כבדהו וחשדהו!

trilliane

Well-known member
מנהל
מנין ההגדרה? (חשוב לציין, זה לא מובן מאליו)

 

יאקים

New member
וַחֲשָדֵהוּ?! מה זאת הצורה הזאת?

איני מכיר כזאת. אולי תפרשי לאיזו צורה ולאיזה זמן את מתכוונת? הרי זו אמורה להיות צורת ציווי בגוף נוכח בצירוף כינוי מושא (אקוזטיב).
 
יאקים, אני משוחררת מן העכבות שלך

אני לא מתכוונת לא לצורה ולא לזמן ולא לציווי בגוף נוכח וגו'. הצירוף כַּבְּדֵהוּ וַחַשְדֵהוּ מתנגן לי טוב באוזן. לא וְחַשְדֵהוּ, לא וַחֲשָדֵהוּ, אלא וַחַשְדֵהוּ בהמשך לכַּבְּדֵהוּ. אגב, זו ההגייה שהורגלתי אליה מימים ימימה. אז לא כל כך חשוב לי אם יש אישור דרבנן לפתח-פתח או אם יש מגבלות דקדוקיות מעצבנות אחרות. לטעמי - זו הנגינה המשובחת יותר של הצירוף הזה. אם הגייה זו מקובלת כגררה - מה טוב. ואם לא - גם טוב.
 

הרהוט

New member
אינני מתחבר לגישה הזאת שלך,

והיא לצנינים בעיניי. מה שאת אומרת הוא בקיצור כך: לא מעניינות אותי שום הנמקות לשוניות ושום טעמים לשוניים; אני בעד להגות איך שבא לי ואיך שהורגלתי אליו מאז ומקדם. מה אני יגיד לך? זה מדינה חופשית, והאנשים בה - חופשיים. תעשי מה שבא לך. ובכלל, מה הטעם לבקש ממני (או מאחרים) הסברים "כדי ללמוד, כי לכבוד זה אנחנו כאן" (או משהו כזה), אם את מעלה כאן על נס את ה"בא לי"?
 

sailor

New member
האוזן חשובה בענין זה הרבה יותר מ"חוקים"

ולמעשה הדיון בפתיל זה התיחס לכך מלכתחילה בענין הגרירה. ומה לעשות שהחיים חזקים יותר מחוקים ומסורות גם אם אלה חיי שפה?
 
צנינים זה קצת חריף מדי לטעמי

מה שאני אומרת בקיצור (או לא) הוא כך: כבדהו וחשדהו הוא צירוף גרירה. ככזה הוא נהנה מגמישות. כבדהו וחשדהו איננו ביטוי חז"לי עם מסורת הגייה מחייבת. אינני מכירה את היגויו של י"ב לבנר בספרו "כל אגדות ישראל" (ורשה תרע"ב, עמ' 157/8) כמצוטט במאמרו של ב"צ פישלר ב"הארץ", ולא ידוע לי אם "כל אגדות ישראל" הודפס בניקוד או ללא ניקוד, כלומר אם אפשר להתחקות אחר האופן בו ניקד/הגה לבנר עצמו את הביטוי. שים נא לב שהספר יצא בק"ק ורשה בתחילת המאה ה-20 ומאז ועד היום חלק מהחידושים התקבלו וחלק השתנו וחלק נדחקו, בלי יותר מדי סנטימנטים. בהיעדר מסורת מחייבת, אני זכאית (ואף מתכוונת ביודעין) לכבד את מסורת אבי ואימי שלימדוני כבדהו וחשדהו בהגייתם. יתרה מכך, גם האינטואיציה המוסיקלית שלי תומכת בהגייה זו. ַ ְ ֵ ּ ַ ַ ְ ֵ ּ זורם מצוין, ממש כמו מקצבים-תאומים-זהים כגון יאומן-יסופר, סלתה-ושמנה, צילי-וגילי וכו'. אפילו נשיפת ההגייה הזו מהפה (או איך שלא קוראים לפעולה הפיזית הזו) זורמת לה בחופשיות, ללא פניות ומעצורים. כלומר, יש גם היגיון, גם מסורת, גם נעימוּת, גם קצבּיוּת, גם נוחוּת וגם היגיון גרירתי ב-כַּבְּדֵהוּ וַחַשְדֵהוּ. ולא, זו לא בדיוק גחמת "ככה בא לי" חסרת פשר. הצגתי כאן את טעמי האישי ונימוקיי. אתה יכול להשתכנע או לא, אבל למה "לצנינים בעיניך"? עשיתי משהו עד כדי כך רע?
 

יאקים

New member
אני שאלתי אותך, עלה, על ההגייה

הלא כל-כך טבעית של וַחַשדהו. הרי טבעי יותר, זורם יותר ופחות מאולץ - וְחַשדהו, לשיטתך. האינך סבורה כמוני?
 
לא.

ממש מתאים לי A, A. אין איזה כלל שמדביק ל-ו' את התנועה של האות שאחריה? דברים א מג: וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בראשית יח לב: וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבְּרָה אַךְ-הַפַּעַם ויקרא כה יח: וַעֲשִׂיתֶם, אֶת-חֻקֹּתַי, וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם שמואל א כה ו: וַאֲמַרְתֶּם כֹּה, לֶחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ שָׁלוֹם ישעיהו א ג: יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו זה הכיוון הכללי...
 

יאקים

New member
אילו הכרת את כללי וי"ו החיבור, היית יודעת

שהיא מנוקדת בדרך כלל בשווא; לפני חטף - כתנועת החטף; לפני יו"ד שוואית בחיריק מלא והיו"ד נחה, נאלמת; לפני בומ"פ ולפני שווא - בשורוק ואחרון חביב - בביטויים קבועים ולפני הברה מוטעמת בקמץ: בשר ודם, דם ואש, חץ וקשת, אבן ןסיד, שלושים ושש, ארבע ורבע, אחת וחצי ועוד ועוד... לכן בצורה שהבאת דרך המלך (וגם הטבע) דורשים שווא. לשירותך ולרשותך ובכיף.
 

יאקים

New member
כדכתיב ביידיש: עלא עיני ועלא ראסי.

ןבתרגום לארמית גלילית: וולקאם! בחפץ לב.
 

GnomeBubble

New member
אללה רוסי?

מאיפה הבאת את זה? תיכף תגיד לי שאתה מרה בבית-ספר. טוב, בעצם אני מבין למה יש כל-כך הרבה אנשים מרירים בבית-ספר, אבל בכל זאת!
 

יאקים

New member
הואיל ולא הוספת../images/Emo13.gif לתגובתך, אני חושש

שהתכוונת ברצינות. ואם עד כדי כך הגיעו הדברים, מן הראוי היה שתסבירים לרפי שכל כמונ
י....
 

GnomeBubble

New member
מבטא רוסי ידידי הפרענק דובר היידיש ../images/Emo13.gif

אפשר לשמוע אותו היום בכל סופרמרקט הקרוב למקום מגוריך. אתה לא מכיר את הסיפור על הלחמניה בסיפור ששאלו אותה למה היא נראית כה חיוורת לקראת שבת והיא ענתה: "אני חלה."?
 

יאקים

New member
לכך כיוונת בכתבך רוסי (ראסי), אז מה

לגבי אללה? איך זה מתקשר למה שכתבתי בשליש יידיש, בשליש נוסף בארמית ובשליש שלישי בעברית?
 
למעלה