משהו שמטריד אותי

../images/Emo45.gifכתבת יפה מאוד

אתה לא צריך להתנצל על היותך "מתחיל, חסר ניסיון, בעל דיעה בלתי קובעת ובלתי מוסמכת ושאולי לא הבנת את כוונת הדיון".
 
שתי נקודות

אני קורא אצלך שתי נקודות: 1. אם יהיה גוף שיתקן תקן נגד שרלטנות, הוא עלול לנצל את כוחו לרעה 2. אי אפשר לקבוע תקן כי המורים לא מסכימים ביניהם מהי תנועה "טובה". שתי תשובות: 1. אני לא מתיימר למונופול על האמת ולכן בגוף הזה יהיו חברים כמה שיותר מורים שרואים עין בעין בנושאים מסויימים. אני מוכן להתערב שאפשר, אם נתאמץ, ליצור גוף שיכיל כמה שיותר מורים טובים וכמה שפחות (כלומר אפס) שרלטנים. הדרך עוד ארוכה וקשה אבל אפשרית. 2. הדוגמאות שנתת אינן טובות משתי סיבות: אחד, הן לא מנומקות, שתיים, הן כנראה ברמה הטכנית. גם אני לא מתחבר מבחינה רגשית לקראטה ואני גם חושב שכמה מהנחות היסוד הטכניות של אייקידו הופכות אותו לבעייתי מאוד ביישום קרבי. זה לא ימנע ממני להגיע להבנות עקרוניות עם מתאמנים ותיקים בשיטות האלה, במידה והם התאמנו לאותה מטרה שאני מתאמן אליה.
 

ש מים

New member
תגיד לי, מה איכפת לך שיהיו רמאים?

שיהיו כאלה שימצואי דברים שלא עובדים, שימכרו לוקשים? מה איכפת לך?? אני מאמין שבסופו של דבר בן אדם ילך וימצא את מה שהוא מחפש. יש כאלו שמחפשים את הפוזה והכח, יש כאלו שמחפשים את "הבמבוק הצהוב" ויש כאלו שמחפשים את האמת. אני לא חושב שאתה לא יכול לכפות (או למשוך..) על הראשונים ללכת ללמוד דברים שלא מושכים אותם. אז אולי, בתור "מלכודת הדבש", כדאי לתת להם למצוא את מה שהם מחפשים (בהתחלה) ולתת לאבולוציה לעשות את שלה (ואולי בסוף הם גם יגיעו אליך)? לילה טוב!
 

Tonjin

New member
בגדול אתה צודק, וגם דוד

מצד שני, הגדר פרוצה ואתה יכול לראות משאלות של מתחילים כאן כמה קונספקציות שגויות והנחות מוטעות יש למתחילים בתחום, גם אם הם בד"כ אנשים ריאלים ומעשיים... קל לשכוח את זה ממרומיהן של כמה שנות ניסיון... אז למה לתת למישהו כזה לבזבז ממיטב כספו וזמנו כשבזמן הזה הוא יכול ללמוד משהו בעל ערך? האם היית נותן לילדים שלך או לחברים שלך להסתובב ביער של במבוק צהוב רק בשם האבולוצייה? האם היית מקדם תהליך כזה של "ניסוי וטעייה" גם אצל מי שמחפש טיפול רפואי, או אפילו סתם קורס ערב במחשבים...? ואגב, אם אני מבין את אוהד נכון "סינון שרלטנים" הוא רק פועל יוצא ממה שהוא מדבר עליו ולא דווקא המטרה, לדעתי הוא מכוון גבוה יותר..
 

usr

New member
מסכים לכל מילה

היום יש למחפשים אומניות לחימה הרבה יותר אפשרויות , בעיקר ברשת האינטרנט , דבר שמקצר להם את זמן החיפוש , קבלת המלצות והגעה מהירה הרבה יותר לאומנות הלחימה שאותה הם מחפשים.
 
אז מה המטרות?

אני מסכים איתך, אגב - בכל חברה יש שאיפה לנורמות מסוימות. זה המצב, הוא נובע מטבע אנושי, אין הרבה טעם בדיון אם התווספות נורמות לחברות היא דבר טוב או רע - זו מציאות.קרא לכך חוקי טבע, אם זה עוזר. עם זאת, אני לא מצליח לראות הפרדה בין תקינה איכותית לתקינה כמותית. אין אפשרות, לראייתי, לשלול יכולות טכניות ולהביט רק בעקרונות "טהורים" של תנועה/לחימה כיוון שאלה מבוססים עמוק באלה. כשאיש קראטה מדבר על מכה אחת קרב אחד - זוהי אמירה רעיונית. אין היא מתייחסת לכאורה לביצוע הטכני הספציפי של טכניקה אחת יחידה כלשהי. האם ניתן לגשר על הפער הרעיוני הזה מול גישת "רצפים טכניקות עוקבות" גם אם לא מתייחסים כלל לנושא הטכני אלא רק לנושאים תיאורטיים כגון תזמון וקריאת קרב? ברור שאין אסכולה טהורה, אגב - גם מתאמני קראטה מתאמנים על רצפים, וגם אנשי אגרוף מכוונים לנוק אאוט. עוד בעתיד הקרוב.
 
תגובה לתגובה לתגובה - דור ב'

כמה דברים: - בנושא המטרות המשותפות: אם להגרר להכללות אז אני לא מתפלא שטונג'ין ורן הבינו אותי הכי מהר. אני חושב שאנשים שמתאמנים בצורה מסויימת (ז"א, מתאמים בשיטה עם ביסוס וולידיות טכנית ומטרתם הטכנית היא לנצח יריב - בהחלט נתון לניסוח מחדש) יגיעו לאחר זמן לתובנות דומות. כמו שאמר טונג'ין בצורה בהירה מאוד, וגם חנן עזר בניסוח, אני לא מנסה להציע שום הבנה לאף אחד. אני פשוט אומר, לא חושב אלא יודע, שאם כל מי שמתאמן באופן המסוים הזה יפעל כדי לשתף בתובנות המגיעות משנים של אימונים ובעקרונות מסויימים, אזי כל המשתתפים בהחלפת הידע הזו ירוויחו. זה עשוי להתחיל בהתמודדות עם פציעות שנגרמות מאימונים בעצימות גבוהה, ימשיך בהחלפת ידע (אולי טכני) ואולי יגיע לשיחות בנושא איך מתאמן אמן לחימה בן 70 בתחום שלנו (נושא של שרשור אחר שהיה פה לפני זמן מה). אני לא בטוח מה נקבל אבל אני בטוח שנקבל מזה משהו. זה דורש פתיחות מחשבתית של כל המשתתפים ואפילו קצת נכונות לשנות דברים במידת האפשר. אני מתאמן עוד מעט כעשור, שזה לא הרבה מאוד זמן אבל זו כבר תקופה לא ממש מבוטלת ועדיין אני יכול ללמוד דברים חדשים גם בתוך הפרקטיקה שלי (קונג פו גמל שלמה דרומי) וגם ללמוד ולראות עוד דברים. אני חושב שזה מגדיל אותי כבנאדם וגם לפעמים כטכניקן אבל זה דורש ממני לוותר על המחשבה הזו של תנועה שאינה "לפי הספר" יש לה פוטנציל "לזהם את השיטה". שמעתי דברים כאלו ממורים ותיקים ולכן אני שם את יהבי על הצעירים. כמובן שבהתארגנות כזו יהיו חברים רק מי שירצו ולכן דוד כפרי, שטרח להבהיר שאינו מעוניין, לא ישתתף כי כנראה אין לו מה להרוויח. הרצון שלי למשוך לדיון כזה את האנשים שמתאמנים כמוני בהכרח מבהיר שזה מה שמתאים לי אבל לא בהכרח טוען ששיטות האימון האחרות פסולות (למרות שברמה האישית, לא הייתי קורא לאימון למען שיפור עצמי אמנות לחימה, וגם זה נתון לדיון. לא חייבים לקבל את דעתי ומעל לכל זה מאוד מאוד מטופש להעלב מדעתי). - בנוגע ל"מה אכפת לי": בכלל לא אכפת לי, לא צריך להיות אכפת לי, גם לא אכפת לי ששלושים חיילים שכבו עם ילדה בת שלוש עשרה, שמעתי על זה אבל לא ידעתי, קניתיו אך טרם הספיקותי לקראו, וכהנה וכהנה... יש כל כך הרבה תירוצים לא להתעסק במציאות הזו, בראשם הטיעון הרוחני (לטובת משתתפי השרשור שעוסקים בתורות רוחניות מזרחיות שגורסות את זה) אבל אני מנסה לכוון קצת יותר גבוה. הטיעון המכניסטי (כוחות השוק) לא פועל כי עובדה היא שיש הרבה מורים שמסכנים את התלמידים שלהם ומלמדים אותם דברים לא ולידים (שוב - לשיטתנו, כן?). זה מתחיל ש"אם יש לו תעודת מדריך הוא יכול לאמן" ונגמר ב"מורה" שמכה בלש פרטי עם נונצ'קו או במורה לשעבר של ששת. אגב, זה גם מגיע למורים שמלמדים תורות רוחניות אזוטריות בלי הסמכה או פיקוח... אופס כבר אמרתי? (אגב, קונקידו באמת קיימת, מישהו רוצה לספר לי משהו?
) - בנוגע ל"תקן טכני": אני לא מתיימר להקיף הכל, אבל בתחום שבו אני עובד (מסחר אלקטרוני) קיים גוף שנקרא BBB (המשרד לעסקים טובים יותר). האתר הזה הקים מטעמו רשת של תלונות על בעיות בין קונים לסוחרים ברשת, והוא מיוזמתו פונה אל הסוחרים בבקשה לפתור בעיות שונות. סוחרים שונים יכולים גם להרשם כחברים בBBB וכל הסוחרים מקבלים ציון כזה או אחר לפי סטנדרטים מסויימים. אפשר להתעלם מהBBB לגמרי ואפשר להסתמך עליו ואני חושב שאתם יודעים לנחש מי משתי האופציות יותר פופולרית בקרב קונים באינטרנט. אני לא חושב שצריך תקן קשיח אבל הפורום הזה, כמו שהוא התחלה של החלפת ידע (שלא "עולה כיתה") הוא גם התחלה של תיקנון. אני יכול לכתוב פה מגילה (נוספת) על איך הפיצול בין שני הפורומים נבע גם ממחלוקות בין תפיסת "מטרו" לתפיסת "רטרו" וזה רלוונטי גם למיתוג של אמנויות לחימה; בכל מקרה, אם אנחנו כבר ממליצים, וכבר יש לנו שאלון, ואנחנו כבר יכולים לתקן אותו בצורה מנומקת, אז אנחנו לא יכולים לנמק למה אנחנו מציעים אמנות לחימה זו או אחרת? אני רק מציע הצפה של התהליך הזה לתודעה, זה הכל.
 
ובכל זאת

תראה, אני מוכן להתערב שאותו BBB יוצר בעיות של שחיתות, הרי לא יכול להיות גוף מפקח בלי שחיתות או העדפה בלתי מודעת. אני אישית לא הייתי רוצה, כמו שאמרתי, שהמורה שלי לאייקידו ייתן ציון למורה שלי לאיגרוף או להיפך, אלה שתי שיטות שונות עם מטרות שונות וכיוונים שונים. מצד שני יש משהו בדבריך, ביקורת והכוונה, על בסיס של המלצה אישית, הוא דבר מועיל, שכן בעזרת נוהג כזה כל אחדג יוכל למצוא את "הנישה" שלו ע"פ המטרות שהוא יגדיר לאנשים איתם הוא מתייעץ. הדבר הזה כבר קורה פה, אגב.
 
ואכן

Other criticisms leveled against the BBB include the fact that their revenue comes from Members, raising the question about its partiality on handling disputes and complaints.​
http://en.wikipedia.org/wiki/Better_business_bureau#Criticisms לא שוויקיפדיה זה תורה מסיני או משהו, אבל הביקורת הזו קיימת. אני אישית מתנגד לרעיון של הפיכת הפורום למשרד פרסום לדוג'ואים. ברגע שיעלו על זה, ויעלו על זה כשלפורום באמת יהיה משקל בענף, נתחיל לראות פה כל מיני שליחים מטעם שכל תפקידם לייצר פרסומת עבור אותו מקדוג'ו שמשלם להם. בהתמסחרות כמו בהתמסחרות - אי אפשר להתגלגל ברפש ולהשאר נקי. למתעניין החדש התמים אין את הכלים, ולרוב גם אין את הסבלנות, לעשות בדיקה מקיפה של הממליצים - מה הם עוד כתבו בפורום, באילו דיונים הם משתתפים וכו'. ובכל זאת - יש מקום לדיון שהעלה אוהד, גם אם המטרות מפוקפקות משהו. גם אם נקבל את הנחת המוצא לפיה כל מטרתן של אמנויות הלחימה ניטרול יריב - קיימים הבדלי גישה מהן נובעים הבדלים מהותיים לעקרונות השיטה. ההבדל נובע מהפרשנות ל"ניטרול" פרשנות אחת תהיה - ניטרול הוא הוצאה מכלל פעולה מהירה ככל האפשר של המטרה. לפרשנות מסוג זה, הורדת זקיף תהווה אידאל, וכלל אין בטחון שיילמד משהו בסגנון חסימות מפני התקפה ראשונה, כושר לטובת "קרב" שנמשך יותר מ5 שניות וכו'. פרשנות אחרת עשויה להיות - ניטרול הוא מניעת יכולת המטרה לגרום נזק לסביבה, בעדיפות ללא פגיעה קטלנית במטרה. הורדות וטייקדאונים של BJJ עשויים להיות אידיאל בפרשנות זו. האם הפרקטיקה של שבירת מפרקת מאחור מתאימה ללקסיקון של יכולת עבודת קרקע למשך רבע שעה ויותר? האם שני לוחמים, ויהיו שניהם ותיקים, יצליחו להגיעה להסכמה ביניהם על חשיבות מרכיב הכושר באמנות? עד כמה חשובה היכולת לנוע עם יריב ולהשתנות עם שינויי פוזיציה, כשהיריב מלכתחילה בפוזיציה ראשונה עומד כמו פסל, ובשניה שוכב כמו מת? יונה מלניק, באחד מאימוני הפורום הראשונים, דיבר על הג'ודו כספורט, וכמה זה נהדר. וזה היה בתקופה בה הטרנד בפורום היה להתייחס לאמנויות לחימה שלא כאל ספורט אלא דרך חיים. האם יונה ידע משהו שאחרים בפורום לא ידעו? קרוב לוודאי. האםפ בפורום יש מצבור ידע שאפילו ליונה עם נסיונו אין? ייתכן מאוד. הדרך משפיעה על ההולכים בה. הבטחתי המשך להודעה הקודמת, והנה סיכום הדברים לראייתי נורמטיביות תתכן, כפי שאוהד טען בצדק, רק בתוך תרבות בעלת הומוגניות מסוימת. אין טעם לדרוש ולחפש נורמליזציה על פני כל הספקטרום, אך מקטעים שלו בהחלט יכולים למצוא, ומטבעם של דברים ואנשים גם יימצאו, מה שניתן לכנות כנורמה רצויה. השאלה שכנראה הטרידה אחדים מאיתנו - האם רק לאותם מקטעים יש מונופול על הספקטרום? זה תלוי, אם נצליח למצוא מכנה משוף מספיק נמוך שיכלול את כל הספקטרום מחד, אך יצליח להשאיר בחוץ כל מה שמקובל גם על אנשי המונופול הנורמטיבי כאינו שייך לספקטרום מאידך. אוהד - אתה רואה מכנה משותף כזה? ניטרול יריב (בין ע"י הריגה באמצעות טיל לאו או באמצעות מכתב איום מעו"ד) כנראה אינו מהווה חסם מוגדר מספיק.
 
BBB וכו'

כבר היום אנחנו צריכים "לחסום בגופנו" דיונים בנושאים בעיתיים כאלה ואחרים, במורים בעיתיים כאלה ואחרים ובפרסומות לאירועים ודוג'ואים למיניהם. אנחנו מודעים מאוד לעולם אמנויות הלחימה אבל הוא לא מודע לפורום, ואני יכול גם לטעון (על בסיס דוגמאות שראיתי) שאפשר לעשות את זה בלי להתגלגל ברפש. הנקודה שגם אתה מפספס (מטרות מפוקפקות? לא יפה) היא שאני מציע סוג של התחברות של אנשים עם נקודת מבט מסויימת. אל תתבלבל, אני לא הצעתי שום רעיון פרקטי כרגע. אני רק ציינתי בתחילת השרשור הזה שחבל שאין תקן כלשהו לא"ל ומיד "נשטפתי" ע"י אלה שחושבים שלא צריך תקן מסיבותיהם. למתעניין החדש אין הכלים לבדוק גם היום מי המליץ לו, תופתע, ואין לך שום דרך לדעת מה קורה במסרים. ההמלצות פה מסוייגות ונכתבות בדרך מסויימת רק בגלל האינטגריטי של אנשים מהפורום שכותבים אותן, אבל כבר היו ועדיין יש משתתפים ותיקים יחסית ש"דוחפים" את המורה שלהם לכל מקום וגם כמה וכמה שכותבים בזהות בדויה כי הם "מתים" להכניס למישהו ולא לשלם את המחיר. אתה טועה בנסיון שלך לפרש את המכנה המשותף שהצעתי על בסיס טכני או אולי אתה לא מבין נכון את מה שאמרתי, הדרך הטכנית לניטרול יריב או להשיג ניצחון על יריב היא באמת לא קריטית. אפשר למצוא קוים מקבילים במתודיקה ובמטרות של הרבה בתי"ס לאמנויות לחימה, וכנראה ש(נניח) המרכז הישראלי לטאי-צ'י אינו שייך לאותה הקבוצה אליה שייך ביה"ס שלי וזה בסדר. זה פשוט אומר (כבר עכשיו) שאנשים מסויימים יעדיפו ללמוד במקום אחד ואחרים במקום אחר. לגבי מכנה משותף, בכל אופן, הוא צריך להיות תוצאה של דיון ארוך, כנראה לא רק בכתב, של אנשים שמעוניינים להגיע להבנה (ולא, פחים יקושים סמנטים אינם "רצון להגיע להבנה"). אני לא טוען שיש לי תשובה. זה גם לא צריך להיות המכנה המשותף הנמוך ביותר כי הוא לא מתיימר לכלול את כולם.
 
אוקי, נשים הכל בצד

על איזו תקינה אתה מדבר? לא תקינה טכנית, אם אני מבין נכון. המלצות על מורים? זה כבר נעשה, אם כי באופן מסויג כדבריך. אין לי מושג מה קרוה במסרים, אבל המסרים אינם הפורום. השאלה, אם הבנתי נכון, לגבי הפורום. מהי אותה תקינה שהפורום אמור לקדם, או אולי אמורה לקדם את הפורום?
 
תקינה

אני לא מדבר על שום דבר כזה. אני אומר דבר אחר לגמרי: אם יבואו אלו שמסכימים ביניהם על X, ויתאגדו לצרכי החלפת חומרים, ויתאמנו ביחד הרבה שנים, ויציבו סטנדרט מקצועי ברמה גבוהה, אז יהיה ברור למי צריך לפנות אם רוצים להתאמן בצורה טובה.
 
נשמע הגיוני מאוד../images/Emo45.gif

או זה, או (או ו/או) להתאמן במקום שאין שם בעיה למורה שתתאמן במקביל גם במקומות אחרים כדי להשלים השכלה, שזה גם סוג של אמירה שלא כל החוכמה נמצאת "אצלנו".
 
החלופה שאתה מציע, לצערי, לא מספיקה

כיוון שהיא נשענת על אנשים יחידים ולכן היא: א. מוגבלת להבנה של היחיד ב. בעלת טווח שמגיע רק עד סוף האימונים של היחיד. ברגע שאותו אדם יהפוך להיות מורה, הוא שוב יהיה קודקוד הפירמידה של "אסכולה".
 
אבל גם כמורה אתה לא צריך להפסיק

להתאמן וללמוד מכל מי שסביבך. אם אתה כמורה עושה כך ומגדל את תלמידיך לתהייה מתמדת ולהבנה שיש עוד דברים מעבר למה שאתה מלמד אותם והם מוצאים לנכון לבחון את עצמם, להתאמן ולהשתלם בעוד מקומות, עשית תעד לכיוון המטרה. אם הרבה מורים יעשו זאת (למשל אלה שהם תלמידים בלבד היום, שמסוגלים להביט מעבר למה שיש אצלם בבית, ושיהיו מורים בעוד כמה שנים, אלה שאתה מכנה אותם הדור החדש שבא אחרי דור המדבר), אז יהיו שתי קהילות של מורים: אלה שפתוחים למה שלא בהכרח מובנה אצלם בשיטה, שמשתלמים זה אצל זה, מחליפים דיעות ותובנות, והתלמידים שלהם לומדים גם פה וגם שם (ולו רק בסמינרים או אימונים משותפים, למשל בגלל חוסר זמן, כסף או עניין), ואלה שסגורים לביקורת, שלא מוכנים שתלמידים שלהם יציצו אל מה שקורה מחוץ לכותלי בית הספר שלהם, ושאם מגיע תלמיד מבחוץ ללמוד אצלם, הוא נדרש לתת להם בלעדיות על הזכות להקנות לו ידע.
 

ש מים

New member
רן, אני לא רוצה להתנבא, אבל...

אני לא תולה תקוות (ב-"לימוד רב-שכבתי" ו-"רוחבי"). לפי מה שאני רואה סביבי, רוב האנשים עצלים מידי ו/או עסוקים מידי ו/או לא יכולים להרשום לעצמם את המותרות הכלכליות של לימוד במספר מקומות. הדבר נכון גם לגבי השתתפות בסמינרים של שיטות אחרות (דבר, אגב, שאני מטיל ספק בכדאיות וביעילות שלו, מעבר לחשיפה ריגעית וחד-פעמית, לכך שיש עוד חיים מחוץ לדוג'ו שלך. אני חושב שעדיף לנו מורים בעלי הבנה מעמיקה (ולאו דווקה טכנית, בשיטה, אלא הרבה מעבר), ראש פתוח ואישיות "נכונה". מסכים עם דבריך לגבי "לעודד תלמידים ללמוד גם במקומות אחרים". הדבר המהותי והחשוב, בשל כל הסיבות שמניתי לעיל, הוא דווקא אי-ההסתגרות והנכונות (של המורים "הגדולים") בחלוקת הידע. כלומר - מורים שיסכימו לשת"פ עם דוג'ואים אחרים (אפילו באותה שיטה אני רואה הסתגרות ואי-שת"פ, אז מה לנו כי נלין על שיטות שונות??), עריכת הרבה סדנאות, שנבנות על שיתוף בין מורים שונים (ושוב: לא חשוב אם זו מאותה שיטה או לא!) וכו'. כואב לי מאוד שזה לא קיים (לפחות בשיטה הנוכחית שלי).
 
להבנתי זה קורה, אם כי בתדירות נמוכה

מאוד. למפגשי אורחות לוחמים, למשל, הגיעו רק תלמידי שלושת המורים - אעפ"י שההזמנה הייתה פתוחה והופצה כאן בפורום מספר פעמים. מדובר על שיטות שונות לחלוטין וראה זה פלא - גם ראש שיטת המרכז בישראל מסוגל לשתף פעולה ואפילו עודד את תלמידיו להגיע לאימונים משותפים עם שיטה שונה לחלוטין משיטתו. שוב, להבנתי - הבעיה אינה עם סגירות כמו עם גישה שונה לפרקטיקה. מנסיוני האישי והמוגבל מאוד - בכל שיטה כמעט יש עודף ידע לעומת כמות האימונים שמתאמן ממוצע (כזה שמגיע רק פעמיים בשבוע לאימון) מסוגל להפנים ולהבין. זה לא אומר שהשיטה שלמה בהכרח ונותנת מענה לכל מצב ומצב, אבל זה כן אומר שאין ברירה ובחיים כמו בחיים - חייבים להתמקצע. נכון, גם פרופסור לכימיה יכול ללכת ולהנות מקונצרט טוב, אבל הוא לא יצליח להיות פרופסור לכימיה, אם במקביל לאורך הדרך הוא היה לומד באותה אינטנסיביות גם ספרות עברית, היסטוריה של נדידת העמים, ביופיסיקה ואסמבלי של ואקס. הטענה שלי וכנראה של אחרים כאן - אמנויות לחימה שונות אינן משפחה קוהוסיבית מספיק שלימוד הענפים השונים בהכרח יתרום באופן משמעותי להתקדמות מקצועית באמנות ראשית נבחרת כלשהי. אפשר לבצע שיעורי השלמה לידע כללי, זה אפילו כיף, וברוב האוניברסיטאות מעודדים דברים כאלה, אבל לעשות תואר ראשון במקביל בארבעה או חמישה מקצועות במקביל? האם תצליח להביא נורמות בתוך משפחת אמנויות קרובה? קרוב לוודאי. אני לא פוסל קווים משותפים בין גמש"ד לטאי צ'י, למשל. לדעתי ניתן יהיה ללמוד הרבה ממפגש כזה או סדרת מפגשים כזו אם תבנה נכון, ספציפית עבור שתי האמנויות. אני כן טוען שמפגשים אלו יהיו הרבה פחות אפקטיביים אם מראש יהיו פתוחים לכל העולם ואישתו וייבנו בהתאם. באופן דומה לדעתי גם מפגשים בין איגרוף מערבי לטאי צ'י יוכלו ללמד רבות את שני הצדדים אם הבניה תהיה נכונה, אך האפקטיביות שלהם תלך ותרד ככל שיותר אמנויות שונות ייכנסו לקוריקולום של המפגש.
 
אוהד, אולי כדאי לאחד עם שרשור שם

איתן בן מאיר בוודאי מקובל עליך כמתאמן וותיק שיש לו תובנות מסוימות בתחום. הוא אולי זקן ולא ממנו תצמח הישועה לדבריך, אבל אם תקרא פסקה אחת שלו בשימת לב, אתה עשוי לגלות משהו על אמנויות לחימה שאמור להיות איפשהו עמוד בבסיס של הבסיס של הלימוד http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1262&msgid=78567574
 
דלית, כנראה שהדיון הזה לא צריך

לקרות בינינו, כיוון שאתה מתעקש להבין את הדברים שלי כנוגעים לאיזה מושג של אפקטיביות, או משיקים לתחום טכני כלשהו. אני חייב להגיד שלראשונה בארבע השנים שאני כותב פה נדמה לי שאתה לא מתחכם או מקשה אלא פשוט לא מבין.
 
למעלה