גם זו תרבות עברית

[נץ666]

מסכים ומצטרף עם הסתייגות אחת

לא רוב המורות/המורים אלא חלק גדול מהמורות/המורים.

 

[נץ666]

והערה נוספת

מתוך קשיי איתור מורים: כבר עכשיו מתגלה מחסור רב במורים לדיסציפלינות שונות כמו: אנגלית, תנ"ך, אזרחות, מתמטיקה וכו' וכו' המערכת היום חיה על מורים בני 50+, מה יקרה עוד 5 שנים, כשהם יפרשו מהעבודה?

 

[שפם המקובלים]

כבר הצעתי איך לפתור את הבעיה.

לך ללשכת העבודה לאקדמאים. גייס אקדמאים שאינם בעלי תעודות הוראה (אלה שכן ידרשו לעבור מבחן פסיכומטרי בציון 600 ומעלה) והכשר אותם בקורס מהיר לעמוד מול כיתה. קשה להאמין שהם יהיו המורים הגרועים במערכת.

 

[נץ666]

אני מכיר כמה כאלה

תרשה לי לומר לך שהם מהגרועים שבמורים במערכת.

 

[עורב מזדמן]

גם אני. אולי אחד מהפתרונות הוא

עידוד עבודה של אנשים רציניים בהוראה במשרה חלקית, תוך כדי שמירת מקום העבודה החיצוני שלהם. אפשר לעשות את זה על ידי הקלות במס או השלמות שכר כלפי מעלה למשל, ועל ידי ביטול דרישות פורמליות כמו למשל תעודת הוראה. אני מעריך שיש הרבה אנשים משכילים שיכולים להיות גם מורים מצויינים, וגם מוכנים לעשות זאת ממניעים אידיאולוגיים. צריך ואפשר למצוא את הדרך לאפשר להם את זה.

 

[גנגי]

המורה הספציפית הזאת

לא ממש עושה רושם אהבלית. לפחות להתנסח היטב היא יודעת.

 

[עפרונית מהודרת]

נכון

חבל שהיא לא חתמה על המכתב בשמהּ. אם היא לא מקבלת כסף, לפחות שתקבל כבוד.

 

[נץ666]

אני חושב שזה חלק מ"ההצלחה" של

המכתב הנודד הזה וקודמיו, שאין שם מזהה. [יש גם מעין אמירה סמויה שיש פחד מזיהוי בן יבולע לה, וזה גם אומר המון והרבה על המערכת הסאובה הזו ששמה "משרד החינוך"].

 

[שפם המקובלים]

יבולע לה? פחחחחחחחחחחחח!

אם היא מורה ותיקה, אז היא מסמר בלי ראש. כמו שלא מפטרים מורים שלא יודעים את החומר אותו הם אמורים ללמד, כך לא יפטרו גם אותה מחשש להזדעקות התקשורת וארגוני המורים.

 

[גנגי]

ברור שלא מפטרים מורים שלא יודעים

מה הם אמורים ללמד, אבל היא דווקא עושה רושם שהיא כן יודעת, אז אולי אותה דווקא יפטרו.

 

[עפרונית מהודרת]

מה אתם יודעים?

אולי היא מורה לכימיה שטובה רק בהבעה?

 

[נץ666]

חחחחחח, זה לא ממש מיועד

לך, זה מיועד לחביירים ולחביירות בחדר המורים. זו דרך יעילה לעורר כעסים מלמטה ולהשפיע כלפי מעלה.

 

[גרי רשף]

ממש לא

אני יכול להעיד שבירחון של ארגון המורים מתפרסמים דרך קבע מכתבים וכתבות כאלו, שבאים לספר "כמה אנחנו המורים צודקים ומסכנים" ו-"כמה הסתומים שם למעלה לא מבינים כלום". בדרך כלל המכתבים הללו נפתחים בשיר הלל עצמי ("כמורה שהכשיר דורות של תלמידים בשכונות מצוקה..") ומסתיימים בקריאות קרב נמלצות ("אני קורא לשר החינוך להתעשת ולהכריז על מצב חירום במערכת החינוך..") וכך הלאה.

 

[שפם המקובלים]

"להתעשת"?

אם איני טועה, משמעות המילה היא "להיעשות עשת"- כלומר חזק כברזל. אבל משום מה כל פעם שאני שומע מישהו קורא למישהו אחר להתעשת, הוא מתכוון "תעשה מה שאני אומר לך". במילותיו של הגשש: תהיה גבר, תהיה סמרטוט.

 

[shellyland]

ניסיתם פעם לערוך חיפוש מתקדם

בכל ההיסטוריה של הפורום ולספור כמה הודעות נושאות כותרת דומה לזאת?

 

[ixmix]

יש פתרון. עוז לתמורה:

התכנית שהיצעו ארגוני המורים מאריכה את זמן השהיה של מורים עד 16:00, במקביל היא מצמצת מספרי תלמידים בכיתות, וקובעת תכניות יעילות למניעת אלימות וולמידה נכונה. היא נוסתה במספר בתי ספר, בכולם היא נחלה הצלחה. והיא עולה כסף - בניגוד לדברת שחשב שניתן לשפר את החינוך בלי להשקיע שקל (אפילו בחדר שירותים נורמלי, או כסאות סבירים, שלא לדבר על הכשרה של מורים סבירים, ואי קיצוץ הרכז, המחנך והיועץ). עיקרי התכנית כפי שמופיעים במחקר שנערך, על מנת לסבר את אזניכם: א. יצירת מערכת של קידום ותגמול מורים על-פי תפקיד, תפוקות והישגים; ב. צמצום מספר התלמידים בכיתה; ג. שינוי מבנה שבוע העבודה של המורה; ד. שיפור התנאים הפיזיים בבית-הספר, לרווחתם של המורים והתלמידים. תוצאות התכנית עד כה, שוב - לפי פרסומי מחקר הערכה מקיף ורציני של קבוצת חוקרים בראשותו של פרופ' יצחק פרידמן: החוקרים מצאו כי בבתי הספר שהשתתפו בתוכנית, גדל שיעור המצליחים בבגרויות באופן ניכר, הנשירה הצטמצמה והאלימות בין התלמידים פחתה. מצטט מוועדת הכנסת את נציג ארגוני המורים: מרכיב חשוב ברפורמה הזאת הוא יצירת מסלולי קידום, או מסלולי קריירה למורים. ליצור את המצב שמורה אשר משקיע, מורה אשר לומד, מורה אשר משיג הסמכות נוספות להסמכתו היסודית כמורה, הוא יוכל להתקדם במערכת החינוך בפירמידה אחרת, פירמידה מעמדית אחרת, במקביל, או מחוץ לפירמידה ההיררכית הקיימת היום במערכת החינוך, שהיא פירמידה מאד שטוחה: מנהל, שניים שלושה סגנים ו‎100- מורים, שאין להם לאן ללכת, אלא רק להתקדם בוותק. כי אז אנחנו רוצים ליצור פירמידה מעמדית אחרת, שהיא במקביל לפירמידה ההיררכית, שבה המורה יוכל להתקדם במעמדו החברתי והכלכלי, בהתאם לתפוקותיו, בהתאם להישגים וכדומה. כמובן שליד הפירמידה הזאת יש גם טבלאות מתאימות. לקידום במערכת ישנן אמות מידה אובייקטיביות, אמות מידה מדידות, אמות מידה אשר ימנעו מאלה שרוצים לעשות מזה פלסתר להצליח במעשיהם. הרכיב השני של הרפורמה מדבר במבנה כיתה שונה. היום אנחנו רגילים לעבוד בכיתות של ‎40 תלמידים - גוש אדיר, ואם אנחנו יוצאים מתוך ההנחה שלא כולנו שווים - כמו בכל תחרות, יש כאלה שמגיעים ראשונים וכאלה שמגיעים בסוף - גם במערכת החינוך, שהיא מאד הישגית, היא מאד חומרית, התלמידים נמדדים וגם בתי הספר והמורים, לפי כמה תלמידים קיבלו תעודת בגרות, איזו מין תעודת בגרות, באילו ממוצעים, בכמה יחידות, כמה נקודות פסיכומטריות קיבל כל תלמיד במבחנים הפסיכומטריים, ולאיזו פקולטה יוקרתית הוא הגיע. בתחרות האדירה הזאת, מי שלא מצליח מתחיל לפתח תחושות של רגשי תסכול, התסכול שהופך אחר כך לאלימות. היום, במערכת החינוך, אנחנו מטפלים בסימפטומים של האלימות, בתוצאות של האלימות. איננו מטפלים בסיבות לאלימות. הסיבות לאלימות, שהן התחרות, שבה אין עומדים כולם באותו קצב, ניתנות לטיפול על ידי הקטנת מספר התלמידים בכיתות, עבודה יותר אינדיבידואלית, עבודת חקר מול תלמידים וקידום התלמידים הבינוניים והחלשים; כדי שלא יפתחו את רגשי התסכול ואת רגשי הניכור, שאחר כך הופכים לאלימות. במקביל, בסוגריים, אני רוצה לומר, שאנחנו בכלל איננו משקיעים כלום בבית הספר בלימוד התלמידים מה זו שפת איפוק. אין לנו זמן. אנחנו כל הזמן רצים, כמו קבלנים, להשיג עוד משהו בשעות המעטות הנתונות. המבנה השלישי, הפרק השלישי ברפורמה, מדבר על מבנה שבוע עבודה שונה. כפי שאמרתי בתחילת דבריי, מורה נותן ‎24 שעות בשבוע, גומר את העבודה שלו ורץ לעבודה אחרת. לפעמים בערב הוא חוזר לבית הספר לאסיפות הורים, לאסיפות מורים, לישיבות צוות ולהשתלמויות בית ספריות. בבית הוא יושב ובודק מבחנים וכדומה, אבל הוא נמצא במגע עם תלמידיו ‎24 שעות בשבוע. אין די בזה. אנחנו משוכנעים שיש להתייחס לבית הספר כאל מפעל חינוכי, בדומה למפעל תעשייתי, מפעל טכנולוגי, שבו המהנדס עובד ‎40 שעות בשבוע. גם בבית הספר המורה צריך להימצא ‎40 שעות בשבוע, כאשר חלק מהשעות הן שעות הוראה פרונטליות, או הוראה רגילה, וחלק אחר - הימצאות כדי להספיק לעשות את כל העבודות האחרות, להיות יותר נגיש לתלמידים, שהתלמידים יוכלו לגשת אליו, שיוכלו לקדם עבודות חקר וכל מה שקשור בדרישות המודרניות של המאה ה‎21-. הדבר הזה יכול להיעשות רק אם מבנה העבודה שלנו ישתנה, אם אנחנו נהיה בבית הספר הרבה יותר שעות ממה שאנחנו נמצאים כעת. הפרק הרביעי של הרפורמה מדבר על שינוי תנאים פיסיים בבית הספר. היום, אם תבקרו בבית ספר בהפסקה, אתם תראו שאפילו אין לכל מורה כסא לשבת ולנוח עליו בהפסקה; כל שכן אין לו פינת עבודה- היו"ר זבולון אורלב: יש בית ספר שאין בו למורה כסא בחדר המורים? רן ארז: כן. אני אפילו לא מדבר על דברים פשוטים כמו כוס תה. אבל אין היום - כשאתה נכנס לחדר מורים- היו"ר זבולון אורלב: האם אתה אינך מגזים? רן ארז: לא. אני מוכן לקחת אותך לכמה כאלה - ולא במגזר הערבי; כל שכן כאשר אנחנו מצפים ממורה להימצא יותר שעות בבית הספר. היו"ר זבולון אורלב: מר יעקב אגמון מאשר את מה שאתה אומר. רן ארז: כי זאת אמת. היו"ר זבולון אורלב: אני מופתע לשמוע את זה. יעקב אגמון: נוספו כיתות בבית הספר, ומחדר המורים הסטנדרטי של בית הספר המקורי לקחו הרבה מאד. רן ארז: כל שכן, כאשר אנחנו מצפים שכל המורים יהיו בבית הספר ‎40 שעות בשבוע, או ‎36, או מספר הרבה יותר גדול - איפה הם יישבו כדי לעשות את עבודת החקר, איפה יקבלו את התלמיד, איפה ישבו עם ‎2-3 קולגות לעבודה, על מנת "לדסקס" איזה שהוא רעיון? לכן, צריך להכין גם פינות עבודה למורים. אנחנו משוכנעים שלרפורמה הזאת יש סיכויים מצוינים להצליח. אנחנו משוכנעים שלרפורמה הזאת יש גם הרבה מתנגדים. נתחיל קודם כל מאצלנו. רבותיי, ללכת לרפורמה הזאת זה לשנות דפוסי חשיבה אצל המורים. מורה, שקודם התקדם בגלל הוותק, עכשיו הוא צריך להתקדם בגלל התפוקות שלו. זה איננו דבר פשוט. יהיו כאלה שיגידו: אתם מחזקים את המנהלים, שעכשיו יקבעו מי יתקדם ומי לא יתקדם. אתם מחלישים את האיגוד המקצועי, כי עכשיו המורה יישמע יותר אולי לממונים שלו ולא לאיגוד המקצועי. אבל אנחנו מאמינים שזה הסיכוי של המדינה; ולכן, מי ששמע אותנו אמר: זאת תכנית של איגוד מקצועי? זאת הייתה צריכה להיות תכנית של הממשלה. אבל יש לנו גם אחריות אזרחית-חינוכית-מצפונית כלפי המערכת.

 

[שפם המקובלים]

התכנית לא רצינית.

היא לא כוללת את הדבר החשוב ביותר בכל רפורמה במערכת החינוך- פיטורי מורים גרועים.

 

[ixmix]

תסלח לי, אבל זו פשוט דמגוגיה.

נכון שיש מורים גרועים, אך הם מתי מעט, ובוודאי אינם הבעיה. גם אם כל המורים הגרועים (נניח 5%) יפוטרו, קשה מאד, כמעט בלתי אפשרי, לחנך ילדים בתנאים של היום. עם 38-39 ילדים בכיתה, בלי חדרי שירותים נורמליים, בלי פיקוח ראוי של מבוגרים בהפסקות, ללא שעות הוראה שמקוצצות כל העת. ואם אתה כל כך אידיאליסט, אדרבא - הצטרף. הרי כל כך טוב להיות מורה, לא?

 

[שפם המקובלים]

הייתי תלמיד פעם.

ואני סבור שאתה טועה לגבי ה-5%. יש לפחות 15% מהמורים שאינם גרועים, אולי אפילו 25%. אולי לפני כמה שנים הייתי הולך להוראה- עכשיו אני עומד לסיים קורס מורי דרך. שירותים נורמליים אני לא אראה הרבה.

 

[שפם המקובלים]

ולגבי הסטטיסטיקה שלך:

לפני מספר חודשים פורסמה כתבה בידיעות. מורים המלמדים חשבון בכיתה ו' נבחנו בחומר אותו היו אמורים להעביר- ואם זכור לי נכון שליש מהם נכשלו. חשבון של כיתה ו' כל מורה, לדעתי, כולל כל מורה לספרות או תנ"ך אמור להבין. לא שמעתי עד היום שמישהו ממורים אלה פוטר.