דוד המלך

masorti

New member
אני מציע שתחזיר את התואר שלך לאוניברסיטה...

כי מתמטיקה אתה לא ידוע. מה הקשר שהשמות כבר נקבעו? אתה לוקח את כלל הערים בעולם או מתמקד בתא שטח, ובודק את הכמות היחסית של זוגות ערים בעלות אותו שם. ומתוך המודל שבנית לגבי התנהגות הערים הידועות אתה מחשב סיכוי למאורע ספציפי שמוטל בספק. (תכף תגיד לי שאסור למשל לחשב את התפלגות שמות האנשים בישראל כי כל האנשים כבר קרויים בשמם.
) ב-ט-ח שערוער היא "עיר ער", ובקיצור "ער". זה בטח בגלל שיש סיכוי טוב שעיר שנכבשה ע"י בני ישראל מידי האמורים תיקרא ע"ש עיר הבירה של ממלכת מואב. (רק שהעיר ער לא היתה בירת מואב) חוץ מזה, איך אתה יכול לדבר על "סיכוי טוב שנקראה..."? חשבתי שאסור לחשב סיכוי לדבר מאורעות סינגולריים שקרו. אם נקראה ע"ש ער הסיכוי הוא 1 ואם לא אז הסיכוי הוא 0. אתה באמת לא מתבייש לקשקש שטויות שאפילו סטודנט שנה א' לא היה מעז לפלוט מפיו? הרי אתה תהיה ללעג ולמשל ולשנינה לכל מי שאי פעם למד שיעור מבוא בהסתברות.
 
יש לך טעות שורשית

יש הסתברות אפריורי ויש אפוסטריורי, אבל כל זה רק כאשר אנחנו עומדים לפני ארוע ולא אחריו. לדוגמא, אם הוצאת כדור מתוך שק, אני יכול לשאול מה ההסתברות שהכדור שביד שלך שחור או לבן, אבל אתה שיודע איזה כדור הוצאת, הוצאת כדור שחור או לבן, ולא יכול לשאול את השאלה הזאת. אלו דברים פשוטים וידועים. לכן, אם בשק היו אלף כדורים שחורים ואחד לבן, ואתה הוצאת לבן, והראת לי אותו, אני לא יכול לומר: "לא סביר שהוצאת כדור לבן כי הסיכוי הוא אחד לאלף. כנראה שהוצאת כדור שחור וצבעת אותו בצבע לבן" (טעות הסופר שלך) באותו אופן, כאן אנחנו לא מחפשים את ההסתברות ששני מקומות בעולם יקראו להם באותו שם באופן מקרי. אנחנו כבר יודעים שיש מקום ערוער, שפעם אחת קראו לו ערער (כך במצבת מישע מלך מואב שגילו חבריך הארכיאולוגים) ופעם אחרת ער (בתורה). ידוע לנו גם שיש עיר בממלכת מואב במקום אחר שגם נקראת ער. אבל גם ידוע לנו שיש עוד מקום שנקרא ערוער. אנחנו לא יודעים מה פירוש השם ערוער. הידיעה השניה בדבר קיום ער אחרת, איננה בעיה אם קיימת האפשרות שלשני מקומות יקראו באותו שם. לך זה מפריע כי ההסתברות לטענתך שלשני מקומות יקראו באותו שם היא אפסית. זה הגיון מעוות לחלוטין! בוא נקח אותי למשל. יש אנשים שקוראים לי שלמה ופה הניק שלי עמרי. מדוע? אולי שמי האמיתי הוא שלמה וקוראים לי עמרי כי בערבית עמרי זה "החיים שלי" והשם נדבק בי? אולי קראו לי סתם שלמה כי מצא חן בעיניהם השם ובאמת קוראים לי עמרי? האם תעשה חשבון הסתברויות כדי לברר את הסיבה האמיתית? מסתבר שיש לי שני שמות. מה ההסתברות שלאדם יקראו בשם המלא שלי גם עמרי וגם שלמה וגם שם המשפחה שלי? אפסית כי חוץ ממני אין עוד אחד כזה בכל המדינה. בדקתי. בכל זאת זאת היא הסיבה. כאשר קרה מאורע מסוים בעבר, לא בודקים את ההסתברות של מאורעות מקבילים כדי לדעת מי מהם יותר מסתבר. אוספים מידע ושוקלים סבירות לא הסתברות. אם אתה מביא לדוגמא את התפלגות שמות האנשים בישראל, אם תנסה לפי זה לחשב את ההסתברות שתינוק שיוולד יקראו לו בשם מסוים אתה יכול לנחול אכזבה מרה, שכן בחירת השמות משתנה מעת לעת לפי הפופולריות של כל שם, ושמות שלא היו מקובלים בעבר זוכים לפופולריות אחר כך. כמו כן יהיו לך למשל שמות עם סיכוי גבוה מאד לקבל אותם, נניח משה, אבל אם תקח אשה מהמגזר הערבי למשל, הסיכוי שבנה יקרא משה פתאום נהיה אפסי. לכן אופן הסקת המסקנות שלך שגוי ועלוב בנסיבות הענין, והעלבונות שאתה מטיח בי לא עוזרים לך לצאת מהסבך שיצרת לעצמך. אתה צודק ער לא היתה בירת מואב. ואתה טועה, כי המואבים כבשו את ערוער גם כן. וסיכוי טוב שאני מדבר עליו, הוא לא הסתברות גבוהה, אלא שזה הגיוני אבל לא מוחלט כלומר ניתן להעלות על הדעת שזה קרה, לא מופרך וכו' מיציתי. לילה טוב.
 

masorti

New member
כמובן שאתה טועה טעות בסיסית...

הטעות הבסיסית שלך הוא הבלוף לפיו הראיתי לך את הכדור הלבן. אני אסביר לך לאט לאט כדי שתבין... אתה הוצאת מהשק 1000 כדורים ובדקת את הסיכוי לכדור לבן מול שחור. כעת אתה מכניס יד לשק ומגלה עוד כדור. כדי לנבא מה יהיה צבע הכדור עליך להשתמש בסטטיסטיקה שלמדת מתוך הכדורים הידועים, בהנחה שהכדור הלא-ידוע מגיע מאותה התפלגות. לזה, אם לא ידעת, קוראים ביצוע testing על סמך נתונים ומודל שקיבלת מתוך קבוצת training. עכשיו נחזור לערים... אנו חוקרים קבוצת training גדולה של ערים ומוצאים את ההסתברות לזוגות ערים באותו שם ולערים קרובות עם שם דומה. בשלב הבא יש לנו עיר לא ידועה, ששמה לא ברור ומקורות שונים מציינים שמות שונים באותו איזור. כדי לבדוק מהו שמה הסביר של אותה עיר והאם יתכן שיש שם שתי ערים שונות, אנו משתמשים במודל הסטטיסטי. אם מתברר שהסיכוי להיפותזה שלך הוא אפסי לפי המודל הסטטיסטי, אזי הפרשנות שלך לאוסף שברי המידע מהתורה וממצבת מישע כנראה אינו נכון. בלי שום קשר לחוסר הידע התהומי שלך בהסקה סטטיסטית, ערוער לא נכבשה ע"י מואב בתקופת יציאת מצרים. לכן לענייננו לא יתכן ששמה בתקופת ההתנחלות היה "עיר ער" על שם ער. (הכיבוש בתקופת המלוכה לחלוטין לא רלוונטי לענין, אלא אם תסכים לטעון שהשמות בתורה הם מאוחרים ומאתרים את המציאות של אמצע תקופת המלוכה.) עכשיו אני מיציתי. לילה טוב.
 

eyalnadav

New member
הכוונה היא הפוכה

שהם לא נתנו לחם ומים ולא נתנו לעבור בארצם. בנוסף תמשיך לקרוא את המשך הפסוקים , אתה מוציא משפט מהקשרו הכולל. לפי דבריך מותר לעבוד עבודה זרה כי כתוב " ועבדתם אלוהים אחרים והשתחויתם להם " (מתוך קראית /שמע) רק כתוב לפני כן את הפסוק שהופך את המשמעות "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם.." שזה אזהרה שלא לעבוד (השמרו וסרתם )
 

masorti

New member
הכוונה ברורה מהפשט...

וזה שתביא פסוק אחר שבו המצב שונה - לא ישנה את העובדה הזו.
 

eyalnadav

New member
אין קשר לפסוק אחר- ההוכחה מהקשר הפסוקים

באותו פרק לפני הפסוק ואחרי הפסוק שהבאת. הנקודה שהשליחה ומשא ומתן עם מואב לא כתוב במפורש אחלא ברמז בתורה, ומפורש יותר בדברי יפתח למלך כמבוא בשופטים
 

masorti

New member
הנקודה היא שרצף האירועים ברור לגמרי מהפשט.

ההתפלפלות שלך כדי לצאת מהמיצר מזכירה את ההבדל בין "ציבורי" ל"פומבי" אצל השופטת שפסקה שמותר למכור חמץ במכולת.
 

eyalnadav

New member
אני אוסיף עוד משהו

דוד המלך או מישהו אחר (כולל יואב שקיבל את הפקודה מדוד) הרג פיזית את אוריה? אז מה בדיוק מאשימים אותם אם לא הרגו אותו אלא בני עמון הרגו אותו? ההאשמה היא הגרמא שאוריה נהרג (למרות שלא היה מחויב שהוא יהרג במלחמה) דוד המלך לא הסתיר את חטאו אלא ישר אמר חטאתי ( לפי דבריך דוד היה צריך להרוג את הנביא שגילה זאת ) האם את חושבת שדוד המלך חשב שהנביא לא היה יודע מהפרשה אם זה היה חטא ?(שאלה רטורית) לא צריך להגזים .
 
אבל אבל אבל אבל

חז"ל כן אמרו שדוד חטא: תלמוד בבלי מסכת יומא דף כב עמוד ב והא איכא נמי מעשה דבת שבע! (תרגום: ויש גם את מעשה בת שבע) - התם אפרעו מיניה (שם נפרעו ממנו, מדוד), דכתיב +שמואל ב' יב+ ואת הכבשה ישלם ארבעתים - ילד, אמנון, תמר, ואבשלום. מדובר על דיון בחטאי דוד ושאול, ואז הגמרא אומרת שנפרעו מדוד על מעשה בת שבע פי ארבע. אז מאיפה את לוקחת את הטענה שלך?
 
למעלה