ואללה...אלו הם החיים

שמעי קוקו..לא להגזים../images/Emo6.gif

את ת'שארי את. הפיוזים שלי בכלל יהיו מנוטרלים לדעתי....
 
מיכלי,

גם אני לא מהסוג ה"מאמי"....(-: אבל אנשך שפתיים.......אל תנצלי את זה...(-: בקשר להוא שלא התקשר: אנשים לפעמים לא יודעים להתמודד עם סוג כזה של הודעות-פשוט נבוכים,מבולבלים.... לוקח להם זמן....אז אל תיקחי את זה ללב... אם את מרגישה טוב...וניראית טוב....אז זה אומר שהכל יהיה בסדר.... תמשיכי כרגיל....תעבדי, ספורט,אוכל,להתלבש יפה.... וואלה ליפעמים באמת לא ברור מאיפה זה נופל...זה כאילו שהחיים זה הסרט שלנו ומישהו בטעות הכניס סצינה שלא מתאימה.....התפקיד שלנו לערוך שוב את הסרט הזה...לגזור בעריכה את מה שלא מתאים...ולהמשיך כרגיל... תהייה חזקה...ואם ליפעמים יש נפילות ...אז מה? מותר לנו ... תיזכרי שזו תקופה כזאת..זמנית....אח"כ הכל מיסתדר לו.
 
תזהרי שהשיניים לא יחתכו

את השפתיים... לא צריך להתאמץ.......אני בטח עוד ארגיז אותך מלא..והפיוזים שלי כבר עובדים אחרת. חוץ מזה הבנתי למה נעלם. לא קל לאלמן לקבל אותה מכה פעמיים. נעלם. אז לא לוקחת את זה קשה. חושבת על הילדים שבארץ..ואיך אני רואה אותם. הכל יסתדר. אני אהיה בסדר..זה רק ההלם הראשוני. היום כבר יהיה יותר פרטים מדוייקים והשבוע הזה יוקדש להבנת הנושא..אחר כך ניראה. חושבת שצריכה אם זה גם תמיכה נפשית. אתחיל לחפש פה .. ושוב תזהרי עם השיניים...
 
וככה אני הולכת להתמודד-ותודה לכולם

אתמול ניסיתי לפתוח בלוג. לא הלך לי. לא יודעת למה..אחר כך אנסה שוב. רציתי לכתוב שם. חשבתי לתעד את מה שיהיה שם..משהו מכאן בטח יעזור לפתוח כזה..מי שיודע..בבקשה לשלוח לי מסר. בנתיים למרות שיורדות לי דמעות בלי סוף מאתמול... שהודיעו לי בטלפון..שיש לי סרטן שד..(אפילו לא רצו להגיד סוג ושום כלום..באופן כזה קר..הייתי בהלם), שאמרה לי..תראי את חייבת לקבוע פגישה עם המנתח.. ישבתי וחשבתי ..טוב מה עושים עכשיו? אז אני הולכת להתמודד עם הדבר הזה. אני אעבור את הדבר הזה. אני גם אמשיך לעבוד כאילו כלום. אני לא רוצה לחשוב שזה סוף העולם. יש לי ילד בבית שצריך ללמוד ואני לא אדפוק לו את זה.יש לו חלומות.. מה שכן יידפק..לא ניראה לי שאת הקטנים אצליח להביא לחופשה למצב כזה. במרץ זה יהיה שנה שלא ראיתי אותם. ואללה. אלו הם חיי... תודה על המילים של כולם כאן. זה מאוד עוזר. אתמול כל אחר הצוהריים הייתי אצל חברה..ואחר כך התקשרו המון..לעודד..וזה היה ממש בסדר. אבל זה שהיה אמור להתקשר הכי הכי..נבהל. התחלנו משהו יפה. והוא אלמן.גרוש וגם אלמן. אשתו חלתה בסרטן וניפתרה לפני 4 שנים. הוא..נעלם.לא הרמתי אליו טלפון. חושבת שזה מקומו להרים אלי. מבינה את הנעלמות שלו. מפחיד להתקשר עם עוד אחת שיש לה סרטן על הוריד..אז נעלם. עכשיו מגלים מי החברים האמיתיים..בזמן שכזה.הוא היה הרבה יותר מזה..מסתבר שהפחד גדול יותר. גם זה חלק שכניראה ילך לאיבוד.סה לה וי.
 

החתולית

New member
../images/Emo24.gif מיכלי

קראתי את כל השירשור, ונשמע שאת הולכת ומתבלבלת. אולי זקוקה לאיזו קבוצת תמיכה של נשים שכבר היו שם, ויודעות מה את הולכת לעבור ? בטח יש כאלה בפלורידה הרחוקה, והרופאה שלך יכולה להפנות אותך לאחת. אשר לילדים, תני להם קצת קרדיט, ותני להם הזכות להיות עם אמא שלהם כשהיא צריכה אותם - אולי הם עוד יפתעו אותך ? אני לא חושבת שאפשר להמשיך כאילו כלום - כי זה אמנם לא סוף העולם, אבל את בכל זאת חולה, וכדי לעבור את הדבר הזה, צריך להתייחס אליו בדיוק כמו מה שהוא. שולחת לך חיבוק ומחזקת אותך מרחוק.
 
../images/Emo24.gifמחזקת אותך

לא יודעת מה אומרים לילדים אבל אני חושבת שהכי חשוב זה שדברים יצאו מהלב, בכנות מבלי לטייח או לייפות מצד אחד, ומבלי לראות שחורות מצד שני. רפואה שלמה
 
הגרוש מתעלם. אז לספר לילדים בטלפון?

ניסיתי לשוחח איתו אתמול..הוא מתעלם מהאימייל..לא רוצה לענות. למעשה חושבת שמשאיר לי את העבודה. אז בטלפון? לא בגובה העיניים? אם הוא היה מספר להם בבית בשקט..אז היה יותר קל. כרגע הוא ממש מתעלם. אז מה לעשות? אני צריכה לספר להם מתי שהו...וחשבתי זה לא טוב דרך הטלפון. נורא מוזר שהוא גם את זה משאיר לי. חשבתי שפעם אחת יתעלה על עצמו..למה מתפלאה? לא יודעת איך עושים דבר כזה בטלפון.
 
האקס דאג לנתק אותם ממנה.

רק את רועי לא הצליח. הוא פעם..אמר לה שלא תתקרב אליהם...ומאז..כמה פעמים שניסתה להתקשר..הוא ניתק לה. ולא יודעת אולי באמת... כיוון שהיא אחות במקצועה...
 
תני גם לאקס להפנים

יתכן וזה יקח לו קצת זמן. אני דווקא חושבת שזה צריך לבוא ממך ולא ממנו, אולי דרך מצלמת אינטרנט אם אי אפשר פנים אל מול פנים.
 

Raychoo

New member
מיכלי....

מאחלת לך המון בריאות והחלמה מהירה וקלה. יש לך את כל הכוחות הנחוצים כדי להתמודד עם האתגר הלא מוזמן הזה. מצדיעה לך על גישתך החיובית, המעשית והפתוחה. המון בהצלחה.
 

מצוטטת

New member
וואללה....

מודה, עוד אתמול קראתי מאתמול קראתי אותך שלוש פעמים.... ומודה...זה מסוג הנושאים שמשאירים אותי "משותקת" ונטולת מילים... שלא לומר שאת אפילו מצליחה לעודד אותי במקום שאעשה זאת אני אליך.... ובכל זאת שפע בריאות לך שם וכוח והמון המון הצלחה .... וכן, לי אישית חשוב שתמשיכי לעדכן אני על בטוח אמשיך לעקוב~
~
 
היי את..הבלוג שלי מטמטם אותי

לא מבינה איך מעדכנים שם.. המוח ממש ניסתם לי מאתמול. היום רואה מי החברים..נורא מוזר איך אנשים בורחים. ואיך יש כאלו שלא חשבת שהם חברים..מתקשרים לעודד. מתקשרים לראות אם צריך משו. אפילו ב שש בבוקר.. תהייה כאן היזדהות של קרחים? אעביר לי כפה על הקרחת. מחפשת עכשיו חנות יפה לפיאות יפות. צריך להתכונן. תמיד רציתי שערות עד התחת. שלי רק עד אמצע הגב..עכשיו ..אקח לי משהו עד התחת..עם המון תלתלים..כאלו אדומים. ממש פורים. מצד שני מהבוקר מחפשת קבוצות תמיכה בעיר. גרה בעיר קטנה אבל מקסימה. מניחה שיש כאן קבוצות תמיכה. טיפול נפשי זה אחד הדברים הכי חשובים. חושבת שאני צריכה לחפש לי מקור לתמיכה נפשית. והפורום כניראה יהיה מקום לתמיכה כזו גם.. אז מצו..את אל תשתני..ותכתבי איך שאת. תאמיני לי הפיוזים שלי השתנו גם. מה שאמרתי בעבר. היה. היום הכל נראה אחרת. במשקפיים לגמרי אחרות. ומצו..תודה. אנסה לסדר לי את הבלוג.
 

oritbes

New member
מיכלי, אחת כמוך../images/Emo57.gif

תצא מכל הענין זה כמלכה את, עם חוש ההומור הנפלא שלך, האופטימיות שלך, האופי הנפלא שלך, הנחרצות, המרץ...בעזרת ה' את תצאי מהענין הזה בריאה וחזקה אפילו יותר מקודם. תגידי? כמה אנשים את מכירה שיכולים לעסוק במקצוע שלך? ועוד בארץ זרה? ולהתמיד...קטן עליך הכל. קראתי בריגוש רב את כל מה שנכתב בשרשור הזה, על ידך ועל ידי אנשים החכמים שכתבו, ולמרות שכבר אינני כותבת בפורומים, החלטתי לכתוב. ומה נשאר לי לכתוב, לקטנה כמוני, הרי החכמים ממני כבר כתבו הכל, יעצו לשתף ולמעשה אני לא מרגישה חכמה מאפח'ד כאן, כך שלא נותר לי להוסיף דבר מעבר למה שנכתב. אבל, אני כותבת, רק כדי לאחל לך בריאות ובריאות ועוד הפעם בריאות חזקי אחותנו היקרה, כולנו מחזיקים לך אצבעות באהבה, ועם כל כמויות האהבה ששולחים לך את תתחזקי יקירה, ותגיעי לרפואה שלמה במהרה, אמן סלה.
 

exciterit

New member
פעם...כתבתי על זה המון

הכתיבה עזרה לי להתמודד עם המחלה... מאחר והסרתי את הבלוג שלי..{הראשון}.... מאחר וההנהלה אוסרת פירסום בלוגים...אין לי אפשרות להביא לך קישור. 1. "מציאות הזויה ספוגת סמים" 24/4/03 2. "מונופול אלוהי" 2/6/03 3. "לאמא יש -הפתעה- בבטן.." 25/10/04 באותו היום, לצעריינו, התוועדנו לכל הרמות וההסתעפויות של מחלות הסרטן.. לקחתי את זה.. לכל הרמות של הכתיבה, הומור שחור, כאב, צחוק, סרקסטיות, ציניות... וידויים אישיים... וכל מה שבא באותו הרגע מהראש ללב למקלדת....{ענתי לתשומת ליבך..} ולמדנו ...כמו הרבה משפחות... שחום, חיבוק, אהבה, תמיכה נפשית...הם התרופה הכי טובה. זה הכימותרפיה של החיים ואין עליו...ואין יותר טוב ממנו..
 
שותפות גורל?

כן חושבת שהכתיבה יכולה לעזור לי. אבל עדיין לא מבינה איך הבלוגי עובד. האם כל פעם שרוצים לעשות תיעוד..כותבים בלוג חדש?או שזה מופיע כסתם תגובה..לא ברור לי. מה זה העידכונים האלו.. אקסי. לא יודעת מה לומר יודעת שהמחלות האלו באות בגלל שאנחנו בדור המהיר הזה לא שמים לב מה מכניסים לגוף..איך מנהלים את החיים והריצה היומיומית הזו אחרי פרנסה שלא משאירה שום מקום לנפש לנוח ולצבור אנרגיות חיוביות. אנחנו בריצה מטורפת..והמחלות מחכות בסיבוב. למדתי גם..שיש לחיות את הרגע. בדרך הקשה אני לומדת. אין יותר תוכניות. הכל ספונטני. אין תוכניות..הקלפים נטרפים כל פעם מחדש. עייפתי. עכשיו זה אני והקרציומה שלי..עד שארמוס אותה. שמשהו ילמד אותי להשתמש בבלוג הזה..פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז
 

פנקוטה1

New member
רפואה שלמה מיכלי../images/Emo57.gif

שהכל יעבור לך בשלום אמן. אוהבת אותך
 

T i k t a k i t

New member
../images/Emo24.gif

אני לא כותבת כאן בד"כ ,נכנסתי מדף השער אני לא יודעת בן כמה בנך -אבל ... גם אמא שלי היא אחת מתשע. היא חולת סרטן שד ,אובחנה לא מזמן השיקולים הם שלך כמובן -אבל את חייבת תמיכה ,של מי שיקר לך וקרוב אלייך. שום דבר בתהליך הזה של הריפוי הוא לא קל ,והרוב גם ממש ממש לא מהנה ,בלשון המעטה .אבל עם תמיכה זה אפשרי .... מאחלת לך החלמה שלמה ומהירה.
 
למעלה