הרבנים מכים שוב.

Wishful Thinker

New member
אלי

אתה יכול להסכים שזכותו הבסיסית של כל אזרח ישראל להנשא? לפי ההלכה או לא, זה כבר תלוי בסטטוס הדתי שלו. אם לא הייתי יהודיה והייתי עולה לכאן, גם אני לא הייתי רוצה להישאר רק"ידועה בציבור".
המדינה עשתה טעות בהרחבת חוק השבות וכעת היא אינה נותנת מענה הולם לאותם אזרחים, זו המציאות. אני גם נגד התבוללות ונישואים אזרחיים מלכתחילה, אבל אין מה לעשות במצב כיום. אני לא מכירה את המספרים המדויקים אבל מדובר בקבוצה מאוד גדולה של אנשים. אולי לכתחילה אפשר להגביל את החוק רק למי שאינם יהודים על פי ההלכה, (גם זרע ישראל), גם זוגות כאלה יש הרבה- כמו ההצעה של הבית היהודי.
 

beatman

Member


 
מכיוון שישראל אינה מדינה דמוקרטית

הממסד בוחר בשבילך איך לחיות. וזה נכון לגבי כל דבר כנ"ל לגבי תחבורה ציבורית בשבת שהממסד בוחר בשבילך שאם אין ידך משגת רכב שתשב בבית ו"תשמור" שבת.
 

TaL53

New member
התעמרות מקומית שמקורה ברוע לב

לא מעיד שום כלום על יהודים או על יהדות, אם לשם כיוונת (וכמובן שלשם כיוונת).
 
הו, את עדיין כאן?

ואני לתומי חשבתי שאת כבר מזמן בערבות קנדה או בגורדי השחקים של מנהטן. גם איומייך לפרוש מהפורום (תחזיקו, תחזיקו אותה...) כנראה היו ריקים מתוכן. הרבה רוח וצלצולים, מעט מעשים בפועל. את מזכירה לי את הערסים שמאיימים ומאיימים, אך בתכל"ס לא עושים כלום.

"סכנת מדינת ההלכה" - אוי, אוי, אוי... החזירו לנו את ה"מדינה הדמוקרטית" שלנו... זו של תקופת מפא"י, כאשר אדם שלא החזיק בפנקס אדום באמתחתו לא יכל למצוא עבודה, כאשר אנשים נזרקו כאן למעברות ורוססו בדי-די-טי, כאשר חטפו ילדים קטנים מהורים שהוחלט שיש להם יותר מדי, ורצוי שיתחלקו גם עם אחרים, כאשר נחטפו ילדים מעט בוגרים יותר ובוצעו בהם נייסויים מסרטנים בזמן שלהוריהם נאמר שהם נשלחים לקייטנת קיץ. החזירו לנו את ארץ ישראל היפה והטובה, כאשר הייתה פה הגמוניה של ציבור מאוד מוגבל, וכל האחרים נרדפו והושפלו.

בהשוואה למה שהיה כאן עד 1977, המצב כיום הוא לא סתם דמוקרטיה, אלא אנרכיה משתוללת שבה כל אחד עושה כ-ל מה שהוא רוצה. דרך אגב, דמוקרטיה היא לא גזירת גורל, היא איננה חזות הכל. זו בסה"כ צורה שלטונית. אם היא אינה מתאימה לסוג מסוים של אנשים, אזי יש לשנותה. שוכח הכותב, וכנראה שגם מביאת דבריו, שישראל היא בראש ובראשונה מדינת יהודית. הדמוקרטיה היא של המדינה היהודית, ולא סתם של איזושהי מדינה עלומה ללא זהות וללא שורשים.
 

Astroo

New member
איפה אותם ילדים שנחטפו?

עכשיו הם אמורים להיות בני 50. האם לא שמו לב שהם שונים מהוריהם המאמצים האשכנזים? אם הסיפור הזה היה נכון, היינו צריכים לראות בעיתונות מאות סיפורים של אנשים שמצאו את הוריהם האמיתיים או את אחיהם והתאחדו איתם. בפועל ראיתי רק מקרה אחד כזה, בשנות ה-90, של מישהו שנמצא בחו"ל. ברוב המקרים הילדים פשוט נפטרו ממחלות והוריהם סירבו להאמין בכך.
 
חטיפת ילדי תימן כמו גם פרשת "ילדי הגזזת"

הם כתמים שחורים משחור בהיסטוריה הישראלית. אפשר להתווכח אם החטיפות היו בתמיכת או בידיעת הממסד (שכולי תקווה שאין זה כך) או שנתבצעו ע"י שוק שחור שפעל אז במדינה החדשה, אך אירועים מהסוג הזה אכן התרחשו. דפוס הפעולה חזר על עצמו כל הזמן. ילדים בריאים לחלוטין שהושארו ע"י הוריהם בבית החולים, 'מתו' באורך פלא. הוריהם לא קיבלו תעודות פטירה, לא הראו להם קבר, רק אמרו להם שהעוללים מתו. זהו. אחרי 16 וחצי שנים אותם הורים קיבלו צווי גיוס.

אותם ילדים אחרי שבגרו כמובן ידעו שהם מאומצים, רק שנאמר להם שהוריהם הביולוגיים מתו או לא יכלו לטפל בהם ועל כן מסרו אותם לאימוץ. חלק מהילדים נמסרו למשפחות עשירות בארה"ב (המרחק עצום) והקשר עמם נותק לחלוטין.

כאשר עוזי משולם העלה את הנושא הזה, המדינה התנקמה בו והשתיקה אותו לחלוטין. יש פה כל מיני קופות שרצים שאנשים בעלי כוח ומעמד אינם רוצים שידלפו החוצה, אחרת תהיה מהומת עולם.
 
בכלל, תקופת משטר מפא"י היא צלקת גדולה על בשרם

של הרבה מאוד אנשים. אנשים שחיו כאן אז מתארים את מדינת ישראל כמדינה דיקטטורית שפגעה קשות בכל מי שלא השתייך אל "אנשי שלומו" של הממסד. אז כאשר צצים כל מיני שמאלנים צווחניים כפטריות שאחרי המבול ומתנבחים מתחת לאפם על כמה מדינת ישראל הפכה לקיצונית ופאשיסטית, אני לא יכול שלא לצחוק על הבורות שלהם. לרוב מדובר בכל מיני צוציקים עם חלב על השפתיים שלא יודעים איך היה כאן בתקופת השפל הארוכה של משטר מפא"י. הם לא מסוגלים אפילו לתאר לעצמם שהתהלכו כאן חבורות בריונים ברחוב, פלוגות סער, ושברו את העצמות לכל מתנגד פוליטי. הם לא מסוגלים לתאר לעצמם מצב שלקחו ילדים קטנים, גילחו את ראשם, גזזו את פיאותיהם, ואמרו להם: "אבא שלך הוא פרימיטיבי", "אמא שלך היא פרימיטיבית", וככה יצרו אצלם משבר זהות כבד ועוררו שנאה כלפי הוריהם. רבים בכלל לא יודעים שמ-48 עד 66 הציבור הערבי חי תחת משטר צבאי. אסור היה להם לצאת מהבתים אחרי שעות החשכה. אסור היה להם לשאת נשק. בשביל לנשום או רק לצייץ, הם נאלצו לקבל אישור מכל הגורמים הביטחוניים. ב-56 טבחו בעשרות ערבים בכפר קאסם כחלק מ"מבצע חפרפרת" שמטרתו הייתה גירוש ערביי המשולש לירדן. התבצעו פה בעבר כאלו זוועות, הן כלפי יהודים (מכל המוצאים) והן כלפי ערבים שהדעת לא מצליחה לעכל.

אז מצבנו היום בכל הקשור לדמוקרטיה ולזכויות האדם הוא טוב לאין ערוך ממה שהיה עד לפני כמה עשורים.
 

Astroo

New member
מדובר בתיאוריית קונספירציה חסרת בסיס

בעולם של היום אין שום בעייה לחפש קרובי משפחה גם מעבר לים. וממילא רוב הילדים החטופים האלה היו אמורים להישאר בישראל. איפה הם? הם היו אמורים להיות בכל מקום. תימני שגודל ע"י הורים אשכנזים אי אפשר לפספס.
 
אולי גם השואה היא תיאוריית קונספירציה?

עדויות העולים מתארות אירועים בעלי מאפיינים דומים: ההורה הגיע לביקור (בבית הילדים, בבית החולים במחנה או בבית החולים מחוץ למחנה) ונאמר לו כי הילד מת ונקבר, אף שחלק מהילדים נעלמו מבית הילדים כשהם בריאים. לחלק מההורים לא הראו קברים, ולאף אחד מההורים לא הראו גופה ולא ניתנה תעודת פטירה. ההורים ניסו למחות, אך בדרך כלל ללא הועיל. כ-30 ילדים הוחזרו להוריהם לאחר שנאמר להם שילדם נפטר, בעקבות מחאה נמרצת.

בשנת 1985 העיד בועדת הפנים של הכנסת אביגדור פאר, שהיה בתקופת ההעלמות סגן מנהל המחלקה לטיפול בעולה, ותפקידו היה לנהל את רישומי הילדים במחנות:[1]

היה ידוע כי במגדיאל היה מוסד של נשי אגודת ישראל ושל ארגון אמהות עובדות, ולשם שלחו את הילדים. רוב הילדים הגיעו למוסד של ארגון אמהות עובדות, ולשם לקחו את הילדים. רוב הילדים הגיעו למוסד של ארגון אמהות עובדות, כי היה להם אז רוב בין חברי הכנסת[...] וכאן קרה משהו. היו בעיות משפחתיות אצל חלק מהמשפחות כאשר נשים צעירות מאוד, ממש ילדות, היו נשואות לגברים מבוגרים מאוד והעובדת הסוציאלית לא ראתה זאת בעין יפה[...] גם העובדה שהעולים גרו באוהלים ובתנאים קשים כל כך הוסיפה לעובדה [...] אנשים באו לחפש ילדים לאימוץ אבל לא באו באופן רשמי[...] אני זוכר שהיו אורחים רבים שבאו לבקר את משרד הסעד[...] דיברו רבות אז על אורחים מחו"ל, מאמריקה בעיקר, שבאו ואימצו את הילדים האלה. חוק אימוץ לא היה קיים אז, כי הוא נחקק מאוחר יותר, אז הם לא אימצו לפי החוק, אבל לקחו אותם. כך סיפרו אז.

דב שילנסקי, שהשתתף בישיבה, אמר שאביגדור פאר סיפר לו לפני הישיבה כי העובדות הסוציאליות עמדו נבוכות בפני העולים שביקשו לראות את ילדיהם, ושנאמר להם שהילדים נפטרו. שילנסקי אף סיפר בישיבה שהסתובב במחנות העולים באותה תקופה וכי במו עיניו ראה את הדברים עליהם מדברים בישיבה.

אחיות ופקידות סעד העידו בוועדת החקירה הממלכתית שהעבירו ילדים בריאים באמבולנסים מבתי הילדים שבמחנות העולים לבתי החולים. למשל, אחות שעבדה במחנה העולים "עין שמר" העידה שראתה שלוקחים ילדים בריאים לבתי החולים, ושאף היא לקחה בזה חלק. היא אף העידה שמעולם לא החזירה ילדים מבתי החולים למחנה.[2] אחיות העידו על ביקורים של אנשים מחו"ל במחנות, ובעקבות כך היעלמותם של ילדים. לדוגמה, הנה קטע מעדות לגבי בית ילדים בעין שמר:[3]

קבוצה זרה, דוברת אנגלית או צרפתית, שהתה בעין שמר במשך כשבועיים ובמהלכם נעלמו ילדים רבים. כמעט מדי יום נעלם ילד או שניים. הילדים היו בדרך כלל בריאים ולא סבלו ממחלות או ממגפות[...] כשסיימתי את המשמרת הם היו בריאים, כשחזרתי למחרת, היו ילדים חסרים במיטות. נמסר לי כי חלו והועבדו לבית חולים ברמב"ם[...] הייתה שם אישה אמריקאית שבדקה את הילדים, לא חשדתי אז בכלום[...] שאלתי למחרת למה הילדים לא במיטות, אמרו שהילדים קיבלו חום והועברו לבית החולים רמב"ם בחיפה. ומה שהלך לחיפה לא חזר. לקחו ילדים בלילה. כל יום נעלם ילד או שניים.

גם נהגי אמבולנסים העידו שלקחו ילדים בריאים ממחנות העולים לבתי החולים ולא החזירו אותם, ועשו זאת בעיקר בלילה.[4]

בוועדת החקירה הממלכתית העידה חנה גיבורי, פקידת סעד ראשית בשנים 1954-1948, וממונה על אימוץ ילדים במחוז הצפון: "רופאים בבתי חולים העבירו ילדים לאימוץ ישירות מבית חולים בדרך שלא מקובלת ומבלי שגורמי האימוץ החוקיים יהיו מעורבים."[5] בוועדת החקירה הממלכתית נשמעו גם עדויות של נשים מאמצות. מציאות זו של אימוצים באופן בלתי רשמי ולמעשה בלתי חוקי הייתה ידועה באותה תקופה גם לשופט בית המשפט העליון שניאור זלמן חשין, שכתב: "אולם בהיעדר חוק מיוחד אשר יסדיר את ענייני האימוץ, יכוון אותם באפיקים רצויים ויקבע עונשים לעבריינים, הפכו עניינים אלה להיות שדה הפקר, וכל הרוצה לעסוק בהם בא ועוסק, בלי שייתבע למשפט ובלי שתהא עליו אימת דין ודיין."[6] בספר "בהיקלט עם" כותב ד"ר שטרנברג, שהיה אחראי על השירות הרפואי לעולה, כי לא היה מנוס מלהעביר "עשרות ומאות" מילדי עולי תימן מבתי החולים לבתי התינוקות של ויצו בירושלים, תל אביב וצפת. קיימות עדויות נוספות של רופאים המעידים כי נשלחו ילדי עולים לויצו לצורך אימוץ.[7] אהובה גולדפרב, המפקחת הארצית על השירותים הסוציאליים של הסוכנות היהודית, העידה בוועדת החקירה הממלכתית על הצורה השיטתית בה הילדים נשלחו לאימוץ, ועל כך ש"לא אלפים נעלמו, אבל על מאות לא אתווכח". [8]

ד"ר ליכטיג כתב לבתי החולים הממשלתיים ב-21.04.1950: "קרו מקרים שילדים עזבו את בית החולים מבלי שהגיעו חזרה להוריהם. כנראה נמצאו אנשים זריזים שהיו מעוניינים לאמץ ילדים. ההורים ה-'שכולים' חיפשו את ילדיהם ואינם[...] צריך לעשות את כל המאמצים למנוע הישנות המקרים."[10]
 

Astroo

New member
לא ענית איפה כל אותם ילדים עכשיו

האם הם פשוט התאדו?
 
חלקם נמסרו למשפחות מבוססות מארצות המערב

וחלק אחר למשפחות מבוססות בארץ. איך לא איתרו אותם? זה לא שכתוב להם על המצח "אני ילד תימני חטוף", הם פשוט המשיכו בחייהם וזהו. הם יודעים שהם מאומצים, אבל לא בהכרח מחפשים את משפחתם הביולוגית. יתכן שנאמר להם שהוריהם מתו או שלא רצו אותם, וככה מנעו מהם לחפש אותם.

הנה מקרה אחד שבו הילד החטוף נמצא:

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=8eG1_gz_aeE
 
ילאה תתקדם כבר ל 2013

ותסגור את הארכיון על ילדי תימן "האבודים והחטופים והמסכנים" שלקחו אותם למשפחה עשירה בארה"ב....ועל כמה שהיה רע פה בתקופת מפא"י....אתה נראה לי בכלל לא היית בתכנון אז....העיקר שאתה יודע לספר מה היה אז....הנה תכף אני אתן פה את הביקורת והפרשנות שלי על הסיבות שבגללן 80% מהיהודים נסעו לארה"ב בסוף שנות ה 70 ולא לישראל....אהה בעצם אין לי מושג אבל תיכף אני אתסכל פה בארכיון ותחיל לחרטט....
 

Astroo

New member
בטח שכתוב לו על המצח

תימני שגדל במשפחה אשכנזית מייד היה עולה על כך שהוא שונה מאוד מהוריו, והיה מחפש אחר האמת. וכל הסובבים אותו היו שמים לב. אין כזה דבר "המשיכו בחייהם". רב הילדים המאומצים באיזשהו שלב מתחילים להתעניין בהוריהם הביולוגיים, מדוע נטשו אותם, מי היו וכו'. אפילו ילדים מאומצים רוסים שגם הוריהם המאמצים רוסים שמים לב שהם לא דומים להוריהם.
אולי היו מקרים בודדים כאלה, אבל לא ייתכן שהיתה תופעה רחבה, אחרת היום היינו פוגשים אלפי תימנים שגדלו במשפחות אשכנזיות.
 
לא קראת את המסמכים שהבאתי לך, הא?

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=979&messageid=167237894

קרא שוב מבלי למהר. הרבה מה"ילדים" האלה, שהם כבר בשנות ה-50-60 לחייהם, נמצאים הרחק הרחק מכאן. חלק ניסה למצוא את הוריו הביולוגיים אך כשל וחלק אחר המשיך בחייו. מה כבר נותר לבן אדם לעשות אם אומרים לו שהוריו מתו או נטשו אותו? (וכשכבר ניסו לעשות משהו, ע"ע עוזי משולם, זה נגמר בכי רע). אתה גם מתעלם מזה שהפשעים הללו התבצעו בתקופה חשוכה וקודרת, כאשר לא היה אינטרנט, טלוויזיה, תקשורת המונים וכו'. זה לא כמו היום שאתה מפרסם סטטוס בפייסבוק, ציוץ בטוויטר או שולח מייל-אדום ל-ynet, וכל הארץ כבר יודעת מה קרה. בזמנו התקשורת נשלטה ע"י משטר מפא"י, וכאשר אורי אבנרי פרסם משהו שלילי על הממשלה בעיתונו "העולם הזה", אז משה דיין שלח בריונים ששברו לו את הרגליים. זו הדמוקרטיה המהוללת שהייתה כאן בתקופת השמאל. אתה באמת חושב שהתייחסו ברצינות להאשמות של יוצאי תימן על זה שחטפו להם ילדים ומסרו אותם למשפחות עקרות כדי לאזן קצת את הילודה בין העדות? אולי גם ה"דור הגנוב" של האבוריג'ינים באוסטרליה זו תאוריית קונספירציה? אולי גם השבחת הגזע שעשו פה בתקופת היישוב זו תאוריית קונספירציה? אני בטוח שאנטוליו ישמח להביא לך הוכחות. ומה עם "התימנים של כנרת"? מה עם "פרשת יונתן מאקוב" (שם מכובס לפרשת התעללות חמורה שבה איכר "בן טובים" הצליף עם שוט ב-3 פועלות תימניות ואחר כך קשר את שערן לזנבו של החמור, וככה הוביל אותן ברחבי המושבה רחובות, לעיני כל התושבים). מה עם "ילדי הגזזת", עוד שם מכובס להקרנות המסרטנות שביצעו כאן בילדי עולים ממרוקו, אחרי ששיקרו להוריהם שלוקחים אותם לקייטנת קיץ. מה עם נקמת הדם של מאיר הר ציון? הוא בעצמו הודה שאילו היה עושה דבר כזה היום, הוא היה נזרק לכלא לפחות למאסר עולם אחד. מה לגבי האונס הברברי (ולאחר מכן הרצח) של נערה בדווית שביצעו חיילי צה"ל ובן גוריון תיאר זאת ביומנו האישי? הכל קונספירציה, הא? מה עם פעולות התגמול הממוסדות שהיום בגרסה הרכה שלהן נקראות "תג מחיר"? המתנחלים מקסימום מקשקשים קצת גרפיטי על הקירות, לוחמי יחידה 101 הרימו כפר ערבי שלם על יושביו, זקניו, נשיו וטפיו, מבלי למצמץ אפילו. אתה יודע איך ניסו לשבור את הפנתרים השחורים בתחילת שנות ה-70? אתה יודע אילו מעשים בדיוק עשו לסעדיה מרציאנו? אם אני אגולל אותם כאן בפירוט, אתה תאבד את התאבון שלך לחודש שלם. ועוד לא הזכרתי את מעשי הלינץ' שביצעו חיילי צה"ל באינתיפאדה הראשונה בפקודה ישירה של יצחק רבין, "מר ביטחון". הכל מוקלט ומתועד מפי החיילים עצמם שהשתתפו באירועים בסרט הדוקומנטרי שנקרא "האינתיפאדה שאחרי". אז דווקא בזה שחטפו כאן ילדים ומסרו אותם למשפחות אחרות אתה מתקשה להאמין?
 
למעלה