אמרתי וכך התחלתי לעשות... התחלנו ללכת כל החבורה, לא ממש שמתי לב מי היה איתנו ומי לא אבלזה נראה לי מספיק אנשים... משום מה הרגשתי שאנחנו הולכים ויורדים, כי נהייה קר יותר, טחוב יותר, וחשוך יותר.. "אין יציאה למקום הארור הזה??" אמרתי בכעס כשנתקלתי באבן..
אתם מתקרבים לקצה המערה ואתם שומעים קולות מבחוץ, אתם שולחים את הקנדרים לבדוק מה קורה.... הם חוזרים ומודיעים לכם שבחוץ יש חבורת דרגונים ש-מונה 10 מהם, הם יושבים ליד מדורה ומבשלים לעצמם ארוחת צהריים... אתם מחליטים להשתמש באלמנט ההפתעה ולתקוף!
"חכו!" אני עוצר את האחרים. "הדרגונים האלה עלולים לחסל אותנו במהירות, אני אשתמש בקסמים שלי." אמרתי ועברתי בראשי על המילים שיצרו תרסיס צבעים שיעוור את הדרגונים. כולם לעצום עינייים!" אני צועק ומטיל את הלחש.
הדבר האחרון שרציתי זה שאני אהיה עיוורת..*פתחתי את העיניים* עכשיו הגיע הזמן לתקוף..אני מניחה...הדבר שאני הכי שונאת לתקוף למה אי אפשר לחיות בשלום ובאהבה..*יריתי 3 חצים בעזרת הקשת שלי* אני מקווה שזה יפעל ואם לא תמיד אני יכולה להשתמש בכישופים שלי..
שהם לא מצליחים לראות. כבר הספקתי להרוג שניים מהם והחרב שלי פילחה את הבטן של השלישי. "טרף קל" חשבתי לעצמי ואז צעקתי לסער "מה הטעם באויב שלא מסוגל לראות? אין הוא מהווה אתגר" למי שתוהה למה אני שה"ם לא אין לי אישור מדגי אבל הוא לא פה והמשחק ידפק
אמרתי בקול קצת יותר גבוה מהרגיל.."אני חושבת שזה עדיף ככה..זה לא משנה אם הם מהווים אתגר או לא...העיקר זה שנגמור איתם ונלך מפה כבר..חוץ מזה יהיו לך הזדמנויות אחרות.."הוספתי..
כמו שדמיאן אמר, טרף קל, וכמו שאני אמרתי... דרגונים לא הייתה הבעיה שלי.. שלוש החליטו שבא להם להתנפל עליי, אז סובבתי את חרבי במהירות וערפתי להם את הראש,,, ברחתי מהר מהאיזור כי לא אהבתי את הריח ולא את הקטע של החומצה.. "פוי" סתמתי את אפי, האיזור התחיל להתמלא בגופות... לא יותר מידי אבל מספיק כדי להסריח את כל האיזור..
כמו שדמיאן אמר, טרף קל, וכמו שאני אמרתי... דרגונים לא הייתה הבעיה שלי.. שלוש החליטו שבא להם להתנפל עליי, אז סובבתי את חרבי במהירות וערפתי להם את הראש,,, ברחתי מהר מהאיזור כי לא אהבתי את הריח ולא את הקטע של החומצה.. "פוי" סתמתי את אפי, האיזור התחיל להתמלא בגופות... לא יותר מידי אבל מספיק כדי להסריח את כל האיזור..