
אפשר להביע דיעה אחרת, בלי לשלול בלי לתקוף בלי להשפיל.
ומה לעשות ש'קגומה' אלופה בבלא להסכים בצורה של תקיפה.
וכן מי שכואב ומרביצים לו עוד--מותר לי להציע לה להניח.
2)מענין למה את נזעקת להוכיח אותי שכתבתי בשיא העדינות,
ולא את מי שמצליפה ללא רחם. וכשהיא פגעה בי---אני פתרתי עצמי ממנה.
ולא ראיתי שבראת להגן עלי.
מענין מה הרגיש לך מחויב להגן עליה?
3)אל תדאגי, היא תמשיך לכתוב כאן ובכל מקום--זו זכותה.
אני כבר לא קוראת אותה ולא מגיבה לה. אני מכבדת אנשים
שיודעים לדון ולשוחח ולא מתקיפניים. בעיני זה לא ראוי,
אני לא בפורומים בשביל זה.
אני כאן ללמוד, להקשיב, לומר את דעתי--לא לתקוף לא לריב.
 

dori78

New member
תשובה

בעניין הראשון - עד כה לא שיניתי שום דבר מהחשיבה שלי, בשום שלב שבו אמרו לי "את כבר תביני אחרי X". לא כשהגעתי לצבא/אוניברסיטה/עבודה, לא בשנים שנשארתי רווקה בגיל מאוחר ולא סביב נושא החתונה.
אני לא פוסלת את האפשרות שמשהו ישתנה, יחד עם זה אני מבקשת שיכבדו את הדעה הנוכחית שלי ואת הזכות שלי להחליט בדברים שקשורים לחיים שלי.
אין לי ספק שגם כשיהיו לי ילדים, גם אם חמותי תגיד דברים שמנוגדים להשקפת העולם שלי, אני לא אראה בה איזו מפלצת דו-ראשית כפי שמציירות פה חלק מהכלות, כי אני מתייחסת אליה ורואה בה מראשית יחסינו אשה נוספת שהצטרפה למעגל המכרים/משפחה שלי, ומקווה שהיא רואה בי אותו דבר בדיוק. אני לומדת להכיר אותה עם הזמן, על הצדדים החיוביים והשליליים שבה. ושוב - מקווה שהיא יכולה להגיד עלי אותו דבר, שהרי ברור שאף אחת מאיתנו לא מושלמת.

בנוגע לנושא השני - כבר כתבתי מה דעתי עלייך ועל הכתיבה התוקפנית לעתים שלך ואין צורך לחזור על זה. ההתייחסות של kagome10 לכינוי של yeshpitaron אולי היתה לא נעימה אבל די ברורה לי, מאחר ולאורך שני השרשורים האחרונים זה נראה שהיא עושה הכל חוץ מלנסות למצוא פיתרון למצב.
מעניין מה היה קורה אם אני הייתי כותבת למישהי שאין סיבה לענות לך כי את X או Y או סתם חושפת מידע (אמיתי או שקרי) על חייך...
 

mykal

New member
לשני הענינים

עם הדברים שכתבת לענין הראש כאן אני מסכימה לגמרי.
ולגבי לכבד אני מזדהה ומקבלת גם אם לא מסכימים.וכבר כתבתי זאת מספר פעמים.

לגבי הענין השני--לא כתבתי מעולם בצורה תוקפנית--אני לצערי (לפעמים ממש מצטערת) שאינני יודעת להיות כזו.
לעומתה שתקוקפת מאוד וגם אותי. אני איתה סיימתי. וזה מלכבד אותה.
יותר נכון לא לענות גם בעדינות ובנימוס כדי לא לאפשר תוקפנות.
(אגב, האם שמת לב שאני בכלל לא הייתי בחלק השרשור הזה כשמנהלת הפורום העירה לה) אז אל תתני לי בבקשה ציונים על כתיבתי.
אני לא מחלקת ציונים על כתיבתו של איש. אני אבל לא חייבת להיות מותקפת.
וכן כאבתי את כאבה של "יש פתרון" על הרצון/יכולת של אדם לשנות
יש דרך לעשות. השלב הראשון צריך לפרק את העלבון/כאב ולא להוסיף עליו.
ומה לעשות ש'קגומה' הצליפה בה אז הצעתי לה להפסיק.
חג שמח לך.
 
אני לא בטוחה שדבקות בדעות שלך היא עניין שיש להתגאות בו.

אני, אישית, די מתביישת בשמרנות שלי שמרימה את ראשה פה ושם, אבל מקבל אותה כחלק מהטבע האנושי. אני בוודאי שלא רואה בה מקור בגאווה ואומרת משהו כמו "לא שיניתי את דעתי מאז גן חובה" כהוכחה שאני צודקת בכל...
אישית הבנתי את עניין החמות רק כשהיו לי ילדים ופתאום היה לנו על מה לריב. קודם לכן לא היה לי שום דבר נגדה, ומבחינתי בדיחות על יחסים עם החמות לא היו מאוד מובנות - מה כבר כל כך מפריע בה? אפשר פשוט להתעלם מכל דבר שלא מושלם וזהו, כמו שעושים במערכות יחסים עם אנשים אחרים. אז זהו, כשמדובר בילדים שלך ובטובתם ושלומם - אי אפשר להתעלם, והיחסים פשוט משתנים. לא תמיד ולא עם כל החמיות, אבל לא מעט - ובלי קשר של ממש ליחסים לפני הילדים.
 

dori78

New member
את מוזמנת לקרוא שוב את הפוסט שלי.

לא דיברתי על גאווה או בושה; הצגתי עובדה קיימת שנוגדת את מה שכתבה mykal.
למשל: "אחרי שתתחתני תתרגשי יותר בחופות". לא קרה.
למשל: "אחרי שתתחתני הקשר עם ההורים שלך ישתנה". לא קרה.
למשל: "אחרי שתסיימי צבא תסתכלי אחרת על חיילים". לא קרה.
לכן אני אומרת: אפשרי, אני לא פוסלת. אבל לא הכרחי שאחשוב אחרת.

ברור לי שיהיו דברים בנוגע לילדים, שיהיו מקור לדיונים שלא היו קיימים לפני כן.
יחד עם זה, בשנתיים האחרונות אני לומדת להכיר אותה וככל שמכירה יותר אני יותר ויותר משוכנעת
שלהביע את דעתה היא בוודאי תביע, מתוך אהבה ודאגה לנכדים.
אני מניחה שהיא גם תחרוג בקטנה מהדברים שאני ארשה, כמו שטבעי (בעיניי) שסבתא תעשה,
אם זה חריגה קלה בשעות השינה או עוד שתי קוביות שוקולד.
אבל כל אלה לא אסונות בעיניי ואני בטוחה שבדברים הגדולים שחשובים באמת, אחרי שהיא תביע את דעתה
ואני אסביר את המניעים שלי - גם אם היא תרגיש תסכול לאור ההחלטות שלנו - היא לא תנסה לשנות
ולהתערב בכח, כי היא מכבדת את המסגרת שלי ושל בן זוגי כמסגרת משפחתית נפרדת ממנה.

ונראה לי שאני יכולה להגיד את אותו הדבר גם על אמא שלי.
 
מה? מה פתאום שתתרגשי יותר בחופות

אחרי שתתחתני? ולמה שהקשר שלך עם ההורים ישתנה? לא ברור לי מי אומר לך את השטויות האלה. אבל, כן, אחרי שהבת שלי נולדה הקשר שלי עם אמא שלי השתנה וראיתי אותה באור אחר. דברים כמו חתונה הם באמת לא איזה מהפך מדהים בחיים בימינו, כשלרוב גרים עם בן הזוג עוד קודם, וכו'. אבל לידה היא כן מהפך, וגידול ילד הוא כן מהפך - זה מאוד מאוד שונה מכל מה שהיה קודם, וגם מערכות היחסים משתנות. אני מנסה לחשוב על משהו אחר שמהווה מהפך שכזה בחיים, והאמת - אני לא ממש מצליחה, כך שקשה לי לעשות הקבלה לעניינים אחרים.
ספציפית לגבי גידול ילדים אני לא מהסוג שהיו לו אג'נדות מוכנות מראש, כך שזה לא שהתבדיתי לגבי מה שחשבתי - אבל כן, כאמור, הבנתי פתאום את הבדיחות לגבי חמיות ואת המקור למתחים בינן לבין הכלה כשנולדים הילדים, וגם רק כשנולדה לי תינוקת הבנתי מה אמא שלי עברה כשהייתי תינוקת, וזה גרם לי להעריך יותר את מה שהיא עשתה בשבילי.
 

mykal

New member
רק משהו

אני לא נתתי אף אחת הדוגמאות שאת מנית.
כתבתי באופן כללי, שבצעירותי חשבתי שדעותי מוצקות תמיד ו
וישארו כאלה. ולמדתי (לפעמים במחיר גבוה) שהן עלולות להשתנות.
ועכשיו אוסיף משפט, ככל שאהאפשרות לשינוי במוכנות האישית גדלה כך קל יותר להתמודד עם מחשבה חדשה.
ואת נסיבות חיינו לא רק אנחנו מתכננים--זה קורה. ולא הכל יכול להיות מתוכנן.
 

סתם מבקרת

Active member
לפי התגובות הנחרצות והלא קשורות שלך לא נראה שאת אמא לילדים.

נראה שאין לך מושג מה המשמעות של גידול וחינוך ילדים ובכלל מה המשמעות של קשרי משפחה וקשרים אנושיים בכלל.
את מסוג האנשים שמגיעים לפורומים, כשהילדים גדולים ומתלוננת על זה שאינם ממושמעים, פורקים עול, מתיחסים אליך בחוסר כבוד ועוד ועוד ולא מבינה למה.
שיהיה לך בהצלחה בחיים.
 

dori78

New member
בולשיט.

אף אחת לא הופכת לכלה מופלאה עם נישואיה,
אף אחת לא הופכת לחמות מצויינת עם נישואי בנה או בתה,
אף אחת לא הופכת לאמא מצויינת ברגע הלידה,
יש כאלה שמגלות יכולות לאורך השנים
ויש כאלה שעושות כל טעות אפשרית עד סוף ימיהן.

יש אנשים שיש להם יכולות בינאישיות טובות,
שמסוגלים לנתח ולהתמודד עם מצבים חברתיים חדשים ויש כאלה שלא.

הבנת המשמעות של קשרי משפחה וקשרים אנושיים היא משהו שמושפע מהשקפת עולם כללית, כזו שמשתנה מאדם לאדם והיא תלוית תקופה ותרבות.

ההודעה שלך רוויית זלזול ושנאה לכל מי שלא חושב בדיוק, אבל בדיוק כמוך ואני מקווה מאוד שלא העברת את הגישה הגועלית הזו לילדייך.
 

סתם מבקרת

Active member
איך מה שכתבת בתגובה שלך קשור למה שאני כתבתי? ואת יודעת מה?

את יכולה להרגע. הילדים שלי, ששניים מהם מאד קרובים לגילך והורים לילדים, מחונכים ומנומסים לאין שיעור יותר ממך ואהובים על כל מי שמכיר אותם.
ההבדל ביני לבינך וחברתך האגרסיבית, שאת כה נוטה להגן עליה, הוא שאני דווקא מאד נוטה לקבל דעות של אחרים, לא זילזתי באף אחד רק ציינתי איך הדברים שלה נקראים ונראים.
אני מאחלת לך, לה ולכולם/ן שהיחסים בינם לבין ילדיהם, כלותיהם, חתניהם, נכדיהם והעולם בכלל יהיו כמו אצלנו.
 
למעלה