בואו נדבר פתוח

[kelebrin]

העולם הוגן?! יה רייט.

 

[nissimhania]

מה לא??

רגע, רגע... אולי לא הבנת למה התכוונתי. את מאמינה במוסר?

 

[nissimhania]

אופס.. חשבתי שאתה קורין....

שנה את המין לזכר.

 

[kelebrin]

אוקי... נגיד שלא הבנתי למה התכוונת

ואני לא מאמין במוסר. אז?

 

[nissimhania]

אם אתה טוען שאתה לא מאמין במוסר,

אז יש לי בעיה לדבר איתך. ממספר סיבות: 1. אני לא רואה טעם. 2. אני לא יודע איך לדבר עם אנשים שלא מאמינים במוסר. 3. אני חושב שאתה משקר (לי או לעצמך), וזה מוסיף קושי שאני לא בטוח איך להתמודד איתו.

 

[kelebrin]

אני לא מאמין במוסר היהודי.

ברור שאני מאמין במוסר הכללי יותר- לא לרצוח, לגנוב ,לאנוס, ודברים כאלה.

 

[nissimhania]

או קיי, זו התחלה.

אם אתה מאמין במוסר של אדם כלפי חברו (לא לרצוח, לא לגנוב...), האם אתה מאמין במוסר בין העולם לאדם? זאת אומרת, שאם אתה נולדת למשפחה מסויימת, במקום מסויים, לא משנה באיזה מצב נפלת לעולם אם אתה עני או עשיר, יפה או מכוער, מצליחן או לוזר, האם מגיע לך להיות מאושר באופן שווה כמו לכולם?

 

[kelebrin]

אני מניח שכן...

 

[nissimhania]

אז לזה התכוונתי!

אם העולם הוגן, הוא נתן לנו דרכים להיות מאושרים באמת (ולא סתם שמחה חולפת) וכל מה שנשאר לנו לעשות זה לחפש אותם. בצורה הזאת כל מי שרוצה להיות מאושר, לא משנה מאיפה הוא בא, יכול לעשות זאת בדרך שלא תפלה לרעה מכוערים מיפים, חכמים מטיפשים, עשירים מעניים. הבעיה היא כמובן- למצוא את דרך המלך הזאת.

 

[רון סי]

לא בעיה למצוא את "דרך המלך"

אנשים מטבעם מוצאים דרך לאושר, כמו שמים מטבעם מוצאים דרך לים. וכמו שכל נחל זורם בדרכו שלו, ככה לכל אדם הדרך שלו לאושר. אם יש בעיה, היא רק שיש אנשים ששופטים את אושרם של אחרים ומנסים לשכנע אותם שהאושר שלהם לא אמיתי. לדעתי אלה אנשים אומללים, שעושים מה שהם עושים יותר בשביל לקבל אישור לאיכות האושר שלהם, מאשר בשביל "לעזור" לזולת.

 

[nissimhania]

מה זה התחזית האופטימית הזו??

"אנשים מטבעם מוצאים דרך לאושר"?? איפה אתה חי? אתה באמת מאמין בזה? אנשים צריכים להתאמץ כדי להגיע לאושר, דווקא מטבעם הם מוצאים דרך לעצבות וייאוש. ואם הם עדיין טוענים שהם שמחים זה רק מפני שהם מפחדים להודות בזה, ובאמת- מה הטעם להודות שאתה לא מאושר אם גם ככה אינך רואה דרך לשנות את חייך.

 

[רון סי]

מה זה הפסימיות הזו?

בודאי שאני מאמין בזה. אני לא רק מאמין בזה - אני יודע שזה ככה. למעשה, המעטים שאני מכיר שהם אומללים - הם כאלה לא בגלל שהם חיים באומללות, אלא בגלל שהם חיים בצורה שהסביבה מתייגת כאומללה, ויש להם בעיה שהם מקשיבים יותר מדי לסביבה. אם ילמדו להקשיב לעצמם יגלו שהם מאושרים. כשאתה עומד בפני אדם, יש אפשרות שהוא תופס את עצמו כמאושר, או כאומלל (נניח שני מצבים קיצוניים לצורך הדיון). אם הוא מאושר, האם לדעתך לנסות לשכנע אותו שהוא בעצם אומלל, זה מעשה חיובי? אני חושב שזה לא סתם מעשה שלילי - זה רוע לב. רק הרוע בתהגלמותו מנסה לקלקל לאנשים את תחושת האושר הפרטית שלהם. אם הוא אומלל, יש שתי אפשרויות: או לגרום לו לשנות את דרך חייו, או לנסות לעזור לו למצוא את האושר בדרך החיים שהוא מנהל. במקרה זה אני בעד האפשרות השניה, שהיא תמיד מציאותית ובדרך כלל גם פשוטה יותר.

 

[רון סי]

אתה מניח שכן?

למעלה אמרת שהעולם לא הוגן. אז ממי בדיוק אתה מצפה להגינות (מוסר גלובלי)? מאלוהים? מהעולם הלא הוגן?

 

[nissimhania]

ואתה?

אינך מאמין במוסר? אה, תן לי לנחש: אתה מאמין במוסר שהתפתח אבולוציונית. אתה חושב שבגלל שדרווין אמר, המוסר שלך הוא בסך הכל מנגנון הנועד לשמר את יציבות הקבוצה שאתה חי בה, ומכאן לשרוד יותר. הקבוצות שלא היה להם מוסר פגעו בעצמן, ולא שרדו, אלו שנשארו הם אלו שלא גנבו ורצחו אחד את השני. יופי, נניח שאתה צודק. כי בסך הכל יש די הגיון בדברים האלו. עכשיו השאלה: מה אכפת לך מהקבוצה? אתה כבר לא קוף, אתה יודע... תעשה מה שטוב לך, לא מה שטוב למין האנושי.

 

[רון סי]

אכפת לי מהקבוצה...

כי עדיין, ואף יותר מבעבר, אני תלוי בה. אין לי הרבה סיכוי לשרוד לגמרי לבד. חוץ מזה, יש לי בת-זוג, חברים, מכרים. טוב לי לחיות בין אנשים, ואני - כדבריך - עושה מה שטוב לי. כדי שהקבוצה - האנשים מסביבי - יקבלו אותי, אני צריך להתחשב בהם במידה מסויימת.

 

[nissimhania]

אז זה הכל אינטרסים?

 

[רון סי]

ודאי

אם כי יש אינטרסים שעשויים להראות כזולתנות טהורה.

 

[nissimhania]

ואם יש אינטרס אחר (לא מוסרי) שגובר

על האינטרס ה"מוסרי", האם תלך על הלא מוסרי ב"לב שקט"?

 

[רון סי]

לאיזה מוסר בדיוק אתה מתכוון?

זה הדתי? על רוב ציוייו אין לי שום בעיה לוותר. אני מוותר עליהם (כמו רוב בני האדם למעשה) באורח קבע.

 

[nissimhania]

מוסר דתי? מה זה??

דיברתי עליך, המוסר שאתה מאמין בו. הבהרה לצורך הדיון: "המוסר שאתה מאמין בו"- מערכת חוקים שהינך מקיים לטובת קבוצתך, אם מתוך תועלת או אם מתוך סיפוק. אנסח את שאלתי הקודמת בדוגמא: אתה הולך ברחוב, אין אף אחד מסביב, אתה רואה קשישה רדומה על ספסל, גם טנק לא יעיר אותה. אתה גם רואה שטר של מאתיים שקל מבצבץ מתוך ארנקה, יותר נוח לשליפה לא יכול להיות. האם תקח את הכסף? (בהנחה שאתה לא מהעשירון העליון, ודי צריך כסף למען האמת).