אבולוציה בשיטות מסורתיות
אני רוצה להציע דרך שלישית, שבה אומנות לחימה מסורתית ממשיכה להתפתח ללא מיזוג והפיכה למשהו אחר- איקלום של העקרונות של השיטה למצבי לחימה חדשים. אני אביא מספר דוגמאות מה-KAR שאותו אני מכיר, אני לא רוצה להביא דוגמאות משיטות אחרות כי אני לא ממש מבין בהם. 1. עבודה מול שיטות אחרות (מתוך למידה וכבוד הדדי) חלק מהסילבוס של השיטה כולל טכניקות נגד לטכניקות שנחשבות למסוכנות, כאשר הטכניקות עצמן נלמדות על מנת להיות מסוגל להתנגד להן, אבל לא על מנת לשלב אותן בשיטה בשל שלילה של אחד העקרונות של השיטה. לדוגמא: טכניקות השתחררות מנלסון נלמדות ומתורגלות, למרות שנלסון היא לא טכניקה "חוקית" בשיטה (היא מעסיקה בו זמנית את שני הידיים של הלוחם, ולא מאפשרת מעבר מהיר ליריב הבא). 2. איקלום של סוגי לחימה שונים לעקרונות של השיטה לדוגמא - לחימת קרקע ב-KAR (בניגוד לשיטות כמו ג'ודו) לא מיועדת להגיע להכרעה על הקרקע, אלא להתגברות והתחמקות מהמצב. כתוצאה מכך הלוחם מקבל יכולת לחימה בתחום, בלי להתקבע על צורת לחימה מסויימת. ואפילו אני משלב עקרונות של השיטה באימוני נשק חם שאני עובר בצורה תקופתית. האם יום אחד אימוני נשק חם יהיו חלק מ-KAR? לדעתי כן, כאשר השימוש בהם יהיה נפוץ יותר ופחות מוגבל לכוחות הבטחון. 2. הוספת טכניקות חדשות הוספת טכניקות לשיטה קיימת ומתקבלת בהחלטה של מועצת מורים, שקובעים שהטכניקה אינה חוצה את העקרונות של השיטה. (לדוגמא, התווספה לשיטה טכניקה לפני מספר שנים) הכרחי על מנת להתפתח ולהגיע לתשובות לשאלות טקטיות חדשות. (כמו לדוגמא, מחבל מתאבד..) 3. התעלמות מקיבעונות שאינן קשורים לעקרונות השיטה לדוגמא, יש שיטות שמלמדות אחיזת חרב של ימנים בלבד. לדעתי זה סוג של קבעון שצריך להמנע ממנו. אין חשיבות טקטית לעבודה ביד ימין בלבד. לדעתי, אלה עקרונות הכרחיים בשיטה שלא רוצה להפוך לשיטה קפואה. אריאל