ואללה...אלו הם החיים

ואללה...אלו הם החיים

הכל התחיל ערב אחד..שחברה אמרה לי שאני לא "אחראית". 10 שנים לא הלכתי לרופאים ולא עשיתי שום בדיקה פיזית. הבטחתי לעצמי שצריך להיות אחראית. והחלטתי ..טוב אני אלך לבדיקה רגילה. אעשה מה שאומרים לי רק כדי להיות בטוחה שאני אחראית לעצמי ולילדים שלי. ככה זה התחיל..מסע של תשעה חודשים. מעניין הרגשתי בריאה כמו שור..אבל היה לי חשדות..והתחלתי לשנות המון דברים בחיים. הפסקתי לעשן הפסקתי כמעט לשתות קפה התעמלות שתיית מיצי ירקות כל המזון הוחלף.. ועכשיו..הילד חוזר..ואני רוצה שיעזוב שיעזוב ויילך לגור אם אבא שלו.. מה אומרים לילדים? אומרים משו? ..כי אני מתחילה טיפולים. כמו שרופא התבדח מיכלי תבחר לה כניראה בעתיד הקרוב איזה שתל של סיליקון היא רוצה על חשבון הברון. מה קרה..יהיו לי ציצים שגעון. זה לא אומר כלום. זה רק סרטן שד.
 

d a n i e l s 5

New member
אאוץ'......קראתי והצטמררתי

לא חושבת שזה הזמן הנכון לשלוח את הילד לגור עם אבא שלו ...... חושבת שזה הזמן שיהיה לידך מישהו קרוב ....... חושבת שחלק מהטיפול הוא תמיכה אוהבת וקרובה מאנשים מסביב. מכירה נשים שחיות עם ההשתלה הזאת ולא מטעמי קוסמטיקה.... יודעת שהן חיות טוב . מחזיקה לך אצבעות למהלך ולאחריו :) רק בריאות מיכלי !
 

Rinattt

New member
חושבת,

כדאי שישאר איתך הילד, שלא תישארי לבד בתקופה הזו. מאחלת לך המון כוח והמון בריאות
 

a n a t i 3 3

New member
הרבה בריאות מיכלי../images/Emo24.gif

גאה בך על הגישה החיובית למרות הקושי... תהיי חזקה.
 
תראי מה זה

הרופאה אומרת..תעשי תור אצל המנתח.. ההוא אין לו זמן עד ה 11 לחודש.. פה עד שמקבלים תור..הנשמה יוצאת. עד שעושים משו הנשמה יוצאת.. הילד חוזר ומה יראה? טיפולים? צריך ילד בן 20 להתמודד עם כאלו דברים? אז יורידו לי. אף פעם לא הייתי צריכה סליקון. לא חשבתי אפילו בכיוון הזה. מוזר לי שעושים ממגורפיה עם שתלים.. אבל אני..אני רק הלכתי לבדיקות כדי להיות אחראית..וזה מה שקבלתי. גם סרטן וגם סכרת..כוססססססססססססססססאמו העולם..ואחותו. בא לי לצעוק...הולכת לאסוף את הצילומים ולנסות להקדים תור. שתהייה שנה טובה לכולם. ותודה על התמיכה..משערת..מעכשיו אכתוב לי בלוג תיעוד..
 
כן!

אם הייתי הבת שלך... אם הייתי בת 20...18 או 25... הייתי רוצה שתרצי אותי לידך ברגעים לא קלים. הייתי שם,מיכלי... ואחד הדברים שמחזקים אותי עד היום...זה שהוא רצה אותי לידו ברגע קשה. עשית לי צמרמורת...רק בריאות לך
 
אז אני המומה דהומה..ומתלבטת..

אז עכשיו עוד התלבטות. יש את הבנים האחרים בארץ. אחד בן 16 וקצת השני בן עוד מעט 18 ורועי חוזר יום חמישי. עכשיו שההלם קצת בהפוגה. וחושבת מה הלאה.אז..יש פגישה עם שני רופאים מומחים..ובטח אדע יותר מחר..על הסוג..הגודל..והטיפול...ואחר כך ב 11 לחודש. ואז אחליט מה עושים. אחותי רצתה שאחזור. אבל אין בטוח לתושבי חוץ שחוזרים במשך שנה אם לא שלמתי בטוח רפואי כל הזמן בארץ. וגם ממה בדיוק אחייה? פרנסה צריך.אז בנתיים..אלך לפי מה שנאמר כאן. וזו השאלה ודחיל ראבאק..צריך לחפש פיאה? ומה אני אומרת לקטנים שחיים בארץ? והם היו אמורים לבוא לביקור בפסח.. ובכלל מה אני עושה איתם? לא יודעת..שלחתי אימייל לגרוש לעזור לי להחליט מה לעשות או איך לומר להם..והוא לא מגיב. יודעת ישאיר את ההחלטה שוב אצלי. קשה לו להחליט .. אז אחרי מחר..צריך להתארגן אחרת..והפעם אני ממש עובדת עיצות..באמת לא יודעת איך להגיב. כל מה שעשיתי היום היה ללכת לסדר תור דחוף..ולסדר כמה חוזים בעבודה. וזהו. לא יודעת מה עושים הלאה.
 
ד כמה שאני יודעת...

לאזרח ישראלי השהה יותר משנה בחו"ל וחוזר ארצה... אומנם אין ביטוח רפואי,אך...יכול לשלם בבת אחת את כל הסכום של השנה הקודמת ויש לו ביטוח... אם תרצי...אברר לך. אם תחליטי להשאר שם... נסי לדאוג לעצמך לרשת תמיכה סביבך... הבן...חברים... ונסי לבדוק בבית הכנסת הקרוב לביתך עם הרב המקומי,על עמותת נשים בקרב הקהילה היהודית,אשר מסייעות לנשים במצבך. אני יודעת שיש את זה בניו ג'רסי ובשיקגו...אולי גם אצלך. מחזיקה לך אצבעות
 

n o g a1

New member
יקירתי../images/Emo140.gif

בנך בן העשרים אינו ילד כלל וכלל. הוא כבר לא ממש בגיל ששולחים אותו לכאן או לכאן . הוא "מוצר מוגמר" , הוא איש צעיר. את עוברת תקופה לא קלה , האיש הצעיר שלצידך יכול לתמוך בך ולעניות דעתי גם ירצה. שתפי אותו ותחליטו ביחד. לא הייתי רוצה להיות בת עשרים ושישלחו אותי לאן שהוא. תהיי חזקה , מאחלת לך המון בריאות
 

יערית

New member
בטוב וברע

זה המסר שצריך להעביר לילדייך,הכי טוב כשטוב ובמיוחד כשרע!נכון שזה לא סימפטי לראות את אמא עוברת טיפולים וכל התופעות לוואי(אם יהיו כאלו נקווה שלא),אבל חושבת שזה הכרחי שהמשפחה תהיה שם עבורך,כולם מפוזרים, כל אחד בחייו ועכשיו שאת הכי זקוקה לעידוד ואהבה את דוחפת אותם משם שוב. את יושבת לשיחה בארבע עיניים,מספרת את המצב,או שמאפשרת לו לבחור באיזה מצב הוא רוצה להיות,לצידך או לצד אבא בתקופה הקרובה, אבל בטח לא מחליטה עבורו ואחר כך תתייסרי להיות שם בכל התקופה זו לבדך. אל תהיי קשה עם עצמך ואיתם,שחררי,את זקוקה לכל אדם הכי קרוב עכשיו לידך ואלו הם ילדייך הבוגרים. אני מחזיקה לך אצבעות שהכל יעבור בשלום,סיליקון שמא סיליקון העיקר שיחסלו את המכה לתמיד!
 
היום אני מבינה

היום ה שני לחודש ינואר 2007. התחלה חדשה לשנה חדשה. היום קבלתי תשובה אחרי עכובים ואחרי יסורי נפש..בגלל טעויות של פקידות חסרות בינה ורגש. היום ידעתי מה שידעתי מזמן רק התכחשתי. והיום גם מבינה שלמרות שאני המומה ...מחר זה יום חדש..וממחר מתחילה המלחמה האישית שלי. ואני אנצח ..כי יש לי בשביל מה לחיות. וזה כולה מה..סתם איזה גידולון שהחליט לשבת לי על הוריד ולהציק.. מעכשיו לא אתן לרופאים ולפקידות שלהם לנהל לי את החיים. מעכשיו לוקחת הכל בידיים שלי. בחייאת שמרגישה אלופה..מרגישה ממש עשר..אפילו רצה כבר 20 דקות על הטריידמיל. ואני אגיע גם לשעה של ריצה. וניראה למי יש סרטן. עכשיו רק לחפש חנות לפיאלך..רק לקרה שפיאה האישית שלי תרד לי על הכרית. זהו.לילה טוב.
 

my sunshine

New member
רק בריאות מיכלי,

שתעברי את הכל בקלות ובמהירות... ולא. לא מאמינה בלהסתיר . בודאי שלא דבר כזה את אימם והם צריכים לדעת מה עובר עליך. ואם יהיו בסביבתך מה טוב. את תצטרכי את כל התמיכה שיוכלו לתת. החלמה מהירה
 
מיכלי

באת וספרת לנו באומץ בגילוי לב תמיכה אינה מילה גסה. ספרי לו לבחור שתפי ותיראי למה תזכי... בריאות בריאות וקודם כל ב ר י א ו ת. חיזקי ואימצי
מראה וותיקה (לא המקורית :))) )
 

ילוטייל

New member
הלו - אל תתיאשי. חיזקי ואימצי

טפלי בעצמך טוב ותצאי מזה. דווחי לנו כשזה נגמר. בהצלחה אשה.
 
מיכלי יקרה ../images/Emo201.gif

חזקי ואימצי. הדבר שעלייך להתמודד איתו כל כך קשה. מדהים אותי שאפילו ברגעים נוראים אלו, חוש ההומור שלך פועל שעות נוספות..... לראות את חצי הכוס המלאה במקרה שלך, זו ממש גדלות. אני מאמינה בך. אוהבת אותך מיכלי.
 
למעלה