גיסר ה../images/Emo47.gif
פרולוג; גיא גיסר הינו חבר (גם שלי), היכרותינו התחילה ביחסי ברמן-לקוח כאשר כל אחד מאיתנו לעיתים היה הברמן, ולעיתים הלקוח. אני לא ידעתי שהברמן/לקוח הנ"ל הינו גיא גיסר, וספק אם יודע גיסר מי עומד מאחורי הרמיס. לעיניין, הכתבה המדוברת שלו (יחד עם המלחן הזה) הומוריסטית משעשעת ומאוד נכונה. שימו לב שמטרת העיצות היא לספק לכם את הכלים לקבלת שירות הולם מהברמן, כמו כן נאמר שברמנים חושבים באופן די דומה, ולדג'ע, לא איכפת לי אם אתה מוזג משקאות, ממרום 21 שנותיך, ברמן אתה בטח שלא. תבינו, הדבר היפה כל כך בלהיות ברמנים (בפיק-אפ בר סטייל) זה שכולם, כולל הבעלים, יודעים שחמש עשרה הדקות באור הזרקורים לא אורכות הרבה זמן, ונאמנות הקהל תקפה עד לפתיחת המקום האופנתי הבא. אי לכך, את כל הלקוחות הלא ידודיתיים לסביבה (סביבת הקופה הרושמת) לא צריך. פשוט. איך תדע שלא רוצים אותך? אם יותר מידי פעמים במהלך קריאת הכתבה חשבת לעצמך "המממ.... ואני הייתי בטוח שהם מתים על זה שלוקח לי 50 דקות לשתות בירה/להזמין משקה/לקרוא תפריט" או "מה??? הם לא נהנים לשמוע סיפורי זוועות על חמותי/למזוג לי יותר ממנה/לתת לי סיגריה/להשמיע דיסקים שאני מביא מהאוטו/שאני מארח להם חברה בסגירה" ומחשבות אחרות בסגנון, אל תתפלא אם עד שיתרוקן המקום כליל ישיבו הברמנים לקוחות שבאו לפניך לדברם, גם עם הגעת בשש וחצי עם השוטף כלים. אפילוג; איזו עבודה אלוהית. שותים במשמרת, לא קמים מוקדם, עובדים ארבע פעמים בשבוע וסוגרים את החודש עם 5 ספרות בשחור. אה, כמעט שכחתי, אפשר להתנהג כמו שגיסר מתאר ולהגיד את מה שהוא כותב. בפעם הבאה שאתם מבלים בעיר הגדולה (הבהרה לירושלמים: העיר הגדולה=תל אביב), בשביל הצחוקים, נסו לעקוב אחרי לפחות חלק מהחוקים ותרגישו בהבדל. הנאה מובטחת.
פרולוג; גיא גיסר הינו חבר (גם שלי), היכרותינו התחילה ביחסי ברמן-לקוח כאשר כל אחד מאיתנו לעיתים היה הברמן, ולעיתים הלקוח. אני לא ידעתי שהברמן/לקוח הנ"ל הינו גיא גיסר, וספק אם יודע גיסר מי עומד מאחורי הרמיס. לעיניין, הכתבה המדוברת שלו (יחד עם המלחן הזה) הומוריסטית משעשעת ומאוד נכונה. שימו לב שמטרת העיצות היא לספק לכם את הכלים לקבלת שירות הולם מהברמן, כמו כן נאמר שברמנים חושבים באופן די דומה, ולדג'ע, לא איכפת לי אם אתה מוזג משקאות, ממרום 21 שנותיך, ברמן אתה בטח שלא. תבינו, הדבר היפה כל כך בלהיות ברמנים (בפיק-אפ בר סטייל) זה שכולם, כולל הבעלים, יודעים שחמש עשרה הדקות באור הזרקורים לא אורכות הרבה זמן, ונאמנות הקהל תקפה עד לפתיחת המקום האופנתי הבא. אי לכך, את כל הלקוחות הלא ידודיתיים לסביבה (סביבת הקופה הרושמת) לא צריך. פשוט. איך תדע שלא רוצים אותך? אם יותר מידי פעמים במהלך קריאת הכתבה חשבת לעצמך "המממ.... ואני הייתי בטוח שהם מתים על זה שלוקח לי 50 דקות לשתות בירה/להזמין משקה/לקרוא תפריט" או "מה??? הם לא נהנים לשמוע סיפורי זוועות על חמותי/למזוג לי יותר ממנה/לתת לי סיגריה/להשמיע דיסקים שאני מביא מהאוטו/שאני מארח להם חברה בסגירה" ומחשבות אחרות בסגנון, אל תתפלא אם עד שיתרוקן המקום כליל ישיבו הברמנים לקוחות שבאו לפניך לדברם, גם עם הגעת בשש וחצי עם השוטף כלים. אפילוג; איזו עבודה אלוהית. שותים במשמרת, לא קמים מוקדם, עובדים ארבע פעמים בשבוע וסוגרים את החודש עם 5 ספרות בשחור. אה, כמעט שכחתי, אפשר להתנהג כמו שגיסר מתאר ולהגיד את מה שהוא כותב. בפעם הבאה שאתם מבלים בעיר הגדולה (הבהרה לירושלמים: העיר הגדולה=תל אביב), בשביל הצחוקים, נסו לעקוב אחרי לפחות חלק מהחוקים ותרגישו בהבדל. הנאה מובטחת.