סופרייז!
אני פה, כי גמרתי לבדוק מיליון עבודות, לכתוב מבחן ולא להאמין שאני עדיין ער. רגע לפני השינה, נכנסתי לעיין, אחרי שלפני יום או משהו זה קרה לראשונה בגלל עידן. אז קודם כל שלום לכל מי שלא ראיתי מזמן. אני מבטיח להיעלם שוב מיד, כי העומס פשוט מטורף. אבל בינתיים, כך או אחרת, התפתיתי להזמנתה של צימעס: 1. עד גיל שלושים פחדתי מאוד מחיות, בדגש על כלבים. היום מצבי הפוך לחלוטין, בזכות אשתי, המטפלת-בעזרת-בע"ח (שטוענת שאני המטופל הכי מוצלח שהיה לה אי פעם...); זכיתי לגדל בשלוש השנים האחרונות עכברים, אוגרים, ארנבונים, צבים, כלב וחתול. ואני חולה עליהם. 2. התחלתי לקרוא בגיל 4. 3. הייתי הילד הכי גרוע בספורט בכיתה - בקיבוץ זאת תכונה בלתי-נסלחת. 300 מטרים הפרידו באופן כמעט קבוע ביני ובין דבוקת הבנים האחרים שרצו לפני. כיום אני היחיד שמתאמן עדיין באופן רציני, ושעושה בכלל איזושהי פעילות גופנית. 4. ואם כבר אני נסחף לענין ההפכים הזה - בילדותי הקאתי בכל נסיעה בלי יוצאים מן הכלל. מכיתה ט' הפסקתי - תודה ל-L - לסבול מבחילות, וכיום אני עמיד לכל טלטול: מאניה בים הצפוני ועד לנגמ"ש מלא ב-21 חיילים (לא, אין פה טעות). 5. אני פריק של קריאת תוויות בשירותים. מאז שהתברר לי שמדובר בתנועה עולמית, החלטתי לצאת מהארון עם הענין הזה. אין תווית שאני לא קורא: מדאודורנט ועד חומרי ניקוי. כך שהתשובה לשאלה "מהו הספר האחרון שקראת?" תהיה אצלי לרוב משהו כמו "רשימת המרכיבים של סנו אוקסיג'ן". וזהו! והגשנו!