כבדהו וחשדהו!

טריליאן ממשיכה לפרש אותי היטב.

אפילו יותר טוב ממה שאני מצליחה לפרש את עצמי. והיא לא העליבה אותך אלא רק ניסתה להסביר לך את ההבדל בינך כ"איש לשון" לביני כ"דוברת". מה שאני הגדרתי באחת התגובות למעלה כ"עכבות" שלך, שאני משוחררת מהן, משום שההתייחסות שלי לשפה היא יותר אינטואיטיבית משלך. ומה שלא יכול לעלות על דעתך, כי אתה כבול בכללים ידועים וברורים וחיים, יכול לעלות על דעתי, כי לא תמיד כללים אלו זכורים לי. טריליאן מנסה להסביר לך איך פועלת האינטואיציה הילידית שלי. אני מנסה לברר אם האינטואיציה הזו במקרה ספציפי זה כשלה או יש לה בכל זאת היגיון פנימי. ככה וככה לא מדובר בדברי אלוהים חיים אלא בביטוי אחד, חדש יחסית, שייתכן שהוא עדיין מתנודד וייתכן שכבר התקבע. מכל הדיון הזה, מה שעדיין יכול אולי להחזיק את וaחaשדהו זה רק טיעון הגררה, ואם גם אותו אתה מפיל - אני מתקפלת... טריליאן, תודה.
 

יאקים

New member
מה אגיד ומה אדבר? אם יש לך פרשנית מצוינת,

יצאת ברווח גדול. העיקר שאת מרוצה, והכול אתי שפּיר. ערב טוב לך.
 
כקורא נייטרלי, נראה לי שהצדק אתך, הן בעניין

הדקלום (גם אני הייתי חש שיש בו לפחות אבק של העלבה) הן בעניין ה-וַ (או ה-וָ). הצהרה: באמת, אין כאן שום עניין אישי או פניוֹת - זוהי פשוט תחושתי כמתבונן מן הצד.
 

יאקים

New member
תודה, חוכך. נראה לי שתגובתך האמיצה

נוכח גלי הביקורת שאני סופג, ברוב המקרים ללא הצדקה, מחממת את לבי. איני איש ריב ואיש מדון, אבל ישנם לא מעטים כאן שנוח להם "להטות אחר רבים". אמנם איני מקבל זאת באהבה, אלא מגן על זכותי להגיב, גם אם היא דעת מיעוט. ליל מנוחה לך.
 

יאקים

New member
השאלה הייתה צריכה להישאל אחרת:

או איך יש להגות את הביטוי הבא? או איך הוגים רוב האנשים (או כמעט כולם, כי טרם בדקתי זאת סטטיסטית). ובכן, אילו עקבת אחרי השרשור הארוך עד אימה בעניין "כבדהו וחשדהו", היית מגלה שהוזכר תהליך לשוני הנקרא גרֵרה, ועיקרו שצורה מסוימת אחת משפיעה על חברתה. לדוגמה, במקום לא מדִּבשך ולא מעֻקצך הוגים לרוב לא מדוּבשך ולא מעוּקצך; במקום לא יֵאָמן כי יסֻפַּר, הוגים רבים לא יאוּמן כי יסוּפר; במקום מוצָאיך ומְבוֹאיך נשמעת ההגייה מוֹצאיך ומוֹבאיך. כך גם בעניין ההגייה השגויה אמנם אך הרווחת מאוד - שַמנהּ וסַלתהּ (= השמן שלה והסולת שלה) במקום ההגייה התקנית שמנה וסולתה (בקמץ קטן בסמ"ך) ובידייך הבחירה בין הצורה הקנית שמעטים מבטאים אותה לבין הצורה שנוצרה בעקבות הגררה. ערב מצוין לך.
 

sarale79

New member
חן חן ../images/Emo13.gif

אמנם לא עקבתי אחר הנבר אנדינג שרשור... עוד שאלה קטנה, כדי להבין עד הסוף - הוגים במלרע.. ולא במלעיל כפי שחשבתי עד כה...?
 

יאקים

New member
בבקשה, בכיף וערב טוב לך.

ולשאלתך, יש להגות ביטוי זה על שני מרכיביו בהטעמה מלרעית.
 

sarale79

New member
תודה גם לך

עכשיו סתם סקרנות אישית שלי, מאיפה כל הידע הזה...? במה אתה עוסק? (אם מותר לי לשאול)
 

יאקים

New member
יש בפורום הזה, במלוא הכנות וללא שמץ

של הצטנעות לא מעטים הטובים ממני. מכל מקום , תודה על דברייך.
 

יאקים

New member
לא, אינו סוד כמוס, אך לא כל פרט אישי אני

מוכן לחלוק עם כל אחד. מה לא בסדר בזה?
 

יאקים

New member
תודה על הפרגון (ריתוי, בעברית תקנית)

לא תיארתי לעצמי שאייטם זה זוכה עדיין לעדנה וטרם שבק חיים. ואם כבר החיית אותו, ברצוני לסייג: אמנם בצירוף הגרֵרתי נהוג להגות יאומן, סלתה וכיו"ב, אך אם מילים אלה ודומותיהן מופיעות שלא במסגרת הצמדים שתוארו כאן, יש להגותן נכונה: סולתה, ייאמן, מבואיך, דבשך.. שבוע טוב
 
לא ניצלת את ההזדמנות להראות גרירה כפולה

שאחד מעמיתינו הצביע עליה לא מזמן, בביטוי לא יאומן כי יסופר. כי הצורה התקנית אינה ייאמן (נפעל, נאמן) אלא יואמן (הופעל), כך שגם הצורה שנחשבת לתקנית יותר, ייאמן, היא גרירה של משהו, אני לא יודע מה, אבל גזירתה לא מהבניין הנכון. כך אפשר לדבר על גזירות על דרך בניינים או שורשים לא נכונים, כמו "תובנה", דוגמה קלסית, שהאקדמיה הציעה וחזרה בה מהצעתה להפוך ל"בוננות" שהרי השורש אינו "יב"ן" אלא "בין".
 

יאקים

New member
להזכירך, אתה ציינת באחד השלבים של השרשור

שגם צורת חשדהו אינה קבילה, כי יש לומר חשוד בו. ומעניין לעניין באותו העניין, לגבי הפועל האמין, שהנו פועל עומד שמצריך מילות יחס: ב, ל - אשר על כן גם בניין הופעל, לפחות עקרונית, אינו קביל. ובעניין זה ראוי להזכיר את טקסי ההאמנה של שגרירים אצל נשיאים ומלכים, ולאחר שהם מגישים את כתב האמנתם, הם מואמנים לשגרירים. אם כך, בכל זאת ישנו פועל יוצא - האמין את? , וחכמים ממני יעלזו מן הסתם לפצח את הלוז הזה. שבוע טובאבל בהחלט מקובל עליי שישנה כאן בעיה
 
למעלה