משחק חמשת הפרטים

adidas^

New member
יאללה, גם אני

(האח לחץ)
אם כבר דובר על מים וטביעות, אז לי ממש לא היו כאלה- אני למדתי לשחות (לבד) בגיל שלוש. מאז לא הפסקתי עד גיל 14 בערך.
שוב, אם כבר טביעות- הצלתי פעם פעוטה בת שנה בערך (ששכבה עם הפרצוף בתוך המים) מטביעה (בבריכה פעוטות)- קל מאד לתינוקות לטבוע גם שם, וזה מה שקורה כשההורה לא שם לב 100% מהזמן. אחר כך אבא שלה התעצבן עלי שהבאתי אותה אליו בוכה. יפה, לא?
פעם שנירקלתי עם ידיד בים של אילת, ובלי לשים לב כמעט (היינו ממש קרובים) חצינו את הגבול למצרים.
כשהייתי תינוקת הציעו לאמא שלי שאני אדגמן בפרסומת לחיתולים או משהו. היא סירבה.
בכיתה ח' ביליתי הרבה יותר זמן מחוץ לכיתה, מאשר בתוכה.
אין בי שום צער על האובדן
.
 

nutmeg

New member
טוב נו --

1) בגיל שנתיים נפלתי לבריכת הדגים שהיתה לסבי בחצר וכמעט טבעתי. לא פיתחתי פוביות למים. 2) שחייה היא הספורט המועדף עלי (למרות הכמעט טביעה) בעיקר כי לא מזיעים שם. 3) בגיל 4 אמרתי לאבא שלי שאני רוצה להיות סופרת. הוא המליץ לי להתחיל לספור תיכף ומיד כדי להגיע רחוק. 4) יש לי שנתיים של אמנזיה ברצף הזיכרון האישי שלי. השנתיים עצמן לא ברצף אחת מגיל חמש והשנייה מגיל 12. 5) למדתי בתיכון לאומנויות במגמת תיאטרון ושרתי במקהלה. יצא שהשתתפתי בכמה מחזות, ועבדתי מאחרי הקלעים בעוד כמה - אבל הכי אני מתגעגעת לשירה.
 

shellyland

New member
טוב, אני אנסה גם

חמישה דברים אמרת? פיו, קשה! בואי נראה... 1. כשהייתי בתיכון חשבתי שכשאני אגדל אני אהיה משוררת. 2. עד היום עוד לא הצלחתי להשלים את התואר הראשון (חסרות לי שתי עבודות) למרות שכבר למדתי לימודי המשך. כל סמסטר אני אומרת לעצמי שהנה, עכשיו אני הולכת לעשות את זה, וכל סמסטר מחדש אני מתעצלת. ספק אם אני אצליח להשלים אותו אי פעם ולממש את הפנטזיות שיש לי על תואר שני. 3. יותר מהכל הייתי רוצה להיות יפה. 4. לפני חמש שנים אבא שלי נדרס למוות ועד היום אני לא יודעת מה לעשות עם זה. 5. יש לי הפרעות אכילה שלמרות טיפול של הרבה מאוד שנים עוד לא הצלחתי להתגבר עליהן. טוב. עכשיו הגיע הזמן להפסיק לבהות במסך ולשלוח. 'חת... שתיים... שלוש... ו...
 
חתיכת אתגר... טוב, נקווה לטוב.

א) אני מסוגלת לשקוע בדמיונות ולהריץ אותם שוב... ושוב... ושוב... הרבה פעמים הדמיונות האלה התקיימו במציאות, והסיפוק מהם היה כה גדול. (או יותר נכון- הפכתי אותו למשהו כלכך גדול, בין השאר ע"י זה ש"שתלתי" בדמויות המעורבות מחשבות.) ב) עד לפני לא הרבה זמן, מספר הפעמים שקראתי הודעה לפני ששלחתי, הייתה נעה בין 20 פעמים לשלושים, בערך- ג) הדבר שהכי עושה לי רע בלב זה להיות לא נחמדה להורים שלי, ובעיקר לאמא. ניכור זאת מחלה נוראית! ד) רוב האנשים בכיתה שלי שנאו אותי שנאה עזה. ה) אני מרגישה לא רע, עכשיו. די חופשייה.
 

dana2909

New member
הממ...

אם אני אגיד לך שאת אדם יפה, זה יביך אותך?? לא נורא. אני מוכנה לחיות עם זה.
 

Idan91

New member
זה נורא קשה!

טוב: 1. בכיתה ה' הייתי נורא-נורא מופרעת, עד כדי כך שהועברתי לכיתה המקבילה. 2. סיפורי תאונות אופניים: בכיתה א' הייתה לי התרסקות דוחה באופניים - בלי תיאורים, אבל יש לי מזה צלקת די גדולה ברגל. בכיתה ב' התנגשתי במכונית כשנסעתי באופניים (או שהיא התנגשה בי), ועפתי על הדשא הסמוך. בכיתה י' התרסקתי עם האופניים ובמשך לפחות 10 דקות ראיתי הכל בכתמים שחורים. אין לי פחד מאופניים. 3. נולדתי בסוף אוקטובר, ובגלל זה בכלל לא התכוונו להעלות אותי לכיתה א' בשנה בה עליתי (המחשבה על כך שהייתי צריכה לסבול עוד שנה וחצי עכשיו...
) 4. ביסודי שנאתי שנאת מוות שיעורי ספורט. בכיתות הגבוהות נהגתי להגיע לשיעור עם ג'ינס ונעליים עם עקב קל, באופן קבוע, כדי לא להשתתף. 5. בכיתה ב' ו-ג' למדתי לנגן על פנסתר, ועד היום אני מתקשה להבין איך אנשים נהנים לנגן. (טוב, האמת היא שלא הצלחתי למצוא משפט חמישי, אז זה סוג של ברירת מחדל..)
 

Idan91

New member
טוב, ועכשיו כמה פחות שטותיים:

1. יש לי סוד אחד ממש ממש כמוס שמתבסס על אירוע שקרה לי והתמשך כשנתיים וחצי. (טוב, לא יודעת עד כמה זה שווה לכתוב את זה ולא לכתוב מהו, אבל נו...) 2. אני שונאת את המראה שלי, וזה גורם לי לא אחת להתבייש כשמסתכלים עליי. 3. אני לא רוצה ילדים משלי (לפחות כפי שאני רואה את זה כיום) , כי אני מפחדת לחנך אותם לא טוב. 4. בין כיתה ו' ל-ח' כתבתי בעיתון ילדים. כתבתי זוועה, מעולם לא התחלתי לכתוב טוב, אבל בהחלט שחררתי מחסום-סגירות כלשהו בעקבות אותה כתיבה+ פרסום. לא מוצאת חמש. (וחשבתי המון זמן)
 
אין לך במה להתבייש בכלל.../images/Emo13.gif

להיפך! (ואני לא היחיד שחושב ככה, נכון מוזי?)
 

shellyland

New member
אויש, אתם לא מבינים כלום

זה בכלל לא קשור באיך שהיא נראית באמת, זה קשור בהרגשה פנימית. אף אחד לא מסתכל בראי ורואה מה שאחרים רואים כשמסתכלים עליו. גם לדעתי עידן היא אחת הנערות הכי יפות שאני מכירה, אבל אני בהחלט יכולה להבין את ההרגשה הזאת, ש"מזל שאחרים לא רואים מה שאני רואה" ואת החשש שבטח יש כאלה שכן. אני מניחה שכשעידן תקרא את מה שכתבנו, היא תרגיש בערך כמו שאני הרגשתי כשקראתי את מה שהגשרים כתב לי: מצד אחד, נגע ללבי שהוא אוהב אותי ושהוא חושב עלי כאלה דברים, מצד שני, אמרתי לעצמי 'למה הוא חושב לעצמו שאם הוא יגיד לי "לא נכון, את יפה" או "לא נכון, את כותבת טוב" זה ישנה משהו בהרגשה הפנימית שלי? עד כדי כך הוא חושב שאני לא מודעת לעצמי, שאני תלוייה באיזושהי תגובה חיצונית בשביל להרגיש יותר טוב?" יש דברים פנימיים שאנחנו סוחבים עם עצמנו שנים על גבי שנים, וגם אם כל הסביבה ואפילו אם ההגיון צועקים אחרת - הם לא ישתנו בלי שינוי מהותי באישיות.
 
זה לא

אבל לפעמים כשאתה שומע בנאדם שאכפת לך ממנו אומר על עצמו דברים שמקפיצים אותך מרוב שהם לא נכונים סובייקטיבית בעיניך, אתה חייב להגיד לו את זה. אף אחד לא ישנה את דעתו על עצמו בגלל שמישהו אחר, ויהיה קרוב/רחוק אליו כלל שיהיה (גם במקרה הזה כל אחד מושפע מדברים אחרים) אבל לא פעם זה חשוב לדעת שהדרך שבה אדם מסתכל על עצמו היא לא הדרך שבה אחרים רואים אותו. אני לא מנסה להתווכח או לשנות משהו, בטח לא כשמדובר ב"הרגשה פנימית" כמו שהגדרת נכון, אני כן מנסה להראות שיש אנשים מבחוץ שרואים את אותם דברים בדיוק בצורה אחרת לגמרי. אני מאמין גדול בשינוי וכל אחד יכול להשתנות ולא הייתי מרשה לעצמי להגיד את זה אם לא הייתי עובר שינויים מהותיים נורא בחיים שלי לפחות שלוש פעמים שאני יכול להצביע עליהן. יש דברים שכנראה ישארו שם תמיד אבל השאלה היא מאיזו זוית אנחנו בוחרים להסתכל עליהם. בדיוק כמו שאני מקבל את מה שאת חושבת על עצמך באהבה, בהבנה ובחיבוק, אני רוצה שתקבלי את מה שאני חושב עלייך באותה הדרך. להסכים את לא חייבת, לקבל כמו שזה - אני מבקש שכן. (וזה עדיין לא אומרת שאת חייבת כי אז זו תהיה מחמאה באונס ואונס זה נושא רגיש ואולי זה לא היה מרצון ואולי זה שאני אומר לך שאת יפה בעיני זו הטרדה מינית ואני בכלל הומו אז זה הטרדה באונס של המטריד ואז את עלולה לקבל יומיים ורבע מאסר ולא להגיע לעבודה ומה אז הבוסה שלך תגיד ואם היא תגיד את זה בפולנית יש כאלה שלא יצחקו ובכלל שמת לב איך אני עוקב אחרייך מפורום לפורום ואולי גם זו הטרדה אבל מה לעשות שהתאהבתי בך ככה פתאום).
 

shellyland

New member
../images/Emo24.gif

זה לא היה ככה פתאום. זו אהבה עתיקה יותר מן המקצוע העתיק בעולם ועמוקה יותר מן הגרון העמוק בעולם. אני אעצור כאן, כי אמרו לי שמאז שאפי איננה הפורום הפך להיות דביק.
 

Idan91

New member
ועוד דבר,

5. בד"כ אני שונאת לקבל מחמאות על איך שאני נראית, אז תודה, אבל אל תעשו את זה עוד פעם.
 
למעלה