בכל זאת הפרעת קשב?

[arana1]

מי שחושב שהכל באשמת המשפחה הוא לא גזעני

הוא סתם טיפש

יש דברים שהם באשמת המשפחה
אשמה זו גם לא המילה הנכונה
כי הורים לאוטיסטים לא אשמים שהם לא אוטיסטים ולכן לא יכולים להבין אוטיסטים
מה שהם יכולים לעשות זה לקחת צעד אחורה ולנסות להתנער מכמה דעות קדומות וללמוד משהו חדש
אולי גם על עצמם
רוב ההורים מעדיפים לא לעשות את המאמץ הזה
מיעוטם מקבלים אותו בברכה

ויש לדברים האלה קשר לעובדה שמי שמזהה שונות ניורולוגית עם פתולוגיה הוא גזען מהסוג החשוך ביותר
ולצערי כמעט כל המאבחנים והחוקרים כיום נכללים בהגדרה זאת

אני מכיר בשונות קשב ובשונות ניורולוגית
ההחלטה לסווג את השונות הזאת כהפרעה או כלקות אינה מדע ואינה רפואה
היא בדיוק ההפך מהדברים האלה

כמו שהסברתי לך אלף פעמים(ואני בטוח שגם אם אסביר לך מיליון אין סיכוי שתבין) אני לא חושב ש"הכל" זה רגשי,אני חושב שהכל זה גם רגשי,ואת ההבדל האיכותי הזה אין סיכוי שאדם עימותי ואלים ותחרותי יצליח אי פעם להבין
וזו בדיוק הסיבה שניורולוגים ופסיכולוגים לא מסוגלים להבין לא אוטיזם ולא הפרעת קשב

 

[רונן שפירא1]

שוב הצלחת לשנות טיעון ולטעון שצדקת

מילא... כבר הבנו את הטכניקה הזאת שלך

 

[arana1]

הטיעון שלי לא השתנה

אני מציע שלהבא,ככה סתם בשביל שלדיון יהיה כאילו מעט ערך,תנסה להראות איפה הטיעון שלי השתנה ואז אוכל להתייחס
לזרוק הערות באוויר כל אחד יכול
אין בזה טעם ואין לזה צורה

 

[רונן שפירא1]

אני מציע שלהבא תזכור מה כתבת קודם ותבין את המ

כי ככה אין לזה טעם ולא צורה.
אם אתה מתכחש לכך שהפרעת קשב ממקור נוירולוגי אין משמעות לטענה שלך כאילו אתה מודה שאוטיזם זה נוירולוגי. אם למדע אין תקפות בעיניך, זה צריך להיות בשני המקרים.

 

[arana1]

אבל מעולם לא התכחשתי להיבט הניורולוגי

ולכן זה לא שאני משנה את הטיעון שלי אלא שאתה טוען שאני טוען דברים שמעולם לא טענתי,ומול גישה כזאת אין הרבה מה לעשות

מה שכתבתי במפורש,מהתגובה הראשונה,היא שיש זיקה בין הרגשי לניורולוגי,ומי שמסוגל להבין את הזיקה הזאת בלווא הכי לא יראה אוטיזם או הפרעת קשב כלקות או הפרעה אלא כסוג של זהות שצריך להפנות אליה את הקשב והתמיכה הנכונה לה

גם מעולם לא כתבתי שלמדע אין תקפות בעיני
דווקא בגלל שלמדע יש תקפות עצומה ויפה ומהותית בעיני אני מתנגד למעשים המגונים שחוקרי ומאבחני ומטפלי האוטיזם והפרעות הקשב עושים בו

אני יכול לתאר לעצמי למה אתה מתעקש שוב ושוב לטפול עלי דברים שלא כתבתי מעולם אבל צורה כזאת של דיון היא חסרת ערך
למרות שכמו שכתבתי כבר אז אני מבין שזה נובע מחוסר היכולת לתפישה כוללנית,להכללה,להבנה שדברים לא באים אחד על חשבון השני אלא מאפשרים אחד את השני
וחוסר היכולת הזה הוא שעומד ביסוד מה שנחשב בטעות לאבחנות

הדברים לא באים ממקור ניורולוגי או רגשי אלא מהזיקה בין הניורולוגי לרגשי
אנשים כחניים,היררכים ועימותיים,תמיד יצדדו במקור אחד על חשבון השני
אוטיסטים,ואנשים מעט שפויים יותר או בעלי אגו נפוח פחות, לפחות חלקם או רובם,יודעים שדברים נובעים בו זמנית ממגוון מקורות שונים ולכן המלחמה על המקור והסיבה מסתירה את האמת הרחבה והעמוקה יותר

מה שצריך לחקור זה איך מערכת אחת משפיעה על השנייה
גישות כמו שלך
שלצערי עומדות ביסוד הפסוודו מדע
עוסקות בוויכוח על איזה מערכת עדיפה
וככאלה הן משקפות את המציאות הבהמית שבה הפסוודו מדע פורח

 

[arana1]

תפישה של ניורולוגיה א"ס כחיובית היא התכחשות ?

התכחשות למה בדיוק ?
לגזענות החשוכה שעומדת מאחורי הפסוודו מדע ורפואת האלילים המקובלת כאן ובמקומות אחרים כחוות דעת מקצועית ורפואית ?
לי אין בעייה עם זה
להפך
חובה על כל אדם מוסרי להתכחש לבזיון הזה

 

[יפחוצית מצויה]

יום אחד אענה לך על זה

כשאהיה עייפה פחות
מוכת קשב פחות

הרעיונות שלך יפים כשלעצמם, אלא שבמקרה זה אתה מדבר על כאב שלא חווית, ולכן היופי אינו בהכרח רלוונטי.

בקצרה, יש סיבות רבות שהפרעת קשב נחווית כהפרעה (או - גם כהפרעה) לפחות על ידי חלק גדול מהמופרעים בה. את חלקן אפשר לקשור לעיוותים בסביבה שאתה מנתח בחוכמה. אבל לא את כולן, ולא לגמרי, ולא במקרה.

הניתוח מלא הכוונות הטובות שלך מפספס משהו עמוק ומהותי מאוד לסוגיה המסוימת הזו, באופן מכאיב ממש, כי הפספוס הזה מתחבר ישירות למה שהוא כנראה הטעות הסביבתית הכי עקבית, הכי מכוננת והכי קטלנית שחלק גדול ממופרעי הקשב חווים לאורך חייהם...

אני בכנות חושבת שאתה לא מבין על מה אתה דורך כאן, כי זה מחוץ לתחום החוויה שלך כנראה (וכדי להסביר לך מה אני מתכוונת אני נדרשת לבנות סט נפרד ושונה למדי של מושגים וטיעונים, ואז לנסות לגשר ביניהם לבין אלה שלך, וזה גדול עליי כרגע

בהזדמנות)

 

[arana1]

אינך יודעת כלום על הכאב שחוויתי ואני חווה

ואני מודע לחלוטין ובצורה כואבת נורא למידה האיומה שבה הסביבה החברתית חסרה ולו מעט מן הקצת של היכולת להענות וליצור תשתית שתאפשר ביטוי וקיום גם לקשב שונה
קשב שלדעתי גם יכול לשנות מאוד
ולטובה
שלפחות לדעתי הוא בעל ערך ונחיצות ויופי רב מאוד

ויוצא שעם הזמן אני מוצא יותר ויותר רמזים לעובדה שלפחות חלק מהאנשים מזהים את מה שאני מזהה
ויש לי בטחון מוחלט שבעתיד יזהו ויזדהו עם זה יותר

כל ההיסטוריה האנושית יכולה להיקרא גם כשינויים בקצב ובתחושת הקשב
זה מה שמדהים ויפה בה כל כך
ולכן זה כל כך מאכזב לראות שכל כך הרבה אנשים תקועים בתפישות של קשב מקובע ובלתי משתנה
זו תפישה חסרת שורשים
חסרת עומק
ואין בה את החיוניות והדינמיות שמאפשרת התפתחות מהותית

 

[יפחוצית מצויה]

אם ככה, איך אתה יודע על מה שאני חוויתי?

אני לא חושבת שאנחנו לא יודעים כלום.
אני חושבת שיש חפיפה חלקית והזדהות חלקית. ומעבר לזה נמצא הזר והמוזר, אבל גם אותו אפשר לנסות לשמוע וללמוד.

 

[arana1]

איפה טענתי שאני יודע מה חווית ?

בסך הכל העליתי השגות כלליות ביותר לגבי הרקע למה שנקרא הפרעות קשב
ברור שכל אדם יכול לחוות את הדבר בצורה אחרת
זו את שהתבטאת מפורשות לגבי מה אני מרגיש וחווה
לא אני

כמו שאת רואה אז יש גם לא מעט אוטיסטים שחווים את עצמם דרך הזדהות עם מבט נורמטיבי
ולכן אני משער שיש גם לא מעט מופרעי קשב שנוטים לזהות את עצמם עם דרישות הסביבה ולכן בשבילם המאפיין הזה נתפש כהפרעה

 

[arana1]

אגב,אני לא ניורולוג,זאת אומרת לא מטומטם

ולכן בניגוד לך סבור שההבדל בין הפרעת קשב ואוטיזם הוא לא כל כך נוקשה ומדוייק ומוחלט
אפשר בהחלט לתאר גם אוטיזם כסוג של הפרעת קשב
והפרעת קשב כסוג של אוטיזם
אלא שגם כאן נחוץ מבט מעט אינטגרטיבי מה שהאנשים שמתיימרים לסמכות בנושא פשוט לא מסוגלים לעשות

מי שחושב שהפרעת קשב היא מחוץ לתחום החוויה האוטיסטית לא מבין כלום לא בזה ולא בזה

 

[אמא חמסה]

זו דווקא אמירה ידועה למדי,

ולכן קורה פעמים רבות, שיש אבחנה כפולה, של שתיהן או שילד מאובחן שנים רבות עם הפרעת קשב וריכוז ואז כאוטיסט - או להפך.

זה ברור שיש קשר גדול מאוד בין שני הדברים.

אדם עם הפרעת קשב וריכוז יכול לגלות ריכוז גדול במשהו שמאוד מעניין אותו, עד כדי כך שהוא מנותק לגמרי מהסביבה ולא שומע כלום ולא רואה כלום.
זה קצת דומה להגדרה של רבים לאוטיסט.

הריכוז הגדול במשהו אחד הוא לא היפוכו של הפרעת קשב וריכוז, אלא אותו הדבר עצמו בדיוק. ריכוז גדול במשהו שמעניין אותך, מול חוסר ריכוז במה שלא.

לי למשל יש הפרעת קשב וריכוז, מה שמקשה עלי מאוד, כי אני לא מקשיבה בכלל לדברים שמפסיקים לעניין אותי, וזה חבל, כי לעתים זה החומר לבחינה שלי...

 

[arana1]

תנסי לקחת את זה עוד צעד קדימה

לעולם ולחברה שבה לבחינות,לפחות במתכונת הנוכחית,אין משמעות קריטית כל כך קריטית להישרדות מקצועית או להזדמנות לביטוי עצמי
ותקבלי אנשים שמתרכזים ועוסקים רק במה שמעניין אותם
שחיים את תשוקתם
בעולם כזה אין הפרעות ואין אוטיסטים\
יש רק אנשים מאושרים ויצירתיים לחלוטין
שלכן גם איכות התרומה שלהם לכלל ולעצמם גדולה לפחות פי אין סוף
איכשהו שבעולם כזה גם האנשים יהיו הרבה יותר בריאים
בכל המובנים
והרי לך דוגמה קטנה לדרך שבה ה"רפואה" הורסת לנו את הבריאות
ואת החיים

 

[אמא חמסה]

תקח את זה צעד קדימה,

ונניח שאנשים לומדים ועוסקים רק במה שהם אוהבים.

למרות, שלעתים דברים תלויים אחד בשני. למשל, אני רוצה להיות אדריכלית, וכדי ללמוד אדריכלות יש צורך גם בידע במתמטיקה (נניח), אבל אני שונאת מתמטיקה!

ודבר שני, אנשים עוסקים במה שהם אוהבים, אין בחינות והעולם יפה.
איך מנהל מפעל/חברה יבחר את העובדים שלו? לפי מה?

 

[arana1]

יש לדברים האלה פתרונות

אם היית בוחנת אותי במתמטיקה הייתי נכשל ולמרות זאת עבדתי הרבה שנים בפיתוח תוכנה,ועוד בתחום שבו צריך הרבה מתמטיקה,כי כמו הרבה אוטיסטים אני תופש מתמטיקה בצורה שאינה שגורה או מתאימה לאיך שאחרים תופשים אותה,אבל אותי זה משרת טוב מאוד ובהרבה מקרים הגעתי לתוצאות הרבה יותר מהירות ומדויקות מאחרים.
כך שגם במקרה זה מבחנים לא רק שלא משרתים את המטרה אלא שהם אפילו מפריעים לה(אגב,יותר ויותר אנשים,אפילו במערכת החינוך,מתחילים להבין את זה)
אם את מאוד אוהבת אדריכלות אז בעצם אהבתך לדבר טמונים פתרונות מקוריים וחדשניים למה שכולם עושים בצורה שגורה וחסרת דמיון
גם לשאלות מתמטיות(אי אפשר לאהוב אדריכלות בלי לאהוב מתמטיקה,אדריכלות זה צורה של מתמטיקה)

בעולם שבו אין בחינות אין גם מנהלים,זה כל היופי ,אנשים מתחברים ליצירה משמעותית דרך האהבה שלהם לדבר במקום למכור את הכישורים שלהם לחזיר התורן כמו שזה נעשה היום

 

[תמרי1008]

ההסבר הזה דוקא מתאים לבן שלי

 

[רונן שפירא1]

ושוב אני מזהיר מהסתמכות על הטיעון של קושי

רגשי....
הרבה שנים טענו את זה כלפי, עד שגילו שהמקור לקשיים שלי הוא נוירולוגי ולא רגשי, ויש לא מעט מבוגרים כמוני... שפתאום בגיל מאוחר באים ואומרים "מזה סבלתי כל החיים?"

 

[arana1]

ההיבט הניורולוגי לא סותר לרגשי

אנשים שלא יודעים לחבר דברים,שלא מבינים את חשיבותה של ההאינטגרציה ליכולת להכליל מבט אנושי ומדוייק לפרטים,תופשים היבט אחד כסותר היבט שני,אלא שבדיוק כמו בכל דבר אחר זו תפישה שאין בינה לבין המציאות כלום,אדם,למעשה כל דבר,מתקיים ומקיים בו זמנית היבטים רבים ושונים,הזהות היא סכום הגדול מהמרכיבים,קיומו של היבט ניורולוגי לא סותר את קיומו של ההיבט הרגשי אלא פשוט מסביר ומוסיף להיבט הזה מזווית אחרת,

האדם הוא יצור רב שכבתי,רב מימדי, ולכן השכבה הניורולוגית לא עומדת בסתירה לשכבה הרגשית אלא מתקיימת ומקיימת זיקה אליה,
המקור לבעיות ולקשיים נובע מהזיקה בין המימדים וההיבטים השונים של הקיום(לשמחתנו בשנים האחרונות אפילו באקדמיה מתחילים להבין את האמת הפשוטה הזאת מה שמביא לפריחת המגמה למחקר רב תחומי)

הנסיון למקם את המקור רק בהיבט אחד,תוך פסילה של היבטים אחרים,מתאים אמנם מאוד לתחרותיות האלימה ולדורסנות הפרימיטיבית שמאפיינת את החברה כולה אבל לא רק שאין לנסיון כזה שום קשר למדע אלא שהוא בדיוק ההפך ממדע

 

[schlomitsmile]

כאן נמחקו הודעות. נא לשמור על ענייניות.

 

[רונן שפירא1]

אנשים שמתעלמים מהאמת המדעית וממציאים

תיאוריות חסרות בסיס רק מזיקים לכל מי שמקשיב להם