וגר זאב עם כבש (TMA ו-MMA)

בבדאי שחסר לו משהו: עשרה מליון דולר

ווילה בקאריבים. אתה יודע, אפשר להתעניין בדברים האלו בלי לשתות וויסקי ולעשן סיגרים (שזה, אאל"ט, משהו שאתה היית עושה עד לאחרונה
)
 
התשובה לשאלתך האחרונה היא כן.

יש דרך לשלב ועדיין לשמור על צביון. הדילמה היא במינונים וכל מורה תשובה אחרת התואמת את הלך מחשבתו ורוחו. אחרי הכל: זה אתה שתקבע את המינונים ובהתאם לכך תושפע הצביון או מידת היעילות להגנה עצמית... כשאני מלמד טכניקות מסורתיות לחרב וסייף של חרב ופגיון, זה על חשבון זמן אימון של חומר מודרני - להגנה עצמית. ככה זה.
 
you are my sunshine

אבל בסופו של דבר, האם באמת טכניקות ההגנה העצמית שאתה מלמד מצטמצמות לקיק-בוקסינג? ואם כן, אז כל השאר זה סתם עטיפה יפה, או כמו שסבתא _שלי_ היתה אומרת ביידיש, דזלבע דרעאק מיט אנדרע דקורציעא?
 
סבתא שלך אישה יקרה ../images/Emo70.gif

אבל בסופו של דבר התגובה הנכונה שלך ברחוב תהיה שחרור מאחיזה / הסטת ההתקפה שתיים-שלוש מכות יד ו/או רגל... כן: מעין קיק-בוקס, אם תרצה... כך אני סבור, בכל אופן...
 
טוב, זו בהחלט דרך להסתכל על הדברים

לפי דעתי לא תמיד, אבל זה לא ממש רלוונטי.
 

orii

New member
הלו, לא שומעים...

אוהד, זה כייף שתרגמת את מה ששמעת בהודעות. הנה תגובה לתגובה: א. אני לא חושב שעוד הרבה שנים כולם יהיו אמני לחימה טובים. אני חושב שיש אומנויות מסורתיות שמבשילות לאט. אני חושב שחלק ניכר מהתלמידים של היום יהיו חרא של לוחמים עוד שנים, גם אם ימשיכו להתאמן בעוז. וזה בגלל שאני חושב שיש לא מעט דרכים שמובילות לאבדון - מבחינת היכולת הגופנית ויכולת הלחימה. לגבי יעילות תוך שנתיים בזירת MMA כתבתי load and clear, תשכח מהמסורת לך לעשות MMA. אם זה המבחן ויש לך שנתיים אז זה החומר למבחן - MMA.
 

WaveGal

New member
טוב רבשיח של חרשים...

... מרבשיח של אילמים. זה קצת פחות משעמם (אבל רק קצת). תגיד, אקב"ן משלמים לך על השירשור? יש להם כמה סרטונים באתר על איך שהם מרביצים ומורבצים בזירות MMA והם לובשים גי ומדברים קצת יפנית אז הם מסורתיים. לא? (וגם סיגריות ג'יטאן או גולואוז או מה שזה היה, זו מסורת...)
 
אני לא מסגיר הסדרי תשלום 8-]

רציתי שיהיה משהו שיעניין אותי לקרוא בפורום, לשם שינוי. זה כזה חטא?
 
אבולוציה בשיטות מסורתיות

אני רוצה להציע דרך שלישית, שבה אומנות לחימה מסורתית ממשיכה להתפתח ללא מיזוג והפיכה למשהו אחר- איקלום של העקרונות של השיטה למצבי לחימה חדשים. אני אביא מספר דוגמאות מה-KAR שאותו אני מכיר, אני לא רוצה להביא דוגמאות משיטות אחרות כי אני לא ממש מבין בהם. 1. עבודה מול שיטות אחרות (מתוך למידה וכבוד הדדי) חלק מהסילבוס של השיטה כולל טכניקות נגד לטכניקות שנחשבות למסוכנות, כאשר הטכניקות עצמן נלמדות על מנת להיות מסוגל להתנגד להן, אבל לא על מנת לשלב אותן בשיטה בשל שלילה של אחד העקרונות של השיטה. לדוגמא: טכניקות השתחררות מנלסון נלמדות ומתורגלות, למרות שנלסון היא לא טכניקה "חוקית" בשיטה (היא מעסיקה בו זמנית את שני הידיים של הלוחם, ולא מאפשרת מעבר מהיר ליריב הבא). 2. איקלום של סוגי לחימה שונים לעקרונות של השיטה לדוגמא - לחימת קרקע ב-KAR (בניגוד לשיטות כמו ג'ודו) לא מיועדת להגיע להכרעה על הקרקע, אלא להתגברות והתחמקות מהמצב. כתוצאה מכך הלוחם מקבל יכולת לחימה בתחום, בלי להתקבע על צורת לחימה מסויימת. ואפילו אני משלב עקרונות של השיטה באימוני נשק חם שאני עובר בצורה תקופתית. האם יום אחד אימוני נשק חם יהיו חלק מ-KAR? לדעתי כן, כאשר השימוש בהם יהיה נפוץ יותר ופחות מוגבל לכוחות הבטחון. 2. הוספת טכניקות חדשות הוספת טכניקות לשיטה קיימת ומתקבלת בהחלטה של מועצת מורים, שקובעים שהטכניקה אינה חוצה את העקרונות של השיטה. (לדוגמא, התווספה לשיטה טכניקה לפני מספר שנים) הכרחי על מנת להתפתח ולהגיע לתשובות לשאלות טקטיות חדשות. (כמו לדוגמא, מחבל מתאבד..) 3. התעלמות מקיבעונות שאינן קשורים לעקרונות השיטה לדוגמא, יש שיטות שמלמדות אחיזת חרב של ימנים בלבד. לדעתי זה סוג של קבעון שצריך להמנע ממנו. אין חשיבות טקטית לעבודה ביד ימין בלבד. לדעתי, אלה עקרונות הכרחיים בשיטה שלא רוצה להפוך לשיטה קפואה. אריאל
 
אני רוצה להבין אם יש חיה כזו, להלחם

באימונים, ליישם הבנות מבדיקות מציאות מול שיטות אחרות ועדיין להשאר עם השיטה שלך ולא עם משהו דמוי קיקבוקס. אם יש דרך אמצע בין להגיד "זה לא עובד לי, אבל עוד עשר שנים אני אהיה רב אמן סופר גלקטי וזה יעבוד" לבין "זה לא עובד לי אז כל השיטה המסורתית היא חרא ואני עובר לקיקבוקס". אני חושב שיש, אבל זה מורכב. קיויתי אולי אוכל לדבר פה עם מישהו על המתודה שצריך לאמץ בשביל זה. אפשר גם לדבר על טעם ועל ריח, יש לי אחלה מתכון ללחם בננה, רוצה?
 
ברצינות, כמובן

כשאומרים ששיטות הלחימה החדשות יעילות מתכוונים שהן יעילות במציאות בה הן נבחנות, כלומר במציאות של זירת קרב עם חוקים מוגדרים. במציאות אחרת, למשל על קרקע בעייתית או מול נשק שיטות הלחימה החדשות מעולם לא הוכיחו יעילות. כשאומרים ששיטות הלחימה המסורתיות יעילות פחות, מתכוונים שבאותה זירה ספורטיבית הן לא יעילות. כמה נקודות: 1. זירת הקרב הספורטיבי אינה זירת מלחמה, היא פרוסה צרה מאוד ממה שאדם שרוצה לפגוע יכול לעשות לשני. 2. האימון לזירת הקרב הספורטיבי אינו פוסל אימון לקראת תרחישים אחרים, אבל הבחירה והמינון בין שניהם מחייבים החלטה. (בצבא הרומי האבקות ופנקרטיון נחשבו בזבוז זמן) 3. הסיבה ששיטות לחימה ספורטיביות יעילות יותר טמונה, אולי, לא רק בתפריט הטכני אלא בצורת האימון. יש ממשק טוב יותר ומתודות אימון יעילות יותר בשיטות ספורטיביות. בלשון של ארגון קבוצות, יש ניהול נכון יותר של הרבדים בפירמידה המתודית וקשר הדוק בין התרגולות למטרה התנועתית. שילוב של מסקנות מסורתיות בדוקות ומתודות אימון דינמיות יתן שיטה המבוססת במסורת אבל מתאימה את עצמה, בעזרת אותה מסורת, לתרחישים חדשים. ככתוב:"כל התכנונים וההכנות מתבססים על הבנה וניתוח מעמיק של רובד קרב האמת. אם ברובד קרב האמת נתמודד בקרבות בחלל גם מול חייזרים בעלי שמונה גפיים המצוידים ברובי לייזר, יהיה צורך לשנות ולהתאים את מיומנויות השטח, קרבות האימון, התרגולות, הבסיס וההכנה הגופנית. ואפשר גם כאן להרחיב
 
גינגי, תפסיק להחריב לי דיונים ../images/Emo13.gif

אפשר להגיד שקראתי את הטקסט הזה איזה פעם, פעמיים, שלוש. קשה להגיד שהוא לגמרי קונקרטי. אולי אני צריך להקים לי פורום מתוסכלי טאי צ'י ואייקידו באמנויות מסורתיות שרוצים ללכת מכות.
 

fa jing

New member
אני חושב שהמתודה שמתקרבת לתוצאה

שאתה מחפש אוהד היא "אימון מצולב". או כמו שטים קרטמל מכנה באנגלית CROSS FIGHTING . עפH" התכתבויות רבות שהיו לי עם מר טים קרטמל המכובד הוא אמר לי כי הוא קיבל הרבה הארות ותובנות ושיכלל את יכולתו בקרבות בעיקר ע"י אימון מול שיטות אחרות יותר מאשר מול אנשים בני השיטה שלו. זה אילץ אותו להבין ולהשתמש בשיטה שלו בטווח רחב יותר בכדי לתת מענה לדברים שונים משיטות שונות. אבל מצד שני לטים יש גם הרבה רקע בשיטות אחרות אז אולי אחרי הכל זו לא הדוגמא הטובה ביותר. אבל עדין בבסיס העקרון אני חושב שאימון מצולב יכול לתת פתרון נאות לעניין הזה.
 

orii

New member
שאלה למורה

אוהד, אני חושב שאולי יש איזה בלבול בהפנית השאלות. אתה חושב שהשאלה הראשונה היא למורה שלך, שכבר מתאמן כמה שנים יש תשובה ל- MMA? לו זה כן עובד? האם הוא התנסה בסוג כזה של לחימה? אם עבורך זהו המבחן, אז שיחה + כמה אגרופים עם המורה אמורה להבהיר לך את התשובה הפרטית שלך, לא? אם תשובה ל MMA היא משהו מהותי עבורך אז קבלת תשובה חשובה. איך המורה מתקדם? איך השיטה מתפתחת? לגינגי יש את הפרמידה שלו - אין יותר מתודי מזה. כמובן, גם מי שלא חי בפרמידה יכול להתקדם, לכל מורה/שיטה והדרך שלהם להתפתחת ולהקדם (או לא). אחד הדברים שחיבים כדי לאפשר התקדמות, זו שיטה לבדוק יכולת. מה נחשב התקדמות? מה המבחן? ועוד הערה לגבי עבודה עם שיטות אחרות: עבודה עם הרבה אנשים משיטות שונות, חלקם מאוד מנוסים בשיטתם, על תרגילים שמהווים את מדד התקדמות של השיטה שלי, הראה לי שלגבי הדרך שלנו לא כל השבילים מובילים אל אותו הר. היכולות שאני מפתח לא מתפתחות במקומות אחרים. שובו של הגינגי - הידד X3, בברכת גורזנברג בריבוע ותודה לאוהד, שהעיר את הגינגי
 
בחייך, אורי, אתה חושב שלא דיברתי

עם המורה שלי? אני מנסה לדבר עם עוד אנשים, שיהיה מעניין, אחרת על מה נדבר בפורום? אולי רק על שמירת מגע בא"ל? אולי על איזוטרית המחץ? בנוגע לגינגי
 

orii

New member
ברור שדיברת

השאלה היא מה הוא אמר ואו איך אתה רואה את הדברים? לדעתי, להתמודד בתנאי MMA יכול רק אדם צעיר, חזק, גדול, בריא, המשקיע את כל מרצו בין גיל 16 ל- 26 באימונים כמקצוען. אם הוא מאוד מכושר הוא יוכל להשתמש בטכניקה עוד כמה שנים ספורות וזהו. אותי מבחן כזה אל מעניין, לא בשלב הזה של לימודי. אני מאוד מבסוט משיטת הבדיקה של ההתקדמות שלי - אני חושב שהיא מאוד רלוונית להתקדמות שלי במה שחשוב לי להתקדם בו. ועוד אנקדוטה על השתנות והתפתחות, חיים מדבר לאחרונה על פיתוח של תבנית לאקדח - לבנות רצף תנועות שיעזור לשלוט בכלי נשק חם.
 

zoti

New member
רק צעירים ? על רנדי קאטור שמעת ?

הוא היום בן 40+ ועד לאחרונה הוא היה אלוף הUFC בקטגוריית המשקל הקל-כבד (205 פאונד). הוא הפסיד לויקטור בלפורט בגלל חתך בעין ב20 השניות הראשונות של הקרב בינם שהיה בUFC האחרון מה שאומר שקרב ממש לא היה שם ואפילו בלפורט התבאס מזה שככה הוא זכה בתואר.
 
למעלה