במקרה הספציפי הזה ממש אין הבדל
אם היא צמחונית מבחינת אידיאולוגיה (והיא אמרה שכן) - אז ממש אין הבדל בין זה לבין דת במקרה הספציפי הזה. יש אולי צמחונים שהיו מסכימים להתפשר, כמו שיש דתיים שהיו מסכימים להתפשר, אבל רוב האנשים לא היו מתפשרים בזה. בשביל דתי להתפשר זה לאכול חיה לא כשרה - דתיים כן אוכלים חיות באופן כללי ככה שלא נראה לי שזה מגעיל אותם יותר משזה מגעיל כל אחד אחר במירוץ, אין להם בעיה עם לאכול חיה מתה, יש להם רק בעיה עם החיות הספציפיות האלה, והסיבה היחידה לזה היא שהן לא נכללות ברשימת החיות שאלוהים קבע שמותר להם לאכול. בסופו של דבר החטא הוא שהם עברו על חוק של התנ"ך וזה הכל. כמובן שמבחינתם זה מאוד נורא וכנראה שהם לא היו עושים את זה, אבל במידה והיו מחליטים כן לעשות את זה, אני לא חושבת שהם היו מתייסרים על זה יותר מדי אחר כך. במקרה הזה אם לפי הדת שלנו מלפפון היה דבר טמא ולא כשר, הם היו מרגישים בדיוק אותו הדבר אם המשימה הייתה לאכול מלפפון. הבעיה היא לא באכילה של הדברים עצמם אלא בעובדה שהם לא כשרים. לעומת זאת מבחינת צמחוני - לאכול חיה זה ממש כמו לאכול בן אדם. אי אפשר לשכוח את זה אחר כך או לחיות עם זה בשלום, לאכול משהו שחי פעם זה בכלל לא נתפס הגיוני בראש, בדיוק כמו שבשבילך זה לא היה הגיוני אם הייתה לך משימה שמבקשת שתאכלי תינוק של בן אדם, ועוד אחד שנרצח במיוחד למטרה זו. זאת פשוט לא אופציה. זה נשמע לי קצת יותר חזק מאשר לאכול משהו שפשוט לא נמצא ברשימה של הדברים הכשרים. כמובן תלוי עד כמה צמחוני הבן אדם, כמו שזה תלוי עד כמה דתי הבן אדם, אבל בשני המקרים, מי שבאמת רציני עם זה לא יתפשר. ואגב, בתור צמחונית אני יכולה להגיד לך שאם היו מבקשים ממני לאכול צואה, אמנם כנראה שהייתי נגעלת ובסופו של דבר לא עושה את זה, אבל זה כן היה בשבילי פי אלף יותר קל מאשר לאכול המבורגר. לכן בשני המקרים נראה לי שהפתרון היחיד הוא לזרוק את המשימה ולחכות שעה - מה שלא מסביר מדוע אינה טרחה לאכול את כוכב הים אם הן יודעות מראש שבר לא תוכל לאכול כלום?