VERED4, מצטרפת לטעונייך לגבי בחירה
בחינוך ביתי, בגיל מסויים, מתוך השקפת עולם ולא כברירת מחדל, משום קושי של האם. ובני, גדול בן 31, מתענין מאד בחינוך(מסתפק בהדרכת אתיופים בחברה להגנת הטבע), מדבר הרבה על מה יהיה בעתיד- איזה אנשים בוגרים יהיו אותם ילדים שלא חוו חיי חברה ודינמיקה- המאפינים את תרבות בית הספר. עדיין לא עבר מספיק זמן, כדי לערוך מחקרים על הנושא- בכל אופן בארץ. בארצות חוץ- אני מניחה שהתופעה החברתית הזו קיימת כבר שנים. השאלה אם קיימת גם באוכלוסיות עירוניות, או רק באוכלוסיות כפריות מבודדות(בית קטן בערבה....). ישנו מאמר חדש של פרופ' אבי שגיא, מאוניברסיטת חיפה, ראש המכון לחקר התפתחות הילד (זה הפרופסור שקטל את איכות הטיפול הרגשי במעונות היום בישראל...) באתר הגיל הרך. הוא מאפיין את הורות הישראלית, לרוב האם, כמגדלת ילדים לא בטוחים, חרדתיים אמבוילנטיים. הניתוח מבוסס על תאורית ההתקשרות, אותה הציגה נעה לפני כחודשיים באתר. התאוריה, שנבחנה ב"תנאי מעבדה" :- אחר החוקרים ארח בחדרו קולגה לעבודה, שהביא לחדר את ילדו. ארחי התרגלות למקום ולחוקר, עזה ההורה את הילד. הילדים הגיבו בדפוסים שונים, שנמצאו אוניברסלים, וסודרו בקטגוריות: 1.ילד עם התקשרות בטוחה = ילד שבכה ונכנס למצוקה כאשר אמו עזבה את החדר, אך נרגע מהר עם שובה, וחזר לשחק. 2. ילד עם דפוס אחר- גם התקשרות בטוחה = ילד שלא התרגש מכך שאיומ יוצאת מהחדר, ושמח על כך שחזרה, הציע לה לשחק איתו. 3. ילד עם התקשרות לא בטוחה, חרדתית אמביוולנטית = ילד שבכה, נכנס למצוקה כאשר האם יצאה מהחדר, ולא נרגע בקלות כאשר חזרה(גם כעס עליה, חשש ששוב תנטוש אותו). 4. ילד עם התקשרות לא בטוחה - נמנעת. ילד שלא יגלה מצוקה שהאם תצא, וגם לא יגלה ענין בה בשובה. לדבריו של שגיא- רוב ההורים הישראלים מגלים התנהגות שתוצאותיה- ילד עם מאפייני התקשרות אמביוולנטית חרדה. הם מציגים הרבה מאד דאגה לילד בעמדותיהם, ההתנהגותם, אבל בפועל חרדים מאד, מגלים התנהגות של חרדת יתר (סוג של שליטה על המצב), ולמעשה לא קוראים, לא מזהים באמת את רגשות מצוקות ילדם. לדבריו, נעשה עכשיו מחקר גדול מאד בארץ, במכון שבראשותו, המשוושה שלוש אוכלוסיות שונות של ילדים: ילדים ששהו עם הוריהם. ילדים ששהו עם מטפלת אישית(או קרובת משפחה) וקבוצה שלישית- ילדים ששהו במעונות או במשפחתונים. ממצאי המחקר הראשונים לדבריו- הילדים שנותרו עם אמהותיהן- נמצאו ילדים עם התקשרות בטוחה. לכאורה, אני מביאה משהו שסותר את מילותי הקודמות. אבל, אני מביאה דברים בשם אומרם(הכתוב המדויק, באתר "הגיל הרך"). אני ערה לכך שחוקרים מוצאים את מה שרצו למצוא... פרופ' שגיא חושב שחשוב שהילד ישאר עד גיל שנתייםוחצי עם הורהו או עם מטפלת אישית. דסי
