המשחק מתחיל שוב

[רייסטלין מאגר]

מל"ד

סכנה! יופי! גאוני! אני אוהב סכנות! המשחק מתחיל לזוז סוף סוף!!! הא הא הא!!!

 

[ilbe182ebli]

"למרות שאין לי בעיה לתמוך באחי,

אני מסכימה "למסור" לך אותו.. אני חושבת שזה יקל על כולם, וכך ננוע בקצב יותר מהיר."

 

[ilbe182ebli]

מל"ד- דיי האינטרנט עושה לי בעיות

וההודעות יוצאות באיחור!!! תתעלמו מההודעה הזאתי!!

 

[ilbe182ebli]

התחלתי להיכנס לתוך היער

כשאחי נתמך בי.. הוא היה נורא חלש, אבל לא הייתה לי בעיה להגן גם עליו. "אמרתי כבר שאני אוהבת חושך?" שאלתי בקול. מל"ד- אין לי בעיה שרייסט ישחק אותי מידי פעם ולא אין בעיה שאני אשחק אותו ככה שזה נפתר =)

 

[רייסטלין מאגר]

"אם כך, אני אלך לבד." הודעתי

*התחלתי להתקדם, משאיר את תאומתי מאחור.*

 

[ilbe182ebli]

מל"ד- אוף אל תתיחס להודעה רייסט

האינטרנט שלי עושה לי בעיות ויוצא באיחור.. יענו כל הודעה יוצאת באיחור, אז תתיחס להודעה השניייה שאומרת שלא אמרתי כלום והמשכנו יחד... חח

 

[דמיאן בן דארוק]

הודעת השה"ם

שמעו אי אפשר שני אנשים מחוברים ומסוגלים לשחק בינהם אני ורייסטלין מאג´ר (סער) אתם פה או לא? אל תענו פשוט תתחילו להשתתף זכרו כולנו קבענו ביחד על הימים

 

[ווילו רוזנברג]

מל"ד

מצטערת האינטרנט עושה גם לי בעיות... ועכשיו למשחק: *נכנסתי ליער* "אני שונאת חושך..במיוחד כזה חשוך..ומפחיד..ושחור..ו..ו.."התחלתי לגמגם מפחד.."שמישהו יילך איתי ביחד..זה לא כיף ללכת לבד..לבד..ביער הזה"המשכתי...

 

[רייסטלין מאגר]

מל"ד

את הולכת מאחורי ומאחורי אורסולנה כי אנחנו הלכנו ראשונים.

 

[ilbe182ebli]

"דמיאן לך איתה.."

הוריתי לו... טוב מה תפסתי פה פיקוד? גיחכתי לעצמי.. אני תמיד אהבתי חושך יותר מאשר אור יום.. זה חידד את החושים שלי.. התחלתי להשתעמם ככה שלמרות העייפות של אחי דגדגתי אותו מעט...

 

[ווילו רוזנברג]

"אני שונאת חושך.."

אמרתי בפחד.."זה גורם להכל להיראות מפחיד..וחוץ מזה למרות שיש לי ראייה טובה אני עדיין פוחדת.."המשכתי..

 

[דמיאן בן דארוק]

יופי עכשיו כשכולם פה הודעת השה"ם

אתם נכנסים ליער ואז אתם שומעים המולה רבה מאחוריכם. אתם מסתובבים ומגלים (בגלל שהמדורה עוד דולקת קצת) שדרקונים רבים כ-25 במספר הגיעו למקום, הם מתאגדים ועולים על עיקבותיכם. אתם המומים ולא יודעים מה לעשות, פתאום הדרגונים מפסיקים את המרדף ומפנים את שורותיהם, בינהם עובר דרגון גבוה מהשאר ולבוש באופן שונה, אתם נזכרים בדרגון שהעביר אותכם למערה הזאת, אתם עדיין ביער מרוחקים ממנו כדי 50 מטר אבל אתם יכולים לשמוע את מילותיו, אתם נשארים המומים ורק סער ממשיך לרוץ כפי יכולתו על אף עייפותו כי הוא יודע מה עומד לקרות, אחד אחד אתם קופאים כאשר הוא מזמר את מילותיו, אתם לא יכולים לעשות כלום והמכשף אשר לא הבחין עדיין בסער, הוא מתקדם אל אורסולאנה........

 

[ilbe182ebli]

מל"ד-אוי ויי זמיר שמישו ציל אותי!!!

וההמשך: "אוי אוי שיט נדפקתי..." אמרתי לעצמי כשנמנעתי מלהסתכל לכיוונו של סער.. הבחנתי בעוד דמות רצה יחד איתו... אוך תמיד שנאתי את העניין הזה של הקסמים! אבל התרגלתי לזה ביגלל אחי... ועוד עכשיו דרגון מזמר לי באוזן כל מיני לחשים מזורגגים?? הרגשתי עייפות נוראית יאא איך זה הרס לי את התענוג במסעינו הקטן! הייתי יכולה להרוג מלא פה, רק שעם קסמים אני לא מתעסקת! גידפתי לעצמי בכעס..

 

[רייסטלין מאגר]

*אני מתקרב אל אורסולנה, מטיל את לחש

האל היראות המשופר שלי (דגי נתן לי אותו) ולוקח אותה משם.*

 

[ווילו רוזנברג]

"לחש נגד..לחש נגד..לחש נגד.."

מילמלתי במהירות.."למה אני לא מכירה שום לחש נגד.."המשכתי למלמל..הרגשתי כבדה ועייפה בכל רגע ורגע.."שמישהו יעשה משהו!!" צעקתי לפני שנפלתי על הקרקע רדומה..

 

[י לדת הגבעות]

איי!!!

"איי!!!" צרחתי בעודי נוחתת על סלע חד ובולט, כשקפצתי כדי להגן על אורסולאנה, הדם ניגר מברכי אל תוך מגפי, אבל אני מתעקשת לקטול את הדרגונים... אני מתקרבת בסכין שלופה, ופתאום, אמנם בקושי מסויים, קופצת על אחד הדרגונים ונועצת את הסכין בבטנו...

 

[דמיאן בן דארוק]

*עיטוש*את קפואה*עיטוש*

תתעלמו מההודעה הקודמת רק סער נשאר והוא חלש מהקסמים הקודמים

 

[רייסטלין מאגר]

מל"ד-אז לא הצלתי את אורסולנה?

 

[דמיאן בן דארוק]

מלד רייסטלין אתה אנוכי משהו

וגם לא ממש סביר אתה ממש חלש חשבתי שתעשה משהו הירואי כמו הסיפור הבא בשארית כוחותי אני מפעיל את קסמיי על הדרגון הרב מג, אני ממלמל לחש כדור אש (או משהו אחר) הוא מופתע לראות אותי ולא מספיק להגן על עצמו בקסם הגנה, השאר משתחררים מהקסם אחרי שגופתו החרוכה של הדרגון נופלת מתה, אני נופל ובקושי נשארת בי רוח חיים. הדבר האחרון שאני רואה הוא דרגונים מסתערים על השאר.......

 

[ilbe182ebli]

וואי עכשיו גם השדונית הקטנה מגינה

עליי "וויספר בירחי כל עוד את לא קפואה במקום!!! לכי בבקשה אחי כבר ידאג להציל אותי בהמשך.. אני מקווה" את השתי מילים האחרונות אמרתי בלחש.. איפה סער שצריך אותו?? אני מקווה שנשאר בו כוח... טוב הקטע הזה של הלעמוד במקום ולראות את כל העולם ואחותו או קפואים במקום או רצים להגן עליי או לברוח לאנשו, או ביכלל את היצורים המדהימים שקוראים לעצמם דרגונים דיי נמאס עליי והתחלתי לשמיע קולות עצבנות.. "טוב אני יודעת שאני מושכת אבל דווקא עליי התעלקתם?!" צרחתי. כבר אמרתי שאני מתעצבנת מהר?