האנשים החדשים

[תל אביבי1]

תן לי להבין בבקשה

מעבר לרושם וסימפטיה שאני מבין ממך שהושגו, האם יש גם תגובה כשלהי בדמות מעשה כלשהו? מעשה שחותר להגדיל את הלגיטימיות של ההומוסקאלים הדתיים בקהילה שלהם? לקדם את השויון?

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

לא יהיה מעשה

אבל עצם חשיפתם של הרבנים אל הציבור בעניין זה יש בו כדי להעיד יותר מכל על מידת הפתיחות וההבנה, שמתרחשים לנגד עינינו בהדרגה. תבין: הומוסקסואלית בחברה הדתית נחשב עד לא מכבר לחטא בל יכופר. הציבור הדתי מתחיל להבין לאט לאט, שתופעה כזאת קיימת, אבל התהליך איננו יכול להיות מיידי. כל התקדמות היא מבורכת והתוצאות, המושגות בה, מעודדות. אז מי אמר, שהכל שלילי?

 

[תל אביבי1]

אז למה הטרחה

אם ברור לך מראש שלא יהיה שום מעשה?

 

[io4minyan]

מצעד המלים

ראשוני הצועדים כללו גם את עילת הניראות כדי להצדיק את הצעידה הפומבית המכתב אל הרבנים הוא כמצעד המלים בסימטאות תודעתם של הרבנים. אם תתבונן אל הדבריםכך, תבין בשביל מה הטירחה.

 

[תל אביבי1]

מטרת הניראות היא קידום השיוויון

ותיקון החקיקה המפלה. הניראות תורמת לשינוי החברתי הפנטסטי שמשפר את מצבו של כל אחד ואחד מאיתנו. נטען כאן ש"מעשה לא יהיה" בעיקבות הפעילות בתוך העולם הרבני הדתי - כך שלא ברור לי למה אתה מכוון.

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

זאת התורה לא תהא מוחלפת

עליך להבין, שאין בכוח שום רב לשנות דבר מן התורה. משכב זכר אסור לכל הדעות ואילו כל דרך חיים אחרת עם גבר אסורה אף היא, אלא שאיסור זה איננו כה חמור כראשון. עתה תוכל לבוא בטענה צודקת: אם כן, מה לי עם הרבנים, שכך נולדתי והם אינם מכירים בזה, או אפילו רכשתי תכונה זאת מסיבות שונות אולם בגילי לא יתכן מצב של שינוי אלא במקרים קיצוניים ביותר (ואני מגלה כאן את דעתי האישית כמובן)? אז התשובה היא: בדיעבד. ככל שהרבנים יכירו במציאות, היחס כלפי ההומואים יהיה כשל שוגגים או אנוסים וככאלה אסור יהיה להרחיק אותם מהקהילה כדי לא לאבד את הערכים הדתיים, שעוד נותרו בהם. אני סבור, שזאת המטרה של רון, ואלמלא "סמרטי" החביב שלנו היה עסוק במילוי חובתו הלאומית כלפי העם וצבאו, בוודאי היה בין הראשונים להירתם לעזור לרון. לי יש הרושם, שבכל זאת נעשה כאן צעד ענק בדרך לתמיכה רחבה של הרבנים הדתיים-לאומיים (מהחרדים כדאי לשכוח...), ומותר להסתכל גם על "חצי הכוס המלאה". לא כן? מממ... אחת הסיבות להתנגדות העזה למונח "גאווה" היא, שגם אנו אנוסים או שוגגים, אין לנו במה להתגאות. האם אדם נכה צריך להתגאות בכך, שהוא נכה? האם אדם מכוער צריך להתגאות בזה, שהוא מכוער (ולדעתי גם יפה תואר לא צריך להתגאות ביופיו, משום שזו מתנה משמים...)?

 

[תל אביבי1]

אז אשאל שוב: למה יש לטרוח?

כדי שיואילו, ברב חסדם, להכריז עליך כ"אנוס שוגג"? ולגבי הגאוה: אנחנו גאים ששמרנו על צלם אלוהים למרות שיש מי שמנסים ללמד אותנו שאנחנו חרפת הארץ. הקהילה שלנו חכמה, חזקה ומוכשרת ועשתה את אחד שהינויים החברתיים הגדולים בהסטוריה בפרק זמן קצרצר - יש לנו במה להתגאות, בהחלט.

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

אינני יודע, אם לכך התכוונת

לא פעם נכנסים לפורום אורחים, שאינם הומואים, ושואלים בתמיה: הומאים דתיים?! תרתי דסתרי! אז זהו. יש לדעת להבחין בין הרצוי למצוי. אין להתווכח על העובדה, שהומוסקסואליזם איננו רצוי לחברה, כי זו דעת הרוב המכריע. עם זאת יש הומואים, שטוב להם באשר הם. יבושם להם! לאדם החילוני אכן קל יותר, כי אין לו מחויבות חברתית. לאדם הדתי קשה, כי הוא יודע, שהתופעה סותרת את אמונתו. מה יעשה? יפסיק להאמין?! אין לך סתירה גדולה מזאת! במה האמנת עד עכשיו? אלא מה? לא נוח לך במצבך?! לשם כך קיימת ההתמודדות. אכן בחברה הדתית עד לא מכבר הנושא היה בגדר "טאבו". מי שנתפס על אוננות (ואין צריך לומר על מעשה חמור מזה), אחת דתו הייתה - להיזרק מהישיבה או מבית הספר ו... הופ! היישר לחברה החילונית. לא אחת היה הנער נכנס למשבר פסיכולוגי ויוצא "קירח מכאן ומכאן". לאחרונה חלה התקדמות מסוימת בהבנה אפילו מצד חלק הציבור החרדי (אומנם קטן אבל חלק) וזאת אני יודע משיחות אישיות. כבר לא מטאטאים את הנושא אל מתחת לשטיח אלא מדברים עליו בגלוי (היכנס לאתר "כיפה" למדור "יועצים" ותמצא לא אחת שו"ת בנושא זה). גם "עצת נפש", שכוונתם אולי טובה (אבל לא הדרך), לא קם אלא על רקע הידיעה, כי יש הכרח להתמודד עם הבעייה. בקיצור: הנחת העבודה היא, שהומוסקסואלים זה לא דבר טוב ואף אסור מן התורה. שום הפגנה ושום מצעד לא יטהרו את ה"שרץ". עם זאת כבן קהילה דתית אני חש זיקה עמוקה לקהילה שלי הרבה יותר מאשר לקהילה ההומוסקסואלית, שאך מעטים ממנה מוכנים לעשות מעשה חברתי קטן של גיבוש ותמיכה חברתית. לפיכך אינני מצפה משום רב, שיכשיר דבר אסור. עם זאת עצם ההכרה בתופעה בדיעבד היא הישג גדול ועל כל יש לברך. לעניין הסיפא - אני שמח על כל השינוים, שהושגו ע"י הקהילה. עם זאת ראוי לציין את "האגודה" מת"א, שהייתה החלוצה בקיום פעולות הסברה בקרב הציבור (וגם בארגון המצעד), אולם אני משוכנע, שהמצעד לא אלא להפגין את הכוח או את הניצחון העצמי אבל שום פעולה לא הוכיחה עצמה במגמה חיובית כמו פעולת ההסברה. בחברה הדתית הנושא התעורר הרבה יותר מאוחר. זה כל ההבדל. אז שוב אינני רואה מקום לגאווה אלא לסיפוק. גאווה מציינת מושג חיובי, שיש בו תרומה לזולת: "גאוות היחידה" - בשל התרומה לצה"ל ולעם, "גאוות האם" - על שזכתה לילדים מוכשרים וחכמים, ועוד ועוד...

 

[io4minyan]

דמה לעצמך

דמה לעצמך עשרות ומאות אנשים צועדים בחוצות ירושלים וקוראים לבטל את דיני השמיטה שכן שועי הארץ מסרבים להלוות להם כספים והם רעבים ללחם. דמה לעצמך את הקשקוש המיתולוגי שאמר שחבל להם על הזמן כי את התורה אין משנים דמה לעצמך את הלל הזקן ממוטט את חזונו הקודר של הקשקוש המיתולוגי ומתקין את הפרוזבול. מעט אמונה לא תזיק לך...

 

[תל אביבי1]

ובמה אתה מאמין?

איך אתה רואה את מצבם של הומואים דתיים בישראל בעוד 10 שנים? האם יהיה סיכוי ממשי, לדעתך, להקים משפחה הומולסבית ולחיות בקהילה דתית?

 

[io4minyan]

תשוב ( שבודאי תרגיז כמה מאתנו )

התורה שניתנה היא כמשרת יעיל. היא עושה סדר. התעלמות ממנה עלולה להביא לאורחות חיים רופפות מערכים. אך בו בזמן, היא אדון מסוכן שכן דבקות יתר בהוראות הנוקשות במקום ברוח, עלולה להיתפס כקפריזית וכחשוכה במלים אחרות, המצוות נועדו לצנן יצרים אך לא להקפיא אהבות, לווסת ולנתב מעשים אך לא לשתק רגשות. בסופו של יום, התורה ניתנה לנו כדי לחיות חיים טובים ולכן אינה יכולה להיות נוקשה יתר על המידה שכן הבחינה שלה כתורת הנצח היא בהתייחסות שלה לשינויי העתים. אני מאמין שיום יבוא ושיקומו רב או קבוצת רבנים ויעשו את מה שנעשה לאיסור שלא יבואו מואבים ועמונים בקהל ישראל, כדי להכשיר את ייחוסו של דוד המלך, את מה שנעשה לדיני השמיטה כדי לאפשר התאמה לחיי המסחר שהשתנו עם הדורות ואת מה שניעשה לדיני הסקילה והחנק שמככבים בחומש. כששלמה המלך היה בדרכו לגבעון, הוא נשאל על הקב"ה מה ליתן לו ושלמה השיב: "לב שומע", לאמור לא את חדות השכל שתאפשר לחרוץ דין לפי החוק הנוקשה אלא דוקא את הלב ששומע את מה שמעבר. אני מאמין שעוד נזכה ללב שומע גם בדורינו ( ואולי זו הסיבה שאני מצר על המצעדים הססגוניים. הרעש וההמולה הבוקעים מהם מפריעים ללב לשמוע ...)

 

[תל אביבי1]

אינשאללה!

אהבתי מאד את היחס של לתורה. כאילו, אתה משוכנע שמדובר בתורת אמת ומצליח לקרוא אותה כתורת חיים. יפה לך. ואם אפשר לחפור עוד קצת, אשאל אותך עוד שאלה: מה היית אומר על מערכת מוסרית חליפית? הרי קשה לומר שעמים שכלל לא מכירים את התורה מנותקים מערכים. מה יתרונה של התורה על מערכות חוק ומוסר אחרות? ולעניין המצעד: לא חושב שהמצעד מפגיע ללב של מישהו לשמוע. להיפך, יש לנו הוכחה. ככל שמצעדי הגאוה במדינה מסוימת מרשימים וגדולים יותר - כך שומעים הלבבות טוב יותר ומצבה של הקהילה משתפר מהר יותר.

 

[io4minyan]

המשך לתשובה

בתלמוד בבלי, מסכת תענית (ז, א): "כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים, ... וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המוות". איני גדול בתורה אך אני מסוגל להבחין בין החיים הרוחניים לבין המוות הרוחני.אני מסוגל לדעת מה עושה מביא לי אושר ומאפשר לי להקרין טוב לסביבה ומה הופך אותי לאדם מריר וכועס ומקרין רע לסביבה. לכן, כיוונתי את עצמי ללמוד את התורה אצל אנשים שמסרבים לקרוא את התורה כלשונה. שמסרבים להתבונן אל הקב"ה כאל טיפוס קפריזי ואכזר ששולח את אדם וחוה מגן עדן בגלל תפוח, שמצווה על אברהם לשחוט את בנו כדי לבחון מסירות או שמקשה את לב פרעה כדי לאפשר למשה להשתעשע בעשר מכות ואח"כ מוחק למשה עשרות שנים של שירות מופתי בגלל שהכה בסלע ( ולא דיבר אליו ) . ... והלימוד הוא מדהים ומאלף. אציע לך תרגיל קטן : קרא את כל הדברים הנוראים שבני ישראל צוו לעשות ל"עמלק" ונסה לקרוא שוב כשאתה משבץ במקום את המילה "ספק" ( בגימטריא : עמלק=240=ספק ). כמה נפלא היה אילו היינו יכולים להרוג ולהשמיד את כל הספקות שמעכבים אותנו, את הפחדים, את החרדות, את אובדן האמונה בעצמינו וביכולותינו. פתאום הסיפורים מקבלים משמעות אחרת. הספק הוא האוייב הראשון שתוקף את ישראל אחרי האופוריה של יציאת מצרים ומזנב בנחשלים וביגעים שמיהרו לשכוח את החסד הגדול שבשחרורם מעבדות ובהמשך, במלחמת בני ישראל בעמלק , בכל פעם שמשה מתעייף ונרפה ובכל פעם שידיו כבדו, הספקות תופסים עוצמה וגוברים על ישראל ( שמות יז, ח-טז ) פתאום התוכן האכזרי שמצווה כליה ומוות על עם שלם הופך לחוכמת חיים. ועוד דוגמה והפעם מפרשת השבוע : לכאורה יש מעשה אכזרי שבה פינחס משפד את זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, על ששכב עם כזבי בת צור המדיינית . ואולם, לפעמים כדי להציל חיים צריך לכרות איבר שניגע בנמק. לפעמים צריך להשמיד את המקור למגיפות . מכל מקום, יש הסברים עמוקים להרג המתואר שם אך מה שמעניין היא שבתורה, האות "ו" במילה שלום קטועה באמצעה ( ר' תמונה ) , שכן לא משנה עד כמה ההרג היה הכרחי, עדין נוצר חסר ביקום משום שפיכת הדם וה"שלום" כבר אינו "שלם" *** ובאשר לשאלותיך : תורת ישראל אינו הקוד המוסרי היחידי בעולם.היתרון שלה הוא רק בכך שהיא קוד שמותאם לעם ישראל שיש לו יעוד מסויים ושונה משל שאר העמים . בקשר למצעד, אתה עוסק במה שהמצעד מעורר אצל אוכלוסיות שמנותקות מהתורה ושאין להן את הצורך להתמודד עם המלים הכתובות והנוקשות של התורה. האוכלוסיה היהודית האמונית ובראשה הרבנים, נמצאת במקום אחר לגמרי וקיום פסטיבלים מסוג מצעדי הגאווה, בהחלט עושה להם רעש מיותר.

 

[תל אביבי1]

../images/Emo140.gif מודה לך על השקעתך

קשה לי נורא להתחבר לטיעונים שלך כי הם מבוססים על הנחת יסוד לפיה יש איזה שוני בתוכנה של יהודים דתיים לעומת שאר בני האדם. אני לא מצליח להבין מהו היחוד של עם ישראל שעושה אותו בעל יעוד מסוים ושונה. אתה מדבר על גנטיקה שונה? חינוך שונה? למה אתה חושב שכל הקהילות בעולם הופכות לשומעות בעיקבות מצעדי גאוה פרט לקהילת היהודים הדתיים שמתחרשים נוכח הומואים ולסביות הולכים ברחוב? אני טוען שיהודים דתיים הם אנשים ככל בני האדם בעולם. לא ברורה לי הדרישה לתת להם יחס אחר מלכולם. תסביר?

 

[io4minyan]

מהסוף להתחלה

אין דרישה לתת ליהודים דתיים יחס מיוחד. יחד עם זאת, מי שמבקש להבקיע דוקא את הביצורים של האוכלוסיה הזו, צריך ללמוד אותה . כל פרסומאי מתחיל יגיד לך שכדי לשנות הרגלי צריכה של מוצר ( או רעיון ) צריך, ראשית לכל, לאבחן את קהל היעד כדי לדעת איך לפנות אליו ואיך לעודד אותו לפתח סימפטיה למוצר המוצע ( או לרעיון ) היהודים אינם שונים מהאחרים אך להם יש תפקיד אחר ביקום והתפקיד הזה דורש הוראות אחרות וכללים אחרים כדי לקיימו . יובהר מיד שהתפקיד הזה לא עושה את היהודים טובים יותר או טובים פחות מאחרים . גם למפעיל עגורן יש הוראות שונות משל מפעיל מנסרה ובכל זאת, כל מי שיתבונן בהם מבין מיד שהשוני בהנחיות אינו מטעמים של גזענות או הפליה

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

אני לא מתרגז!

אני מאמין בכל ליבי, שדבריך נכתבו מהלב. עם זאת אולי אינך מודע למה, שאנו מתפללים בתפילת מוסף של חג: "ומפני חטאינו... ואין אנחנו יכולים לעלות וליראות בבית הגדול והקדוש...". הזמנים השתנו וכיום אין בידי שום בית דין הכוח לסטות כהוא זה, ממה שנקבע בתורה. התורה נכתבה בקיצור. כתוב בה: "בסוכות תשבו שבעת ימים". מה זו סוכה? ע"פ מה נקבעו הלכותיה? פרטים אלו נמסרו לחכמי המשנה והתלמוד ע"פ כללים, שניתנו למשה בסיני: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע..." וכו'. בתחילת דבריך ציינת את הסיבות לנוקשות התורה אולם גם את ה"פשרות", שנקבעו ע"י חז"ל מתוך הבנתם את התורה. חכמתם של חז"ל לא הייתה דומה כלל לחוכמת רבני זמננו, שכן לא תמצא כיום רב (ואפילו לא קוסם), שבשליפת הנעל יוריד מטר (ע"פ מסכת "תענית"). מה רצית? סקילה?! שריפה?! אני מציע לך ללמוד את המשנה במסכת "מכות": "איזוהי בית דין חובלנית..." וכו'. תופתע להיווכח, שלמרות כל האיסורים אך נדירים היו המקרים, שבהם היו הוצאות להורג בידי בית דין. לא היו באלה שום קולות. בית הדין נהג בדיוק ע"פ מה שכתוב בתורה. דיני "בן סורר ומורה" או "עיר הנידחת" מתי התקיימו? חכמים קיבלו במסורה, שעליו להיות בטווח הגילאים של 13 שנים - 13 שנים וששה חודשים. לא פחות ולא יותר. כמו כן - תנאי נוסף הוא: עד "שיתמלא זקנו" (התחתון...). עתה צא וחשוב: מהם הסיכוים, שמציאות כזאת תתרחש? לפי דעתי פחות מאשר הסיכוי לזכות ב- 50 מיליון ש"ח בלוטו. מדוע כתבה זאת התורה? לתת שכר ללומדיה. בסך הכל גם אתה מודה, שאפשרא "להסתדר" עם התורה. רק מה? יש לכל אחד ואחד קשיים אישיים?! לא יעלה על הדעת לכתוב תורה, שתתאים לכל אחד באופן אישי. צריך להתמודד עם הקשיים הללו בדרכים הקיימות. אני מסכים בהחלט עם חלק לא מבוטל בדבריך, שגם מה שנראה לך ראוי להיעשות, לא נכון להיעשות ע"י מצעדי גאווה וראווה.

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

אולי כן...

מי יודע, אם דבריך לא יעשו היסטוריה אי פעם...

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

עוד כמה דוגמאות

דמה לעצמך עשרות מפעלי מזון צועדים ברחובות ירושלים ותובעים לבטל את דיני הפסח, שכן אין הם יכולים לעמוד בגזרה כה קשה, המביאה בחובה התמוטטות כלכלית אדירה. דמה לעצמך, שחברת "אוסם" הייתה נאלצת לשרוף את כל המפעלים שלה בערב פסח. דמה לעצמך את הקשקוש האדיש אומר: יקוב הדין את ההר! כי את התורה אין לשנות. דמה לעצמך את חז"ל מבטלים את חזונו הקודר של הקשקשן הבטלן ומתקינים נוהג "מכירת חמץ". האם אתה מאמין לקשקוש או לעצמך? עכשיו ידידי, "העשירי למניין", צא וראה: לחכמים בימים ההם היה כוח לתקן תקנות, שהן אינן נגד התורה, אלא בעד החברה. נקודת המוצא הייתה ההנחה, ש"התורה חסה על ממונם של ישראל"? מכאן היה לחז"ל הכוח לתקן תקנות ממוניות. אולם האם מצפה, שיתירו גם העריות בשל כך?!

 

[BabyBoy1]

לא אתה צודק

כסף הרבה יותר חשוב מאהבה.

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

מתפלא עליך

מתקשה להאמין, שאכן דבריך אמיתיים. על כל פנים, אם גם אתה חושב כמו תל אביבי, הנה לך רעיון מבריק: ישנם הרבה יהודים, שבשבילם לא לעשן יום יום אחד בשבוע זה... לא חשוב כיצד תגדיר זאת... אבל זה בלתי אפשרי. עכשיו דמה לעצמך, שתקום קהית מעשנים, שתצעד בערי יהודה ובחוצות אשקלון, עם הדגל של חברת "דובק" (היא תיתן את החסות כמובן), ותדרוש מהרבנים להתיר להם לעשן בשבת. מה דעתך על כך (תל אביבי ו"העשירי למניין" מוזמנים אף הם להגיב)? שבת שלום!