תלוי איך אתה מגדיר אנרכיה
בכל חברה ישנם מנהיגים טבעיים,בלי קשר למשהו ממוסד (קח חבורה של חיילים בחופשה או בנות שיוצאות לבילוי באלנבי,תמיד יהיה מישהו שיחליט לאיפה הולכים). גם באנרכיה יש חוקים מסוימים שנקבעים על ידי מסורת והסכמים חברתיים,השאלה היא במינון. יכולה להיות לך דמוקרטיה סינגפורית שתכניס אנשים לכלא על זריקת בדל סיגרייה ברחוב,ויכולה להיות לך דיקטטורה נאורה של מושליי סמואה (לפני הכיבוש). בסופו של דבר,תמיד ישנם חוקים ואנשים שקובעים אותם,גם אם מדובר בילדי בית ספר שמקימים "מחנה" מאחורי הבית. הנחת היסוד של
ליברטריאנים (כמו אנרכיסטים,רק ימנים) הינה שצריך לצמצם כל התערבות ממשלתית למינימום (AKA לנסוע בצד ימין של הכביש AKA לא להרוג אנשים) והנחת היסוד של הקומוניסטים המזדיינים (AKA סמולנים) הינה שחובת המדינה לבצע רגולציה מתמדת ולמנוע מכוחות השוק לפגוע בשכבות החלשות (קצבאות לעניים,פעוטונים במימון ממשלתי,טיפול רפואי מסובסד,דיור מסובסד,המון כסף מהכיס שלכם שהולך לאלה שלא יכולים/לא רוצים לעבוד). האנרכיזם בצורתו
הקלאסית (הסוציאליסטית-של חלוקת משאבים ופיזור ההון) די פשט את הרגל,ממש כמו הדיקטטורה (וכשייגמר לערבושים הנפט,נראה כמה זמן ייקח לאמריקאים להפוך את סעודיה למכתש ענק). דמוקרטיה
קפיטליסטית הינה צורת הממשל הכי קרובה לאנרכיזם; תלבש מה שבא לך,תזיין מה שבא לך,תעשה מה שבא לך. רק אל תבקש מאיתנו לשלם על זה.