רק שהמצעדים הכי מפוארים מתרחשים דווקא במדינות שהתהליכים של שחרור הגייז התחילו 20-30 שנה לפנינו. המאבק עוד ארוך, מה גם שכמעט כל ההולסבים נולדים למשפחות סטרייטיות. היציאה מהארון תמשיך, לצערינו, להתרחש עוד המון זמן. ברוב העולם התהליך רק נובט, ויש גם רגרסיות מסוכנות.
בלשון המעטה. תרבות אנושית מתועדת קיימת כבר כמה אלפי שנים. הומוסקסואליות במובן שאתה מדבר עליו מעולם לא זכתה ללגיטימציה גורפת (להבדיל ממשכב זכר, שהיה מקובל בחברות מסוימות ובתנאים מסוימים. אני מקוה שאתה מודע להבדל). אין סיבה מיוחדת להניח שהמצב ישתנה באלף-אלפיים השנים הקרובות, בהנחה שעוד יהיה בן אנוש חי עד אז. מה גם שהצדקתם של מעשים מטופשים על סמך תוצאות עתידיות מפוקפקות נראית לי כשל מתודולוגי חמור. באותו אופן אפשר להצדיק את האמונה במשיח המת (לא משנה איזה): זה אמנם מעשה טפשי ומנוגד להגיון, אבל כשהמשיח יבא ומלכות השמים תיגלה כל המאמינים יבואו על גמולם.
כשאני חושב על זה שהאנשים החדשים הם "דור שלם של אנשים שלא אכפת להם כמעט מכלום עם מי לישון,מתי לקום" ובעיקר לא "איפה הזהות שלנו?" אז אני לא ממש בטוח שאני רוצה להיות "איש חדש" כזה. אני אעדיך להיות מהאנשים החדשים שלא אכפת להם להביע את דעותיהם בגלל שהם מודעים ויודעים בדיוק את הזהות שלנו ולא אלו שמגיעים לכך בגלל שבחרו לשכוח "איפה הזהות שלנו". זה נראה לי יותר מחזיק מעמד.
נזכרתי בזאת- ה"אנשים החדשים" שמגיעים למצב שיכולים לעשות את אשר על רוחם בגלל ששכחו "איפה הזהות שלנו" הם בסוף גם ה"אנשים החדשים" שהדבר ה(כמעט) יחיד זה "לישון בשקט הם רוצים".אני מעדיף שזה לא יהיה כך אצלי.
היא זהות שהוטפה לך. זכותך לאכול עם כפית את מה שמאכילים אותך. אני מעדיף לא לקבל עוד דבר כמובן מאליו. "הזהות" עליה אתה מדבר היא בעיני זהות שאחר בחר עבורי ממניעים פסולים של פוליטיקה כזאת או אחרת. הוא בכלל לא ספר אותי ואחרים. למעשה הוקרבתי קורבן למטרות "החשובות" ו"הנעלות" שלהם.