זו שאלה חשובה ומציגה בעיה
שאין לנו להתעלם ממנה. וכאן המכשלה במה שאוהד מנסה להציג ולאחרים קשה לקבל/להבין. בעבר ואפילו הלא רחוק כמות השרלטנים היתה פחותה יותר, נכון לא חייתי בתקופות הללו אבל אני יודע כמה עובדות שניפו ולא איפשרו קיום שרלטנים בכל הקשור לאמנויות לחימה (אני לא מדבר על הופעות מה המכונה גונג פו של שוק). הן ביפן, סין, פיליפינים ואף בארופה היו נהוגים קרבות של דו קרב, היתה לאנשים את הזכות לקרוא תיגר האחד על השני ולצורך הדיון לא משנה מה היתה הסיבה, כי לצורך הדיוןהתרחשו דו קרבות בהם קיפחו אנשים את חייהם. אני יכול להעיד רק מקריאה ומסיפורים של אלו שהיו שם ולא מניסיון אישי אבל התנהלות הדברים היתה כזו: אנשים למדו אמנויות לחימה וחזרו לבתיהם בכדי ללמד את אשר הם למדו, אבל בכפר כבר היו כאלו שלימדו אמנויות לחימה. חלק מהאנשים היו מתפרנסים מכך, היו להם חברות של שומרי ראש, על שיירות וכיוב'. אי לכך מורה נוסף באותו הכפר היווה תחרות לכלכלה ולפרנסה, לכן היו כאלו שלא ראו בעין יפה את התחרות הזו ונהגו לצאת תיגר מתוך כוונה שהמנצח נשאר והמפסיד מתקפל. לעיתים היו באים לקרוא תיגר על כאלו שרק שמעו שיש להם יכולות טובות (ועל אחד כזה אפילו סיפרתי לפני כמה חודשים כאן בפורום) בכדי להוכיח שהם יותר טובים או אפילו רק מכיוון שרצו לעשות בחינה עצמית. קרקע שכזו לא איפשרה קיום שרלטנים מכיוון שתמיד היה הסיכוי שיבוא יום ומישהו ירצה לראות בדיוק מה אתה שווה ומה אתה יודע, וזה לא היה משחק על "מזרון" בדוג'ו השכונתי והיה נגמר בריתוק וטפיחה על המזרון, אלא אנשים היו נפצעים חמור או אף נהרגים בעימותים כאלו (גם בזירות הלאיי טאי סאיי Lei Tai Sai הזירות עם הפלטפורמה המוגבהת). לכן כל שרלטן עם היגיון בריא לא היה לוקח על עצמו סיכון זה, לכן תופעת השרלטנות גם אם היתה קיימת היא לא היתה נפוצה כפי שאנו רואים היום, ושומעים כל מיני סיפורים ואגדות על מורים כאלו ואחרים...וכולנו יודעים שלא חסרים כאלו. מצד אחד אולי זה טוב קיום שרלטנים כי זה נותן לאנשים הרציניים להתבלט כי עם איכות לא ניתן להתווכח. חנן