כפייה דתית במיטבה

[בן אביו]

אה, אתה מתכוון ל"עסקת מכירה" של החמץ לגוי

תנוח דעתך, שלטונות המס יודעים על "העיסקה" הזו ולא מחשיבים אותה.
העיסקה לא תצא לפועל. הקונה לא ישלם והמוכר לא יעביר לו את הסחורה.
כולם יודעים את זה.
זו עיסקה לצרכים דתיים ולא מסחריים.
כולם יודעים גם את זה.

 

[לאונידס]

מי זה "כולם"? the ror נשמע לי כלא יודע (למשל)

גם "כולם" יודעים שאותו קונה לא שדד את הסופר.

לא מרגיש לך "קצת" סטנדרט כפול בכל הסיפור הזה?

 

[בן אביו]

שאל אותו אם הוא חושב שהעסקה תצא לפועל

שבאמת יעברו כסף וסחורה מיד ליד.
מבחינה משפטית לא נכון לטעון שהחמץ לא שייך לסופר. הוא שייך לו. מבחינה דתית הוא לא שייך לאף יהודי. אבל הבחינה הזו לא קובעת בדיון הזה.

 

[the ror]

אתה יכול לשאול אותי בעצמך. אני לא מסכים איתך.

ברור שכסף וסחורה לא יעברו פיזית מיד ליד, אבל זה לא אומר שלא נעשתה עסקה.
ומה זה "מבחינה דתית"? הסופר מוכר את החמץ כדי לשרת מטרה דתית אבל הוא אכן מבצע עיסקה ומכירה לשם כך.

 

[בן אביו]

מבחינה משפטית חוזה המכירה אינו תקף

כי לצדדים אין כוונה ליצור בניהם יחסים משפטיים. עיין בדיני חוזים. לא המוכר ולא הקונה מתכוונים באמת לממש את העסקה. אם אחד מהצדדים יפנה לבית המשפט בדרישה לקיים את חוזה המכירה הזה, בניגוד לדעתו של הצד השני, סביר שבית המשפט ידחה את העתירה ויבטל את החוזה.

 

[the ror]

אזרום איתך, למה הסופר מסרב למכור מוצר שלו שיש

עליו תוית מחיר וברור שהוא מיועד למכירה?
(אני לא מתכנן להיות עורך דין, אין לי טעם ללמוד דיני חוזים בגלל דיון בפורום - אני חושב שהיה הרבה יותר רציני מצידך לצטט או להביא קישור לדין המדובר)

 

[בן אביו]

כי הוא חושש לתעודת הכשרות שלו

חפש "דיני חוזים" בויקיפדיה או תסתכל כאן:
http://www.ralc.co.il/presentation/dineihozim.htm

 

[the ror]

שרשרתי בטעות לעצמי ולא אליך. 20:33

 

[the ror]

לא ברור לי עדיין למה.

הוא עשה מכירת חמץ. למה שהוא יטרח לעדכן את המערכת כדי שתזהה את המוצרי חמץ? ועוד שהעובדים שלו ינסו בכזו נחישות למנוע את הקניה העצמאית אם אין לו שום סיכון כלכלי בכך?

 

[deddy]

הוא מעדכן את המחשבים כי זו דרישה של הרבנות

עד לפני שנתיים בערך היית יכול לקנות חופשי את החמץ שמאחורי הניילון, והרבה עשו את זה, אבל החליטו ברבנות שאסור.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3830248,00.html

 

[cwen]

זה ממש לא נכון

אם החוזה לא תקף זה אומר שהחמץ הזה לא "מכוסה" מבחינה הלכתית. והרי כל הסיפור הזה הוא בגלל ההלכה!

ואני מסכימה איתך שטכנית האיש הזה שודד.

 

[בן אביו]

החוזה לא תקף מבחינה משפטית

מבחינה הלכתית אני לא יודע, אבל נראה שגם מבחינה הלכתית יש בעיה. מבחינה דתית מי שזה מתאים לו, זה מתאים לו.

 

[Sophalin]

ואז מדובר בהונאת הציבור. עבירה על החוק.

 

[בן אביו]

אין הונאה כי הציבור יודע שזה פיקטיבי

 

[Sophalin]

לא נכון

אתה לא יכול להגיד שהציבור יודע.
מספיק שאדם אחד לא יודע וזה הופך להונאה.
ושוב אם הציבור כולו יודע שזה פקטיבי אז החנות לא כשרה - הרי זה בדיוק מה שנאמר.
אם זה פקטיבי אז הגוי לא יכול לעשות בו כרצונו נכון?

 

[בן אביו]

אתה קובע מה כשר ומה לא?

חשבתי שזה הרבנים קובעים. באיזו קהילה מכבדים את ההכשרים שלך?

 

[Sophalin]

קטונתי

הרבנים לא קובעים מה כשר ומה לא.
אני אמנם לא קובע מה כשר ומה לא (למרות שלמדתי דיני הכשר) כי זה לא ממש מעניין אותי אבל כל אדם יכול לקבוע מה כשר ומה לא.
לא צריך להיות רב בשביל לקבוע את זה. דיני ההכשר פתוחים לכול וכולם יכולים לדעת אותם. הם לא מסובכים ככך.
ועדיין דיני הכשר לא מתייחסים לזמני הבישול של האוכל או דברים כאלה. רק למה שהמזון מכיל.
זה אומר למשל אם יש דם במזון או שהוא מבושל מספיק וכו'. אם אתה עונה על דיני ההכשר אתה יכול לאכול גם אוכל שהאש שעליו בושל הודלקה בשבת.
אתה עדיין תהיה חוטא אבל האוכל עדיין כשר.

 

[לא רוצים]

או במילים אחרות: אנחנו משחקים בכאילו

הקונה לא ישלם והמוכר לא יעביר לו את הסחורה. אם הקונה לא שילם והסחורה לא הועברה, גם העסקה לא בוצעה. ואם זה המצב אז גם הלקוח העקשן שלנו לא גנב. תמשיך לנסות לתפוס את המקל משני הקצוות שלו, נראה אם זה יעבוד.

 

[בן אביו]

הלקוח גנב / שודד

כי לקח את המוצר בכוח ונגד התנגדות מפורשת של נציגה של בעל המוצר, שהוא הסופר.

 

[doughnuts]

אתה עקשן

צעד א: אלמוני נכנס לחנות בכדי לרכוש חלב. המוכרת אומרת לאלמוני שהוא אינו יכול לרכוש את הלחם כי הוא אשכנזי. או כי הוא מזכיר לה את החבר הקודם של. לא משנה. אלמוני הולך לבית משפט ומקבל את הלחם בתוספת פיצוי מהחנות.
צעד ב: אלמוני שוב נכנס לחנות בכדי לרכוש חלב. המוכרת עדיין לא רוצה למכור לו חלב, אבל היא זוכרת את הקנס ולכן היא מחליטה לשקר ולטעון כי כל החלב נמכר למר פלוני, כאשר החלב נמצא בחנות וממתין למר פלוני. אלמוני ניגש לבית משפט, ולאחר בירור מגלים שפלוני לא קנה את החלב (או לא קנה את כל החלב) ולכן אלמוני שוב מקבל חלב ופיצוי.
צעד ג: אלמוני נכנס לחנות לרכוש חלב ולחם. המוכרת מתעצבנת כי היא מבינה שהיא חייבת למכור לו את החלב, אבל תוך חיוך כי אומרת כי כל הלחם נמכר לגוי. אלמוני ניגש לבית משפט, ומתברר שהחנות מתחקמת מתשלום מע"מ על מכירת חמץ במשך עשרות שנים. החנות חוטפת קנס רציני ופושטת רגל...
צעד ד: אלמוני נכנס לחנות לרכוש ביסלי לא כשר לפסח...