את מציינת מאפייני אוטיזם מובהקים למדי אצלו
שלום לך, אינני מתיימרת לאבחן את בנך, על גבי הפורום , אך לדעתי את צריכה להגיע לאבחון פרטי, אצל מומחה לספקטרום האוטיסטי, ודי בדחיפות.. את מציינת מאפיינים של היפרלקסיה, שהם ההיפך מדיסלקסיה, והם אחד המאפיינים שרובנו מכירים, שהילדים עם הקושי התקשורתי מראים, כחלק מתחומי העניין המובהקים שלהם. גם בני בגיל שנתיים וחצי הקריא מספרים וחיפש אותם בשלטים, במכוניות, על הבתים ועוד. מגיל שלוש הוא גם הכיר ואהב אותיות... ולצערי הוא דווקא עמוק בספקטרום התקשורתי. לא כל ילד היפרלקסי הוא בטווח האוטיסטי, אך אם זה בולט והופך אובססיבי ולכל מצטרפת העובדה שהוא איננו שותף בפעילות החברתית בגן- הרי זה מצביע על קושי תקשורתי. ילדים עם לקות תקשורת מעדיפים דברים קבועים וברורים ובלתי משתנים וכאלה הם המספרים, הצבעים והאותיות. הם לרוב נמשכים גם למוסיקה והקשב שלהם למלל של דיבור שונה לחלוטין מהקשב המוסיקלי. יש להם נטייה לזכור בעל פה שירים, סיפורים ולהימשך לעולם של הדמויות המצויירות, הרבה יותר מאשר לעולם הדמויות שסביבם. הציטוטים האלה, היוצאים בהקשרים שרואה הילד, מאפיינים מאד את ילדי הספקטרום, בתפקוד הגבוה. יש להם לרוב זיכרון נהדר לסיפור, אבל זיכרון אמלל לגבי היכן הם השאירו את הצעצוע קודם.. קשב וריכוז- שינוי בקשב וריכוז, הוא מאפיין של הרבה ילדים- ADD, ADHD ,LD, PDD, ASD, SPD, DCD , DAMP ועוד ועוד. כדאי לבחון יחד עם זאת את העדפות המזון שלו, כי הרבה פעמים, ילדים אלה, נמשכים לפחמימות, ומעדיפים מוצרי חלב ופחמימות מתוקות, על פני מזונות בריאים יותר והעדפות אלו משפיעות משמעותית על יכולת הקשב שלהם. רובם לרוב ממעטים באכילת ירקות ויעדיפו עוד לחם\לחמניה, או מעדן, על פני כל דבר אחר. אצל ילדי הספקטרום התקשורתי , יש גם קשיים אחרים, בכוח שרירים ותכנון תנועה, ביכולת תכנון וסדר עדיפויות וארגון מחשבה ופעילות - מה שאנו קוראים תפקודים גבוהים של המוח. לחלקם יש נטייה ללמוד חוקים בעל פה ולהיות הכי מחוברים לחוקי הגן, עם קושי בגמישות מחשבתית. לעיתים יש להם דרכים מסויימות מאד לשחק במשחק וקושי רב לשנות חוקים לפי הצורך והם יעדיפו משחק דידקטי ליד שולחן ולא משחק חברתי בחצר. קשר עיין - לילדים רבים על הספקטרום יש קשר עין טוב, אך הוא איננו ממוקד באותם הנושאים שבני גילם ממקדים. ילד כזה יכול להכנס לגן ולסרוק במהירות את כל פינות המשחק, הצעצועים והמתקנים, אולם הוא לא יבחון את הילדים בגן, ולא ידע להסתכל על מעשיהם ועל תחומי העניין שלהם- כי הוא ממוקד בתחומי העניין שלו. אם תשאלי אותו למה ילד בוכה, הוא לרוב לא ידע, כי הוא כלל לא בוחן את הסיטואציות שסביבו. אם תשאלי אותו למה ילד כועס\נעלב\נפגע הוא יכול לענות מתוך המחשבות שלו על הסיטואציה, וכלל ללא קשר למה שקרה במציאות שסביבו. למה? כי קשה לו לראות ולבחון את הסיטואציות הקורות סביבו, מנקודת ראותם של הילדים, והוא עושה זאת רק מנקודת מבטו. זהו מאפיין אוטיסטי, של תיאוריית המיינד. האם הוא משתמש בג'סטות תקינות? אומר לא או כן עם הראש ו\או הכתפיים? משתמש בידיים בצורה נכונה כדי להדגים או להראות? שימוש בשפת גוף והבנת שפת הגוף אצל האחר, גם היא לקויה לרוב. חלק מהלקות "לראות" את הגסטות של האחר, כמו הפניית גב אליו, ליטוף הראש וכ"ו, קשור לחוסר ההיכרות שלהם וזה מאפיין רק של ילדי הספקטרום התקשורתי. עוד מאפיין של קשר העיין - הוא יכול להסתכל בעינייך, ובעיני הבודק, אך לא בעיני הילדים בני גילו ולכן זהו קשר עיין לא תפקודי. כדי ליצור קשר עיין אמיתי, צריך לתרגל איתו גם על מי להסתכל ולא רק על מה להסתכל . יכולת חברתית, היא יכולת המתפתחת ספונטנית ואם יש בה קושי- זה מחייב אבחון. מאפיינים שלה הם למשל יכולת הסתגלות לסביבה. ילד בגיל שלוש הנכנס לסביבה חדשה, בודק בה איך מתנהגים ומתאים את עצמו להתנהגות הסביבה. אוטומטית הוא יצפה בילדים ואם למשל הם שקטים, כי מקריאים סיפור או נמצאים בטקס- הוא יעשה כמוהם. ילד עם לקות תקשורת, לא תמיד יעשה זאת. לרוב - לא. ואצל חלק גדול מילדי הלקויות ההולכות איתם (קומורבידיות נפוצה לצערינו), שכבר מניתי למעלה, יש גם קשיים חברתיים, אולם הם בטלים בשישים לעומת קשיי ילדי הספקטרום התקשורתי. יכולות חברתיות מתפתחות מוקדם מאד ומתעצבות ונעשות מורכבות יותר ככל שהילד גדל. אם אינך רוצה להעבירו לחינוך המיוחד, את מוזמנת לאבחנו ולהצמיד לו סייעת תמודה, בעלת נסיון בשילוב חברתי, שתוכל לעזור לו, בגן הנוכחי לרכוש מיומנויות אלו. בכל מקרה, אבחון אצל איש מקצוע, כמו דר' רוני הגש, דר' זימן, דר' דיצה צחור, או מאבחנים נוספים המומחים באבחנה מבדלת לגבי לקויות התקשורת, חייב להיות אצל בנך וככל שתקדימי להתארגן ולעשות אבחון כזה, כך תוכלי לעזור לו יותר להתגבר על קשייו. כי טיפול ממוקד דורש גם אבחון ממוקד. בהתאם ל - DSM -4 הגדרה של אוטיזם מחייבת: אב - נורמליות תפקודית בשלשה תחומים מרכזיים, אשר סימניה מופיעים בשלוש השנים הראשונות לחיי הילד: התחום הראשון - לקות איכותית בהתפתחות של יחסי הגומלין החברתיים ולקויים בקשרים חברתיים הדדיים. * חוסר ניכר במודעות לקיום רגשות האחר- תיאוריית המיינד * העדר בקשה/בקשה לא תקינה לעידוד ברגעי מצוקה. * חוסר יכולת לחקות או יכולת חיקוי פגומה * משחק חברתי לא קיים או לא תקין. * ליקוי משמעותי ביכולת ליצור חברות עם בני הגיל. התחום השני - איחור או הפרעה בהתפתחות יכולת תקשורתית - שפתית. * קושי בפיתוח ושימוש בהתנהגות חברתית לא מילולית: מבט, הבעות פנים, שפת גוף. * עיכוב התפתחות הדיבור ו/או קושי בפיתוח דרכי ביטוי לא מילוליות חלופיות * קושי ליזום או לנהל שיחה * דיבור תבניתי, חזרתי וסטריאוטיפי (אקולליה) * שפה "אישית": לדוגמא: "מרק עוף" שפירושה "ללכת לסבתא" * הבנה מילולית של שפה וקושי בהבנת כוונות תקשורתיות התחום השלישי - דפוסי התנהגות, פעילות ותחומי עניין מוגבלים וסטריאוטיפיים * עיסוק יתר ו/או דפוסי עניין מוגבלים * היצמדות כפייתית לטקסים ושגרה – קושי בקבלת שינויים * תנועות חזרתיות וסטריאוטיפיות * התעסקות עם חלקי חפצים, או עם חלקים לא עיקריים או לא פונקציונליים של חפצים. לפחות 8 מתוך הסמפטומים הבאים חייבים להופיע אצל הילד. &
