סבתא VS אמא - תפקידים

[dori78]

אני מודה לך על ניתוח האישיות המרתק

 

[ayaht]

נראה לי שהבקשה הזו קצת נבלעה בשרשור...

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/610/180677477/משפחה/חמותי_ואני

 

[פרפרי אהבה]

גם אני לא אמא לילדים- זה לא אומר שאין זכות להביע דיעה.

אני מבקשת להימנע מהתייחסות לגופו של גולש- תתמקדו בתוכן ההודעה- אל תרדו לחייהם של אנשים.
&nbsp
נא לשמור על תרבות דיון נקייה ונעימה ולא לרדת לפסים אישים.

 

[אמאשלשון]

לא, גם להורים של ההורים מותר להגיד את זה

ואז הילדים מגלים פתאום שבייבי סיטר עולה 50 שקל לשעה ופתאום הגבולות שלהם על ללכת לישון בשמונה או בשמונה וחמש דקות נעלמים.......

ואגב, לא יודעת מי הן 4 החמיות בעד הסבתא, אני בעד הסבתא ואני לא חמה למרות שנראה לי שכמו שחזרת על האימרה שהסבתא שיקרה למרות שהיא לא שיקרה כי רצית להטמיע עובדה לא קיימת את תמישי להתייחס אלי כחמה למרות שאני כלה (מזוייפת כי אני אוהבת ומכדת את חמותי ואפילו מרשה לה בניגוד אליך לגעת בילדים שלי ואפילו......תתכונני לזה.....לקחת אותם למוזיאון, מסעדה או חו"ל שמו שמיים)

 

[mykal]

סתם מענין עוד משהו.

איך נעשיתי חמות אם לא הייתי כלה? אלא אם נשאת ליתום?
וחמות היא רק אמא לבנים--ואז יש כלות.
מתנצלת אני חמות גם לכמה חתנים.

 

[שייך למיעוט]

גם לביבי גם מותר ואת לא עולה על בריקדות בגלל זה. מאוד מוזר

 

[dori78]

נכון.

זה כנראה כי הנושא עליו רציתי לדבר הוא לא ברמת סבתות שמסכנות ממש את הילד עם מספריים מתחת לכרית (ואני ממש סקרנית באיזו עדה זה נהוג...) אלא בשאלה העקרונית של ההחלטה על חינוך וטיפול בילדים, בלי התייחסות לאופן החינוך.
רוצה לאמר: דרך הגידול שבוחרים ההורים יכולה להיראות לסבתא מטופשת ברמות וחסרת היגיון לחלוטין, ועדיין (לטעמי) היא מחוייבת לכבר את ההחלטות של ההורים כי הם ההורים.
אני לא מדברת על להלעיט את הילד בממתקים בכמות שתגרום לו הרעלת סוכר או סוכרת, אלא על חריגות ממה שהחליטו ההורים באופן עקרוני.
ההפרות שסבתא עושה יכולות להיות טפשיות/קטנות/חסרות חשיבות בעיניי או בעיניי גולשת אחרת בפורום (ע"ע לאחר בחצי שעה את שעת השינה או לתת עוד קוביית שוקולד) ועדיין - אם ההורים החליטו X סבתא לא יכולה לעשות Y רק כי ככה מתחשק לה.

נושא הבנים ה"נעלמים" בהחלט בולט פה בפורום, אין לי מושג למה זה כך.

 

[הייתיאביבקיץ]

לא רק הבנים נעלמים, גם הסבים

באמת נקודה מעניינת. הסבים שאני מכירה הם סבים משקיענים ואוהבים. אבל משום מה אני לא רואה דיונים על ויכוחים בין אבות לסבים לגבי גישות חינוך.

ואת יודעת מה - אני גם לא כלכך רואה גברים בכל הפורומים להורים.

 

[פרפרי אהבה]

אני חושבת שזה עניין של ציפיות ועד כמה היה תיאום

ציפיות

.
לפעמים הפרה רוצה להניק יותר מאשר העגל רוצה לינוק ולפעמים זה להיפך.
אני חושבת שהרבה פעמים שני הצדדים מרגישים שזה נגדם באופן אישי וזה יכול להיפתר בצורה פשוטה מאוד: לדבר על זה וחשוב כמה זמן מראש.
&nbsp
אני חושבת שברגע שמדברים ומבינים את כל הצדדים, הדברים רגועים יותר ויש פחות לחץ שמופעל אחד על השני.

 

[mykal]

כמו שהעמדת את v.s

בעיני זה שגוי.
וכל הענין מוגזם מכמה בחינות.
1)בסופו של דבר הרי בני האדם מסתדרים ביניהם ולומדים לחיות אחד עם השני,
גם כשלא בהכרח מסכימים.נראה לי שאפשר לרכך דברים מכל הכיוונים,
וזה גם מה שקורה בפועל.
2)לא חושבת שיש לכל סבתא/סבא באשר הוא איזו אג'נדה שמוכרחה להתנגש
בתוכנית ההורית של בנה/ביתה ובני זוגן.
גם לא חושבת שיש להורה אג'נדה ממש קשה שמחייבת עד קיצון את הסבתא
והיא לא מסוגלת לעמוד בה או לא רוצה לעמוד בה.

המקרים המובאים לדיון כאן בפורום הם בד"כ מובאים כסיפור נקודתי קיצוני ו/או
כשמשהו הגיע למצב של "הגיעו מים עד נפש" כשיש הרבה רקע קודם
שאנחנו כקוראים לא חשופים לו.

יש להבין גם--שלפעמים אנחנו כל אחד מהצדדים 'מגלה' משהו על המציאות שלתוכה הוא נקלע, למשל אפילו לחולשה אישית--שמישהו 'מנצל' אותה ויצר אי נוחות.
נראה לי (אני לוקחת את עצמי) שחמותי חשבה שאני לגמרי שאבין למה היה לה קשה לבוא להלוית אימי ולנחם--אם זה רחוק לנסוע--ואני לא רציתי להבין--בזמן כזה רציתי שיבינו אותי--אז כאן לא היה דיון על אג'נדה. אלא על התנהלות.

טוב אקצר כדי לא להלעות יש עוד הרבה להגיב.

 

[yeshpitaron]

עניין של השקפה ורגש ורצון ואינטרקציה/חיבור בין

הורי הנכדים והחמיות בלבד.
&nbsp
אם אתה אוהב משהו, אתה סומך עליו יותר.
אם אתה לא מחובר או יש לך סטיגמה על משהו-אתה מראש פוסל.
&nbsp
ועם כל הכבוד, ילדים חשופים לעולם שבחוץ והוא מסוכן לא פחות מלהיות עם הסבתא. (של האב בדרך כלל)
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[dori78]

תודה לכל המגיבות, עדיין לא קיבלתי תשובה לסעיף האחרון.

האם לראות את הנכדים פעם בשבוע או שבועיים למשך כמה שעות;
כשהם ערים, בשעה שתואמה מראש לארוחה או קפה ועוגה לפי מה שמתאים;
בלי להרגיש שמנצלים אותך לבייביסיטר ועוד נוזפים בך על טעויות בתום לב -
זה כזה נורא???

למה זה נתפס כאיום נוראי?
לא תמיד מתאים לסבתא לשמור על הילד.
יתכבדו ההורים ויזמינו בייביסיטר בתשלום או יוותרו על הבילוי.
אחרי הכל, זו חובתם כהורי הילד...

למה לא לשמור על הנכד זה כזה עונש?

וגם:
אני התכוונתי לשתי הסבתות וגם לסבים.
נוצר פה הרושם שכשמדובר באמא של הבעל היחס הוא שונה.
אני מבקשת (אם אפשר) לנטרל את המקום הפרטי הפגוע בעניין הזה, כי באמת לא התכוונתי לנתח מקרה פרטי של חמות ספציפית. השאלה שלי נגעה להורים מול סבים/סבתות, לא משנה מאיזה צד.

 

[Amyrlin Seat]

לא חושבת שזה כזה נורא

אבל נראה לי שלרוב הסבתות זה פשוט לא מספיק. וכאן בעצם נוצר פער שמוביל לכעסים ומריבות, הסבתות רוצות יותר זמן נכדים, ההורים בעולם המטורף שלנו לא באמת יכולים להתפנות לביקורים סתם בצורה רצופה ותדירה, ומצד שני גם זקוקים לעזרה, ואז כולם כועסים הסבתות כועסות שהן לא רואות מספיק את הילדים והנכדים, הילדים כועסים שמציקים להם מצד אחד לבוא יותר, ומצד שני לא עוזרים מספיק, ואז אם יש צד אחד ששם התקשורת טובה יותר (והרבה פעמים זה בסוף בין האמא לאמא שלה) אז הצד הזה זוכה ליחס טוב יותר.

אצלי אישית זה דווקא לא היה ככה, מעולם לא הסתדרתי טוב עם אמא שלי, ועם חמותי לעומת זאת הרבה יותר קל לי, עכשיו זה כבר לא רלוונטי כי אנחנו כבר כמה שנים לא בארץ אבל כשהילדים היו קטנים יותר ואפילו בחופשות הלידה בהחלט ביליתי יותר אצל חמותי, נעזרתי יותר בחמותי, ונתתי לה יד חופשית יותר כי היה לי קל יותר לתקשר איתה, עם אמא שלי בשביל למנוע מריבות וחיכוחים מראש כשהיא שמרה על הילדים היו "חוקים" מוגדרים יותר.

 

[mykal]

אכתוב ככלה הייתי פעם

מעולם לא נעזרתי לצרכי שמירה על הילדים
לא בהורי (מבחינה טכנית הם גרו במרכז ואני בצפון)
ולא בחמותי--היא לא היתה אשה קלילה וניידת.למרות שגרו קרוב יחסית.
אבל ביקרנו את שתי המשפחות די הרב--שבתות וחגים.
כשאימי אושפזה--ועד שקמנו משבעה,(הכל היה כמעט חודשים)
חמותי 'התאדתה'. --ואז אני מנעתי לקראת החג לקחת את הילדים.
הטענה שלי היתה--אם הם לא מענינים אותה---אז לא יבואו.
הם היו אז קטנים--הגדול בן 8 והקטנה בת 2.
כעבור שנה, החלטתי שזה לא לענין שלא תהינה להם סבתות.
וחזרתי בי. הם הלכו וביקרו.
ההחלטה שלי לנתק איתם נשארה רק לגבי ולא לגבי הילדים והבעל.

כן חשוב לי להוסיף--שאני שמחה מאוד לשמור על נכדים עושה את זה הרבה,
לא אוימתי מעולם, לא הוגבלתי ע"י שום חוקים.
להפך יש לי כלה שמקפידה על מאכלי בריאות, ואני ממש הקפדתי, והיא לחשה לי באוזן--תני לה במבה, שתהנה אצל סבתא.
אני נהנית מהנכדים ונראה לי שגם הילדים סומכים עלי בלי שזה נושא.

 

[הייתיאביבקיץ]

זה בכלל לא נורא, וזה המצב במשפחות רבות

ברוב המשפחות שאני מכירה, הסבתות לא משמשות כבייביסיטר, והמפגשים הם בעיקר בשבתות, לכמה שעות. ואני לא רואה שזה ״נורא״ למישהו מהצדדים.

אצלנו ההורים שלי מעולם לא עשו בייביסיטר. זה לא בגלל סכסוך או משהו כזה. הם נהנים לבקר ולשחק, אבל הבהירו שאת התקופה של לטפל בתינוקות הם כבר עברו... ולנו אין בעיה עם זה.
נפגשים בסופי שבוע וחגים. פעם או פעמיים בשנה הם לוקחים את הנכדים לקייטנת סבא-סבתא, או, עם הגדולים יותר - באים ולוקחים אותם לאיזו מסעדה.

 

[אמאשלשון]

גם אצלינו הסבתות לא היו בייסטיר, בשביל זה אפשר לשלם

אצלינו הסבתות הן סבתות של כיף........כמובן שראו את הילדים גם באמצע השבוע.
כשהילדים גדלו ויכלו כבר לקבוע לעצמם אז בכלל היה קשר בינהם לסבתות שלא קשור אלינו, מרימים טלפון וקובעים להפגש.....כמו חברים, תענוג.
מעבר לזה כמובן ארוחות שבת ושישי

 

[ga26]

זה מאוד פשוט לדעתי

בעל המאה הוא בעל הדעה
היום עקב בעיות כלכליות אצל צעירים רבים ואילוצים שונים יש מקרים בהם הילד נמצא שעות רבות אצל הסבתא. ככל שהיא עוזרת יותר יש לה יותר Say. אין מה לעשות, יש לי אח שגר אצל ההורים, אמא שלי שומרת על ילדתו רוב היום ומטפלת בה אז היא מתערבת לא מעט באופן גידול הילדה. אני נעזר בה הרבה פחות, נפגשים פעם בשבוע שבועיים לביקור ואז היא באמת על תקן סבתא ולא על תקן אמא שניה או בייביסיטר וכמובן שאין שום התערבות מצידה באופן גידול הילדים.
&nbsp
לגבי גבולות - להורים לטוב ולרע יש נטיה לנסות לעזור לילדיהם בכל גיל. התפקיד שלנו כילדים של הורינו והורים של ילדינו זה לשים גבולות. בילד הראשון שמנו הרבהגבולות לאמא שלי. היו חיכוחים אבל לא רצינו התערבות יתר. כששמים גבולות ברורים מהתחלה אז ההמשך קל. רק אני ואשתי קובעים עניינים כמו חינוך, אופן גידול הילדים, מה מותר ומה אסור להם וכדומה. הבעיה מתחילה כשיש הורים שהופכים את הסבתא לאמא שניה ואז הגבולות הללו מטשטשים.

 

[dori78]

מסכימה מאוד עם התובנות שלך

וטוב לראות אותך פה

 

[ga26]

טוב לראות אותך

חג שמח

 

[mykal]

מותר לומר משהו?

כמי שנאלצת להיות אמא שניהלמרות היותי סבתא,
(מה לעשות, החיים מזמנים הרבה הפתעות גם פחות נעימות)
אני זו ששמה גבולות, אני זו ש'רודפת' אחרי שמירת תפקידי ההורים כהורים,
ומעונינת להיות סבתא עם כל החובות של אמא.
אז כל משפחה צריכה גבולות שלה, והסדרי קיום שלה.
ולפעמים הסבתא--שמה גבולות.