לא פלא שרוב הברים שאני הולך אליהם
מגישים בעיקר יין, ואני רוצה לראות את הברמן מתלונן על זה שאני נותן ליין לנשום חצי שעה לפני שאני שותה אותו... (גם אם הזמנתי בקבוק יין ב60 ש"ח לארבעה אנשים וגם אם הזמנתי כוס שעולה 400 ש"ח דרך אגב) בבר היחיד שני פוקד באופן חצי קבוע אני מתיישב על הבר, מקבל את הבירה שלי עם חיוך של הברמן, עוד לפני שביקשתי אותה, יושב עליה עם חברים לפעמים יותר משעה (ובד"כ על בירה אחת, כן, אני גם צריך לנהוג אח"כ הביתה) אני מעיז ומבקש מדי פעם שיר שבא לי לשמוע, ובחיים עוד לא קיבלתי סירוב. ואני משאיר בד"כ יותר מ50% טיפ. כן, כי אני מקבל שירות מצויין. השירות גורר את הטיפ ולא להיפך. ואם במקרה נגמר לי המזומן, או שאני צריך כסף לחניון וחישבתי לא נכון כמה מזומן נשאר לי בארנק, הברמן שלי יודע שהוא יקבל את מה שמגיע לו פעם הבאה בלי לקרוא לי קמצן או שהוא יציע לקחת את הטיפ באשראי... ואם כל זאת, יש משהו להגיד גם על הלקוח הישראלי. כמו שישראלים לא יודעים לתת שירות ישראלים גם לא יודעים לקבל שירות. אני יושב כל יום מול לקוחות "קצת" יותר תובעניים מלקוחות בבר שמבקשים "משהו לדפוק את הראש". באופן תדיר אני נתקל בלקוחות חסרי אינפורמציה בסיסית, שלא יודעים מה הם רוצים, שמבקשים דברים סותרים, שדורשים הרים וגבעות כי הם שמעו שאפשר, למרות שאין להם שום שימוש באותם הרים וגבעות, שמתלוננים על כל הדברים הלא נכונים ושמשנים את דעתם שלוש פעמים בדקה.שמנסים להרשים בלי ידע, וגם, ואיתם הכי קשה להתמודד, עם אלה שבאמת יודעים יותר טוב ממני. כי זה לא המקום שלי לחנך אותם כיצד להיות לקוחות. התפקיד שלי כנותן שירות הוא לתת שירות, להסביר, לנסות להעביר אינפורמציה, לקחת את הנסיון שלי והידע שלי וליישם אותו בצורה בה הלקוח יצא הכי מרוצה שאפשר וככה אני נמדד וככה אני מודד כל נותן שירות שעומד מולי, ואם הברמן מולי מתעקש לגרום לי להיות לא מרוצה, ולא משנה אם זה מכוון או כי פשוט היה לו יום רע, אז זאת באמת בעיה שלו.