כבדהו וחשדהו!

עם כל הרצון הטוב (כמקובל אצל הפולנים/יות),

אין ולו בדל של אפשרות שהאקדמיה תנקד עיצור הבא לפני ח' "סופית" (ח' בסופה של מילה) בשווא.
 
וכי אלישע בן אבויה שמך?

צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.
תודה.
 

יאקים

New member
מן הסתם, יש דוגמות רבות נוספות שאיני נזכר

בהן, מעשה שטן, כרגע. רגע, דורבנות במקום דורבונות.... אבל יש לי תמיהה אחת לגבי "יופייפית", שלא מן הנמנע צליל O הושפע מן השם המופשט יופי, אבל הרי לפנינו מעין פועל רבעי (מרובע) י-פ-י-פ, ובידוע הוא שפעלים רבעיים מופיעים רק בבניינים הדגושים: פיעל, פוּעל והתפעל (מיופייף, התייפייף וכיו"ב), אבל אא"ש מציין פועל זה תוך ציטוט מן המקורות המנוקדים כאילו הוא בניין קל, ואם כך הרי לנו השפעת הקמץ (הגדול), ולכן לא ברורה לי הגיית O כאן. נראה שסוגיה חדשה לפנינו. לא כן? תודה על הערתך ויום טוב לך
 

יאקים

New member
ובכתיב מלא תקני - כדרבונות,

בעוד שרוב מניינם של הדוברים הוגים וגם כותבים: דורבנות. ואגב, כבר ציינתי בפורום שלנו באחד הדיונים בנושא ההקפדה על כללי הכתיב המלא שאיני מאמץ את כולם, ובעניין הקמץ הקטן בהברה סגורה אני נוהג להוסיף וי"ו: עוצמה, עורמה, חוכמה, דורבונות, קורבנות ועוד, וכל זה בניגוד להנחיות שבכללי הכיב המלא של האקדמיה ללשון
.
 

sailor

New member
לפי אברם

גם דָרבָּן, אבל כבר התקבע דורבָּן כמו פותחן, קולפן וכו' ולא נראה לי שהוא ישתנה.
 

sailor

New member
נ.ב.

גם לחיה דַּרְבָּן קוראים דורבן וגם זה לא ישתנה כנראה.
 

GnomeBubble

New member
דורבונות כשרים דרבנן

אל תתפשרו על דורבנות משוקצים ללא הכשר.
 
וממתי זה? באב"ש (1965) הב' לא דגושה

אלא בשם החיה: דַּרְבָּן. (אין כאן קמץ קטן ובכל זאת כולם הוגים: דורבן.) ב דגושה רק בהטיות הפועל, ולעומת זאת: דָּרְבָן, דָּרְבוֹן, דָּרְבָנוֹת, דָרְבוֹנוֹת - ב רפויה.
 

sailor

New member
כנראה הם עשו חצי דרך לכוון הצורה הנפוצה

ולא העזו ללכת עד סופה.
 

הרהוט

New member
בבקשה:

דָּרְבָּן [קִראו: דּוֹרְבָּן], דָּרְבָן, דָּרְבוֹן (ז') [ערבית: דַרִבַּ התרגל] 1. מַסְמֵר בְּרֹאשׁ מַלְמַד הַבָּקָר לִדְפֹּק וּלְזָרֵז בּוֹ אֶת הַבְּהֵמָה הַחוֹרֶשֶׁת: "לַמַּחֲרֵשׁוֹת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן" (שמואל א יג כא). "כְּדָרְבָן זֶה שֶׁמְּכַוֵּן אֶת הַפָּרָה כְּדֵי לַחֲרשׁ" (קֹהלת רבה יב, דברי). 2.ת בְּלִיטָה חַדָּה, שֵׁן: "מַסְרֵק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּרְבָן" (תוספתא כלים בבא מציעא ד ד). 3.ח הֶתְקֵן בַּעַל גַּלְגַּל מְשֻׁנָּן קָטָן הַנִּקְשָׁר לְרַגְלוֹ שֶׁל הָרוֹכֵב כְּדֵי לִדְקֹר בּוֹ בְּצַלְעוֹת הַסּוּס לְזָרְזוֹ לִדְהִירָה: "וַיָּרֶץ אֶת סוּסוֹ בְּדָרְבוֹנוֹת רַגְלָיו" (ביאליק, תר' קישוט מח). "וּמְצַלְצֵל בְּדָרְבוֹנוֹת-כַּסְפּוֹ בָּאוּלַמִּים לְהִרְעִיד לֵב כָּל אִשָּׁה" (שניאור, שירים קעג). 4.ח [בצמחים] בְּלִיטָה נְבוּבָה וּמָאֳרֶכֶת בַּפֶּרַח הַנּוֹצֶרֶת עַל יְדֵי הִתְאָרְכוּתָם שֶׁל עֲלֵי הָעֲטִיף: הַדָּרְבָּן מְשַׁמֵּשׁ עַל פִּי רֹב בֵּית קִבּוּל לְצוּף הַפֶּרַח. 5.ח שַׂעֲרָה קָשָׁה וְקוֹצָנִית שֶׁל הַדַּרְבָּן [ראו להלן]. 6.ח צִפֹּרֶן גְּדוֹלָה כְּעֵין שַׁפּוּד שֶׁבְּרֶגֶל הַתַּרְנְגוֹל אוֹ בַּעַל חַיִּים אַחֵר. [דָּרְבַּן-, דָּרְבָּנוֹת, דָּרְבְּנוֹת-: ישן: דָּרְבוֹן-, דָּרְבוֹנוֹת]
 
למעלה