בואו נדבר פתוח

[רון סי]

איזה משל יפה

והנמשל: חיי החרדים הם החושך במערה שנראה להם כאור. האנשים שנכנסים מהאור למערה החשוכה הם החוזרים בתשובה.

 

[nissimhania]

כן, אתה צודק.

(סארקאזם)

 

[kelebrin]

סליחה?!

אני אמרתי שאני יודע "מהוא טוב" וגם אמרתי שאני באמת שמח. אל תהיה מחזיר בתשובה אמיתי ותסלף את הדברים.

 

[begone]

לא חברים ולא יקרים

"עד עתה לא שמעתי אחד מכם שיכול לומר לי שהוא באמת יודע מהוא טוב ושהוא באמת שמח" אני יודע מה טוב - לחיות כמו בן-אדם שפוי. ואני יודע שאני שמח מדי פעם, וגם עצוב מדי פעם, כמו כולם. "ואיני מבין על מה אתם מגינים?" על התרבות שלנו, על המדינה שלנו, על החיים שלנו. "האם פעם הרגשתם מה מיא האמונה" בהחלט כן. אתה לא מחדש לנו שום דבר. "חפש לך שותף במקום אחר אולי באתר של הברית החדשה" כסיל, כל הדתות אותו דבר בעיני. כולן בולשיט אחד גדול. אין לי מה לחפש באתר של הברית החדשה, כמו שלך אין מה לחפש באתר של בודהיסטים.

 

[Dorfl]

אני כל כך מכיר את ההרגשה

מדוע זה יהודים מאמינים (האחים שלי למשל, שהם אמנם חילונים, אבל מהסוג שמאמין בדת) מתעקשים שלא להבין את ההבדל הדק שבין אתאיסט ונוצרי? מה כל כך מסובך? לא צריך ללמוד גמרא בכדי להבין את ההבדל - למעשה, לפי הראיות, רצוי שלא ללמוד גמרא אם ברצונך להבין את ההבדל בין המושגים האלמנטריים הללו. אתאיסט <> נוצרי.

 

[taro]

אני חושב שזה נובע מהתפיסה שמי

שאינו יהודי הריהו גוי.

 

[Dorfl]

באמת? ואני חושב שזה נובע מטיפשות

ואטימות.

 

[Dorfl]

לכל הרוחות!!!

כמה קשה לך להבין שכל דת יכולה לנסות לשכנע אותנו באמצעות הטיעון ש"חיינו ללא האל ריקים מתוכן". הטיעון הזה לא משכנע אף אחד! זה טיעון שמשכנע רק את המשוכנעים (או את הבורים, שלא מחפשים הסברים מלאים והגיוניים - טיפת "רגש" מספיקה להם בכדי לשכנעם). נ.ב: אנחנו י-ו-ד-ע-י-ם שחיינו ריקים מתוכן - אנחנו אתאיסטים. רק שאנחנו מאמינים שהם ריקים מכל תוכן בכל מקרה, ולא רק בגלל שאנחנו לא עובדים את האל.

 

[nissimhania]

שטויות,

אתה מודה שכל חייך הם חסרי תוכן (יותר מדויק לומר חסרי משמעות/תכלית), שזה דבר טוב- אתה לא משלה את עצמך. אבל! אתה מתנהג כאילו יש להם תוכן, כאילו יש להם מטרה. וזו סתירה בחייך, זה מה שאומר שחייך גם לא הגיוניים.

 

[preacher]

תוכן ותכלית, לא אותו דבר

תכלית היא מטרה. לפי האתאיזם לחיים אין מטרה. תוכן יכול להיות כל דבר שאתה חש שהוא בעל משמעות בשבילך. זה יכול להיות ציור, כדורגל, פוליטיקה, דת, יוגה, עזרה לנזקקים, מה שלא יהיה. אבל מדובר על תוכן אישי ולא תכלית כוללת לחיים של כולם.

 

[nissimhania]

בדיוק בגלל זה העדפתי להחליף

את המושג "תוכן" ב"תכלית". ברור שלאתאיסטים יש חיים בעלי תוכן.

 

[begone]

על תכלית ועל תוכן

תכלית היא מושג מופשט לחלוטין. לחיים שלי אין תכלית - אבל אני מוצא להם תכלית לפי האופי האישי שלי. כדי להפוך את החיים למשמעותיים, כל אדם מגדיר לעצמו באופן פרטני את התכליות שהוא מתאים לעצמו. אתאיסטים הם בני-אדם כמו כל אדם אחר, והם יודעים למלא את חייהם בתוכן ובתכלית. אלה שאנשים כמוני (דהיינו ´אתאיסטים´) יש אפשרות להגדיר את התכלית באופן מדויק, מציאותי, מודרני, רב-מימדי ומשתנה לפי צרכים שונים. במילים אחרות - אני לא מעונין לעבוד את ´השם´ אלא לחיות הכי טוב שאפשר, בלי קשר לשדים ורוחות.

 

[kelebrin]

שלום! חזרתי ועכשיו אני מביא לכם את:

איתי אחי שרוצה לומר כמה מילים. אני לא אחראי לשום דבר שהוא הולך להגיד. ועכשיו, השידור עובר אלי, איתי. מה אתה מסטול אני יכול להגיד שאני שמח זו בעיה שלך שאתה לבוש בבגדי אבל כל החיים אם סבתא שלך טבעה בשירותים זה לא אשמתנו שאתה עצוב ואם אתה הורדת את המים זה לא אשמתנו אלא אשמתך. זה שאתה דפוק שכלית זה לא אומר שאתה צריך לנסות להרוס את החיים לאחרים. אתה אומר שזוכים להכיר בטוב אז זה אומר לא להכיר אותך? ולסיום, אתה אדם מסוכן לי ולמשפחתי ואני מבקש שתתרחק מאיתנו. יום יבוא והאנשים בחלוקים הלבנים יבואו ויביאו לך סוודר חדש עם שרוולים מאוד ארוכים. תודה. זה היה אח שלי!!! לא קלברין המקורי.

 

[Dorfl]

היי - רעיון טוב

גם אני רוצה לפעמים לקלל בלי להתחשב במוניטין שיוותר לי בפורום. אני חושב שגם אני אביא מדי פעם את "אחי איתי" כאן לפורום.

סתם, אני מאמין לך. אולי אני יכול לשאול אותו ממך מדי פעם?

 

[kelebrin]

אין בעיה. רוצה אותו לתמיד?

אחים קטנים הם הדבר המעצבן ביותר שקיים (פחות או יותר שווה לכפייה דתית) אז אני אקפוץ על כל הזדמנות שתהיה לי למסור את האח הקטן שלי לכל מי שירצה (חוץ מהדתיים, אני מוכן לסבול את אח שלי כדי שלא יהפוך דתי).

 

[preacher]

ואם אני לא מאמין?

הרי אני לא יכול לבחור אם להאמין או לא. איך אני משיג את האופיום... אההההמממ האושר הזה?

 

[korinalir]

לאיילת המנהלת ../images/Emo13.gif

ההודעה הזאת הופיעה פעמיים ואני כתבתי תגובה להודעה בפעם השניה שנמחקה ולכן גם התגובה שלי נמחקה איתה

אם תוכלי בבקשה למצוא את ההודעה שלי ששורשה להודעה השניה של castro 1 ולשרשר אותה במקום המתאים...פשוט חשוב לי שיקראו אותה 10X מראש קורין

 

[korinalir]

לא משנה מצאתי אותה ../images/Emo6.gif

 

[korinalir]

אני מאושרת

יש לי ימים טובים ורעים כמו לכל אחד אחר וגיל ההתבגרות שמכניס אותי לדיכאון לפעמים אבל בתכלס אני מאושרת. נכון שיש אכזבות בחיים אבל יש גם הצלחות העיקרון הוא ללמוד מההפסדים לפעם הבאה ולהתגבר לקחת את החיים באיזי. ולהיות מודעים לעצמך. אני מסכימה שלפעמים צריך תמיכה מכוח עליון אני משתמשת בכוח העליון בתוכי זה לא האל היהודי אפילו לא קרוב. זה המקום האנרגטי שלי אני שואבת ממנו אנרגיות ומשתדלת להחזיר לחברה את מה שאני לומדת מהחיים האלה, להיות אדם טוב זה מספיק. מסיבות עושות אותי מאושרת, חברים עושים אותי מאושרת, לצאת עם בנים עושה אותי מאושרת, ועוד אין לי עצמאות כלכלית (אני בת 16) אבל טפו טפו טפו אצלי בבית המצב הכלכלי טוב אז זה לא ש"בקושי גומרים את החודש". סה"כ העולם מקום די יפה החיים סבבה תעשו מה שטוב לכם ואל תסתבכו עם מצוות שעבר זמנן ושאין הוכחות קיום למי שנתן אותם. לא שחס וחלילה צריך להוכיח את אלוהים מספיק שתאמין בו אבל אם האל שלך מעניש אותך ושלי רק עוזר לדעתי שלי עדיף. לסיכום לכל הדתיים האושר שלנו לא פחות טוב מהאושר שלכם כמו שאתם מבינים את העולם בדרך שלכם לנו יש את הדרך שלנו. והעיקר הוא להבין את העולם מי צודק זה לא משנה. בהמון

קורין בהודעה פלספנית כמו זו שלפניה

 

[nissimhania]

לקורין המאושרת,

"אושר" זו מילה מבלבלת. אם אני אוכל גלידה נהדרת, האם אני נהיה "מאושר"? אם אני רואה סרט טוב, האם אני נהיה "מאושר"? אם אני נזכר בחברים הכי טובים שלי, האם אני נהיה "מאושר"? סביר להניח שתעני "כן", לפחות על הדוגמא השלישית. וכאן אומר לך את דעתי (שנראה לי מתלכדת עם היהדות, את זה לא ביררתי). לאכול גלידה טעימה, זה "עונג חושני". זה נעים בחוש הטעם, זה יכול לשפר את המצב רוח... לראות סרט טוב, זה "עונג רגשי מהדרגה הנמוכה". משחק עם הרגשות... חברים טובים, זה "עונג רגשי מהדרגה הגבוהה". הרגשות הם אמיתיים.... כל אלו יכולים לעשות אותי שמח. יש גם שילובים של הכל (והם הכי טובים) כמו אהבה רומנטית. הבעיה היא... כולם זמניים. וכמה שרוצים, אי אפשר להיות לנצח שמחים (לפחות אי אפשר להבטיח את זה). ומכיוון שאני מאמין (ואני בטוח שגם את) שהעולם הוגן (עם או בלי "אלוהים"), אני חייב להאמין שיש אלטרנטיבה "נצחית"- ואני קורא לה "אושר". אין לי מושג מזה (עדיין...) אבל אני מאמין שזה קיים. מה את אומרת? את עדיין מאושרת, או פשוט שמחה בינתיים? (אני מקווה ששניהם...

)