כבדהו וחשדהו!

[יאקים]

הרגיני נא הרוג! איני מבין מה את סחה.

אני דיברתי על שווא בווי"ו החיבור שהוא טבעי יותר וזורם יותר מן הפתח שעלה החליטה עליו. אני עומד לצאת. אשמח לקרוא תגובתך ולהגיב לקראת ערב. להישמע ויום טוב לך.

 

[trilliane]

עלה לא החליטה על פתח, היא החליטה על תנועת A

שאתה בחרת לפרש כפתח (והיא לא ידעה כך או כך, כי אינה בקיאה בחוקי וי"ו החיבור). אני, לעומת זאת, מפרשת אותה כקמץ, כי לדעתי יש כאן השפעה של ההטעמה המלעילית (אני לא יודעת אם הקמץ תקני אך ורק כשהטעם נופל על ההברה הראשונה של המילה, אבל בכל מקרה סביר בעיניי שהמלעיל ישפיע). וכן, הבנתי שמבחינתך ההגייה היא אך ורק בשווא. אבל אני מתייחסת כרגע לדבריה של עלה אדום. אתה הצעת פרשנות אחת, אני מציעה פרשנות אחרת.

 

[עלה אדום]

תבורכי!

 

[trilliane]

לכבוד הוא לי. אני מבינה שקלעתי לדעתך? ../images/Emo9.gif

 

[עלה אדום]

../images/Emo39.gif כן

 

[JeffLebowski]

במקורה, ו"ו החיבור נוקדה בקמץ

(אגב גם באותיות בכ"ל) אך הקמץ הזה, ככל קמץ, נחטף עם התרחקות הטעם. הקמץ יכול להישמר רק כאשר הו"ו צמודה לטעם, ב"וחשדהו" היא איננה. אותו קמץ מופיע, כמו שאמר יאקים בכפתור וָפרח, וגם בלָלכת, לָשבת וכו'

 

[עלה אדום]

כולכם בית שמאי?

קָמָצָנים שכמותכם, לא תאשרו לי וַחַשְדֵהוּ? מה כבר ביקשתי?

 

[JeffLebowski]

../images/Emo197.gif רק אל תקראי לי בית שמאי, מאושר!

 

[אנילי מילי]

וכמו

בהוצאה לָפֿועַל

 

[יאקים]

תודה לך, תנא דמסייע!../images/Emo13.gif../images/Emo140.gif

 

[יאקים]

עם כל הכבוד, איני מבין (שוב) על מה את סחה.

מדובר בווי"ו החיבור, והיא כתבה VA, ואני "תרגמתי" זאת, שומו שמים, לפתח. מה קרה בסך הכול? לא ידעתי שעלה אינה מתמצאת בכללים, כפי שהיא עצמה הודתה בכך. הקמץ שעליו את מדברת בווי"ו החיבור מופיע רק באותם מקרים שציינתי מס' דוגמות להם. ומכל מקום, במקרה שלנו הטעם אינו סמוך, כך ש"פרשנותך" לגבי הקמץ אינה רלוונטית לענייננו. או שמא שוב לא הבנתי למה את מתכוונת?

 

[trilliane]

הטעם לא סמוך, אכן, אבל המילה מלעילית.

תפריד בין הכללים שאתה מדקלם בע"פ כאיש לשון לבין הכללים בפועל, כפי שהדובר (שאינו איש לשון) מפנים מתבניות של השפה ואז מיישם אותם. זה בדיוק הנושא שנדון כאן השבוע עם הדוגמה של "קצין וחצין". אם אתה מבין את תופעת ה"גררה" אין סיבה שלא תבין גם את התופעה הזו, והנה היא בתמציתיות: הדוברת הפנימה שבצירופים כבולים שבהם המילה השנייה מלעילית הוגים את וי"ו החיבור VA ולא VE. כלשונאי אתה יכול לומר שהיא פספסה קצת את התנאי המדויק והפרשנות שלה לא תקנית, אבל כבלשן (ואתה לא, אבל זה בסדר, גם אני לא...) אתה יכול לנתח את התופעה ולהבין מהיכן היא נובעת. במקרה דנן עלה אדום אישרה את פרשנותי לכוונתה.

 

[יאקים]

נראה שאינך מבינה את העניין לאשורו.

מה עניין מילה מלעילית לענייננו? ומה עניין קצין וחצין לכאן? אני באמת מתפלא על תגובתך, ואיני מתייחס להערתך, שעל פניה נשמעת מעליבה, אך על כגון זה כבר נאמר: כל הפוסל במומו פוסל ("אתה מדקלם כאיש לשון"). אני מסביר תופעה, והיא פשוטה למדי - וי"ו החיבור נהגית בתנועת קמץ (ואם תרצי בצליל Aׂ) וָדם, וָאש, ואלה אינן מילים מלעיליות, אלא דווקא מלרעיות. ואם ינשו מקרה של מילה מלעילית (חץ וָקשת), הניקוד בקמץ אינו קשור למלעיליות של המילה, אלא לטעם הסמוך ולביטוי (הצירוף) הכבול. ובכלל קחי המון מילים מלעיליות (פעלים ושמות) ותיווכחי שהרעיון שאת מפרשת בשמה של עלה אדום אינו פועל: וְהתבטאויותייך, וְקומתיים, וְהפגנותינו, וְאצבעותיה - כולן מילים מלעיליות, האם בכולן את מצפה שהווי"ו תיהגה בצליל A? ובכלל היה ראוי לשאול את עלה אם את מפרשת את כוונתה כהלכה, ומכל מקום גם אם זה כך, אין לכך הצדקה לא מעשית (בדיבור) ולא להלכה.

 

[trilliane]

פספסת אותי לגמרי...

אתחיל בהבהרה: הערתי הייתה נטולת עלבון, צר לי אם נפגעת. בסה"כ ציינתי כעובדה שאתה מסוגל לדקלם את כללי השפה מתוקף היותך איש לשון (בניגוד לדובר הממוצע שאינו איש לשון). אם כבר, הרי שזוהי מחמאה על מידת בקיאותך והידע הרב שלך בתחום הלשון! אני חוזרת ואומרת: הכלל הובהר די צורכו, אין צורך שתסביר אותו. לא זו הנקודה. שים אותו רגע בצד. במקום לחזור על הכללים שוב ושוב, נסה רגע להבין מה אני אומרת. אני לא מסבירה לך את הכלל מהספר, אני מסבירה לך איך הדוברת פירשה את הכלל, לא מתוך ספר, אלא מתוך השפה שהיא מכירה: איך היא הסיקה אותו מדוגמאות שהיא מכירה ויישמה אותו במקרה הזה. כפי שהסברתי לך, העובדה שהיא לא דייקה בגזירה ולא הבינה את הדקויות לאשורן היא הסיבה שאתה לא מסכים עם מסקנתה; אבל אני מבינה כיצד היא הגיעה למסקנה זו ואני מנסה להסביר לך את הדרך, זה הכול (אגב, כנראה שהחמצת, אבל שאלתי את עלה אדום והיא אישרה שפירשתי את כוונתה כהלכה, חפש בשרשור הודעה שלה עם פרח ותיווכח בכך). 'דם' ו'אש' אינן מילים מלעיליות ואינן מלרעיות, הן מילים חד הברתיות, וכיוון שכך הרי מלכתחילה לא הסוגיה "באיזו הבהרה נופל הטעם" לא רלוונטית לגביהן.

לגבי הצדקה כן או לא – זה עניין של השקפה. מבחינה תקנית, ברגע שזה לא תקני, הרי בזאת נגמר העניין; אבל כידוע לך, לא כולם מחפשים את הצדקתם בתקן בהכרח.

 

[יאקים]

מדברייך הבנתי, איך לא, שאני פספסתי את הנקודה.

לו יהי כן! מעניין שהבאתי לך מילים מלעיליות, וביקשתי ממך, לשיטתך כפרשנית של עלה, איך את הוגה את וי"ו החיבור בשווא או בצליל A, אך שוב את מחליקה ונמנעת מהתייחסות להחזיק בשור בקרניו ולהגיב תגובה עניינית הולמת. אם שמת לב, אנו מסתובבים סביב הזנב של עצמנו. ורק עוד הבהרה: איני מדקלם. יש לי משנה סדורה, ואני מציגהּ ומסבירהּ לפי הבנתי ולפי הידע הנצבר. לזה לא נהוג לקרוא דקלום, ולמרות כל ההתפתלויות שלך האמירה "אתה מדקלם..." נשמעת מעליבה (בררי אצל חברייך ומכרייך, מעניין אם הם יראו בכך מחמאה, כפי שניסית להציג זאת., אך אני מוחל על כבודי כשאני רואה את ניסיונותייך להסביר ולהצדיק דברים מופרכים.

 

[trilliane]

והלא מדבריך הבנתי שאתה מפספס את נקודתי! ../images/Emo140.gif

בהתחשב בכך שיותר מפעם אחת כתבת לי "איני מבין מה את סחה" (בניסוח כזה או אחר)... הרי אם לא הבנת אותי, משמע שפספסת את הנקודה שלי, לא ככה?

אני לא מבינה מדוע אתה מציע לי מילים מלעיליות ושואל אותי איך אני הוגה אותן, כשההגייה שלי מעולם לא עמדה על הפרק. הרי לא אני הוגה VAחשדהו, זו עלה אדום! (רק אני הסברתי את דבריה). אז למה שלא תפנה את השאלה אליה? לסיום, אני מתנצלת אם הפועל "מדקלם" פגע בך. אני חוזרת ואומרת שזו לא הייתה כוונתי כלל ועיקר, וכל מה שניסיתי לומר הוא שכאדם בקיא בחוקים ביכולתך לדקלם אותם, כלומר לשלוף אותם ממוחך בקלילות בכל רגע נתון. חשוב לי שתבין שאני באמת ובתמים לא מוצאת את הפועל הזה מעליב. בוא עשה ניסיון הפוך: ברר אצל חבריך ומכריך האם כשאומרים להם, למשל, "אני רואה שאתה מסוגל לדקלם את זה מתוך שינה" זה עלבון. הרי זה מסוג הדברים שאנשים מעידים על עצמם, בעצמם, כשהם רוצים לומר שהם שולטים בחומר שליטה מוחלטת!

 

[יאקים]

כדי לא לחזור ולדשדש, שהרי כבר

דשנו ודשדשנו די, הנה אני מציע קבל כל קהל המאחרים בנשף (בלשונו של ישעיהו במשל הכרם פרק ה, כמדומני). הואיל וראש אחד לשתיכן, אני מזמין, כהצעתך, את עלה אדום לשאול אותה איך אינטואיטיבית ו(לא כאדם שמדקלם חוקים) היא הוגה, מבטאת, את וי"ו החיבור במילים הבאות: ואצבעותיה, וחשבונותייך, וקומתיים, והתקשקשויותינו, וארבעתנו, והכרבולת. מעניין אותי, וכנראה גם חלק מן העוקבים אחרי הדיון המתמשך, מה תהיה תשובתה של עלה. כולי ציפייה דרוכה. ולהשומעים ינעם.

 

[trilliane]

../images/Emo124.gif עלה אדום! ../images/Emo203.gif../images/Emo141.gif

אגב, רק תדע שבדקתי, ועלה ואני שתי נשים נפרדות, בעלות ראשים נפרדים...

אנחנו חושבות שונה, בעלות רקע שונה בלשון וכו'. ולראיה, אני איני הוגה "וָחשדהו", ואיני יכולה, כמובן, לדבר בשמה של עלה או לדעת איך היא הוגה מילים כאלה ואחרות (אני לא מכירה אותה אישית). אבל אני מסוגלת להבין אותה, חרף העובדה שאני חושבת שונה ממנה. זה קורה לפעמים בין בני אדם: היכולת להבין את האחר גם אם חושבים שונה ממנו.

 

[יאקים]

לגיטימי בעיניי שישנם יחסי

ידידות (לפחות וירטואלית) בין שתיכן. ניתן לגלות זאת בהתכתבויות ביניכן ובייצוג (אני מתפתה לומר ה"משפטי") שכל אחת מכן נותנת לחברתה. זה בסדר, אלא מה שאני הצגתי כאתגר הוא השאלה שהפניתי לחברתך הווירטואלית, כהצעתך, ולמרות היותה כאן, היא טרם מצאה לנכון להגיב. חבל! אני מאוד סקרן.

 

[עלה אדום]

"ולמרות היותה כאן" ?!

נראה לך שאם הייתי כאן לא הייתי עונה?! anyway, עכשיו אני כאן. לשאלתך הרטורית אם אני מסוגלת להגות ו' עם שווא אשיב: תתפלא, כן. ולכן את השאלון הפסיכומטרי שחיברת עבורי אפשר להחזיר למגרה. ובוא נישאר ממוקדים בכבדהו וחשדהו, ובסבירות של הדובר הילידי המצוי, או של דובר ילידי ספציפי שזה אני, להגות את הו"ו של וחשדהו כ-va. על הצליל הקטן האחד הזה מתקיים הדיון בינינו, וכל שאר התוספות הן בבחינת "רעש" בלבד. מה פירוש רעש? פירוש "נעלבתי", פירוש "חברתך הווירטואלית", פירוש "התפתלויות", "דברים מופרכים", "אני מוחל על כבודי" וכיו"ב. כל אלו הם רעשים מיותרים שמסיחים את הדעת מאותו A שנתקע לו על ו"ו אחת טפשית. סיכמנו שלפי כללי הדקדוק שאתה מכירם על בורים ואני כבר הספקתי לשכוח את חלקם - סיכמנו שעל פי כללים אלה הו"ו של וחשדהו לא זכאית לקבל תנועת A. מקובל עלי. אבל השאלה היא, אם מתייחסים לביטוי 'כבדהו וחשדהו' כאל יחידה מרוּתכת, כדוגמת לא יאומן כי יסופר, סלתה ושמנה וכו' - אם ניתן לחרוג מן הכללים הקבועים ולאפשר כאן יוצא מן הכלל כשם שקיים במבנים מרותכים דומים. בעצם, למה ללכת רחוק, עצם 'כבדהו וחשדהו' כבר 'עקום' דקדוקית, שהרי 'כַּבֵּד את', 'חֲשוֹד ב' - מה כל כך כשר בחשדהו (חשֵד אותו), עוד לפני שהוספנו לו ו' ? אם אתה מתווכח אתי על va - אולי אתה צריך להתווכח עם הוורשאי ההוא על חשדהו, לא? וכל זה ברוח טובה, יאקים. כולה va. בוא ננסה לברר את ה-va הזה לגופו של va. חלומות פז לכם... אני עוד כאן.