משחק חמשת הפרטים

zimes

New member
משחק חמשת הפרטים

משחק נחמד שסוחף בימים אלה את כל
: כל אחד יספר 5 עובדות מעניינות או פיקנטיות על עצמו. משהו שאתם חושבים שלא יודעים כאן עליכם או שיכול להפתיע. קדימה! > צימעס מתלבטת אם להסתפק בקישור, או לכתוב פה מידע נוסף <
 
אם כבר הזכרת את המילים

"משחק" ו-"חמש" באותו משפט , יש לי רק שתי מילים לומר הערב: חמש : אפס
ולהשומע ינעם...
 

אושר מ

New member
אין ספק שזה יפה...

הקרב על הכרטיסים לפיינל מתחיל... (איזה יופי שיש קשרים)
 
יש לך קשרים?

איפה בשיער?
אם את יכולה לארגן איזה קומבינה - אשמח אם תקחי גם אותי בחשבון....(אני כבר הכנתי את האוהל והשק"ש ללילה שלפני
. את יכולה לדבר איתי במסרים או באייסיקיו(המספר בכרטיס). צהוב עולה!
 

אושר מ

New member
חחח. משפחה של כדורסל...

נראה מה נצליח לקבל, כי אני לא יכולה להרשות לעצמי כרטיס כל כך יקר... ואני גם לא יכולה להעדר מהצבא ולחכות עם שק"ש..
 
Money is no object dear...

לא כשמדובר במכבי ת"א , בטח לא כשמדובר בפיינל פור, על אחת כמה וכמה כאן ביד אליהו. לפני 3 שנים שילמתי 3000 דולר במכרז של תפוז על הפיינל פור בסלוניקי (כן, כן, בשנה ההיא כשקטש נתן לנו בראש), את הפיינל בשנה שאחרי , בפאריז, ראיתי לצערי בטלוויזיה, אבל השנה אין לי שום כוונה לפספס. אז שיהיה ברור מעכשיו, אם יש לך דרך להשיג כרטיסים, אני מוכן לשלם כל מחיר כמעט (בגבולות הסביר), לא ביקשתי שום דבר בחינם, רק שתחשבי עליי בבוא היום הגדול
טוב להכיר אותך, תהיי בקשר...
 

shellyland

New member
וברגע שהוא מפסיק להיות נושא

הוא הופך להיות עילה לנישואין.
 
וגם לגירושין

וגם לרצח,ולעוד הרבה רעות חולות... "כסף מטמטם ת'עולם, מטמטם ת'עולם , מטמטם ת'עולם ומטמטם אותי...
"
 
אכדכאח

"אין כזה דבר כמו ארוחת חינם". יש למכר שלי זוג כרטיסים שהוא קיבל ממקום העבודה של אבא שלו. רוצה שאשאל אם הוא מוכן למכור?
 
היום הוא הזכיר במקרה שיש לו

יכול להיות שהוא אמור לקבל אותם בקרוב אבל הם עדיין לא פיזית אצלו.
 
אולי....

אני יודע שבדרך כלל מנפיקים כרטיסים רק לאחר שמסתיים השלב המוקדם ויודעים מי הקבוצות העולות, דבר שיקרה רק באיזור פברואר-מרץ. בכל מקרה בין אם יש לו כרטיסים ביד , או שהובטחו לו כרטיסים ביום שייצאו והוא לא מתכוון להשתמש בהם אשמח אם תברר האם הוא מעוניין למכור אותם.
 

m L m

New member
אני אנסה.....

אני תולעת ספרים בצורה נוראית. אני יכולה לשבת ולקרוא ספר במשך 8 שעות ולא להרגיש את הזמן עובר. ובכלל מאז שאני זוכרת את עצמי החלום שלי הוא להיות סופרת......
בגיל 12 עברתי תאונת אופניים ומאז יש לי טראומה מאופניים (אני לא מסוגלת להתקרב אליהם)
יש לי פחד מ: גבהים, נחשים, ערקבים ומהנהיגה של אמא שלי.
אבא שלי היה המורה לנהיגה שלי (אני הייתי התלמידה האחרונה שלו) ובגלל שאני עצלנית למדתי נהיגה שנתיים ועברתי בטסט שני.
בתיכון המנהל והמחנכת שלי אמרו לאמא שלי שאני לא אסיים עם תעודת בגרות - אבל בסוף סיימתי עם תעודה מעולה!
(הרבה אמונה יש למורים
)
 

אושר מ

New member
אני גם אנסה

אבל אני לא מבטיחה לתת חמישה עכשיו, אני אשתדל להשלים. 1. כמו זו שכתבה לפני גם אני תולעת ספרים רצינית. יש לנו מנוי משפחתי, כלומר 7 ספרים, בדר"כ אני לוקחת את כל השבעה. ועוד דבר, אל תנסו לדבר אלי כשאני קוראת, אני לא שומעת. 2. אני מכורה לפאזלים. אבל עוד לא הרכבתי מעל ל 1000. ליום כיפור אמא שלי קנתה פאזל של 100, וסיימתי אותו לפני שנכנס יום כיפור. אני אשתדל להשלים עוד אח"כ.
 

אושר מ

New member
המשך

3. הדבר שאני הכי שונאת בעצמי זה את האף שלי. ובכל זאת אני בנתיים לא מסכימה לעשות ניתוח, למרותש אמא שלי מדברת על ניתוח פלסטי באפי כבר כמה שנים. 4. אני שכחנית כרונית של הדברים החשובים, לעומת זכרון בלתי נלאה לשטויות. אני יכולה (ועשיתי זאת) לשכוח גלולות בבית כשאני הולכת לצבא, ולעומת זאת לזכור שמישהו אמר שהוא הולך לעשות ככה וככה. אני גם שוכחת להתקשר לאנשים שאני מבטיחה להחזיר להם טלפונים, לתשומת לבכם (וכמובן מתרגזת כשלא מחזירים לי טלפון, את זה אני זוכרת מצויין). 5. אני רוצה לא לגור פה. אני רוצה לגור באיטליה. ועם זאת לעולם לא אוכל לעזוב את הארץ, מהבחינה הזאת אני פריקית של המקום. גם אם אגור במקום אחר, תמיד אחזור לפה.
 
סופרייז!

אני פה, כי גמרתי לבדוק מיליון עבודות, לכתוב מבחן ולא להאמין שאני עדיין ער. רגע לפני השינה, נכנסתי לעיין, אחרי שלפני יום או משהו זה קרה לראשונה בגלל עידן. אז קודם כל שלום לכל מי שלא ראיתי מזמן. אני מבטיח להיעלם שוב מיד, כי העומס פשוט מטורף. אבל בינתיים, כך או אחרת, התפתיתי להזמנתה של צימעס: 1. עד גיל שלושים פחדתי מאוד מחיות, בדגש על כלבים. היום מצבי הפוך לחלוטין, בזכות אשתי, המטפלת-בעזרת-בע"ח (שטוענת שאני המטופל הכי מוצלח שהיה לה אי פעם...); זכיתי לגדל בשלוש השנים האחרונות עכברים, אוגרים, ארנבונים, צבים, כלב וחתול. ואני חולה עליהם. 2. התחלתי לקרוא בגיל 4. 3. הייתי הילד הכי גרוע בספורט בכיתה - בקיבוץ זאת תכונה בלתי-נסלחת. 300 מטרים הפרידו באופן כמעט קבוע ביני ובין דבוקת הבנים האחרים שרצו לפני. כיום אני היחיד שמתאמן עדיין באופן רציני, ושעושה בכלל איזושהי פעילות גופנית. 4. ואם כבר אני נסחף לענין ההפכים הזה - בילדותי הקאתי בכל נסיעה בלי יוצאים מן הכלל. מכיתה ט' הפסקתי - תודה ל-L - לסבול מבחילות, וכיום אני עמיד לכל טלטול: מאניה בים הצפוני ועד לנגמ"ש מלא ב-21 חיילים (לא, אין פה טעות). 5. אני פריק של קריאת תוויות בשירותים. מאז שהתברר לי שמדובר בתנועה עולמית, החלטתי לצאת מהארון עם הענין הזה. אין תווית שאני לא קורא: מדאודורנט ועד חומרי ניקוי. כך שהתשובה לשאלה "מהו הספר האחרון שקראת?" תהיה אצלי לרוב משהו כמו "רשימת המרכיבים של סנו אוקסיג'ן". וזהו! והגשנו!
 
למעלה