אנשים היום מחפשים אושר.
כאילו להיות מאושר זה מה שיתן להם חיים שמחים ורגועים. היום אין רצון להתאמת עם סבל. וגם אין רצון להרגיש אותו. זאת מגמה חזקה בעולם החילוני, ובכלל בעולם כולו. וכמו כל דבר מגיע גם לעולם החרדי. האם היוצאים בשאלה נהנים? זאת שאלה שמהותה חיפוש אחר האושר. באוניברסיטה העברית יש קורס של רפאלה בילסקי בנושא האושר. היא כתבה ספר בשם "מיקסם האושר". כמה מסקנות מהספר שהיה עבודת מחקר שלה במקורו. המסקנה הכי משמעותית היא שיש אנשים, ולא משנה מה מצבם הכלכלי או האישי, שנולדים עם היכולת להיות מאושרים.. אתם מכירים בודאי את האיש העני הטרוד וכו' שלמרות הכל מוצא זמן להתבדח. ככה גם היה דודי ז"ל, שאיבד את אשתו ו-7 ילדים בשואה. ובכל זאת שמחתי תמיד לבקרו כי הייתה לו שמחה אמיתית בלב. שמחה שאינה תלויה בדבר. צחקנו המון, למרות שלא התעלם מהעבר שלו. האיש נולד עם היכולת המופלאה להיות מאושר. הוא היה ליטאי שעבר לחסידות. שם הוקירו את יכולת הבדחנות שלו. רפאלה בילסקי כותבת שאין לה היכולת הטיבעית להיות מאושרת. אבל זה לא סוף העולם. היא אומרת שהשאיפה לאושר היא טיבעית. אבל היא רק אחת מהרבה שאיפות שיש לאדם. ככל שיש לנו יותר כישורי חיים, ככה נהיה יותר מסופקים, והיכולת להרגיש ריגשי סיפוק ואושר יגדלו.. מה לדעתי ההיקש מכאן ליוצאים בשאלה? ככל שימהרו להפנים כישורים מהעולם החילוני, ככה ירגישו יותר שייכים. וככל שירכשו השכלה ומיקצוע מספק, ככה היכולת שלהם לאושר יגדל. אם העולם הישן הוא בעל תוכן שעדיין מדבר אליהם, אין צורך לזרוק הכל לפח. הרבה חילוניים אוהבים יהדות. מה לא טוב בזה? נדמה לי שהסופרת יוכי ברנדס אפילו מתפרנסת מהעולם הקודם די בכבוד מהספרים שהיא כותבת והחילוניים אוהבים לקרוא. אם באליוצאים בשאלה לעשות שבת כמו שהייתה להם, למה לא לעשות אותה, או חלק ממנה עם חברים. כל אחד יחליט מה הוא רוצה, ואם בכלל, לשמור מהמסורת, ומה הוא רוצה להכניס לחייו מעולמו החדש. האיזון בין שניהם, אני מאמינה יביא, לתחושה של סיפוק מהחיים. התהליך הזה של למצוא איזונים כל הזמן, הוא תהליך שנמשך כל החיים. החיים הם דינמים ונתונים לשינויים בלתי פוסקים. מסקנה שלי, כדאי לדמיין את העתיד בהתפעמות בכדי שיהיה למה לשאוף.
יש לי לפעמים חשד שחרדים שרוצים לצאת בשאלה, או בהתחלת התהליך, חושבים שכשיהיו חילוניים, הם יגיעו למנוחה והנחלה. משהו כמו גן עדן. זה כמובן חלום מוטעה. החיים הארציים אינם גן עדן בשום מקום.
