גן ראשון- פחד אלוהים.....

[ליליה והגמדים]

../images/Emo45.gif

 

[1אילת2]

תגידי, את לא מתבלבלת קצת?

לחנך לבד את ילדך זו "בריחה מהתמודדות"? לתת למישהו אחר לחנך זוהי ה"התמודדות"? מהי בדיוק ה"אידיאולוגיה" עליה את כותבת? האם החשש מלשים ילד עם עוד 11 ילד ושתי מטפלות במקום זר- זו אידיאולוגיה? האם הרצון להשאיר ילד במסגרת המשפחתית ולא לזרוק אותו למים בגיל שנה (או קודם, או אחר כך?) זו אידיאולוגיה? האם הדאגה היא שבבית הספר הילד חשוף לאלימות שאינו יודע כיצד להתמודד עמה, שהוא לומד שטויות, ולומד מעט מאוד, זוהי אידיאולוגיה? האם הרצון לטפח ילד בצורה הראויה, בצורה שיגדל ויוכל להיות אדון לעצמו ולגורלו- זוהי אידיאולוגיה. אה, האם אם שאינה עובדת ולא תוכל לשלם על הגן- זוהי אם אידיאולוגית?

 

[ליליה והגמדים]

אני מתה על הניסוחים האלה

"לחנך" מול " לזרוק למים"...מי נסחפה בדיוק?

 

[ליליה והגמדים]

התעצבנתי קודם והפסקתי ב"לזרוק"

בקריאה שניה אני מגלה שההודעה שלך עוד הרבה יותר מזעזעת מזה. אז בואי תני לי לשקף לך אותה איכשהו: האם את אומרת שלמעט המיעוט הדחוק של הורים שהפסיקו את חייהם כדי ללמד את ילדיהם בבית תוך ניתוק הילדים מהאפשרות לפתח כישורים חברתיים בחברה הטרוגנית (שהם יפלו לתוכה בבגרותם די לא מוכנים ומיומנים להתמודד איתה), היא משום שאנחנו כולנו נותנים לאחרים לחנך את הילדים שלנו, אנחנו שמים אותם (מה זה "שמים" - ליד החבילות מהסופר?) במקרה הטוב אבל בדרך כלל זורקים אותם לסיטואציות שטופות אלימות בלי לתת להם כלים להתמודד איתה וחסרי הגנה (נראה לי שפה נתקעת עם העברית, אז הרשי לי לעזור לך: אנחנו זונחות אותם בעצם, נוטשות) מתוך העדרך ערכים אידיאולוגיים של חינוך ומפקירות אותם להווייה שאינה מטפחת אותם, על מנת שילמדו שטויות אם בכלל? זאת כמובן לעומת ההורים האחראים שמחנכים חינוך ביתי, האוהבים והמשקיעים שמטפחים את ילדיהם כראוי ובאופן שמאפשר להם להיות אדונים לחייהם (מה עם הבנות, אגב? אני מבינה מהניסוח האחרון הזה שאותן את כן מוכנה לזרוק לקן הצרעות בו גדלים ילדינו).... תשמעי, אם זה לא היה פורום מכובד הייתי מספרת לך מה דעתי על ההודעה הזו.

 

[1אילת2]

תרגישי נוח.

נדמה לי שגבול מסוים כבר עברת מזמן, ולא פעם אחת. וגם אם יש "מיעוט דחוק" (אם יש לך עוד תאורים- את מוזמנת לכתוב) לא ברור לי כיצד לקיחת אחריות על חייו של ילד הופכות ל"בריחה מאחריות". האמת- כן ברור לי. תשעה חודשים זה זמן מספיק (לא היית זו את שכתבה על רחם מלאכותי?) הרי צריך לחזור לעבודה אחרי שלושה חודשים כי אחרת תפסק המהפכה הפמיניסטית. להניק אסור- הרי זה שיעבוד. וגם ימנע מהאם העובדת להתמסר לעבודתה. ורצוי, אם אני לא טועה, לשלוח למעונות ויצ"ו/ נעמ"ת כי הם דואגים לתעסוקת נשים. זכותך. זכותה של כל אם (חוץ מעניין ההנקה, שזה בעיני פיקוח נפש ואני מקווה שיחוקק חוק אשר יחייב אמהות להניק) אבל מי שעושה אחרת - אין פרוש הדבר שהוא (סליחה, היא) בורחת מאחריות.

 

[ליליה והגמדים]

היות ויש כאן רוב של אמהות נוטשות

שזורקות את ילדיהן לכלבים במעונות וגנים ולא לוקחות אחריות על גידולם - מה את עושה כאן? אנחנו לא חומר לשידול, חבל"ז.

 

[1אילת2]

אני אסביר שוב- יותר לאט

נושא ההנקה הוא בנפשי. בנושאים אחרים אני לא משדלת.

 

[דסי אשר]

לילה, למרות שהדברים מנוסחים בשפה

מאד יצירתית ורהוטה - אין בהם מקום לפלורליזםהיות ויש כאן רוב של אמהות נוטשות........מה את עושה כאן?. 1ליאת2 לא מתרגשת ולא מאבדת את העשתונות. אני כן. למרות שאני משוייכת לרוב הנוטש(לפני יותר מ25 שנים), ומתפרנסת מהנוטשות. דסי

 

[ליליה והגמדים]

את לא חושבת שהתבלבלת?

1אילת2 אמרה את זה, ישיר ונחרץ. לא אני. אני רק חזרתי על דבריה ושיקפתי אותם. מאוד מעניין העניים הזה - שהשיקוף מזעזע והאמירה עצמה לא. צביעות? לאאאאא.

 

[דסי אשר]

ואני הגבתי על הודעה זו שלך- לגבי

מקום לפלורליזם. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=192&msgid=24799968 ואולי אני בכלל לא מבינה את מה שאת כותבת, ואולי אינני יודעת מה זה פלורליזם ?. התכוונתי בדברי, שאינני שייכת לקבוצת המאמינים/ות בחינוך הביתי, ולא מעריצה את בתי הספר. ואני כן משתייכת לאמהות העובדות, ששלחו את ילדהן למסגרות חינוך, ובכך כאילו *נטשו* - בשיקוף שלך את ילדהן. כל מה שכתבתי היה- שיש פער בין תוכן הדברים שלך, עד כמה שאני מצליחה להבין,לבין המסרים לגבי פלורליזם. למה לאם ששייכת לאנשים שחושבים חשיבה חיובית על חינוך ביתי אין מקום בפורום? גם חינוך ביתי הוא חינוך. האם עכשיו הובנתי? נרמז לי במסר אישי, שלא הובנתי.... דסי

 

[vered4]

עיוורון קריאה סלקטיבי

תסלחי לי, אבל המצאת לך תשובה שכתבתי. פשוט אין לי מה לענות לך, כי אין שום קשר בין מה שכתבת למה שאני כתבתי. כל מה שאני יכולה להגיד לך- תנסי לקרוא שוב את מה שכתבתי. אולי תוכלי לראות מה באמת כתוב שם. ואם לא, אז כנראה שלא הצלחתי להסביר את עצמי- לך.

 

[mishtal]

נראה לי

שאם "דרדסית כחולת העיניים" תקרא כאן את השרשור והדיון הסוער שהתפתח היא תחשוב שהרחקנו לכת במקצת... (אין לי כוונה לדבר בשמה אבל בכל זאת, אם יורשה לי להביע את דעתי הפרטית). חזרתי להודעה המקורית וראיתי בעצם כמה היא "תמימה" ומביעה חרדות לגיטימיות עם העלאת המחשבה של כניסה למסגרת חינוכית: "האם יגישו לילדתי בקבוק מיד כשהוא צמא"? ואני מפרשת במילותיי: " האם הצוות יקרא את איתותיה של בתי"? אבל כמובן שכל אחת מגיבה ומפרשת את הדברים באופן סובייקטיבי ולעיתים הדברים נלקחים אל הקצוות. האמת היא שאולי כדאי שדרדסית תגיב כאן ותאמר מה דעתה ומה המחשבות הנוספות שעולות לה בהקשר לנושא.

 

[zimes]

אבל...

השואלת שאלה: הילדה המהממת שלי כבר בת שנה וחמשה חודשים, אנחנו בנתיים בבית, אבל אני מרגישה שחסר לה גם הצד התקשורתי עם ילדים, ומובן לי שלשים אותה בגן יוסיף לה לשגרת החיים. אבל מצד שני אני מפחדת. האם כשתהייה צמאה ישר יגישו לה את הבקבוק. האם ישמרו עליה שלא תיפול, שלא ירביצו לה, ואם היא תהיה רעבה אבל לא תאהב את מה שיגישו לה, איך היא תתמודד? ועוד אלף שאלות בראש שלי. האם אני פרנואידית מדי? המציעות לה להשאר עם הילדה עוד שנה בבית, עונות לה: כן, בגן יקח זמן עד שיבינו אותה. ההענת לצרכיה לא תהיה מיידית כמו הענותך, אמה לצרכיה (ונו רק משום שיש עוד ילדים בגן), יקח זמן עד שילמדו לקרוא אותה, וגם אז - את, אמה, קוראת אותה הכי טוב מכולם. לא, את לא פרנואידית, הטיפול האישי שלך הוא אכן טיפול מתאים יותר לבתך מהטיפול אותו תקבל בקבוצה. קיימת האפשרות להמנע מלשלוח את הילדה לגן. כמובן, המריבה בין הגורסות שאפשר להשאר בבית לאלה שחושבות שזו אופציה לא טובה, או אופציה של "בריחה" לא כ"כ תתרום לשואלת...

 

[ליליה והגמדים]

אין "מריבה" בין הגרסאות

ההחלטה בגיל שנה היא מאוד אינדבידואלית להורה. יע"ז אני חושבת שזה הזמן המתאים גם להורי שמעדיפים שהילד/ה ישארו בבית, להפגיש אותם עם ילדים על בסיס קבוע, גם אם חלקי. למען הילדים.

 

[לאה_מ]

אבל גם הורים בחינוך ביתי

(ואני חושבת שבחירה להשאיר ילד לפני גיל שנתיים-שלוש בבית עדיין איננה בגדר "חינוך ביתי") דואגים להפגיש את הילדים שלהם עם ילדים אחרים, ורצוי על בסיס קבוע. אני לא רואה כאן סתירה.

 

[vered4]

בדיוק מה שניסיתי להגיד

בתגובה קודמת- אין שום קשר בין השאלה שנשאלה ובין חינוך בייתי.

 

[zimes]

אין בינינו ויכוח על הצורך בחברה

בגיל זה. גם בתי בת השלושה חודשים, למשל, נשכרת מאוד מהסביבה האנושית המגונת שלה.

 

[ליליה והגמדים]

חברה

אני מהגורסות שילדים זקוקים לחברה מרגע לידתם כמעט ונכון הוא שבחודשים הראשונים ועד שנה וחצי בערך, די מספיקה חברת המשפחה. מה אח"כ?

 

[zimes]

אנשים, מרגע לידתם ועד מותם

זקוקים לחברה מגוונת: גילאים שונים, דעות שונות, כשרונות שונים, עיסוקים שונים, תחומי ענין שונים... וגם - חולים, נכים, תינוקות, זקנים... [כל מי שמגלים מהחברה שלנו כאילו-לטובתם]. לדעתי, חברה הומוגנית, חד גילאית + נשים ספורות, כולן בעלות אותו מקצוע היא חברה מאוד מאוד משונה, ולא מתאימה לילדים. האידאל, מבחינתי, הוא מפגשים עם ילדים בני גילאים שונים ועם מבוגרים בעלי עיסוקים ותחומי ענין שונים. אני מנסה לספק זאת לילדי, במסגרת המגבלות של יכולתי, עד כדי - אם נמצא מקום מגורים שיקל עלינו בנושא זה, נעבור (שוב - במסגרת מגבלות טכניות).

 

[ליליה והגמדים]

יש לך ילדים בגיל בי"ס?