משהו שמטריד אותי

כנראה שאתה צודק. האר את עיני

עזוב אפקטיביות - מהי מטרתן של אמנויות לחימה? או שזו אינה השאלה שאני אמור לשאול?
 
זו אחת השאלות שראויות להישאל

ולקבל תשובה אחרי הרבה זמן. אין לי הגדרה טובה אבל "שליטה" זו לא הגדרה טובה בעיני, כי בתשובה צריכה להכלל המילה "לחימה" אחרת אפשר להתעסק גם ביוגה. שוב, אין מה לעשות - לא כולם יסכימו. זה לא אומר שמי שלא יסכים צודק אבל זה בהכרח אומר שמותר לו להביע את דעתו...
 
אמנויות לחימה או אמנויות מלחמה?

האם בהגדרה שאתה מחפש חייבת להופיע יעילות קרבית? רצוי שתהיה לזה התייחסות? זה אמור לבוא לידי ביטוי בכלל?
 
אני לא מעונין?

אמרתי ש"אני פטור", כי השיטה שאני לומד רואה ביכולת לחימה תוצאה של אימון נכון, לא מטרה שלו; וזה שונה מההגדרה שלך, ומצריך התייחסות שונה אם מנסים ליצור כלי למדידה אובייקטיבית של יעילות הדרך ביחס למטרה. ההגדרה של יעילות לחימתית באה ממך, ונראה לי שממך התחילו אחרים לעסוק בכך. אם או בלי קשר, נראה לי שאתה מחפש משהו דומה למה שעושים אקב"ן, רק שיחרוג מהגדרה של שיטה אחת שמחפשת עוד רעיונות.
 
../images/Emo15.gif כעוזרת מדריך

זה לא החגורה, זה צורת החינוך של השיטה. צריך לחנך לניסיון לצימצום עימותים מקסימלי, ביטחון עצמי זה טוב, אבל צריך לחנך לשקילת מצב. הניצחון הכי גדול הוא קרב שלא היה, וזה משפט ששמעתי מאז שהגעתי לדוג'ו לפני 8 שנים יותרה משאוכל לספור. הסאנסיי יכול לחנך בעזרת מהשלים כמו המשל על המורה שמחפש יורש מתוך שלושה, או משל הציפור הידוע. בכול אופן, קשה להעביר את מה שישים בדוג'ו לקרב אמיתי, לפחות בשנים הראשונות. אצלי זה נובע בעיקר בגלל הפחד לאבד שליטה ולגרום נזק ממשי, שאני יודעת שאני יכולה להסב, אבל הרבה פעמים זה בגלל הקושי להעביר את ההלכה למעשה ברחוב. ולגבי הפז"מ והחגורות- השיקלול לחגורה הוא יותר של קטאות ומנטליות ופחות של קרב, למעשה הקרב לא צריך להיות מעולה- למרות שהוא משתפר כמעט אוטומטית עם הקאטות והמנטליות.
 
לפי הכרטיס את בת 13

התחלת להתאמן בגיל 5? הורשמתי. איך הגעת בגיל כזה לדוג'ו? דחיפה של ההורים או רצון שלך?
 
אומנויות לחימה " - אפקטיביות

אני מנסה להבין את כיוון הדיון ומקווה שהבנתי סוף סוף וירדתי לסוף דעת "המשורר" . מעבר לאי ההסכמה בדבר הגדרת המשמעות ברצף המיילם "אומנות לחימה" ומעבר להבנה של תחום כל כך נרחב ע"י כל כך הרבה אנשים העוסקים בו מכל כך הרבה סיבות וכל כך הרבה מטרות . אני בהחלט סבור כי בשנים האחרונות אנו רואים שינוי בגישה . אני עוסק בתחום אומנויות הלחימה מזה כ - 36 שנים , בתקופה זו פגשתי לא מעט אומני לחימה שלכל אחד היתה תפיסת חיים מגובשת ושונה בכל הקשור לתחום. קצת היסטוריה (בזעיר אנפין) בעבר הרחוק שיטות הלחימה היו שלמות היינו הלוחמים "שלטו" במגוון רחב של ידע ממגוון רחב של נושאים ותחומים . במאה או מעט יותר האחרונה הלכו "הלוחמים" והתמקצעו בתחומים מאוד ספציפיים . יש האומרים לטוב ויש הטוענים לרע . "איבוד" התורה השלימה תוך שימת דגש על פאן אחד של "השיטה" הכוללת יצר מגוון רחב של שיטות ותתי שיטות המתמחים ומאוד בתחום מאוד ספציפי . אני סבור כי מכאן גם נוסדה "הקהילה" הרחבה יש לאמר העוסקת בתחום ממניעים גופניים ורוחניים ולאו דווקא ממניעים של יכולות לחימה . עם זאת , אני עד לתופעה נרחבת מאוד בכמה עשורים האחרונים ( מאז אמצע / סוף שנות השמונים ) , בה חוזרים רבים " לתור " אחר השיטה השלימה . רבים מבין הלוחמים במזרח ובמיוחד במערב משלבים מגוון רחב של תחומי לחימה ע"מ לייצור " לוחם אולטימטיבי" . אני סבור כי עם העלייה ברצון לייצור " לוחם אולטימטיבי" , נפתחה גם הדרך להפרייה בין כלל המאמנים והמתאמנים בעולם . אני מאוד רואה את הדבר בחיוב ולכך תרמו רבות "זירות הקרבות החופשיים" (בהם לא מעטים כאן נוטים לזלזל לצערי) , זירות שאיפשרו לרבים מהמתאמנים בעולם לא רק להיפתח לעולם נרחב יותר מדלת אמותיהם אלה גם לנסות ולהתמחות במגוון הרחב " והחזרת העטרה ליושנה" בכל הקשור לעולם אומנויות הלחימה . אני רואה גם באינטרנט כלי חיובי מאוד בכל הקשור להתפתחות בתחום בתחילה שלא במודע ובהמשך בצורה רחבה וחיובית ביותר והפורום הזה הוא דוגמה קלאסית לפתיחות ולרצון העז להחליף דיעות ורעיונות , שלא לדבר על מפגשים כאלה ואחרים . אני סבור כי התרומה של הפורום ( אני סבור כי לא אחת מועלים כאן דיעות ורעיונות מכלל החברים בפורום , רעיונות כאלה התורמים להבנה נרחבת יותר של תרגולות גם אם אנו מבצעים אותם שונה אבל המשמעות והמטרות זהות ). השרשור החל בניסיון להבין או להעיר את תשומת הלב לגבי "הענקת דרגות" במקום כזה או אחר וגלש לדיון מעמיק וחשוב לא פחות בכל הקשור לעולם אומנויות הלחימה בכלל . חשוב ע"פ הבנתי לבחון , להבין , להפרות , לתרום ולהיפתח לעולם הרחב בתחום , עולם שמאפשר לנו ללמוד ולהתפתח באופן כללי . אבל חשוב לא פחות מכך להבין שככל שאנו נפתחים הדבר פועל לשני הכיוונים . מחד למידה והבנה של תחומים נוספים תוך הפריה הדדית ומאידך התובנה שהעולם הזה כל כך רחב שאל לנו לנסות לשנות את כולם ע"פ הבנתינו ודרכינו. שהרי העולם הזסה כל כך רחב , כל כך שונה וכל כך השתנה בעשרות השנים האחרונות שעלינו לקבל את כולם לכבד את דרכם ואת הבנתם את התחום בהתאם לצרכיהם "ולאמונתם" . להבין שגם לזה יש מקום וגם לזה וחשוב לאפשר לכולם להמשיך להתפתח גם אם חלקם נראים לנו "שרלטנים" שהרי " אלוהים יש רק אחד " בסופו של דבר מי יודע אולי בסופו של דבר עוד נגלה שאנחנו עם כל "החוכמה והתובנות שפיתחנו לאורך השנים " בסה"כ טועים . שבוע טוב
 

usr

New member
מסכים איתך לכל מילה

אבל כנראה שאנחנו זקנים
 
למעלה