גן ראשון- פחד אלוהים.....

[zimes]

לא.

אם דעותי יתעדכנו - אידע אותך.

 

[ליליה והגמדים]

אז רק טיפ של בעלת נסיון

החשיבות של קשר בין בני אותו גיל היא עצומה. רב גילאיות מתאפשרת במשפחה ובשכונה. ילדי צהרונית חווים אותה יפה ונכון גם בין אחת וארבע וחצי. חד גילאיות מתאפשרת בכתה. שני העולמות חשובים באותה מידה.

 

[zimes]

כמה מחבריך בני השנתון שלך, בדיוק?

 

[Kalla]

זו השוואה לא כל כך תקפה לדעתי

כי אין להשוות בין מבוגרים לילדים בשאלה זו. לאחר גיל ההתבגרות, רמת הבגרות והזכויות החברתיות שהאנשים הגיעו אליה כבר לא תלויה בבני כמה הם (ואני לא מתייחסת כרגע למצבים של הירארכיות מקצועיות וכו' כי זה קיים במסגרות חינוכיות/מקצועיות גם של מבוגרים וגם של ילדים). במפגש בין מבוגרים בני גילאים שונים יש שוויון שדומה מאוד לשוויון בין ילדים בני אותו גיל. לעומת זאת, לילדים שגדלים ומתפתחים חשוב מאוד לא להיות כל הזמן רק עם ילדים קטנים מהם, או גדולים מהם. המצאות בקרב ילדים אחרים פחות או יותר בני גילם ורמתם מאפשרת להם להתפתח בקצב הנכון, בלי להרגיש נחותים ו/או עליונים. חשוב מאוד לדעתי להפגיש ילד עם אנשים וילדים בכל הגילאים, אך לא פחות מכך עם בני גילם. בני, אגב, נפגש כל הזמן עם ילדים קטנים ממנו: האחים שלו (וגם כמה וכמה ילדים בשכונה למשל) וגדולים ממנו (בהפסקות בבית הספר הוא משחק גם עם ילדים מכיתה ו', וגם בשכונה). זה תורם לו המון ומלמד התנהגויות שונות וחשובות: איך להיות אח גדול, איך להתמודד עם ילדים גדולים ומתוחכמים יותר וכו'. אך ההמצאות הקבועה עם בני גילו, לפי מה שראיתי, תורמת המון גם מבחינה חברתית וגם מבחינה התפתחותית. יש לילדים בני אותם גילאים פחות או יותר אינטרסים משותפים, יכולות משותפות, מעין שותפות גורל. יותר מתאים להם ללמוד ביחד, להסתכל על העולם ביחד, לשחק ביחד. לדעתי, חשוב שהילד יחווה כמה שיותר מסגרות מגוונות: המשפחתית, הבית ספרית, החברתית אחר הצהרים וכו'. למה מסגרת אחת צריכה לבוא על חשבון השנייה? יש מקום לכל מסגרת ואם באמת רוצים אפשר למצוא מסגרות טובות מכל סוג. במיוחד כשמישהו אפילו מוכן לעבור דירה לשם כך.

 

[nonana]

לי היתה חברה 5 שנים מעליי מגיל 15

למרות שהיו לי גם חברים בני גילי. (היא היתה השכנה שלי)

 

[ליליה והגמדים]

לי היו בעיקר

חברים 5 שנים מעלי בגיל 15

חשוב לא פחות זה שהיו לך הרבה קשרים שונים בדרגות שונות עם בני ובנות גילך אז ועד אז.

 

[Kalla]

מעניין שעד גיל מסוים

רוב חברותיי היו בנות גילי פחות או יותר ורוב חבריי מבוגרים בכמה שנים. בשלב מסוים הכל השתנה. היום רוב חברותיי בנות גילי או מבוגרות ממני ורוב חבריי בני גילי או צעירים ממני במספר שנים. בעלי צעיר ממני ב-4 שנים.

 

[ליליה והגמדים]

לגבי חשיבות שכבת הגיל בילדות

את מאששת פב בעצם את עמדתי...לא?

 

[Kalla]

אכן אני מאמינה

שהחשיבות של לימודים עם בני אותו גיל היא רבה ביותר ואינה עומדת בשום סתירה עם החשיבות של מפגש הילד עם אנשים בגילאים שונים מחוץ למסגרת בית הספר (שלדעתי הוא בכל מקרה בלתי נמנע). ואני לא מצליחה להבין מדוע אלה שמתנגדים למסגרת בית הספר טוענים למעשה שזה או או. אני בעד גם וגם (מקווה שזה ברור). מה שניסיתי להגיד שעובדה שאני אישית, למרות לימודיי במסגרת של בני גילי, תמיד הצלחתי למצוא חברים/חברות לאו דווקא בני גילי, מוכיחה שאין כאן שום מגבלות. ידידי נפש הקרובים ביותר שלי עד היום באים מהכיתה (בני אותו גיל) וגם ממקומות אחרים לגמרי (שבהם הגיל כבר ממש לא משחק תפקיד). לדעתי, הרווחתי משני העולמות.

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo45.gif

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo45.gif

 

[ליליה והגמדים]

לא מעט

ביניהן שתי החברות הכי טובות שלי, עוד מבי"ס...חוץ מזה שהשאלה לא רלוונטית היות ועניין השנתון אינו נמדד בטווח של חיים שלמים אלא מה תרומתו בשנות הילדות.

 

[דסי אשר]

אני עסוקה בדיוק כעת בחיפוש חומר על

מסגרות רב גילאיות בטיפול וחינוך תינוקות ופעוטות -לאתר העמותה. המקור העיקרי - גב' ליליאן כץ מומחית בינלאומית בתחום, חיה ועובדת בארה"ב. המאמר שקיבלתי- ואינו מתאים לצרכים שלי- מדבר על כמה פרויקטים מאד מוצלחים, של מודל למידה בכיתות הטרוגניות מבחינת הגיל בבתי הספר היסודיים. מדובר על קנדה וארה"ב. הנימוקים- כמובן מאד מקובלים עלי. אם תרצי קישור, אשלך לך. דסי

 

[ליליה והגמדים]

המודלים הללו צריכים להבחן על רצף

המודל הבינגילאי של שכבה צעירה נכשל גם הוא כשלון חרוץ וחשוב שתאתרי גם את החומרים המנטרים ומאבחנים אותו לאחר זמן. כמו הרבה כשלונות בינ"ל, בארץ הוא אומץ אחרי שכבר היה ברור שזה בעייתי בכל מקום אחר, וגם כאן הוא מתפוגג לאיטו.

 

[דסי אשר]

לילה- אין לי אלא לומר: "לילה יודעת

טוב ממני ומאנשים אחרים,למה להעלות רעיונות שכאלה". כן, אני נשמעת צינית, ואני אכן צינית בתשובתי. רק לאחרונה דיברתי עם מפקחת בוויצו בשכונת בית הכרם בירושליים, שאת עבודת המאסטר שלה עשתה על עבודה בקבוצות רב גילאיות. זו לא הייתה רק עבודת מאסטר, זו גם מציאות שנמשכת עד היום- לדעתה, כעובדת בשטח -כמפקחת ומדריכת הצוות הרעיון המקצועי עובד בשטח בצורה נפלאה. גם מורתי, גליה רבינוביץ שכתבה את המאמר על קנאה המופיע בפורום (כעבודת מאסטר לפני למעלה משלושים שנה...), טוענת אותה טענה. סיפרה, שבעבודתה כיועצת פסיכולוגית של וויצו במשך 17 שנים- נעשה נסיון להפעלת קבוצה בת 5 חברה, במערך רב גילאי. בהשווא הלקבוצת החד גילאיות, הייתה זו קבוצה רגועה ביותר. בני שולח אותי לסרט מצוין (אתן מבינות שהוא חבר סמוי בעמותה שלנו...) פעלים למתחילים. לדבריו- סרט מצוין, על מורה בכתה רב גילאית. אבל, בטח אקבל שוב תשובה, שאת החלק המילולי קוגניטיבי לא בדיוק אבין. מה לעשות. אמת, אני ממש מתקשה להתמודד עם הרמה הלשונית/רעיונית הגבוהה שבה את משתמשת. שפה זו לא מספיק "ידידותית" לי כמשתמשמת מן השורה בפורום. דסי

 

[ליליה והגמדים]

אני לא יודעת על מה את מדברת

אולם בשוהם למשל נעשתה בדיקה דומה שהראתה את ההיפך. אשה שאני לא זוכרת את שמה לקחה את הנתון הזה ובמסגרת פרוייקט פריצת דרך הביאה לביטול החטיבה הצעירה. האשה היא גם מורה וגם אמא שם כך שבחנה את הנושא משני צידיו. זה לא הסיפור היחידי המוכר לי - בראשל"צ יש בעייה דומה.

 

[דסי אשר]

העבודה המקצועית - התיאורטית

והמעשית שעושה ליליאן כץ, כבר שלושה עשורים- מהווה מימד יותר רחב לבדיקה של פרוירקט ורעיון מקצועי, מאשר נסיון בשוהם על יודי מוארה שהיא אם, שבטלה את החטיבה הצעירה, ונסיון נוסף מראשון לציון. ביקשתי היום מחברה של בני שתוציא לי מהאינטרנט מאמר שהיא קראה, במסגרת לימודי החוג לחינוך, על נושא זה. היא בהחלט שמעה על ליליאן כץ. היא לא שמעה על שוהם ועל ראשון לציון. אני יודעת, ליליה ולא לילה. משום מה המקלדת שלי תקועה, ולא רוצה להזכר בלילית שמול חווה.... מתנצלת. אתן הוראות להקפדה יתרה. אין מקום לחוסר כבוד. דסי

 

[vered4]

נושא החטיבות הצעירות

למרות שנשמע מאוד הגיוני, הניסיון לרכך את המעבר של הצעירים לבית הספר, על ידי יצירה של חטיבה של גן חובה+כיתות א' ו-ב', ממש לא הצליח. אין לי מידע ממש מדויק על הנושא, הכל משמועות.

 

[חני ב]

הוא רק דחה

את הקושי לכתה ב'. נכון שקל יותר לילדים להסתגל למסגרת בית ספרית כאשר הם בחט"צ אבל הרבה דברים מתפספס מהם כאשר הם שם ולא בכתה רגילה.

 

[ליליה והגמדים]

לילית ש"מול" חווה היא אשה מדהימה

שהפטריאכליה דרסה ביד גסה או לחלופין המציאה כדי לדכא נשים. אנחנו צריכות לברך אותה יומיום. ולעניינינו - העבודה המקצועית נעשית בשטח ולא באקדמיה. האקדמיה צופה, בעין מגמתית בדר"כ, ומנתחת. לאקדמיה יש הרבה מה להפסיד מאבדן תכניות כאלו ואחרות.