בכל זאת הפרעת קשב?

תמרי1008

New member
אין לו שום בעיה להתרכז במה שהוא אוהב

להיפך, בדברים שהוא ממש אוהב יש מיקוד-יתר. ושום גירוי סביבתי לא יפריע לריכוז שלו.
הקושי הוא עם דברים שלא מעניינים אותו, כמו התנהלות יומיומית (לאכול, להתלבש וכו'), וגם ישיבה במפגש בגן/בשעת סיפור (למרות שספרים הוא מאד מאד אוהב ובבית מסוגל להקשיב לספרים במשך שעתיים בלי שום קושי).
 
לדעתי זה מורכב

לאוטיסטים רבים קשה במטלות היום-יומיות בגלל הקושי להתנתק ממשהו או לעשות פעולות ברצף...
מעניין שבבית הוא מסוגל להקשיב לסיפור במשך שעתיים אבל לא בגן....
השאלה היא למה... האם זה בגלל סוג הסיפור, אופן ההקראה, השעה, פעילות שנעשית ברקע?
אני למשל שמעתי על ילד שתמיד בשעה מסויימת היה נכנס לעצבנות ולא הבינו למה, עד שהתברר שהוא רגיש לחומרי הניקוי שהעוזרת בדיוק השתמשה בהם באותה שעה....
 

תמרי1008

New member
אבל הוא לא א"ס

אני מגדירה אותו כא"א, זו כמובן לא אבחנה רשמית.

קשה לו לשבת בקבוצה. אני לא יודעת אם פחות מעניין לו, או שהוא צריך להיות אקטיבי יותר בלמידה/בהקשבה (כי בבית מן הסתם הוא יכול לשאול שאלות או לדבר במהלך ההקראה ובמפגש בגן או בשעת סיפור זה לא מתאים). אולי זה בכל זאת רגשי (למשל, צורך בתשומת לב, שהוא מקבל בבית אבל פחות בקבוצה בגן). לא יודעת
 
אני מזמן הפסקתי להאמין בטיעון של קושי רגשי

כתירוץ לחוסר קשב או בעיית התנהגות.
לא שאין מקרים כאלה, אבל הרבה פעמים התנהגויות כאלה כשהן מוקצנות נובעות ממקור נוירולוגי ראשוני....
מה שכן אם ההתנהגות אינה חמורה מאוד לא מקובל לאבחן הפרעת קשב לפני גיל 5-6... ולהציע טיפול התנהגותי רגשי...
יחד עם זאת כדאי לדעתי לעקוב אחר הסממנים האוטיסטים... למשל האם הוא יוזם מפגשים עם ילדים אחרים, האם יש לו תחומי עניין רחבים ועוד....
 

yuliyuli1

New member
יש גם א"סים שיוזמים קשרים חברתיים

הבן שלי אלוף בליזום. הבעיה שלו היא לשמר את הקשרים האלה...
מתישהו הילד השני מפרק את הקשר.
 
יש קבוצה כזאת, לדעתי בעיקר כאלה שמנסים ליצור

אבל לא יודעים איך לשמר...
למשל כאלה שמנסים ליצור את הקשר רק דרך מה שמעניין אותם בלי לחשוב מתי זה מתאים ומתי לא ואם השני בכלל מתעניין בנושא, עד שלפעמים הם אפילו מנסים להכריח אותו להגיב להם וכועסים כשזה לא הולך.....
 

arana1

New member
ברוב המקרים הרקע לחוסר קשב הוא רגשי

אולי רגשי זה לא המונח המדוייק אלא שלאוטיסטים וגם למופרעי קשב מסוגים מסויימים יש חיבור מסויים ושונה מהממוצע בין הרגשי לשכלי ולכן אחד המאפיינים הכי ניכרים ובולטים אצל רוב האוטיסטים זה חוסר התאמה להמוניות ,למפגשים המבוססים על תפישה של פעולה אחידה ומיידית שאותה עושים הרבה אנשים בבת אחת,
אוטיסטים ואנשים שנוטים לאוטיזם,כמו א"א,יעדיפו מפגש של אחד על אחד(בהסתייגות שהאחד הזה לא יכול להיות כל אחד אלא מישהו מאוד מסויים) כי המבנה הפסיכו פיזי שלהם מזהה למידה כתהליך אינטימי שלכן כולל גם מעורבות רגשית וגופנית שמטבעה היא יחודית ואישית יותר
מה שכמובן לא מתאפשר במסגרות החינוכיות והאקדמיות של היום
 
פשוט לא נכון עובדתית

מה שאתה מדבר עליו בכלל לא קשור להפרעת קשב. הפרעת קשב מתרחשת כאשר כן מעוניינים לעשות משהו ולא מצליחים בגלל הגירויים מסביב.
זה בכלל לא רגשי
 

arana1

New member
אין דבר שהוא אינו רגשי

אנשים זה יצורים מרגישים,
הרגש נוכח כל הזמן,
אין מצב שבו אתה מכבה אותו (אלא אם אתה פסיכופאט מושלם ,למרות שלדעתי גם לפסיכופאטים מניעים רגשיים מאוד חזקים) ופועל במנותק מהמציאות הרגשית,שלך ושל אחרים

המידה והצורה שבה המימד הרגשי משפיע על התפישה היא נושא לדיון וויכוח שלא התחיל היום וכנראה גם לא יסתיים מחר
לדעתי
הגירויים שמסביב מפריעים למופרעי קשב כי סוג הקשב הנדרש מהם לא מתאים לדרך שבה הם יכולים וצריכים ללמוד
ולדעתי
הוא לא מתאים גם מהסיבה שהזכרתי
מה שעולה בקנה אחד עם תופעות אחרות האופייניות לאוטיזם וגם במידה מסויימת להפרעת קשב

צריך להבין שאנשים מעוניינים לעשות משהו מסויים גם בגלל שהסביבה מתגמלת ומאפשרת סוג מסויים של עשייה
למשל
במבנה הנוכחי רק סוג מאוד מסויים וצר של למידה מוכר ולכן מאפשר תגמולים מיידיים ואחרים מהסביבה
במצב כזה מאוד יתכן שלאנשים נדמה שמה שהם רוצים זה גם מה שהם צריכים
אבל כמו שרוב האנשים המבוגרים כבר יודעים,לא פעם יש הבדל,ואפילו ניכר מאוד,בין מה שאתה רוצה לבין מה שאתה באמת צריך
וההבדל הזה נוצר בגלל שיש הבדל תהומי בין תבניות החברה הכלליות לבין עולמו הפרטי של היחיד
מה שניכר במיוחד במקרה של אוטיזם אבל גם במקרה של מה שנקרא בטעות הפרעת קשב
 
ופה אנו רואים את נזקי הפסיכולוגיה

שלא מוכנה להכיר בבעיות נוירולוגיות כגורם לקשיים רגשיים.
גישה כזאת אימללה מיליוני אנשים ברחבי העולם.
 

arana1

New member
רק גזענים מתייחסים לשונות ניורולוגית כבעייה

וההתייחסות הזאת כופה בתורה חוסר קבלה של רגישויות חושיות ונטיות ויכולות רגשיות שונות מהממוצע
ולא רק שלחוסר הקבלה הזה אין שום קשר למדע או לרפואה או לחינוך אלא שהוא מהווה בדיוק שאין מחריד ומכעיס ומכשיל ממנו בדיוק את האנטיתזה של התחומים האמורים

לאדם עם ניורולוגיה שונה מהממוצע יש גם תפישה רגשית שונה מהממוצע
מי שמתווה תפישה כזאת כלקות הוא סתם פשיסט וגזען ובכלל אדם רע וטיפש מאוד
ולצערנו כל הניורולוגים והפסיכולוגים בעולם מתאימים בדיוק להגדרה הזאת
 
אבל אתה מצטט פסיכולוגים שמתנגדים לתפיסה

של שונות נוירולוגית ולא מכיר בה.
כלומר אתה בעצם לא מכיר באוטיזם כשוני נוירולוגי מהותי.
כמו הפסיכולוגים הכי גרועים שנתקלתי בהם
 

arana1

New member
לא זכור לי שציטטתי פסיכולוגים כאלה

אם תראה לי איפה ציטטתי פסיכולוגים שמתנגדים לתפישה של שונות ניורולוגית במסגרת טיעון שנועד לקדם את עמדתי אשמח מאוד לנסות להתמודד עניינית ולספק הסברים למה שכנראה פשוט לא הבנת

איפה בדיוק קראת שאיני מכיר באוטיזם כשוני ניורולוגי מהותי ?
למיטב זכרוני מאז שאני כותב כאן ובכלל אני הכי מכיר באוטיזם כשוני ניורולוגי
אני פשוט לא מבטל את ההיבט הרגשי בגלל ההיבט הניורולוגי אלא קושר את ההיבטים האלה אחד לשני
מה שכל מדען ראוי לשמו אמור לעשות
ולצערי לפחות עד היום כולם ללא יוצא מהכלל נכשלים בכך קשות

אגב
אני לא מדען אלא סתם אדם לא לגמרי מטומטם
ולצערנו נראה שלפחות בינתיים פשוט אי אפשר או לפחות מאוד קשה,לפחות בתחום האוטיזם,למצוא אדם שהוא לא לגמרי מטומטם באקדמיה או בתחומים כמו בריאות הציבור
 
אתה מצטט במובן הרחב יותר

כלומר אתה חוזר על הטיעונים שלהם שאמללו מיליוני בני אדם ברחבי העולם במשך עשרות שנים.
אתה עצמך טענת שהמקור לקושי הוא רגשי, בדיוק כמו הפסיכולוגים שאתה מתעב.
זה שאתה משנה טיעון בהתאם לנושא רק מעיד עליך.
 

arana1

New member
אלא שגישתי אינה אקסלוסיבית אלא כוללת

כי אני בניגוד לך ולאנשי המקצוע ,ולך,לא רואה בקיומו של היבט אחד סתירה לקיומו של היבט אחר
אלא בדיוק להפך
אישור וחיזוק לקיומו
כצפוי
אנשים בעלי תפישה עימותית,אלימה,של הקיום לא מסוגלים להבין ולהכיל סוג כזה של תפישה
ואם מחפשים את המקור האמיתי לסבל הכל כך נורא של האוטיסטים צריך לחפש אותו בדיוק שם
לא בניורולוגי ולא ברגשי
אלא בחוסר יכולתה של הסביבה שנשענת על עימותיות ותחרותיות להבין מבט ואדם שמנסה לחיות ולפעול ממקום שאינו עימותי ותחרותי אלא דווקא אינטגרטיבי ומשלים
וזה בדיוק מה שגורם לאבדן כוחות יצירה וחיים הכי משמעותיים
 
אין לך מושג מה אני רואה ומה לא

ואתה הרבה יותר קרוב לאנשי מקצוע מסוימים, הגרועים ביניהם, ממני.
כאשר נוח לך אתה שולל הבדל נוירולוגי וכאשר לא נוח לך אתה פתאום אומר שהוא קיים אבל חיובי , שזאת בעצם התחכשות.
כמו כל הפסיכולוגים הגרועים ששמעתי
 

arana1

New member
תראה לי איפה שללתי הבדל ניורולוגי

ואז אהיה מוכן לשקול אם יש איזה שהוא טעם בתגובות שלך
 
כשדובר על הפרעת קשב

כשנוח לך אתה מתכחש להבדלים נוירולוגים, כשלא נוח אתה אומר שהם קיימים אבל חיובים,
אבל ככה זה אצלך....
העיקר שהאחרים לא מבינים אותך...
אבל בדיוק כמו הפסיכולוגים הגרועים אתה מאשים את ההורים ואת כולם....
 

arana1

New member
לא שללתי הבדל ניורולוגי

כשאני כותב שהרקע למה שנתפש בטעות כהפרעה הוא רגשי הדבר לא מהווה שלילה של הבדל ניורולוגי
לדעתי,ונראה לי שהדבר הזה נתפש משום מה כהפתעה אצל מי שמתחזים לאנשי מדע,יש קשר בין הגוף והנפש,בין החומרה לתוכנה,ולכן שונות ניורולוגית כרוכה גם בשונות רגשית,
החיפוש אחרי המקור לבעייה מסתיר את העובדה שבעצם אין בעייה
למעשה עצם צורת החיפוש חושפת בעייה מאוד מהותית גם בהתנהלות הנורמטיבית וגם בשיטה המדעית שמייצגת את התפישה הזאת

כמו שכתבתי,ואין שום סיכוי שאובן כאן,בוודאי שלא על ידך,עצם הנסיון למקם את המקור בניורולוגיה או ברגש מהווה החמצה של הזיקה בין הניורולוגי לרגשי
וזו דווקא ורק הזיקה הזאת שהופכת אותנו לאנשים
אלא שכיוון שמי שמתיימרים לעסוק במדע או ברפואה אינם מנותקים מהחברה שבה הם חיים
וכיוון שהחברה שבה הם חיים היא מאוד עימותית ותחרותית אז בדיוק כמוך הם לא מסוגלים להבין שהאחד לא בא על חשבון השני אלא שהאחד מעצים ומשרה ומאפשר את השני
הניורולוגי את הרגשי ולהפך
אין קדימות לאחד על חשבון השני
אלא המקור למה שכל כך נפלא ומקדם גם באוטיזם וגם בהפרעת קשב זה בדיוק המידה שבה האנשים האלה,בניגוד מוחלט לאנשים שמתיימרים למדוד אותם ולאבחן אותם,חיים את הזיקה ההדדית בין הדברים

הפסיכולוגים לא מאשימים את כולם
ממש לא
מה שכל כך דפוק בפסיכולוגים זה שהם בדיוק כמוך בטוחים שהנורמה היא מופת שעל כולם להתיישר לפיו(אם אתה לא מאמין לי אתה מוזמן לעיין בדיאסאם או בכלל לקרוא מעט מה שנקרא בטעות אבחנות או אבחונים)

עצם התיוג של צורת קשב מסויים כהפרעה נובעת מהנחה של קשב תקין לכאורה
ואני מסכים לחלוטין עם ההנחה הזאת
מה שמגוחך בעיני בטירוף זה ההנחה שדווקא הקשב הנורמטיבי לכאורה
הוא התקין והוא שמהווה מדד שעל כולם להתיישר אליו

אני לא מכיר במונח הפרעת קשב כבעל תקפות מדעית או רפואית
לדעתי עצם קיומו מהווה דוגמה לכל מה שהכי גרוע והכי רע בפסוודו מדע
אני מכיר בצורות קשב שונות
שלכל אחת מהן יש סיבות משלה
ולזאת שנהוגה היום על ידי הרוב ומיושמת כתשתית שאמורה למעוך את כולם לצורה זהה לא רק שאין יתרון על פני אחרות אלא שהיא חסרה בעיני מאוד
אפילו נורא

אני לא מאשים את כולם
יש אפילו בפורום הזה אנשים שהם לא לגמרי עציצים
 
כמובן שזאת הכחשה

אם אתה לא מכיר בהפרעת קשב כבעל תקפות מדעית אתה גם אמור לא להכיר באוטיזם כבעל תקפות מדעית.
כמו כל הפסיכולוגים הגרועים שחושבים שהכל זה רגשי באשמת המשפחה. אם הם גזענים אז מה אתה?
 
למעלה